AI היא לא רק יכולת, היא גם מנוע הונאות שלא קשור ל-AI באמת: נחשף מסע תקיפה זדוני חדש בסייבר, בו שחקני האיום יצרו אתרים מזויפים, שמתחזים לכלי הקידוד Google Gemini ו-Claude Code של אנת'רופיק, המשתילים נוזקות שגונבות מידע. דיווח ראשוני על המסע הגיע ממחקר אבטחה עצמאי, הידוע בשם g0njxa@ ברשתות החברתיות. במהלך החג הם הודיעו ברשת X על קמפיין התחזות, שמנצל את ממשק שורת הפקודה, CLI, תכונה שמאפשרת למפתחים לתקשר עם המודלים של ג'מיני באופן ישיר. אז חוקרי EclecticIQ בחנו לעומק את הקמפיין והתבססו על ממצאים אלו. הם גילו, כי שחקן האיום החל לפרוס דומיינים זדוניים כבר בתחילת מרץ. החוקרים העריכו, כי הקמפיין היה "מותאם גיאוגרפית": על מנת להתמקד בקורבנות מארה"ב ובריטניה הם בנו אתרים מזויפים בעלי הכתובות .co.uk, us.com ו-us.org. כדי להבטיח שדומיינים יהיו אטרקטיביים לקורבנות, נעשה שימוש בשיטות הרעלת SEO כדי לחשוף דומיינים מזויפים בין כלל התוצאות הלגיטימיות. כך התוקפים כיוונו את הקורבנות לתשתית הנשלטת על ידם, המדמה דפי התקנה אמיתיים של סוכני בינה מלאכותית. האתרים הובילו לגנב מידע שכיוון לנקודות הקצה של הקורבנות, משתמשי חלונות, קצר פרטי מידע ונתונים רגישים ממגוון רחב של יישומים ואז – העביר אותם בתווך מוצפן לשרת הפיקוד והשליטה, 2C. החוקרים ציינו, כי ההאקרים התמקדו במשתמשים ארגוניים ובתחנות עבודה של מפתחים, כמו גם בדפדפני כרום ופיירפוקס, כדי לחלץ פרטי התחברות, עוגיות, נתוני מילוי אוטומטי והיסטוריית טפסים. הנוזקה שהושתלה גם כיוונה ישירות לפלטפורמות שיתוף פעולה ותקשורת סטנדרטיות בסביבות ארגוניות: סלאק, טימז, דיסקורד, וטלגרם לתחנות עבודה נייחות. כך, ציינו חוקרי EclicticIQ, "הם השיגו מכל אחת מהפלטפורמות הללו גישה מאומתת למרחב העבודה של הקורבן, כולל ערוצים פנימיים, קבצים משותפים, תקשורת עם לקוח ואינטגרציות מחוברות". גנב המידע גם קצר נתונים מכלי גישה מרחוק, קובצי קונפיגורציה של OpenVPN, ארנקים של מטבעות קריפטוגרפים, מערכות אחסון בענן, קבצי משתמשים ומטא-דאטה של המערכת. הם ציינו כי בניית הסביבה התוקפת מאפשרת להאקרים לבצע משימות שרירותיות מרחוק על מכשיר הקורבן. החוקרים עקבו אחר שרשרת התקיפה של ג'מיני וגם זו של קלוד וציינו, כי "הדמיון בין שתי שרשראות ההתקפה מרמז באופן ברור שגורם איום אחד עומד מאחורי שני הקמפיינים". "קמפיינים שבהם הרעים מתחזים לפלטפורמות בינה מלאכותית, יימשכו", סיכמו החוקרים. "קמפיינים אלה מייצרים סיכון ישיר לשרשראות האספקה ​​עבור ארגונים, שכן גורמי איום מכוונים לכלי פיתוח תוכנה, כולל עוזרי קידוד ומנהלי חבילות של בינה מלאכותית, כדי לפגוע בתחנות עבודה של מפתחים", הוסיפו. "למרות פעולות של רשויות אכיפה, גניבת מידע ממטרות ארגוניות צפויה להמשיך ולגדול בטווח הקרוב". הם לא ציינו את זהות ההאקרים או הלאום שלהם, מעבר להיותם פושעים בעלי מניע כספי.

