בינת תקשורת מחשבים הוכרה באחרונה רשמית כ-VMware Pinnacle Partner – הדרג הגבוה והיוקרתי ביותר בתוכנית השותפים הגלובלית של VMware. מעמד זה מוענק למספר מצומצם של שותפים אסטרטגיים ברחבי העולם, ומהווה הוכחה ליכולות, למצוינות ולמנהיגות של בינת תקשורת בשוק המקומי והבינלאומי. סטטוס Pinnacle Partner מוענק רק לחברות המגלמות מומחיות טכנולוגית מעמיקה בפתרונות VMware והמציעות יכולת מוכחת להניע תוצאות עסקיות משמעותיות ללקוחות והשפעה אמיתית בשוק, תוך הובלת פרויקטים וטרנספורמציות דיגיטליות בקנה מידה גדול. בישראל, בינת תקשורת נחשבת לאחת מהחברות הבודדות המחזיקות במעמד זה, ומציבה את עצמה בחזית החדשנות בתחום ה-Private Cloud. בינת תקשורת מובילה פרויקטים בתחום הענן הפרטי והיברידי עבור לקוחות מגזרים שונים, תוך יישום פתרונות VMware מתקדמים והתאמתם לצרכים ספציפיים של ארגונים. ההכרה החדשה מחזקת את מעמדה כחברה המסוגלת להניע חדשנות, לייעל תהליכים ולהציע ללקוחותיה גישה לטכנולוגיות המתקדמות ביותר בשוק. אלון בן צור, מנכ"ל בינת תקשורת מחשבים: "ההישג הזה הוא אבן דרך משמעותית ומחזק את המחויבות שלנו להמשיך להביא חדשנות וערך ללקוחותינו. העתיד הוא Private Cloud, ואנחנו גאים לעצב אותו יחד עם VMware ועם לקוחותינו". שלומי אביב, מנכ"ל VMware, הוסיף: "מעמד ה-Pinnacle משקף שותפות עמוקה וביצועים גבוהים לאורך זמן. בינת תקשורת מצטיינת ביישום פתרונות VMware מתקדמים ובהנעת תוצאות מדידות ללקוחות בישראל. ההכרה הזו מהווה עדות למחויבות ולמקצועיות של הצוות שלה, ולתרומה משמעותית להצלחת לקוחותינו בשוק המקומי". דיילי ציפי צפתה, התרשמה וחזרה עם תמונה

גוגל עשויה להוסיף בקרוב למקלדת Gboard תכונה חדשה, שתקל על עריכת טקסט: מצב סמן מתקדם, המבוסס על רעיון שאומץ ישירות ממערכת ההפעלה iOS של אפל. מדובר בשדרוג שעשוי לפתור את אחת מנקודות התורפה הבודדות של Gboard, הנחשבת בעיני רבים למקלדת הטובה ביותר לאנדרואיד. לפי דיווח באתר אנדרואיד אות'וריטי, בגרסת הבטא האחרונה של אפליקציית Gboard התגלה מצב נסתר, ההופך את המקלדת למעין משטח מגע (Trackpad) וירטואלי. במצב זה ניתן להזיז את הסמן בחופשיות לכל נקודה על המסך, ולא רק בתוך שורת הטקסט הפעילה. כיום, לחיצה ממושכת על מקש הרווח מאפשרת להזיז את הסמן שמאלה או ימינה, אך כאשר נדרש מעבר למרחק גדול יותר בתוך הטקסט – הפעולה הופכת לאיטית ומסורבלת. התכונה החדשה מחליפה את מקשי המקלדת במשטח שליטה חלק, שמאפשר ניווט מדויק ומהיר יותר במסמך או בהודעה. בגרסה הנוכחית של הפיתוח, הסמן אף מסוגל "לדלג" מחוץ לשדה הטקסט – התנהגות שייתכן שתיעלם לפני ההשקה הרשמית. הגישה הזו אינה חדשה למשתמשי iPhone: אפל הציגה מצב סמן דומה כבר בימי טכנולוגיית 3D Touch עם iOS 12 בשנת 2018, והרחיבה אותו לכל המכשירים באמצעות לחיצה ארוכה על מקש הרווח. מאז, מדובר באחד הכלים הנוחים ביותר לעריכת טקסט במכשירי iOS. למרות שמקלדת Gboard נחשבת עדיפה כמעט בכל היבט על מקלדת ברירת המחדל של אפל, בכל הנוגע להזזת הסמן – ה-iPhone זוכה ליתרון ברור. היכולת למקם את הסמן בדיוק של מילימטרים ובמהירות רבה הופכת את עריכת הטקסט לפשוטה ואינטואיטיבית, במיוחד במצבים שבהם טעויות הקלדה הן בלתי נמנעות. אם וכאשר התכונה החדשה תושק לכלל המשתמשים, היא עשויה לחזק עוד יותר את מעמדה של  Gboard כמקלדת המובילה בשוק האנדרואיד. עם זאת, בשלב זה לא ידוע מתי גוגל מתכננת להשיק את החידוש באופן רשמי. מה שבטוח: נראה שגם הפעם גוגל אינה מהססת ללמוד מהמתחרים – ולאמץ רעיונות מוצלחים כשהם מוכיחים את עצמם.

מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, שלח היום (ה') מסר חריף לממשלה ולמנהלי המערכות הציבוריות: הטכנולוגיה היא כבר לא 'Nice to have', אלא כלי מציל חיים. בכנס השנתי של לשכת המבקרים הפנימיים (IIA ישראל), שהופק על ידי אנשים ומחשבים, חשף המבקר כי היעדרה של מערכת IT ממשלתית אינטגרטיבית היה אחד הגורמים המכריעים בכשלים בפינוי האזרחים לאחר ה-7 באוקטובר, והזהיר מפני שאננות בתחומי הסייבר וה-AI. "יש למבקר המדינה חובה לעסוק בסוגיות של חירום ומלחמה. זאת חובה מוסרית ופרקטית, אם אנחנו חפצי חיים. מי שנושא באחריות צריך להסיק את המסקנות כשהביקורת מציינת את זה בפניו", אמר אנגלמן.  מראיין: יניב הלפרין. צילום ועריכת וידיאו: ליטל רובינשטיין. בהיבטים הטכנולוגיים, מבקר המדינה אמר כי העדר נתונים על האזרחים ביישובי קו העימות, והעדרה של מערכת IT כלל ממשלתית, הביא לכך שפינוי האזרחים מיישובים אלה אחרי ה-7 באוקטובר היה לוקה בחסר. "יש צורך במערכת מידע מרכזית, שתתכלל את כלל המידע בעת חירום. מערכת מתכללת, ממוחשבת, שמאפשרת לנהל את הדברים צורה מיטבית גם בעת אסון היא קריטית", אמר אנגלמן. אנגלמן ציין כי פינוי הפצועים ב-7 באוקטובר התעכב מאחר שלא הייתה מערכת מידע שאפשרה תיאום בין גופי החירום, ובעיקר בין מגן דוד אדום לשירותי הרפואה של צה"ל. "דרושה מערכת מחשובית שמאפשרת העברת מידע סדורה בין הגופים החירומיים, על מנת שהם יוכלו להעביר את המידע ולתאם ביניהם גם בעת חירום, כשיש בוקה ומבולקה". ככלל, הוסיף, "לעולם הטכנולוגי יש תפקיד משמעותי בעת חירום, וחייבים להיעזר בכלים טכנולוגיים כדי לתת מענה". כמו כן, אנגלמן ציין שהוא מצא ליקויים באבטחת המידע והסייבר במדינת ישראל, בפרט לאחר פתיחת המלחמה. "השלמנו דו"ח על היערכות ישראל לאירועי סייבר, שעתיד להתפרסם בזמן הקרוב", אמר. "הסייבר הוא אחד הסיכונים המרכזיים שאנחנו, בביקורת המדינה, בודקים. יש פערים ויש חובה לתקנם, משום שאירועי סייבר משפיעים מאוד על הרבה מאוד גורמים – מתשתיות קריטיות ועד לבתי החולים, שחוו במהלך המלחמה תקיפות סייבר, שהשביתו אותם לתקופות לא קצרות. אנחנו בודקים את הדבר הזה ויש הרבה מאוד מה לתקן". עם זאת, לדבריו, חלק מאותם פערים נסגרו – מה שאומר שהמדינה מוכנה מבעבר למתקפות סייבר, גם אם לא בצורה מושלמת. הדבר חשוב במיוחד על רקע המלחמה עם איראן, שייתכן שתפרוץ בזמן הקרוב. "ישראל צריכה לקפוץ מדרגה בנוגע לבינה המלאכותית" ככלל, אמר המבקר, "אנחנו משתמשים בכלים חדשניים בביקורת המדינה: בדיקות חדירה, ביג דאטה, ניטור רשתות חברתיות ושימוש בבינה מלאכותית. העיסוק ב-AI הוא קריטי, וזה בא לידי ביטוי בשימוש בכלי בינה מלאכותית בביקורת עצמה, ובביקורת על השימוש שהארגונים, לרבות הממשלה, עושים בה. ארגונים שלא יתאימו את עצמם לעידן ה-AI – יש סכנה גדולה מאוד שייעלמו מן העולם". אנגלמן אף הציב בדו"ח שפרסם בסוף 2024 תמרור אזהרה בפני הממשלה, על העדר השקעה מספקת בבינה מלאכותית, שהוביל להידרדרות במעמדה של ישראל. המבקר אמר כי הוא שמח שבעקבות המלצותיו, הממשלה הקימה את ועדת נגל. זו הגישה את הדו"ח שלה באוגוסט האחרון, שבו היא הזהירה כי "ישראל עלולה להידחק לשוליים ולאבד את מעמדה כסטארט-אפ ניישן". הם הציבו יעד שאפתני: הגעה לטופ 5 של המדינות המובילות ב-AI. בעקבות המלצות ועדת נגל, הממשלה החליטה בספטמבר על הקמת מטה לאומי ל-AI, שיפעל במשרד ראש הממשלה, ומינתה את ארז אסקל לעמוד בראשו. המבקר אמר בהקשר זה כי "נעשות הרבה פעולות חיוביות (בנוגע להיערכות של ישראל לעידן ה-AI – י"ה), אבל עדיין, צריך לקפוץ מדרגה. חייבת להיות עשייה ממשלתית מוכוונת, בפרט היכן שיש פערים. יש תשתיות מחשוב שנדרשות, צריך לפתח מודל שפה בעברית וערבית, וגם (להידרש לשימוש ב-AI – י"ה) בהיבט הניהולי. מינויו