ההחמרה הפתאומית במצב הביטחוני מעוררת תחושות של חרדה ולחץ ומעצימה אתגרים, רגשיים ואחרים, הקשורים להתמודדות עם מצבי חירום.  על רקע זה, מערך הדיגיטל הלאומי מנגיש לציבור קורסים ייעודיים להתמודדות עם תחושות דחק (סטרס), לפיתוח חוסן בקרב ילדים ובני נוער, קורסים שכוללים כלים לתיווך המצב לילדים וגם הגשה מעשית של עזרה ראשונה. הקורסים זמינים באתר קמפוס IL, הם פתוחים לכלל הציבור ללא עלות, ניתנים ללמידה בכל זמן ומכל מקום, ומספקים כלים ישימים – בחירום, וגם בימי שגרה. בין הקורסים הפתוחים באתר תמצאו את: התמודדות הורים עם פחדים וחרדות אצל ילדים – הקורס מופנה להורים ולאנשי חינוך, על מנת לזהות סימני חרדה ומצוקה רגשית בקרב ילדים ומתבגרים. הקורס מציע כלים לתיווך רגשי נכון, מניעת טעויות נפוצות וחיזוק התמיכה ההורית, לצד הכוונה למתי נדרש סיוע מקצועי. ממשבר לצמיחה: כלים להתמודדות עם חרדה במצבי דחק – במציאות הישראלית המאופיינת בחוסר ודאות, המוח ההישרדותי שלנו מגיב לעיתים בעוצמה שאינה תואמת את האירוע, אך למרות שהביולוגיה אינה אשמתנו – היכולת לשנות אותה נמצאת בידינו. הקורס "ממשבר לצמיחה" מעניק כלים פרקטיים להבנת מנגנוני הלחץ והחרדה, ומלמד כיצד להפעיל את הגוף בצורה מותאמת כדי להחזיר את תחושת השליטה. מיינדפולנס: אומנות פיתוח הקשב הפנימי – קורס "מיינדפולנס" מציע שיטה יישומית להפחתת עומס מנטלי באמצעות תרגול קשב ונשימה. המשתתפים לומדים טכניקות בסיסיות להתמקדות ברגע הנוכחי, ויסות מערכת העצבים והפחתת תחושת לחץ יומיומית. פדגוגיה של חוסן – קורס המיועד להורים ולאנשי חינוך, ועוסק בפיתוח חוסן אישי וקבוצתי בקרב ילדים ובני נוער. הקורס מציג כלים יישומיים לחיזוק תחושת מסוגלות, להתמודדות עם משברים ולשילוב עקרונות החוסן בשגרה החינוכית והביתית. עזרה ראשונה: ידע מציל חיים – מערך הדיגיטל הלאומי מנגיש שני קורסים דיגיטליים נפרדים: קורס עזרה ראשונה כללי לקהל הרחב, וקורס ייעודי להגשת עזרה ראשונה לילדים ותינוקות. הקורסים מקנים ידע תיאורטי בסיסי להתמודדות עם מצבי חירום רפואיים שכיחים, בהם חנק, אלרגיות, החייאה ופציעות נפוצות, בדגש על הדקות הקריטיות עד הגעת צוותי ההצלה. הקורסים אינם מהווים קורסי הסמכה או תחליף להכשרה מעשית.

"48 השעות הקרובות צפויות להיות תקופה של תנודתיות קיצונית בסייבר, שבה האקטיביסטים (האקרים אקטיביסטים) והפרוקסיז של איראן יובילו להסלמה, כדי למלא את החלל שהשאיר הפיקוד המרכזי של טהרן, שנפגע. שחקני האיום באיראן ותומכיה מחוץ למדינה כבר משתמשים בטלגרם וברדיט כמרכז תיאום, ומפרסמים צילומי מסך של מתקפות לכאורה שאותן הם ביצעו – כהוכחה. לוקח שבועות ולפעמים חודשים לאמת את הדיוק של הפרסומים הללו", כך אמרה קת'רין ריינס, מומחית סייבר ומודיעין, שעבדה ב-NSA – הסוכנות לביטחון לאומי של ארצות הברית, ומובילת צוות מודיעין האיומים בפלאש פוינט. "לוחמי הסייבר" של איראן נכנסו לפעולה כבר בשעותיה הראשונות של המלחמה, ולפי פלאש פוינט, ביצעו את "השימוש האגרסיבי ביותר שאיראן עשתה אי פעם בסייבר". על פי החברה, הקבוצה שהיא מתייחסת אליה "מתואמת באופן רופף, וכוללת פעילי סייבר, שמפעילים ערוץ בטלגרם. תחת הקבוצה, תוקפי סייבר שונים סגרו תחנות דלק בירדן והובילו מתקפות נגד ספקיות של צבא ארצות