שם ותפקיד: הדס רייסבאום, סמנכ"לית מערכות מידע גלובלית בנייס (NiCE). במסגרת תפקידי אני אחראית על כלל אסטרטגיית הטכנולוגיה בארגון – תשתיות, מערכות מידע, דאטה ו-AI. אני מובילה מחלקה גלובלית של כ-300 עובדים, האחראית ליישום פתרונות התומכים במימוש היעדים העסקיים של נייס. לפני תפקידי הנוכחי שימשתי כסמנכ"לית IT בחברת טבע ובחברת לוג'יק, וכן כרמ"דית מערכות מידע בויזה כאל. בתחילת דרכי המקצועית עבדתי כמנהלת BI ומפתחת באינטל. לאורך הקריירה פעלתי בעולמות הטכנולוגיה, אך בחרתי במודע לנוע בין תעשיות ורטיקלים שונים. אני מאמינה שהובלת חדשנות אמיתית נוצרת דווקא במפגש בין עולמות – בחיכוך בין מודלים עסקיים ודרכי חשיבה שונות ובהבאת נקודות מבט עסקיות וטכנולוגיות מגוונות, מבלי להישאר באזור הנוחות. השכלה ושירות צבאי: בעלת תואר ראשון בהנדסת מערכות מידע ותואר שני במינהל עסקים, עם התמחות בשיווק בינלאומי ויזמות, מאוניברסיטת בן גוריון. בוגרת תכנית מנהלים ב-Yale University. את דרכי המקצועית התחלתי בחיל האוויר, שם נחשפתי לראשונה לעולמות הפיתוח והמערכות בקנה מידה רחב. כבר אז הבנתי שטכנולוגיה היא הרבה מעבר למקצוע, היא שפה של השפעה, שמאפשרת לייצר שינוי אמיתי. מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה? גדלתי בבית ששילב בין עשייה חברתית עמוקה לבין עולם מדעי-טכנולוגי – אמא שעוסקת בליווי ותמיכה במשפחות שכולות, ואבא כימאי וטכנולוג. השילוב הזה יצר אצלי סקרנות טבעית לעולמות מגוונים, אך גם משיכה ברורה למקצועות הריאליים – מתמטיקה, פיזיקה ומחשבים. השירות הצבאי חידד את הכיוון, ומשם הדרך ללימודים ולקריירה הייתה טבעית. היום, כשאני מובילה בארגון כמו נייס שהואAI-First , אני פועלת בדיוק בנקודת המפגש בין טכנולוגיה לערך עסקי, במקום שבו AI הופכת ליכולת ארגונית אמיתית, המשולבת בתוך תהליכי הליבה של הארגון. מבחינתי, טכנולוגיה אינה רק כלי, אלא מנוע שמאפשר להטמיע חדשנות בקנה מידה רחב, לחבר בין דאטה, תהליכים ואנשים, ולהפוך אינטראקציות ותהליכים עסקיים לחכמים, מדידים ומבוססי תובנות. האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשיית ההיי-טק? האתגר בעיניי אינו רק בדלת שנטרקת, אלא בכך שנשים רבות כלל אינן מגיעות אליה. הפער מתחיל הרבה לפני שוק העבודה: בבחירת מסלולי לימוד, בתחושת המסוגלות ובמחסור במודלים לחיקוי. לכן, האחריות שלנו כמובילות בתעשייה היא לא רק להצליח, אלא גם להיראות, להשפיע ולפתוח דלתות לאחרות. ככל שיותר נשים יגיעו לעמדות השפעה, השאלה הזו תהפוך לפחות רלוונטית. האם נתקלת באפליה בענף, נגדך אישית, על רקע היותך אישה? לא חוויתי אפליה בארגונים שבהם עבדתי, אולי גם משום שאני בוחרת לפעול בסביבות שמקדמות מקצועיות ושוויון, כמו נייס, שבה קיימת מחויבות ברורה להגדלת ייצוג