של ראש מטה AI ממשלתי הוא צעד בכיוון הנכון". הוא ציין כי מוסד מבקר המדינה של ישראל לוקח חלק בביקורת משותפת ל-12 מדינות, מרביתן באירופה, בנושא היערכות המדינות לעידן הבינה המלאכותית, וכי ממצאי הבדיקה יתפרסמו בעתיד הקרוב. "מבקר המדינה לא יכול להמתין לוועדת חקירה" אנגלמן התייחס לכך שהוא מבצע את הביקורות ומפרסם את הדו"חות על ה-7 באוקטובר והמלחמה בעזה למרות הדרישה בחלק נרחב מהציבור להקמת ועדת חקירה ממלכתית. "רק גוף כמו מבקר המדינה, שרואה את הדברים בראייה רחבה, יכול לבקר את כלל הגורמים", אמר. "ככל שתקום ועדת חקירה נתאם איתה גבולות גזרה, אבל מבקר המדינה לא יכול להמתין לוועדת החקירה. אי אפשר ולא צריך להגיד למבקר להמתין". בית בקיבוץ בארי, שנשרף בטבח ה-7 באוקטובר. צילום: ShutterStock "אין סתירה בין קיום ביקורת על ידי מבקר המדינה לוועדת חקירה, ולא צריך להשתיק את קולה של הביקורת", הוסיף אנגלמן. הוא התייחס להחלטת בג"ץ, שהקפיא את עבודת המבקר על דו"חות הקשורים ל-7 באוקטובר ולמלחמה, עד להחלטה אחרת. "אנחנו מכבדים את החלטת בג"ץ, אבל כתוצאה ממנה, יש שמונה ביקורות שמוקפאות. הביקורות הללו עוסקות בחיי אדם, ואסור לחכות. זה קריטי", אמר. האם יש למדינת ישראל רזרבה תקציבית למצב חירום? "אנחנו חייבים לבצע למידה והפקת לקחים", ציין אנגלמן. "פתחנו בביקורת על המלחמה כבר בינואר 2024 והשקענו בזה קרוב ל-300 שנות אדם. אנחנו מסתכלים על המלחמה מההיבטים האזרחיים, כמו גם על תהליכי קבלת ההחלטות בדרגים הגבוהים ביותר במדינה ובקרב גורמי הביטחון". "כך, למשל", ציין אנגלמן, "עסקנו בהיערכות התקציבית למצבי חירום. אנחנו עומדים בפתחה של תקופה מאוד רגישה, וייתכן שבפני מלחמה, ואני שואל: האם יש למדינת ישראל רזרבה תקציבית? ב-7 באוקטובר, שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', ביקש לדעת מה הרזרבה התקציבית. החשב הכללי אמר לו שיש 30 מיליארד שקלים של יתרות בלתי מנוצלות. לאחר מכן הוא פנה לראש אגף התקציבים, שאמר לו שאין כלל יתרות, משום שיש הוצאות שהוקצו ועדיין לא נרשמו. כך יצא שמדינת ישראל הייתה ב-7 באוקטובר עם אפס רזרבה תקציבית. יש למדינה חובה להיערך לכך, וזה נכון גם לימינו. אין כיום תקציב מדינה, ייתכן שניקלע למלחמה – ולא יכול להיות שלא תהיה רזרבה תקציבית. אני קורא לראש הממשלה, שר הביטחון ושר האוצר לא להסתפק בהכנות הביטחוניות, אלא להכין את המשק למצב חירום". הוא קרא למדינה להיערך למצב החירום גם בהיבט של משק האנרגיה, "כולל למצבים שבהם אוניות ומטוסים לא יוכלו להגיע לישראל. זה חיוני וחובה לתקן את הליקויים, בפרט במצב שלנו". "נציין את האנשים האחראיים לכשלים המרכזיים" "היבט נוסף שה-7 באוקטובר מלמד אותנו שיש להיערך אליו הוא פינוי האוכלוסייה בשעת חירום", אמר אנגלמן. המבקר יפרסם בשבוע הבא דו"ח על טיפולה של המדינה בנושא אחרי ה-7 באוקטובר. הוא ציין בכנס כי "בתחילת המלחמה פונו מעל רבע מיליון איש. יש לזה השלכות מאוד קשות, ולכן סוף מעשה במחשבה תחילה. היערכות לפינוי אוכלוסייה מצריכה תכנון, הכנה, ניהול מידע מקוון ותרגול מראש, וחייב להיות גורם ממשלתי שיתכלל את זה". אנגלמן אמר כי "הגדרנו שבביקורות מסוימות שלנו, כולל בביקורת הזו, נציין את האנשים האחראים לכשלים המרכזיים. צריך רף של אחריות, וחובה עלינו להעלות את האחריות של נושאי התפקידים לסדר היום הציבורי". לסיום הוא ציין ש-"חשוב שגם המבקרים הפנימיים יתייחסו להיערכות של הארגונים שלהם לאירועי חירום, כדי שאלה לא יקרסו. על המבקר הפנימי לבדוק את זה מבעוד מועד, משום ששקל אחד שמושקע כהכנה לחירום חוסך הרבה מאוד כספים שעל הארגון יהיה להוציא כשמצב החירום יקרה". בסיום דבריו קיבל אנגלמן תעודת הוקרה מלשכת המבקרים הפנימיים על תרומתו המתמשכת לביצוע הביקורת הפנימית.