הברית וצה"ל, לטובת השמדת נתונים ומבצעי השפעה". "חברות מערביות לא ערוכות למבצעי השפעה-תודעה" "ההאקטיביסטים והפרוקסיז ינסו להסלים בסייבר כדי למלא את החלל שנפער בשל ההתנקשות בבכירי הפיקוד המרכזי של טהרן. בעקבות התקיפות בשבת, מבנה הפיקוד שפיקח על פעולות הסייבר של טהרן – נעלם. הוואקום שנוצר יוביל ליותר מתקפות מבוזרות ובלתי צפויות מצידם של האיראנים והפרוקסיז שלהם", אומרים בפלאש פוינט. לפי החברה, ההאקטיביסטים וקבוצות הפרוקסי יחליטו במי לפגוע בעצמם, מבלי לקבל אישור מהרשויות, ויעשו זאת גם כדי שיוכלו להתפאר במעשיהם. "אם נער יחליט לפגוע בחברת לוגיסטיקה בינונית כדי להוציא הצהרה – הסיכון מתפשט מעבר לטהרן, וושינגטון או ניו יורק", אמרה ריינס. "זה נמצא בידיו של האקר בן 19, שנמצא בחדרו ומשוטט בטלגרם בלא פיקוח או הכוונה. חברות מערביות לא ערוכות למבצעי השפעה-תודעה בסייבר". "מנכ"לי החברות צריכים להיערך להמשך חוסר הוודאות" "מנכ"לי חברות עסקיות בארצות הברית (ואנחנו מוסיפים: גם בישראל – י"ה) צריכים להיערך להמשך חוסר הוודאות", אמר לפורצ'ן בריאן קרבאו, מייסד-שותף ומנכ"ל אנדסייט, ולשעבר מנהל מרכז הפעילויות המיוחדות (SAC) של ה-CIA. "האיראנים הראו, בעקביות ולאורך השנים, שהם עמידים מאוד כממשלה וככוח התנגדות. המשטר מפגיז את שכנותיו ואיראן תמשיך להפעיל את יכולות הסייבר ההתקפיות המרשימות שלה. לאיראן יש DNA של התנגדות אגרסיבית ויצירתית". לדבריו, "זה יימשך עוד זמן מה. הסכסוך ייקח מסלולים שונים ויסטה מהכביש". עוד אמר קרבאו כי "ככל שארצות הברית וישראל יפגעו ביכולות הצבאיות הקונבנציונליות של איראן, מתקפות סייבר יהיו אטרקטיביות יותר עבור המשטר בטהרן: הן זולות לפריסתה, קשה לייחס אותן, והן יוצרות שיבוש פסיכולוגי ותפעולי עצום יחסית להשקעה הנדרשת. איראן הראתה שהיא מסוגלת לחקות ולבנות על שיטות תקיפה בסייבר, שהוצגו בראשונה על ידי רוסיה. היא תמיד גאה ביכולות הסייבר שלה, והגאווה לא תיעלם עם אובדן ההנהגה הבכירה". לסיכום הוא ציין כי "זה לא משבר שייפתר במהרה, והוא מתורגם לסיכון סייבר שלא ייעלם מיד". "הסבירות למתקפות סייבר איראניות – גדלה" ראף פילינג, מנהל מודיעין איומים בסופוס, אמר כי "ככל שאיראן שוקלת את אפשרויות התגובה שלה, כך גדלה הסבירות שקבוצות בגיבוי המדינה, או האקטיביסטים – ינקטו בפעולות, כולל מתקפות סייבר, נגד מטרות צבאיות, מסחריות, או אזרחיות – מישראל ומארצות הברית". לדבריו, "המתקפות עלולות לכלול הדלפה מוגדלת של פרצות נתונים ישנות, המוצגות כניסיונות חדשים ולא מתוחכמים – על מנת לפגוע במערכות תעשייתיות החשופות לאינטרנט, ואולי אף לכוון פעולות סייבר התקפיות". "הפעילות (בסייבר – י"ה) במזרח התיכון גברה", ציינה סינתיה קייזר, בכירה לשעבר בסייבר ב-FBI וסגנית נשיא בכירה ב-Halcyon. "ראינו גם קריאות לפעולה מצד אנשי סייבר פרו-איראניים ידועים, שביצעו בעבר פעולות פריצה והדלפה, מתקפות כופר ומתקפות מניעת שירות מבוזרות (DDoS)". לדברי אדם מאיירס, סגן נשיא בכיר לתפעול מבצעים נגד איומים בקראודסטרייק, "פעילות הסייבר הנוכחית עשויה להקדים פעולות אגרסיביות יותר. כבר ראינו פעילות עקבית של גורמי איום הקשורים לאיראן, כמו גם קבוצות האקרים, שמבצעות סיורים (מקדימים – י"ה) ויוזמות התקפות