הנשים. בישראל, כ-42% מעובדי נייס הן נשים, ובשכבת הניהול המקומית נשים מהוות כ-35%. אלה נתונים משמעותיים במיוחד בענף טכנולוגי, אך לצד זאת החברה ממשיכה להציב יעדים להרחבת הנוכחות הנשית, בעיקר בתפקידי פיתוח והובלה. כחלק מהסתכלות ארוכת טווח, בתוכנית הג'וניורים של החברה 50% הן נשים – מתוך מטרה לבנות את הדור הבא של מנהיגות טכנולוגית. מי שמובילה בנייס את היעדים לקידום הגיוון המגדרי כחלק מאסטרטגיה ארגונית רחבה היא גם אישה – שירי נדר, סגנית נשיא בכירה וסמנכ"לית משאבי אנוש גלובלית בנייס. יחד עם זאת, סטריאוטיפים עדיין קיימים. באחת הפעמים, כשהגעתי עם בעלי לפגישה בבנק בנושא משכנתא, הבנקאי פנה אליו בלבד. עצרתי את השיחה והבהרתי: "אני הלקוחה, ההחלטות מתקבלות יחד, ואם אתה רוצה להתקדם – עליך לפנות גם אלי." זו אולי דוגמה קטנה, אך היא ממחישה עד כמה חשוב לא רק לזהות הטיות, אלא גם לבחור לא לקבל אותן כמובן מאליו, ולהגדיר מחדש את כללי המשחק.  

בכנס המפתחים האחרון שלה I/O 2026 חשפה גוגל שתי יכולות חדשות ומשמעותיות עבור אפליקציית ג'מיני במחשבי Mac, שצפויות להגיע במהלך הקיץ הקרוב. אפליקציית ג'מיני הייעודית ל־macOS הושקה רק בחודש אפריל האחרון, כאשר בגוגל ציינו כי "צוות קטן" הסתייע בכלי Antigravity כדי להאיץ את תהליך הפיתוח. החידוש המרכזי הוא Gemini Spark  – סוכן AI אישי שפועל ברקע 24 שעות ביממה ומסוגל לבצע פעולות עבור המשתמש באופן עצמאי כדי "לנווט את החיים הדיגיטליים" שלו. Spark תשתלב עם שירותי Google Workspace כמו Gmail ו־Docs, לצד שירותים חיצוניים נוספים. התכונה תושק בגרסת בטא כבר בשבוע הבא למנויי Google AI Ultra, שמחירה 100 דולר בחודש, באפליקציות ג'מיני לאנדרואיד, ל-iOS ולווב. בגרסת ה-Mac תוכל Spark לבצע משימות הקשורות לקבצים המקומיים במחשב ולהפעיל אוטומציות שונות על שולחן העבודה. היכולת החדשה תצטרף  לתכונה שכבר קיימת כיום ומאפשרת לג'מיני להשתמש בכל חלון פתוח במחשב כהקשר לבקשות המשתמש. שליטה קולית חדשה: לדבר חופשי בלי לעצור בנוסף, גוגל הכריזה על חוויית שליטה קולית חדשה שנועדה לאפשר שיחה טבעית וזורמת יותר עם  ג'מיני. לדברי החברה, המשתמשים יוכלו "לחשוב בקול רם" מבלי לדאוג לגמגומים, עצירות או משפטים לא גמורים. בלחיצה ארוכה על מקש הפונקציה במק, תציג ג'מיני חלונית צפה חדשה בתחתית המסך. לאחר שחרור המקש, הבקשה תישלח אוטומטית עם אנימציית "חשיבה", שתציג את התקדמות העיבוד. במהלך ההדגמה על הבמה הציגה גוגל תרחיש שבו המשתמש בוחר קבצים ב־Finder ומכתיב הודעת אימייל בקול — כאשר ג'מיני מכניס את הטקסט ישירות לחלון כתיבת הודעה ב־Gmail. המהלך מדגיש את הניסיון של גוגל להפוך את ג'מיני מעוזר שיח בלבד לסוכן AI, שמסוגל לבצע משימות אמיתיות במחשב ובאפליקציות באופן אוטונומי.