"האחריות לכך שהרוגלות לא נכנסו לשימוש במשטרה היא על הממשלה. הרוגלות הן אמצעי שנכון וחובה שיהיה למשטרת ישראל במסגרת מאבקה בפשיעה. הכנו הצעת חוק בנושא וזו מונחת מזה זמן רב על שולחן הממשלה. אני קוראת לשר המשפטים ולשר לביטחון לאומי לקדם את החקיקה המוכנה בתחום", כך אמרה גלי בהרב-מיארה, היועצת המשפטית לממשלה. בהרב-מיארה דיברה אמש (ד') בפני שוטרי אגף החקירות והמודיעין, בכנס שערך האגף במכללה לשוטרים בבית שמש, שבו נדון השימוש של המשטרה באמצעים טכנולוגיים. "לטעמי", ציינה, "יש לאפשר למשטרת ישראל כלים מתקדמים לצורך אכיפה. לכן אני שבה ומבקשת לקדם את הצעת החוק הממשלתית, שמסדירה את הסמכות של המשטרה לעשות שימוש באמצעים אלה. כפי שמצופה מהמשטרה לפענח עבירות וללכוד עבריינים, כך המדינה נדרשת לספק לה את הכלים המתאימים שיענו לאתגרי הפשיעה שבפניה". לדברי בהרב-מיארה, "מבקר המדינה תמך גם הוא בקידום החוק. צריך לאפשר למשטרה לבצע את תפקידה באופן מיטבי. האמצעים הטכנולוגיים מתקדמים מהר יותר מהחקיקה, וכל עיכוב בחקיקה הופך את האמצעים הטכנולוגיים שאנחנו מכירים ללא רלוונטיים. ניתן לקדם את החקיקה הנוכחית באופן מיידי ולהשלימה בתוך זמן קצר". הצעת חוק שנמצאת בהקפאה כבר שנה הייעוץ המשפטי לממשלה השלים לפני כשנה הצעת חוק שנועדה להסדיר חוקית את השימוש של המשטרה ברוגלות, את אופן השימוש, ואת הבקרות והפיקוח עליו. שר המשפטים, יריב לוין, מסרב לקדם את הצעת החוק, כיוון שלפי בהרב-מיארה, היא צריכה לכלול הסמכה לשימוש ברוגלות גם בחקירות לפשעים חמורים. היועצת דרשה להכניס לשלל העבירות החמורות גם את עבירת השוחד, כך שניתן יהיה להפעיל את הרוגלות גם נגד נבחרי ציבור הנחשדים בה. שר המשפטים, יריב לוין. צילום: ShutterStock השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, טען שבהרב-מיארה מציבה לממשלה "אולטימטום עד שנסכים לסחיטה שלה להשתמש באותם כלים נגד נבחרי ציבור. מה שמעניין אותה הוא תפירת תיקים לימין. לא נסכים להיסחט". השבוע טען בן גביר שבהרב-מיארה היא האחראית למוות של עשרות מהחברה הערבית מתחילת השנה. "בלי הרוגלות ובלי מעצרים מנהליים אנשים ימשיכו להירצח, וזה באשמת גלי בהרב-מיארה. נקודה", הוסיף. דו"ח מבקר המדינה באחרונה פרסם מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, דו"ח שבדק את השימוש שעשתה המשטרה בכלים טכנולוגיים לצורך אכיפה ומאבק בפשיעה. המבקר מצא ליקויים בהפעלת הרוגלות וקרא לביצוע שורת פעולות מיידיות לתיקון מצד המשטרה, הייעוץ המשפטי לממשלה, פרקליטות המדינה והשרים בן גביר ולוין. לפני ימים אחדים הודיעו חברי ועדת הבדיקה הממשלתית בפרשת הרוגלות לשר לוין על התפטרותם. זאת, כי לדבריהם, גורמי האכיפה סיכלו את עבודת הוועדה באופן שיטתי.

לפי יותר מסיכום אחד של 2025, טלפון הדגל המעודכן של וואן פלוס, OnePlus 15 בשמו המלא, היה אחד הסמארטפונים המוצלחים של השנה. זה לא קרה בגלל ההשקה המאוחרת יחסית, לקראת סוף אוקטובר, או מכיוון שהוא היה בתודעה יותר ממתחרים פוטנציאליים, אלא מאחר שהמכשיר הזה הביא חבילה יפה של יכולות למגזר השוק הגבוה. חודשיים פחות או יותר לאחר מכן היא השיקה את גרסת ה-15R, שמיועדת להתחרות בשוק הביניים. על אף שעדיין מאוד מוקדם להתנבא, יש ל-OnePlus 15R פוטנציאל גדול מאוד להיות ב-2026 אחת ההפתעות הטובות של השנה בשוק שלו. הסיבה העיקרית לכך היא שמדובר בטלפון שמציע סוללה ענקית, בנפח עבודה של 7,400mAh – וזו הסוללה הכי גדולה אי פעם שוואן פלוס שילבה באחד הטלפונים שלה. לשם השוואה, הסוללה של מחזיק השיא הקודם – ה-OnePlus 15 – היא בנפח של 7,300mAh. יותר מזה, בזכות שימוש בחומרים חדשניים, שילוב של ליתיום יון עם אנודה מסיליקון-פחמן, הגודל הזה לא משפיע מדי על הגודל של הטלפון ולא על משקלו – 8.3 מ"מ זה לא גודל דק במיוחד, אבל גם לא עובי רב מדי. מחט המשקל הדיגיטלי אמנם נעצרה על 214 גרם, אבל גם זה משקל די שכיח בשוק הטלפונים של תחילת 2026 – בקצה הבינוני הגבוה