DDoS". "ארגונים נקראים לגלות ערנות" בתוך כך, TrendAI פרסמה היום (ב') נתונים שלפיהם מאז יוני האחרון נרשם זינוק של כ-700% בפעילות התקיפה האיראנית בסייבר. לדברי קיריל גלפנד, אוונגליסט AI ואדריכל פתרונות אבטחה בכיר ב-TrendAI, "קבוצת התקיפה מים עכורים (MuddyWater) היא אחת הפעילות ביותר בתקופה זו, ומתמקדת בעיקר בארגוני ממשלה, תחבורה, תעשייה ותקשורת". הוא הוסיף כי "בתקופות של מתיחות ביטחונית, פעילות התקיפה מתמקדת לרוב בגניבת זהויות, חדירה לרשתות ארגוניות והפעלת נוזקות לשליטה מרחוק. במסגרת הפעילות של קבוצת MuddyWater זוהו כמה משפחות נוזקה מרכזיות, ביניהן RustyWater – שתל שליטה מרחוק המבוסס על הדלת האחורית Rust; וכן BugSleep, שמאפשרת העברת קבצים והרצת פקודות; PowGoop – זהו Loader (רכיב תוכנה ש-'פורץ את הדרך' עבור הנוזקה), שמתחזה לקובץ מערכת לגיטימי; ו-Mori – דלת אחורית שמשתמשת בתקשורת DNS לשליטה מרחוק". גלפנד ציין ש-"ארגונים נקראים לגלות ערנות ולנטר פעילויות שעלולות להעיד על ניסיונות חדירה. מומלץ לנקוט בפעולות הבאות: להשבית את Office Macros, להפעיל אימות רב שלבי (MFA) לכל מערכות הארגון, לחסום שירותי שיתוף קבצים שאינם נדרשים ולנטר שימוש בלתי מורשה בכלי שליטה מרחוק". "במצבי מתיחות ביטחונית עולה לעתים קרובות היקף פעילות הסייבר המכוונת גם לארגונים אזרחיים. הקשחת מערכות, ניטור קפדני של פעילות חשודה ושימוש באמצעי זיהוי מתקדמים הם חיוניים לזיהוי מוקדם של ניסיונות תקיפה ולצמצום הסיכון לפגיעה בארגון", סיכם.

מיקרוסופט שחררה מהדורת סקירה ראשונית נוספת למעגל הראשון של בוחני הבטא והמפתחים של Windows 11, שמכילה תכונה חשובה עבור מנהלי מערכות – הגנה משופרת וביצועים טובים יותר בזמן הרצה של קובץ אצווה, או הרצה של סקריפטים באמצעות שורת פקודה. מנהלני IT יכולים, לפי ההסבר של מיקרוסופט, לאפשר הרצת קובצי אצווה במצב מאובטח יותר, כזה שימנע את האפשרות לשנות אותם תוך כדי הרצה. לפי החברה עושים זאת על ידי הוספת הערך LockBatchFilesInUse לקובץ הרגיסטרי בשורה של HKEY_LOCAL_MACHINE\Software\Microsoft\Command Processor. גם קובעי מדיניות יוכלו להשתמש במצב זהה באמצעות שימוש בהגדרה LockBatchFilesWhenInUse בהגדרת המניפסט של אפליקציית הניהול, ובדומה לבקרה עבור מנהלי ה-AI, הגדרה זו נועלת את האפשרות לבצע שינויים בקובצי אצווה בעת שמריצים אותם במחשבי הארגון. "זה משפר את הביצועים והאבטחה של עיבוד קובצי אצווה כאשר שלמות הקוד מופעלת, מכיוון שאימות חתימה יידרש להתבצע רק פעם אחת, במקום לפי פקודה שבוצעה בקובץ האצווה", הסבירו בחברה. מהדורה זו של Windows 11 מציגה גם שיפור של תכונת שיתוף האודיו, שהוצגה לפני כמה חודשים לראשונה. מדובר בתכונה, שמאפשרת לשדר את האודיו מהמחשב לזוג אמצעי קצה, בין אם מדובר ברמקולים, באוזניות או בעזרי שמיעה. כעת אפשר לשלוט בעוצמת האודיו עבור כל התקן בנפרד בלוח הבקרה, וגם רשימת התמיכה הורחבה וניתן להשתמש גם באביזרים שתומכים ב-Bluetooth LE – וזה כולל את כל רשימת האוזניות החדשות שהוכרזו לאחרונה, כולל WF-1000XM6 של סוני, אוזניות ה-Galaxy Buds 4 החדשות של סמסונג ועוד. התכונות החדשות זמינות במהדורות 26220.7934 ו-26300.7939 של Windows 11 בערוצי הבטא השונים.