הצעד הבא אל עבר מחשוב קוונטי מסחרי הולך ומתקרב. יבמ הודיעה כי היא מקימה חברה בת חדשה בשם אנדרון, שתפעל כחברה עצמאית נפרדת, שתהיה אחראית לבנייה של המפעל הראשון בארצות הברית לייצור שבבים קוונטיים. מדובר בהשקעה בגובה של שני מיליארד דולר, שחציה תגיע מהכיס של יבמ עצמה, וחציה כמענק פדרלי מתוקף חוק ה-CHIPS. אנדרון תקים את המפעל ותהיה בסופו של דבר אחראית לתפעול השוטף של המפעל, ותספק שבבים ליצרניות טכנולוגיות קוונטיות בכל רחבי העולם. בהודעה לא נמסר המועד שבו המפעל אמור להתחיל להיבנות ומתי יתחיל הייצור בפועל. ההערכה היא שעד 2040 שוק המחשוב הקוונטי ייצור ערך של יותר מ-850 מיליארד דולר באופן גלובלי. יבמ נחשבת לאחת השחקניות המובילות בפיתוח פתרונות קוונטיים – ולפי הצהרתה כבר הטמיעה יותר מ-90 מערכות באופן גלובלי, יותר מכל השחקניות האחרות בשוק הזה ביחד. "יבמ הייתה חלוצה בתחום המחשוב הקוונטי במשך עשרות שנים. העבודה שלנו בייצור פרוסות סיליקון הייתה מפתח להצלחת יבמ ותהיה קריטית כדי לאפשר אקוסיסטם רחב יותר של טכנולוגיות קוונטיות, שיעצב מחדש חדשנות גלובלית ותחרותיות כלכלית. אנדרון תהיה בעמדת זינוק טובה כדי לקדם את תעשיית הטכנולוגיה הקוונטית הצומחת של ארצות הברית", אמר ארווינד קרישנה, יו"ר ומנכ"ל יבמ. "עם השקעות המחקר והפיתוח של CHIPS במחשוב קוונטי שהוכרזו, ממשל טראמפ מוביל את העולם לעידן חדש של חדשנות אמריקנית. השקעות אסטרטגיות אלה בטכנולוגיה קוונטית יסתמכו על התעשייה המקומית שלנו, ייצרו אלפי משרות אמריקניות בשכר גבוה ויקדמו את היכולות הקוונטיות האמריקניות", הוסיף שר המסחר האמריקני, הווארד לוטניק. הוול סטריט ג'ורנל חשף כי ההשקעה ביבמ היא חלק ממהלך נרחב יותר של הממשל הפדרלי, שבמסגרתו הוא ישקיע בסך הכול שני מיליארד דולר בחברות לפיתוח שבבים למחשוב קוונטי – מחצית מהם, כאמור, בענק הכחול. יצרנית שבבים נוספת שתקבל מענק נכבד – של 375 מיליון דולר – במסגרת זו היא גלובל פאונדריס, תמורת כ-1% ממניות החברה. בסך הכול, ההשקעה תבוצע בתשע חברות, שמרביתן יקבלו כ-100 מיליון דולר כל אחת.

בימים האחרונים נתקלים גולשים בתופעה משונה במנוע החיפוש הפופולרי בעולם, שהוא כידוע בבעלות גוגל. כאשר משתמשים מחפשים את פירושן של מילות ציווי באנגלית, כגון disregard או ignore (התעלם) או למשל skip (דלג) או dismiss (בטל), תכונת סיכומי הבינה המלאכותית AI Overviews מסרבת לספק את ההגדרה המילונית המוכרת של המילה. במקום זאת, כפי שדווח באתרים The Verge ו-9to5Google, המערכת מפרשת את המילים כפקודות ומשיבה במשפטים בסגנון "הבנתי, אתעלם מההנחיה הקודמת". למעשה, התכונה, שנועדה במקור לתמצת תוצאות רשת, מתנהגת לפתע כצ'טבוט שיחתי שקיבל הוראת הפעלה ישירה ממשתמש הקצה. Google’s AI search is so broken it can ‘disregard’ what you’re looking for https://t.co/VZK80cqa6P — The Verge (@verge) May 22, 2026 אף שהתקלה עשויה להיתפש כקוריוז משעשע, אתר החדשות הפיננסיות BigGo Finance דיווח כי היא מתרחשת בעיתוי קריטי עבור החברה וחושפת בעיה עמוקה בהרבה – הדיווח קושר באופן ישיר בין הבאג לבין ההכרזות האחרונות מכנס המפתחים Google I/O 2026, עליהן דיווחנו בשבוע שעבר. באירוע הנוצץ נחשף בחגיגות מעבר אגרסיבי של גוגל לחיפוש ממוקד בינה מלאכותית, תוך שילוב סוכנים אוטונומיים חדשים כגון Gemini Spark ו-Gemini Omni ישירות לתוך ה-Google Search, שגם ה-AI Overviews פועלת כידוע בצמידות אליו. ב-BigGo Finance ציינו כי התקלה מחזקת את הנרטיב לפיו שילוב טכנולוגיית ה-AI מתבצע בחיפזון ועל חשבון אמינות המוצר. We bullied Google into removing AI Overviews from searches for "disregard" completely. Great job everyone! pic.twitter.com/RvINCzMbAP — Joe Youngblood – SEO, Futurology, AI, Marketing (@YoungbloodJoe) May 23, 2026 כשה-AI נכנסת בעוצמה אל תיבת החיפוש המסורתית נזכיר כי כחלק מההכרזות בכנס תואר כיצד תיבת החיפוש המסורתית עוברת פירוק לטובת ניהול אקטיבי של סוכני בינה מלאכותית חכמים – משמע, החיבור בין הדור החדש של ג'מיני לבין מנוע החיפוש הוותיק של גוגל מביא לעיצוב מחדש של תיבת החיפוש המוכרת לנו. התיבה הסטנדרטית, כך לפי גוגל, מוחלפת בימים אלו בממשק דינמי, המתרחב בהתאם לאורך השאילתה, ואשר מסוגל לקלוט קבצים, סרטונים וטאבים פתוחים של הדפדפן. המערכת החדשה, שככל הנראה כבר מתגלגלת אל המשתמשים, משתמשת בבינה המלאכותית לא רק כדי להשלים מילים ולסכם מענה מתומצת, אלא כדי להציע שאלות עומק והקשרים רחבים יותר. השינוי המרכזי הוא הפיכתו של מנוע החיפוש למנהל סוכנים (Search Agents); כך למשל, משתמשים יכולים להגדיר משימות מעקב ארוכות טווח – כמו חיפוש דירות פנויות בשכונה מסוימת או ניטור תנודות מחירים של מוצר שבו הם מתעניינים – והסוכן הדיגיטלי ימשיך לסרוק את הרשת באופן עצמאי, יבנה לוח בקרה ויזואלי מותאם אישית (Generative UI) ויקפיץ להם התרעות על עדכונים רלוונטיים, וכל זאת מבלי שהמשתמש יידרש לבצע את החיפוש מחדש. הסבר טכני מעניין לשיבוש סיפקו מומחי הבלוג המקצועי Marketing Agent, שניתחו את האירוע ככשל מבני. לדבריהם, הוספת מודל שפה ג'נרטיבי כשכבת הבסיס של החיפוש הפכה את המערכת לפגיעה לתופעה המוכרת כ"הזרקת פרומפטים" (Prompt Injection). כך, מילים יומיומיות מעוררות את הרגישות המובנית של המודל לפקודות התעלמות, וגורמות לו לנטוש את תפקידו כמסכם מידע פסיבי.  מומחים אף מזהירים כי חוסר יציבות זה עלול להוות סכנה משמעותית עם פריסתו הצפויה של מצב החיפוש השיחתי העתידי ששמו AI Mode. לנוכח הביקורת והסערה ברשת, פרסמה גוגל הודעה רשמית בה מסר דובר החברה: "אנו מודעים לכך שסיכומי הבינה המלאכותית מפרשים באופן שגוי חלק מהשאילתות הקשורות לפעולות, ועובדים על תיקון שיופץ בקרוב".