ומעלה. כמה שעות זה אומר? כמו בהרבה סמארטפונים מודרניים, בהגדרות של ה-OnePlus 15R ניתן לבחור את מצב הביצועים שבו הוא יעבוד, והחדשות הטובות הן שעל הנייר, גם במצב הביצועים הגבוהים של המכשיר – מה שאמור להשפיע לרעה על זמן העבודה של הסוללה – הוא מציע יותר מ-30 שעות מסך. הטענה הזאת הייתה הראשונה שהעמדתי למבחן בסקירת המכשיר. ב-PCMark for Android, תחת אותם תנאים שאני בוחן בהם כל טלפון אנדרואיד, הגונג היכה אחרי יותר מיממה – הרבה יותר, למעשה: 30:26 שעות. הטלפון נבדק במצב ההרצה המאוזן, וכמו בכל בדיקה, בסיומה נותרו בסוללה כ-20% מהמטען המלא שלה, כך שההבטחה הזו של וואן פלוס קוימה – ובגדול. הטלפון, במבחן הזה, לא התחמם יותר מדי, אבל כשהרצתי משחקים מתקדמים, החום מעט הורגש, וגם הביצועים לא היו מספיק מאוזנים לאורך בדיקת העומס של הטלפון. לכן, נראה שלא כדאי לשחק משחקים מתקדמים לאורך זמן ב-15R – ורוב האנשים גם כך לא עושים זאת. מה ההבדלים בין האחים? מהם ההבדלים הגדולים בין ה-15 לאח החדש במשפחה, ה-15R? אלה באים לידי ביטוי בעיקר בשני תחומים, וקודם כל המעבד: Snapdragon 8 Elite Gen 5, המעבד הכי חזק שקוואלקום מציעה לשוק הטלפונים המודרני, ב-15, מול Snapdragon 5 Gen 5 במכשיר החדש יותר. הבדל הביצועים בין מעבד העילית למעבד "מהשורה" הוא בדיוק מה שאפשר לצפות לו: אותה טכנולוגיה של ליבות ואותה טכנולוגיה של ייצור, באותו מפעל של TSMC, אבל במהירויות יותר נמוכות. עם זאת, הן מכובדות מאוד בפני עצמן: שתי ליבות פרימיום במהירות 3.8 באח הקטן מול 4.6 גיגה-הרץ באח הגדול, ושש ליבות ביצועים במהירות של 3.32 מול 3.62 גיגה-הרץ. גם השבב הגרפי קצת חלש יותר, אבל שוב, הביצועים עדיין טובים מאוד: 2,945,735 נקודות במבחן אנטוטו המעודכן, במצב ביצועים מרבי. ה-OnePlus R15. צילום: יח"צ אבל מה שכנראה באמת מסייע להוריד את המחיר, שעומד על 2,200 שקלים, הוא מערכת הצילום הבינונית של ה-15R. לעומת שלוש מצלמות 50 מגה-פיקסל במכשיר המוביל, ב-OnePlus 15R יש שתי מצלמות בלבד. המצלמה הראשית זהה לזו של ה-15, כולל תוספת של מייצב תמונה אופטי, אבל בלי זום אופטי, והשנייה היא מצלמת רוחב על עם חיישן 8 מגה-פיקסל ושדה צילום של 112 מעלות בלבד. התוצאות באור יום הן במקרה הטוב בסדר. כלומר, זה לא תחום שהטלפון מצטיין בו, אם לנקוט בלשון המעטה. למצלמת הסלפי יש חיישן 32 מגה-פיקסל. יש AI ויש כפתור מערכת ההפעלה של ה-15R היא OxygenOS 16.0.3, שמבוססת על אנדרואיד 16 ומאפשרת למכשיר לעבוד חלק בכל היבט, כולל הרצה של AI. ואם כבר בבינה מלאכותית עסקינן, המכשיר מגיע עם ג'מיני של גוגל כברירת מחדל, אבל גם עם הרבה יכולות שוואן פלוס פיתחה בבית. עם זאת, רוב היכולות האלה לא יוצאות דופן, וכולן מיועדות להרצה מקומית: הפיכת הוראות למאמרים, תרגומים לשפות מסוימות משפות מסוימות אחרות, וגם תמלול של הקלטות. אולם, מה שיוצא דופן – לא מול מכשירים אחרים של וואן פלוס, אלא מול השוק – הוא Mind Space. זוהי סביבה שמאפשרת לשמור בקלות תכנים שמוצגים ומוקלטים בטלפון, עם ביצוע ניתוח AI תוך כדי שמירתם ועם אפשרות לשאילתות על החומרים הללו. מצד שמאל של המכשיר יש כפתור ייעודי בשם Plus, שמאפשר לשמור תכנים ב-Mind Space כברירת מחדל, אבל בהגדרות יש לו אפליקציה ייעודית, שמאפשרת להצמיד לו פעולות אחרות. ה-OnePlus 15R הגיע אליי לבדיקה מהיבואנית הראשית, סל נאו, בתצורה של 12 גיגה-בייט זיכרון עבודה ועם 256 גיגה-בייט זיכרון אחסון מובנה, ללא אפשרות הרחבת זיכרון. כאחד שלא מרבה לצלם, החולשה היחסית של המצלמות לא הורידה אצלי יותר מדי נקודות, וזמן העבודה, הביצועים וגם העיצוב הכולל, והסולידי, מטים את הכף לכיוון המלצה. אני כותב זאת על אף שלצערי גיליתי שלא רק שאין מטען באריזה, כפי שהיצרניות כבר הרגילו את השוק – בתירוץ של שמירה על איכות הסביבה, כשהסיבה האמיתית היא צמצום הוצאות, אלא שהוא לא מגיע אפילו עם כיסוי גב פשוט מסיליקון. זה ממש חבל, שלא לומר קצת מעצבן.