"המטרה שלנו היא לייצר תנאים שיאפשרו לבתי החולים הממשלתיים להמשיך לטפל בחולים גם בחירום, בתנאים קשים", כך אמרה נעמה פרי כהן, מנהלת אגף חטיבת הדיגיטל, טכנולוגיה וחדשנות בחטיבת המרכזים הרפואיים הממשלתיים, במשרד הבריאות. "אירוע החירום של 'שאגת הארי', מציב בפני בתי החולים הממשלתיים אתגר לא רק קליני, אלא גם טכנולוגי. בתוך זמן קצר נדרשה פריסה מהירה של מחלקות, העברה של פעילות של בתי חולים ומחלקות שלמות ממתקנים לא מוגנים למתחמים מוגנים, ושמירה רציפה על טיפול מלא במטופלים", סיפרה פרי כהן. לדבריה, ההיערכות נעשתה באופן טבעי לפני שמכריזים על מצב חירום. "לאורך כל השנה אנחנו בונים ומטמיעים בבתי החולים הממשלתיים מערכות תפעול אחידות, כמו 'נמר' לניהול האדמיניסטרטיבי, 'מזור' לניהול שרשרת האספקה והמלאים, מערכת ה-BI החטיבתית 'תצפית', ועוד. זאת כדי שברגע האמת כולם ידברו באותה שפה", אמרה פרי כהן. התוצאה, לדבריה, היא שהחל מיום שבת כל ניהול אירוע החירום התנהל על בסיס תמונת מצב ניהולית מדויקת. "אנחנו יודעים בכל רגע נתון איזה צוות רפואי זמין, מה רמת המיגון בכל מחלקה ואיפה בדיוק חסרה תרופה מצילת חיים", הבהירה פרי כהן. לפי דבריה, הצוותים הרפואיים המשיכו לעבוד עם אותם ממשקים שהם רגילים לעבוד עליהם, גם במתחמים התת-קרקעיים אליהם הועברו החולים. "היכולת הזו היא תנאי הכרחי לשמירה על רצף טיפולי, בטיחות המטופלים ויעילות העבודה", אמרה. פרי כהן התעכבה בראיון על מערכות 'תצפית' ו-Coview, הנשענות לדבריה על עבודה מאומצת שנעשתה לאורך שנים, על בסיס איומים ואירועי חירום קודמים, ועל היערכות מוקדמת שמאפשרת להגיע מוכנים גם למערכה הנוכחית. "האתגר אינו בפיתוח מאפס, אלא בהתאמה מהירה של הכלים הקיימים ובחיבור נתונים בזמן אמת ממערכות שונות לכדי מבט ניהולי אחד מאוחד, וזאת ברמה הרשתית, על בסיס יכולות ה-BI החטיבתיות", היא הסבירה. עוד הוסיפה שמערכות המידע תומכות גם בעבודת ה-back office הלוגיסטית והתפעולית: ניהול שרשרת האספקה, בתי המרקחת, תרופות, ציוד רפואי וחמצן – פתרונות רוחביים המאפשרים שליטה במלאים, חיזוי צרכים ותגובה מהירה לשינויים בביקוש. שבחים לצוותי הדיגיטל וההיערכות לסייבר פרי כהן ביקשה לציין לשבח את יחידות הטכנולוגיה והדיגיטל בבתי החולים, אשר מנהלות מבצע מורכב המערב טכנאים, אנשי תקשורת, סייבר ואבטחת מידע, ועובדות כתף אל כתף עם הצוותים הקליניים, סביב השעון. "היכולת להקים ולהפעיל תשתיות מחשוב ומערכות קליניו במהירות, תוך שמירה על רצף תפעולי וטיפולי, היא הישג מקצועי מרשים", אמרה פרי כהן. היא הוסיפה שראוי לציין במיוחד את המנהיגות של מנהלי אגפי הדיגיטל בבתי החולים, שמובילים את המערכים הללו באחריות, בראייה מערכתית ובמחויבות עמוקה. בהיבט של הגנה מפני סייבר, אמרה פרי כהן: "צוותי אבטחת המידע פעלו סביב השעון בניטור איומים, בזיהוי חריגות ובהקשחת ההגנות, תוך איזון מתמיד בין רמת אבטחה גבוהה לבין זמינות המערכות לצוותים הרפואיים". היא הוסיפה ואמרה ש-"בסופו של דבר, המציאות הנוכחית הדגימה שטכנולוגיה ודיגיטל הם מרכיב ליבה ביכולת של מערכת הבריאות לפעול בחירום. השילוב בין המקצועיות הגבוהה של צוותי הטכנולוגיה והדיגיטל בבתי החולים לבין ניהול, תיאום והובלה רוחבית של חטיבת המרכזים הרפואיים הממשלתיים – אפשר יציבות, רצף ותגובה מהירה".