"ועכשיו כשאין שמיים, רק עננים של חוסר ודאות", כתבו דנה ברגר וארז ברזוליק את המילים לשיר "עד הקצה". כתבו, וכעבור רבע מאה שנים, המילים מתאימות לעידן ה-AI הצה"לית. בערב החג הודיע אגף התקשוב על הקמתה של יחידה טכנולוגית חדשה, שתנגיש בינה מלאכותית לכוחות צה"ל. היחידה – 'אלומות' שמה – תפתח פלטפורמות עיבוד מידע ובינה מלאכותית לכוחות שבקצה המבצעי. ההבנה בצה"ל, במקרה זה, דומה לתפישה האזרחית: עתיד ה-AI נמצא בקצה, במכשירים עצמם. AI אינה משהו הפועל באופן מוגבל בענן: היא מתקרבת בצעדי ענק אל המכשירים המקיפים אותנו, מהשעון והצמיד החכם ועד המכונית. מארג ה-AI מחבר בין התשתיות, המעבדים, רשתות תקשורת ומנועי תוכנה, שיעבדו בסינרגיה מקצה לקצה. המארג מאפשר העברה מהירה של נתונים מהחיישן (החישה) למנוע החישוב (ההסקה) וחזרה למערכת לשם תגובה אוטונומית המחקרים צופים שה-AI תגיע לקצה בקרוב: מספר המכשירים החכמים המחוברים (IoT) יגיע ליותר מ-40 מיליארד עד 2030 והם שיבצעו החלטות. במקביל, 75% מנתוני הארגונים ייווצרו ויפעלו מחוץ למרכזי נתונים המסורתיים. זה יביא לדרישות עצומות מהרשת. אם כל הנתונים הללו ינותבו לענן, רוחב הפס יהיה רווי בתעבורה כבדה, מה שיאט את ההעברות ויגדיל את העלויות. מארג בינה מלאכותית שינוע ה-AI לקצה יכול להקל: אותם מיליארדי מכשירים חכמים ישלבו קישוריות, חישה והסקה ויהוו מארג בינה מלאכותית (AI Fabric) – המחבר את המרכיבים למכלול מערכתי אחוד וחכם, עם ארכיטקטורה המשלבת חומרה, תוכנה ויכולות קוגניטיביות. בשלב החישה יאספו נתונים מהסביבה או ממקורות מידע – כלומר, לא רק מידע מחיישנים פיזיים, אלא גם "חישה" של טקסט, לצד עיבוד שפה טבעית (NLP). אז תגיע ההסקה – שלב קבלת ההחלטות והפקת התובנות. לאחר שמודל ה-AI אומן על מידע רב, הוא משתמש בו בשלב ה'הסקה' כדי לנתח נתונים חדשים בזמן אמת, לסווג אותם, להסיק מסקנות לוגיות ולבצע פעולות. מארג ה-AI מחבר בין התשתיות, המעבדים, רשתות תקשורת ומנועי תוכנה, שיעבדו בסינרגיה מקצה לקצה. המארג מאפשר העברה מהירה של נתונים מהחיישן (החישה) למנוע החישוב (ההסקה) וחזרה למערכת לשם תגובה אוטונומית. בדרך זו ניתן להריץ מודלים חזקים ויעילים, וזאת בלא להיות תלויים בענן. כך, עם הנגשת יכולות AI ללוחמים בשטח, אגף התקשוב מעניק ללוחמים, משתמשי המחשב, את הבחירה מה יהיה מיקום הרצת המודלים, ואיך הם יעשו זאת, וכל אלו – תוך שליטה מלאה בנתונים. המהלך לוקח בחשבון שיש משימות עיבוד המתאימות ל-GPU (משימות לעומסי עבודה גבוהים) ויש המתאימות ל-NPU (יחידת העיבוד העצבי). שבב ייעודי זה תוכנן במיוחד לעיבוד חישובים של AI – עומסי עבודה הכוללים למידה עמוקה והסקת מסקנות. ה-NPU מתמקדת בדבר אחד: חישובי בינה מלאכותית. החלוקה בין שני סוגי העיבוד תעניק גמישות ואופטימיזציה: הטכנולוגיה של ה-NPU היא יעילה אנרגטית ומעניקה כוח חישוב משמעותי במכשירי קצה. בצבא מאמינים כי בעתיד הלא רחוק, ה-NPU תהיה מרכיב חיוני בכל מכשיר, ותאפשר הרצה של יישומי AI