שינוי מבני, מהותי, חל בעולם שחקני האיום בסייבר בשנה החולפת: פעילות שחקני האיומים עלתה, חדירות מבוססות זהות הואצו ואירועי "אובדן ענק" הפכו לנפוצים יותר; כך לפי מחקר חדש – "נוף איומי הסייבר ל-2026", של Dataminr. החברה פועלת בעולם פתרונות ה-IT לכוחות חירום והצלה, ניטור אירועים בזמן אמת וסיוע בתגובה וניהול משברים. בשנה שהסתיימה נרשמה עלייה ממוצעת של 225% בהתרעות החודשיות על שחקני האיומים – לעומת 2024. החברה עקבה אחרי יותר מ-5,000 שחקני איום במהלך השנה, רשמה יותר מ-18,000 התראות על ניסיונות ומתקפות כופרה, וזיהתה יותר משני מיליון מקרים של התחזות של דומיינים. עוד ציינו חוקרי החברה, כי "ברקע סביבת סיכוני הסייבר ההולכת ומתרחבת במהירות ונהיית מקושרת יותר ויותר, טיפלנו ביותר מ-6.3 מיליון התראות איומים חיצוניים בשנה החולפת, לצד 4.8 מיליון התראות על פגיעויות ו-3.1 מיליון התראות על מגוון סיכוני דיגיטל – כולל פישינג, דוקסינג והתחזות למותג". פישינג לבדו גרם ליותר מ-443,000 התראות, בעוד מקרי הונאה בחברות עמדו על יותר מ-424,000 ופרסומות לשירותי פריצה היו בשיעור של יותר מ-185,000. כמו עוד חברות, גם מחקר זה קובע, כי "זהות היא כיום משטח התקיפה העיקרי": כמעט 30% מהפריצות כללו אישורים תקפים, כאשר התוקפים נכנסו למערכות הקורבן יותר ויותר בדרך זו – במקום לפרוץ פנימה. המגמה הונעה על ידי עלייה של 84% בנוזקות של גניבת מידע ("מגב") שהגיעו באמצעות פישינג וקמפיינים של הנדסה חברתית משודרגת בינה מלאכותית. אלה כיום מהווים את רוב פעילות ההנדסה החברתית שנצפית, ציינו החוקרים. בצד ההשפעה הפיננסית של אירועי סייבר, המחקר מצא כי זו משתנה. למרות שההיקף של מתקפות כופרה התייצב – הרי שההפסדים הכספיים מאירוע בודד גדלו משמעותית בשנה החולפת. החוקרים המחישו כיצד ב-2025 היה "זנב" (מוטת השפעה) כבד יותר באירועים בעלי השפעה גבוהה, כאלה שהיקף הנזק שלהם עמד על מאה ויותר מיליון דולרים. לפי המחקר, "ארגונים כיום מתמודדים עם פחות מתקפות, אבל הן הרבה יותר מערכתיות, משולבות, מתקפות מרובות וקטורים. הן משלבות גניבת אישורים, דליפת נתונים, שיבוש תפעולי וחשיפה רגולטורית – במקום יותר תקריות שהשפעתן מוגבלת". סיכון שרשרת האספקה מצוין גם הוא בדו”ח: אחת מכל ארבע פריצות כללה ניצול פגיעות של צד שלישי, כאשר הפגיעויות שנוצלו היו לעיתים קרובות חדשות – בנות פחות משנה מאז חשיפתן. בשולי הדו"ח מחבריו מציינים, כי "ציוני חומרה ודירוג מסורתיים של פגיעויות – כבר אינם מספקים בפני עצמם. חייבים לשים אותם בתוך הקשר, ולקבוע: מהי והאם יש סבירות לניצול? מה הם דפוסי המתקפות במגזר התעשייתי? מהי ההשפעה הפיננסית האפשרית שממנה ניתן לגזור סיכון עסקי אמיתי?" "הקצב וההיקף של נוף האיומים כיום גדולים יותר ממה שצוותי אבטחה אנושיים בלבד יכולים לנהל", סיכמו חוקרי Dataminr, "עם יותר מ-43 טרה-בייט של אותות שנקלטים מדי יום ומיליוני התראות שנוצרות מדי שנה – פלטפורמות בינה מלאכותית ייעודיות נדרשות לקשר אותות ולעשות זאת מוקדם מספיק – כדי לקצר את זמן השהייה ולמנוע אירועי אובדן קטסטרופליים. ממצאי הדו"ח מדגימים שני מסקנות קריטיות ובלתי ניתנות להכחשה עבור כל צוות אבטחה ארגוני או ממשלתי: האחד, החשיבות והכוח שיש למודיעין איומים מקושר ומשותף; השני – הצורך בבינה מלאכותית ייעודית להתמודד עם הכאוס של נוף איומי הסייבר של היום". החברה, שהוקמה לפני 17 שנים, עלתה לכותרות כמה פעמים: אחת הראשונות, כאשר פרסמה כי אוסאמה בן לאדן נהרג – ועשתה זאת 23 דקות מהר יותר מארגוני חדשות גדולים. פעם נוספת הייתה כאשר הצליחה לחזות מגמות של מניעה או התפשטות של נגיף הקורונה במדינות ארה"ב השונות. מתחילת העשור החברה עובדת בשיתוף פעולה עם ה-FBI בתחום המדיה החברתית, לצד עבודה עם סוכנויות פדרליות ומדינתיות. בבוקר ה-5 בינואר 2021, דאטמינר הזהירה את גורמי הביטחון של הקפיטול מפני "פטפוט פומבי מקוון מטריד, שיהפוך במהרה למהומות ב-6 בינואר". על החברה נמתחה ביקורת מצד פעילי זכויות אדם במאבקים מתוקשרים רבים, בהם במהלך מחאות ג'ורג' פלויד, הזכות להפלות, מחאות פרו-פלסטיניות ושיתופי פעולה עם משטרות, כולל התרעות על עשרות הפגנות – בטרם התרחשותן.