רגע אחרי שנשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, הכריז חרם על מוצרי ה-AI של אנת'רופיק, תוך שהוא מכנה אותה "חברת AI שמאלנית רדיקלית, שמנוהלת בידי אנשים שאין להם מושג על מה מדובר בעולם האמיתי", מתברר שהכוחות האמריקניים משתמשים בקלוד לצורך המלחמה באיראן. מודל הבינה המלאכותית של אנת'רופיק, כך נראה, הוטמעו בצבא ארצות הברית הרבה לפני תחילת המלחמה. ההתקפה המשותפת של ארצות הברית וישראל החלה ביום שלאחר ההכרזה על החרם על אנת'רופיק. לפי האנליסטים בשוק, זה מצביע על כך שלא ממש קל להחליף כלי AI בכלים אחרים במהירות, לאחר שהם כבר הוטמעו באופן כבד במערכות. לפי דיווחים, הפיקוד האמריקני משתמש במודל ה-AI של אנת'רופיק כדי לבצע הערכה של מודיעין, על מנת לבחור מטרות וגם לצורך ביצוע הדמיות קרב לפני שהביצוע יוצא לדרך. למה טראמפ מחרים את אנת'רופיק? החרם על אנת'רופיק החל לאחר שראשי החברה לא אהבו את השימוש שארצות הברית עשתה בכלי ה-AI שלה במבצע החטיפה של נשיא ונצואלה, ניקולס מדורו, וציינו באופן פומבי שתנאי השימוש לא מאשרים שימוש בקלוד ובכלים אחרים של אנת'רופיק לטובת פעולות אלימות, כדי לפתח נשק או לצורך פעולות ביון. מי שניצלה היטב את החרם שטראמפ הטיל על אנת'רופיק הייתה המתחרה, OpenAI. זו הודיעה במהירות לאחר הטלת החרם כי היא חתמה על הסכם מסגרת לשימוש במוצרים שלה עם הפנטגון, אחרי שגם שר ההגנה האמריקני, פיט הגסת', קבע שאנת'רופיק היא חברה שמסכנת את הביטחון הלאומי והכניס אותה לרשימה השחורה.

עולם הטכנולוגיה הופתע באחרונה, כשחברת הפינטק בלוק (Block – לשעבר סקוור), שייסד ומנהל ג'ק דורסי, הודיעה על פיטורי כ-4,000 עובדים, המהווים כ-40% מכוח האדם שלה. המהלך יכווץ את מצבת כוח האדם של החברה מכ-10,000 עובדים לפחות מ-6,000. בניגוד לחברות רבות שמקצצות עקב קשיים כלכליים, דורסי – מייסד טוויטר המופרסם – הבהיר נחרצות כי הסיבה למהלך היא אך ורק מהפכת הבינה המלאכותית. באיגרת פומבית ששלח לעובדיו, דורסי הסביר את מניעיו: "אנחנו לא מקבלים את ההחלטה הזו כי אנחנו בצרות. העסק שלנו חזק". הוא נימק את הפיטורים כהכרח טכנולוגי וציין כי "אנחנו כבר רואים שכלי הבינה שאנו יוצרים ומשתמשים בהם, בשילוב עם צוותים קטנים ושטוחים יותר, מאפשרים דרך עבודה חדשה שמשנה מהיסוד את המשמעות של בנייה וניהול חברה". לפי דיווח במגזין אובזרבר, דורסי הסביר שההחלטה התגבשה לאחר שבחודש דצמבר האחרון מודלים של בינה מלאכותית עשו קפיצת מדרגה ביכולותיהם, ועקפו אפילו את יעילותו של הכלי הפנימי שפיתחה החברה, אשר נקרא גוס (Goose). המנכ"ל הדגיש כי המהלך מכוון להשיג יעילות קיצונית, כשלפי רשת eWeek היעד החדש של בלוק הוא לייצר רווח גולמי של מעל ל-2 מיליון דולר על כל עובד.  יצוין כי בוול סטריט חגגו את ההחלטה הזו ומניית החברה זינקה ביותר מ-20% מיד לאחר ההודעה. בפוסט שפרסם דורסי ברשת X (לשעבר טוויטר), שבו הודיע רשמית על המהלך, הוא לקח אחריות מלאה על ההחלטה והביע את צערו בפני העוזבים. בניסיון לשמור על גישה אנושית בצל הפיטורים ההמוניים, דורסי הבהיר כי החברה לא תנתק את המפוטרים באופן מיידי ממערכות התקשורת הארגוניות כמו סלאק והאימייל, אלא תשאיר אותן פתוחות למספר ימים כדי לאפשר פרידה ראויה. "אני יודע