מורכבים בלא פשרה על ביצועים. כך, בצה"ל יאפשרו, בעתיד הלא רחוק – ורק בחלק מהמקרים – להריץ מודלים באופן מקומי, בלא תלות בחיבור אינטרנט או בשרתים מרוחקים. מדובר ביכולת קריטית במשימת אספקת יכולות AI לכל משתמשי הקצה, עם שליטה מלאה בנתונים. היתרונות ברורים: בשדה הקרב, AI בקצה מאפשרת לכוחות בחזית לעבד אותות מהר יותר ולהמשיך לפעול גם בהיעדר קישוריות. היא מאפשרת לצוותים אוטונומיים, כמו נחילי רחפנים, לתאם תמרונים בלא להסתמך על שרתים מרוחקים. היא מספקת אמצעי הגנה כדי להבטיח שהם ימשיכו לפעול בבטחה, גם כשרשתות מרכזיות משובשות על ידי מתקפות סייבר. עם עיבוד מידע מקומי, AI יכולה לפעול בזמן אמת, לשמר רוחב פס ולהפחית את החשיפה מהאויב. "תכונות אלו הופכות אותה לטכנולוגיה אסטרטגית לביטחון הלאומי של ארה"ב", כתב חוקר העוסק בתפר שבין מדיניות וביטחון. לכן, בינה מלאכותית בקצה אינה מחליפה את הפיקוד המרכזי: היא מוסיפה שכבת חוסן, עם ביצוע טקטי חזק יותר במכשירים בשטח, הפועלים באופן עצמאי. אלוף אביעד דגן, ראש אגף התקשוב וההגנה בסייבר, אמר בטקס השקת יחידת אלומות: "השילוב בין הלוחם בשטח לבין היכולות הטכנולוגיות המתקדמות שיש לצה"ל, הוא המאפשר רבים מהישגי המלחמה".

בעולם אבטחת המידע, אנחנו רגילים לומר שאין דבר כזה "ארוחות חינם". אבל בשנה האחרונה, נראה שהמחיר שאנחנו משלמים עבור כלי הפרודוקטיביות שלנו הפך לבלתי נתפש. כמי שעומד בראש חברת סייבר, אני רגיל לנתח איומים חיצוניים – האקרים, קבוצות כופר ופרצות אבטחה. אך בתקופה האחרונה, אחד הסיכונים הגדולים ביותר על פרטיות המידע הארגוני והאישי שלנו, לא מגיע מהבונקרים החשוכים באיראן, אלא ממשרדי הענק במאונטיין וויו. לפני מספר חודשים, ענקית הטכנולוגיה החלה להטמיע באגרסיביות את מה שהיא מכנה Smart Features (תכונות חכמות) לכל מי שיש לו חשבון גוגל. על פניו, זה נראה תמים: הצעות להשלמת משפטים (Smart Compose), סיכום אוטומטי של פגישות ב-Meet או הוספה אוטומטית של טיסות ליומן – אך מתחת למכסה המנוע, ה-Smart Features הם למעשה כתב ויתור גורף על פרטיות. כדי לספק את ה"קסם" הזה, גוגל מאפשרת למערכות הבינה המלאכותית שלה לסרוק בזמן אמת כל פיסת מידע ב-ג'ימייל (Gmail), ב-Chat וב-דרייב (Drive) שלנו. בעידן הבינה המלאכותית, המוצר הוא כבר לא רק המידע שלכם, אלא היכולת של גוגל ודומותיה להבין מה אתם הולכים לעשות עוד לפני שחשבתם על זה ואולי אפילו להחליט מה תעשו החדירה הזו לא עברה בשקט. בנובמבר האחרון הוגשה תביעה ייצוגית משמעותית בקליפורניה (תביעת Thomas Thele v. Google), שחשפה את הצד האפל של המהלך. התביעה טוענת כי גוגל הפעילה את תוכנת ג'מיני (Gemini – ה-AI שלה) כברירת מחדל עבור כל המשתמשים, ללא הסכמתם המפורשת. המשמעות? המערכת קראה, ניתחה ואחסנה היסטוריית תקשורת פרטית, קבצים מצורפים ותכתובות אישיות כדי "לאמן" את המודלים שלה ולשפר את ביצועיה. זהו אינו רק כשל בפרטיות, זה עלול להיות סיכון אבטחתי – ברגע שמידע ארגוני רגיש