טקס הכרזת הזוכים בתחרות השנתית הוותיקה מצטייני המחשוב, IT Awards, של אנשים ומחשבים ייערך ביום א' הקרוב באולם האירועים EAST בתל אביב. בטקס יוענקו אותות הוקרה לארגונים שהצטיינו בביצוע פרויקטי IT, ויוכרזו "אלופי האלופים" – הארגונים שזכו באותות הרבים ביותר. כמו כן, יוענקו בטקס אותות הוקרה מיוחדים לכמה מבכירי הענף, וכן אותות המנמ"רים המצטיינים של השנה. טקס מצטייני המחשוב הוא מדי שנה אחד האירועים המרכזיים של קהילת ה-IT, שקבוצת אנשים ומחשבים מלווה מזה 44 שנים. מטרתו היא לפרגן לצוותים המקצועיים בארגוני ה-IT על מצוינות ועל העבודה החשובה שהם עושים. למצוינות שותפות החברות המלוות את הענף. מדובר באירוע למוזמנים בלבד, שהוזמנו אליו כ-1,800 אנשים – מנכ"לים, מנמ"רים, אנשי IT נוספים ועוד. השנה הייתה שנת שיא בתחרות: מעל 150 ארגונים הגישו 1,630 פרויקטים ב-11 קטגוריות שונות. בשלב הראשון של התחרות, הארגונים שלחו מצגות אודות הפרויקטים באמצעות האינטרנט. מתוכם נבחרו הארגונים שעלו לשלב השני, על פי שקלול של ציוני השופטים, ונציגיהם הוזמנו לראיונות פרונטליים. את הארגונים שזכו בחר צוות בלתי תלוי של 40 שופטים ושופטות – מנמ"רים, מומחי IT, יועצים ואנשי תקשורת. יו"ר ועדת השופטים הוא עו"ד אביב אילון, מומחה למשפט ואינטרנט. לדברי נטלי גבאי, סמנכ"לית האירועים והשיווק של אנשים ומחשבים, "השנה נשבר שיא בכמות הפרויקטים. הפרויקטים הרבים והאיכותיים שהוגשו הפכו את התחרות לערכית, בעזרת שופטי התחרות, שחלקם מלווים אותה מיומה הראשון". גבאי תנחה את הטקס יחד עם פלי הנמר, יזם ומנהיג אנשים ומחשבים. אותות הוקרה מיוחדים בתחילת הטקס יוענקו שני מגיני הוקרה למנכ"לים המצטיינים של השנה, שנבחרו על ידי מערכת אנשים ומחשבים. השניים הם עו"ד עינבל משש, מנכ"לית שירות התעסוקה, ומוטי גוטמן, מנכ"ל מטריקס, שמציין 25 שנים לכהונתו. עו"ד משש אף תישא את הרצאת הפתיחה בטקס, שתעסוק במגמות בשוק התעסוקה בעידן ה-AI. מגן הוקרה מיוחד יוענק לאורן אריאב, על 18 שנים של פעילות והובלת אגף המחשוב והחדשנות ברשות האוכלוסין וההגירה. אריאב החל לא מכבר בתפקידו כמנמ"ר בנק ישראל. אות הערכה נוסף יוענק לתא"ל (מיל') אילה חכים, ששימשה כמפקדת יחידת לוטם באגף התקשוב, והייתה לאישה הראשונה בדרגת תת אלוף במערך המחשוב ולאישה השלישית בדרגה זו בצה"ל בכלל. בקריירה האזרחית שלה הובילה חכים את חטיבת הטכנולוגיה בבנק מזרחי טפחות, וכיום היא משמשת, בין היתר, כדירקטורית בבנק יהב. חכים גם תנחה את פאנל המנכ"לים המרכזי בטקס, שייערך תחת הכותרת "פסגת המצוינות – משרטטים את עתיד ה-AI בישראל". המנמ"רים המצטיינים בחלקו השני של הטקס יוכרזו המנמ"רים המצטיינים של השנה, שנבחרו על ידי ועדת איתור בראשותו של פרופ' גדי אריאב מאוניברסיטת תל אביב. השנה נבחרו 11 מנמ"רים ומנמ"ריות ממגזרים שונים. אותות ההצטיינות ניתנו על פי שקלול הציונים שקיבלו המועמדים, בדגש על מנהיגות טכנולוגית פורצת דרך.

"נושא הביקורת הפנימית התקדם מאוד בארץ, יותר מאשר במדינות אחרות בעולם. זה קרה בין היתר בזכות הטכנולוגיה והתרומה שלה למקצוע", כך אמר היום (ה') רו"ח דורון רונן, נשיא ויו"ר הוועדה המקצועית של לשכת המבקרים הפנימיים, IIA ישראל. רונן דיבר בכנס השנתי של הלשכה, שנערך באולם האירועים לאגו בראשון לציון, בהפקת אנשים ומחשבים. לדברי רונן, "תכלית הביקורת הפנימית היא תרומה לארגון, שיפור יכולתו ליצור ושימור הערך – לא רק כספי, אלא כארגון שנותן שירות לציבור. המבקרים הפנימיים צריכים לזהות את הערך הזה ולעזור לארגון להשתפר". בדבריו הוא סקר את פעילות הלשכה, כמו גם את החידושים במקצוע הביקורת הפנימית. "המבקרים הפנימיים כבר לא מתייחסים בעיקר להיבט הפיננסי בפעילות הארגון, אלא מבצעים גם ביקורות ניהולית ותפעולית, כמו גם על ה-IT וניהול הסיכונים של הארגון. המבקר הפנימי של היום הוא יועץ אסטרטגי לארגון", אמר.  