שלעשות את זה כך עשוי להרגיש מביך", כתב המנכ"ל לעובדיו, "אני מעדיף שזה ירגיש מביך ואנושי מאשר יעיל וקר". באשר לעובדים הנותרים, דורסי שרטט את כיוון החברה והצהיר: "אנחנו הולכים לבנות את החברה הזו עם בינה בליבה של כל מה שאנחנו עושים". הוא הבטיח כי השינוי יחלחל גם ללקוחות, אשר יודרכו לעבר עתיד שבו יוכלו לבנות תכונות משלהם ישירות על גבי המערכות של בלוק. we're making @blocks smaller today. here's my note to the company. #### today we're making one of the hardest decisions in the history of our company: we're reducing our organization by nearly half, from over 10,000 people to just under 6,000. that means over 4,000 of you are… — jack (@jack) February 26, 2026 AI-washing או טיעון אותנטי? עם זאת, גורמים מחוץ לחברה מספקים הסבר שונה לחלוטין למהלך. מומחים בשוק מפקפקים בנרטיב הטכנולוגי של דורסי ומעלים טענות לתופעת AI-washing – מונח המתאר שימוש בבינה מלאכותית כתירוץ נוח ואופנתי להסוואת פיטורים שנובעים מניהול לקוי. כדי להבהיר את עמדת המבקרים, רשת בלומברג הביאה את דבריו של זאקרי גאן, אנליסט בכיר בבנק ההשקעות Financial Technology Partners. גאן ביקר את ההסבר של בלוק ופסק בנחרצות: "כשאני מסתכל על מספר העובדים הכולל, זה קשור יותר לכך שהעסק היה מנופח כל כך הרבה זמן, מאשר לבינה מלאכותית".  דורסי לא התעלם מהביקורות השונות על המהלך ובתגובה לגולש ב-X, שהאשים אותו ב"חוסר קומפטנטיות ניהולית", המנכ"ל אכן הודה שהחברה גייסה עובדים בעודף בתקופת מגיפת הקורונה, עקב מבנה ארגוני מפוצל, אך התעקש שבעיה היסטורית זו תוקנה כבר באמצע שנת 2024, ולכן הקיצוץ המסיבי כיום מונע נטו מיכולותיה של ה-AI. על פי הדיווחים, ברמה האנושית, יישום ההחלטה יצר סיטואציות קשות עבור העובדים. הגרדיאן ציטט תלונות פנימיות שהודלפו למגזין Wired, לפיהן העובדים שנשארו בחברה חשים כי "המורל הוא כנראה הגרוע ביותר שהרגשתי בארבע שנים" וכי "התרבות הארגונית בבלוק מתפוררת".  אירוע כואב וסוריאליסטי במיוחד תואר בטיימס, שם סופר על איוואן אורניה-ואלדס, אנליסט נתונים בחברה, שקיבל את הודעת הפיטורים שלו מדורסי ממש בזמן שראיין מועמד חדש לעבודה. "הייתי צריך לומר למועמד שכרגע פוטרתי, ולא אוכל להשלים את המשוב על הראיון שלו", הוא סיפר למראיינים. למרות הפגיעה הקשה בעובדים, דורסי נימק מדוע בחר לחתוך בבת אחת כמות כה גדולה של משרות במקום לקצץ בהדרגה. לפי הציטוטים, הוא אמר: "היו לי שתי אפשרויות: לקצץ בהדרגה לאורך חודשים או שנים… או להיות כנה לגבי המקום שבו אנו נמצאים – ולפעול עכשיו. בחרתי באפשרות השנייה. סבבים חוזרים ונשנים של קיצוצים הם הרסניים למורל, למיקוד ולאמון".  כדי לרכך את המכה, בלוק העניקה לעוזבים חבילת פיצויים נדיבה יחסית, הכוללת 20 שבועות שכר בסיס, תוספת של שבוע לכל שנת ותק, מענק מעבר של 5,000 דולר והמשך כיסוי רפואי לחצי שנה. במבט לעתיד, דורסי משוכנע כי המהלך שביצע יהפוך לסטנדרט בתעשייה. כפי שציטט האובזרבר, דורסי חזה את העתיד לבוא ואמר: "בשנה הקרובה, אני מאמין שמרבית החברות יגיעו לאותה מסקנה ויבצעו שינויים מבניים דומים. אני לא חושב שאנחנו מוקדמים בהבנה הזו. אני חושב שרוב החברות מאחרות".