צילום ועריכת וידיאו: ליטל רובינשטיין "תהליך הביקורת הפנימית כולל ממשל ופיקוח, ניהול פונקציית הביקורת הפנימית וביצועה", ציין רונן. "הנושאים החדשים, שנכנסו באחרונה לתקנים הבינלאומיים, הם אסטרטגיה ומדידת הביצועים של הארגון. הם מתבססים על ההנחה שיש עניין לציבור בביקורת פנימית – בין אם זה לציבור הכללי בארגונים רלוונטיים, ובין אם לציבור העובדים והמנהלים בארגון". "הנושא השני הוא אתיקה ומקצועיות. המבקרים הפנימיים צריכים להפגין אומץ מקצועי, לכתוב את כל מה שהם חושבים לנכון, אבל צריכה להיות להם גם ספקנות מקצועית", הוסיף. "ההתפתחות השלישית היא בעולמות הממשל והפיקוח על פונקציית הביקורת הפנימית. יש דברים חיוניים שהמבקרים הפנימיים צריכים לקבל מהארגון כדי שהם יבצעו את עבודתם על הצד הטוב ביותר: למשל, הסמכה מטעם הדירקטוריון ושמירה על מעמדו של המבקר הפנימי כבלתי תלוי. בארצות הברית, קרוב ל-50% מהמבקרים הפנימיים כפופים לסמנכ"ל הכספים, וזה לא תקין. זה לא המצב בארץ". הפעילויות הבולטות של לשכת המבקרים הפנימיים מדבריו של רונן עולה כי לשכת המבקרים הפנימיים עושה לאורך השנה פעילויות רבות למען אנשי המקצוע החברים בה. בין היתר, הלשכה קיימה בשנה האחרונה 19 השתלמויות למבקרים פנימיים, כמו גם קורסים, סדנאות, ערבי עיון, מפגשי פורומים שהיא הקימה ושותפויות עם מוסדות אקדמיים. בנוסף, הוועדה המקצועית של הלשכה פרסמה קווים מנחים כיצד לבצע את הביקורת הפנימית מבלי לעבור על תקנות הגנת הפרטיות, לרבות תיקון 13 החדש. בשנה האחרונה קיבלה לשכת המבקרים הפנימיים בישראל הוקרה מהלשכה העולמית, הקימה פורום שעוסק בעתיד המקצוע, כדי לראות איך נערכים אליו, ויש בה ועדות להגנת החברים, לחופש המידע ולמענה לשאלות מקצועיות. אחת מהן עוסקת בעמותות שמבקשות מארגונים לקבל את דו"חות הביקורת שלהם. "זה יוצר בעיה למבקרים הפנימיים, כי הם לא מבקרים של גופים ציבוריים, אלא פנימיים. עצם זה שהארגון מעביר את דו"חות הביקורת הפנימית גורם לחוסר שיתוף פעולה ומעלה שאלות מה לכתוב בדו"חות, ועוד יותר מה לא לכתוב", אמר רונן. הלשכה אף מקיימת קשרים עם רגולטורים רלוונטיים ולשכות אחיות, ומשתפת פעולה עם איגוד הדירקטורים ועם משרד מבקר המדינה. המבקר, מתניהו אנגלמן, אף השתתף בכנס היום. בנוסף, ציין רונן, "הגשנו למשרד המשפטים רשימה של נושאים שיש לתקן בחוק הביקורת הפנימית, שנחקק לפני 33 שנים, בהם הגדרה מי יכול להיות מבקר פנימי, חידוד הרקע וההשכלה הנדרשים למבקרים הפנימיים והגדרה של הביקורת שעליהם לעשות. בחוק לא מצוין שמדובר בביקורת פנימית. אמנם, באחרונה הוציאה יחידת ההסדרה של הביקורת הפנימית במשרד המשפטים הבהרה בנושא, אבל הוא עדיין לא מעוגן בחוק. ההבהרה אמנם מיועדת לגופי הממשלה, אבל היא תשפיע גם על ארגונים אחרים". רו"ח דורון רוזנבלום, סגן וממלא מקום נשיא, ויו"ר ועדת הכנסים, הלימודים וההשתלמויות בלשכת המבקרים הפנימיים, IIA ישראל. צילום: ניב קנטור הכנס נפתח בדברים של רו"ח דורון רוזנבלום, סגן וממלא מקום נשיא, ויו"ר ועדת הכנסים, הלימודים וההשתלמויות בלשכת המבקרים הפנימיים, IIA ישראל. רוזנבלום הודה למשתתפים הרבים שהגיעו לאירוע, ובהם למבקר המדינה, וציין את חשיבותו של מקצוע הביקורת הפנימית. "המבקר הפנימי נדרש להיות מיומן בכלי AI" דוברת נוספת באירוע הייתה רו"ח איריס שטרק, שותפה מנהלת בשטרק את שטרק רואי חשבון ולשעבר נשיאת לשכת רואי החשבון בישראל. היא אמרה כי "המבקר הפנימי נדרש כיום להיות בעל הרבה מאוד מיומנויות, כישורים וידע טכנולוגי, בכלל זה בכלי בינה מלאכותית. עליו להבין את הטכנולוגיות שבהן החברה משתמשת". לדבריה, "המבקר הפנימי צריך לכלול בדו"חות שלו פרק טכנולוגי, במסגרת המלצותיו לדירקטוריון ולהנהלה. במסגרת הדו"ח, עליו להתייחס לתהליכים טכנולוגיים שנעשו בחברה, ולליקויים שדורשים תיקון. הטכנולוגיה משמשת ככלי מרכזי, שמסייע להשגת תוצאות עסקיות, ולכן, על נושאים אלה לא להישאר רק באגפי המחשוב, אלא לאפשר לדירקטוריון ולהנהלה לקבל החלטות מקצועיות". רו"ח איריס שטרק, שותפה מנהלת בשטרק את שטרק רואי חשבון ולשעבר נשיאת לשכת רואי החשבון בישראל. צילום: ניב קנטור "האמון בין המבקר הפנימי לחברה נוצר על בסיס שיח ותקשורת, על מנת שהוא יוכל להבין את הארגון ויעדיו. על הביקורת הפנימית להתמקד בליבת הארגון, במטרה לבנות נכסים מקצועיים. מנגד, על הדירקטוריון וההנהלה להבין את חשיבות הביקורת הפנימית, ולהקצות תקציב ראוי לעבודת הביקורת המורכבת. שכר של 200 שקלים בממוצע לשעת ביקורת לא משקף את מלוא המורכבות והיקף היכולות הנדרשות מהמבקר הפנימי", אמרה רו"ח שטרק. היא סיימה בהמלצה למבקרים הפנימיים: "להפוך את דו"ח הביקורת לחוויה, שמאפשרת הן יכולת התבוננות פנימית על תהליכים בארגון, והן קבלת השראה לרעיונות חדשים לקידום ופיתוח, שמייצרים ערך ורווחיות לארגונים. על המסרים המרכזיים של ממצאי דו"ח הביקורת להיות מובנים, כדי לייצר חיבור והבנה, ולאפשר 'להעיף' את הארגון קדימה".