"בעבר, תשלום האגרות על פעולות רישום בטאבו נעשה מראש, או במועד הגשת הבקשה. בעקבות הפרויקט שהובלנו, 'לא רשמת – לא שילמת', תשלום האגרה מתבצע רק במועד מתן התוקף לפעולות הרישום בפועל. היינו הראשונים מבין משרדי הממשלה לשנות את מודל התשלום: עברנו מתשלום מראש לגבייה המבוססת על מה שנעשה בפועל. המהלך פתר עיוות רב שנים של תשלומים שגויים, דחיות תיקים והחזרים וזיכויים מסורבלים, ושינה לחלוטין את חווית השירות. זהו מהלך Win-Win קלאסי", כך אמרה מיטל בכר, מנמ"רית הרשות לרישום והסדר זכויות במקרקעין (הטאבו) במשרד המשפטים. פרויקט "לא רשמת – לא שילמת" זכה באות הוקרה ב-IT Awards – תחרות מצטייני המחשוב של אנשים ומחשבים. טקס הענקת הפרסים בתחרות נערך בשבוע שעבר. אפיון הפרויקט החל באוגוסט 2024 והקמתו הסתיימה במאי 2025. המיזם עלה לאוויר פומבית בספטמבר האחרון. היקפו הכספי של הפרויקט לא נמסר, וגורמים בענף העריכו אותו במיליוני שקלים. בכר משמשת מנמ"רית הטאבו זה כמעט עשור. היא מובילה צוות IT שמונה עשרות מומחים – עובדי אגף הטכנולוגיות בטאבו ועובדי נס, שמפעילים ומפתחת את רימון – מערכת הליבה המרכזית של הארגון. היא אמרה כי "הפרויקט יצר ודאות מלאה מול עורכי.ות הדין והאזרחים.ות, שכיום משלמים.ות במועד הנכון, בקליק אחד ובאופן דיגיטלי מלא. הרשות מטפלת מדי יום במאות אלפי פעולות רישום בטאבו, משמע – אנשיי מטפלים במיליוני טרנזאקציות בשנה". "הרעיון בבסיס הפרויקט", ציינה, "היה לחסוך מהפונים ומעורכי הדין שלהם את ההתעסקות עם שוברי האגרות. לאחר מימוש הפתרון, התהליך כולו דיגיטלי ומדויק: כל פרטי האשראי מוזנים מראש לצורך טוקניזציה בלבד, וכך – החיוב מתבצע אוטומטית רק לאחר מתן התוקף לפעולת הרישום ובסכום המדויק שנקבע. הציבור משלם רק על השירות שניתן בפועל. חסכנו אלפי שעות עבודה של פקידים שעסקו רק בטיפול בהחזרי אגרות ובטעויות תשלום". "האתגר המרכזי היה האינטגרציה המורכבת" לדברי בכר, "האתגר המרכזי בפרויקט היה האינטגרציה המורכבת. חיברנו בין אתר השירותים, מערכת רימון ושרת התשלומים הממשלתי, ליצירת תהליך רציף, מאובטח ויציב תפעולית. בפעם הראשונה יישמנו מודל טוקניזציה בשירות המדינה, ושינינו את הפרדיגמה במודל התשלומים הממשלתי, כך שישמש משרדים נוספים". "חלק מרכזי בהצלחת הפרויקט נבע משותפות ארגונית מלאה", הוסיפה. "עבדנו באופן משותף והדוק עם אגף טכנולוגיות ודיגיטל במערכות מידע במשרד המשפטים ועם נס, לצד שותפים נוספים בתחומי האינטגרציה והתשתיות, שאפשרו מימוש מלא ומוצלח של המהלכים וחיבור מקצה לקצה בין כלל המערכות". בהיבט הטכני, ציינה, "כלל האתרים נבנו באנגולר מול מיקרו-שירותים, שפונים לשירותי טוקניזציה בחנות הממשלתית החדשה וגם לשירותי הליבה – תוך כדי פעולות המשתמש". "ערך כפול" בכר אמרה כי "הפרויקט העניק ערך כפול – בשירות לאזרחים ובהתייעלות הפנים ארגונית. שדרגנו את תהליכי הדיגיטל שלנו, כדי להציע שירות משופר, שמביא ערך מוסף רב ללקוחות. בהיבט הפנים ארגוני, רצינו לדעת טוב יותר מה קורה אצלנו במרחב הדיגיטלי, ולקבל תובנות עסקיות מבוססות דאטה. לכן, הטמענו בעבר, וגם בפרויקט הנוכחי, את פתרון גלאסבוקס, שמיוצג בארץ על ידי נספרו. המערכת הזו יודעת לנטר ולעקוב אחרי כל הפעילויות שקורות בדיגיטל, כולל בפרויקט שבעטיו זכינו בתחרות מצטייני המחשוב. קיבלנו פתרון שמספק 'עיניים' על כל מה שקורה בערוצי הדיגיטל – בהיבטים הטכני, ההתנהגותי והעסקי". "הגיבוי היה מרכיב מרכזי בהצלחת הפרויקט", הדגישה. "ביצענו את הפרויקט בשותפות מלאה של אגף מערכות מידע במשרד המשפטים, בראשות המנמ"ר הבכיר ששון סופרי, אנשי שרת התשלומים במערך הדיגיטל הלאומי ומומחי נס. הנהלת הרשות, בראשות עו"ד דוד שני, הובילה עימנו שינוי של מודל בן שנים וקידמה את הרשות קדימה – תפיסתית ושירותית". בכר אמרה כי "הפרויקט השיא לנו תועלות רבות. כיום קיימת ודאות מלאה בתהליך, התשלום מבוצע רק על שירות שניתן בפועל, חוויית המשתמש פשוטה ושקופה יותר, והיקף התקלות והחסמים צומצם משמעותית". לסיכום היא ציינה ש-"חדשנות במגזר הציבורי היא ריצה למרחקים ארוכים, לא ספרינט. השילוב המנצח בין הדרג המקצועי בטאבו לאגף הטכנולוגיות במשרד המשפטים מאפשר לנו לשבור מוסכמות ישנות ולהביא בשורות אמיתיות לשוק המקרקעין בישראל. בעשור האחרון אנחנו נמצאים במהפכה דיגיטלית מתמשכת, ואנחנו מצליחים לייצר אימפקט אמיתי בשטח".

בשבוע שעבר נערך כנס ביוזמה של שגרירות ישראל בריגה, לטביה, ובהובלה של השגרירה סנדרה סימוביץ ובתמיכה של רון גרסטנפלד, מנהל מחלקת כלכלת אירופה, עם ארגונים מובילים בתחום מערכות תעשייתיות ותשתיות קריטיות בקרואטיה.  מטרת המפגש הייתה לקדם את המודעות לגבי מדינת ישראל בתחום זה, ולחזק את הקשר העסקי בתחום אבטחת סייבר בין המדינות. למפגש הגיעו נציגים מישראל של חברות העוסקות באבטחת סייבר: סקאדהסודו, בורה סייבר ועוד. השתתפו בו גם נציגים אזוריים של שתי חברות ישראליות בתחום אבטחת הסייבר: OPSWAT וצ'ק פוינט (Check Point).  היוזמה של שגרירות לטביה זכתה להיענות מרשימה, בין היתר גם לאור כניסה לתוקף של תקנים חדשים  לאבטחת סייבר באירופה. בכנס השתתפו נציגים של כ-25 חברות מקומיות בתחום האנרגיה, המים, התעשייה, ביטחון הפנים, התחבורה, הבנקים ועוד.  השגרירה סימוביץ הדגישה את העובדה כי ישראל היא מובילה בתחום אבטחת סייבר ועודדה בכך את נציגי החברות המקומיות לעשות עסקים עם ישראל, במיוחד בתחום אבטחת סייבר עבור מערכות תפעוליות ותשתיות קריטיות. הגנת סייבר ואתגרים בתעשייה את הזימון וההשתתפות של החברות מישראל ארגן דניאל ארנרייך, SCCE, יועץ מומחה ומרצה בתחום אבטחת סייבר למערכות תעשייה בישראל. במהלך הרצאת הפתיחה של הכנס, הסביר ארנרייך כי הגנת סייבר למערכות תפעוליות ותעשייתיות חייבת להיות מבוססת על ידע פנים-ארגוני בכל הנוגע למהות התהליכים התפעוליים. בכנס הוצגו אתגרים נוספים הקשורים לתשתיות קריטיות ומערכות תעשייה בתחומים של בינה מלאכותית, הגנה פיזית על מתקנים קריטיים מפני רחפנים, תגובה לאירוע (IR), פתרונות ניטור של פוגענים (Malware), לצורך אבטחת פעולה בטוחה ורציפות תפעולית של המערכות, ועוד. בכנס נערך גם פאנל מקצועי עם נציגי החברות הישראליות בהובלת ארנרייך, בהשתתפות מומחה סייבר מקרואטיה ונציגים מישראל של החברות הישראליות בתחום הגנת סייבר על מערכות תעשייה. במהלך הכנס נערכו מפגשי המשך בין החברות הישראליות והמקומיות, במטרה לבחון את האפשרויות לשיתוף פעולה בתחום אבטחת סייבר. המשתתפים מלטביה הביעו שביעות רצון מהמפגש ואמרו כי הם מאמינים שהקשרים שנוצרו יובילו לעסקים כבר בתקופה הקרובה. לדברי ארנרייך, "את ההצלחה של כנס זה ניתן לשכפל למדינות נוספות באירופה ביוזמת משרד החוץ, כאשר השגרירות המקומית תוביל את האירוע".