הופך לחלק מהקשר ה-AI של ענקית טכנולוגיה, השליטה כבר אינה בידינו. הכירו את Workspace Intelligence אם חשבנו שתביעה תעצור את גלגלי הרכבת – טעינו. הרכבת הזו יצאה מזמן מהתחנה, ונראה שהיא לא מתכוונת לעצור. והנה, רק לפני מספר ימים, גוגל עשתה זאת שוב, והפעם עמוק יותר. עם ההשקה של Workspace Intelligence ב-22 באפריל 2026, אנחנו נכנסים לעידן חדש ומסוכן של "הבנת הקשר". We’re introducing Workspace Intelligence. With the advanced reasoning of Gemini, we're eliminating context silos across your Workspace apps. Think of it as a unified intelligence layer that works across Workspace. See how Workspace Intelligence connects the dots and lets AI do… pic.twitter.com/nJJGNqWBi2 — Google Workspace (@GoogleWorkspace) April 22, 2026 בעוד שה-Smart Features היו תכונות מבודדות, ה-Workspace Intelligence הוא שכבת AI עמוקה שנועדה לחבר את כל הנקודות ב-Workspace. עם זאת חשוב לציין, כי לטענת גוגל, הנתונים שלנו שבהם היא משתמשת לא נועדו לאמן את מנועי הבינה המלאכותית שלהם, מעניין… הפיצ'ר החדש מאפשר ל-ג'מיני "להבין" את הארגון בזמן אמת. הוא מסוגל לשלוף הקשרים בין מצגת ב-Slides, הודעה דחופה ב-Chat וגיליון נתונים ב-Sheets כדי להפיק תובנות. לכאורה, זהו כלי ניהולי רב עוצמה. בפועל, זוהי פרצה שקוראת לגנב. במצב שבו ה-AI מחוברת לכל המערכות כברירת מחדל, כל עובד עם גישה ל-ג'מיני יכול להפוך מבלי משים לצינור של דליפת מידע. גרוע מכך, אם חשבון אחד נפרץ, לתוקף יש כעת עוזר אישי שמסכם עבורו את כל הסודות הארגוניים תוך שניות, מבלי שצריך לחפש ידנית בין אלפי קבצים. האם נגיע לתביעה ייצוגית נוספת? ימים יגידו. כך או כך הרגולציה תמיד מפגרת אחרי הטכנולוגיה, אבל הפער שגוגל מייצרת כעת הוא תהום. מנהלי אבטחת מידע (CISOs) בכל העולם מתחילים להבין שהסוסים כבר יצאו מהאורווה והם מנהלים קרבות בלימה במיליוני חזיתות. איך מתגוננים? אז האם עלינו להישאר מנותקים ומוגנים, או לחבק את הקידמה ולקוות לטוב? התשובה אינה שחור או לבן. הניתוק המוחלט מה-AI הוא גזר דין מוות תחרותי לארגונים. עם זאת, הגישה של "יהיה בסדר" היא התאבדות אבטחתית. הפתרון טמון בניהול הדוק, והקפדה על כמה כללים – כיבוי ברירות המחדל: על מנהלי מערכת (Admins) לכבות את ה-Workspace Intelligence ולוודא שהשימוש במקורות מידע ארגוניים מתבצע רק תחת הרשאות ספציפיות. אימוץ מודלים פרטיים: ארגונים רגישים חייבים לעבור לשימוש ב-AI בתוך ענן פרטי (Private Tenant), שם המידע לא יכול לשמש לאימון מודלים ציבוריים. חינוך עובדים: העובד הוא תמיד החוליה החלשה. יש להבהיר כי ה-AI היא "קולגה" ששומעת הכל – ואסור לספר לה סודות מדינה (או חברה…). הקידמה מביאה איתה יעילות מדהימה, אבל Workspace Intelligence הוא תזכורת חדה לכך שבעידן הבינה המלאכותית, המוצר הוא כבר לא רק המידע שלכם, אלא היכולת של גוגל ודומותיה להבין מה אתם הולכים לעשות עוד לפני שחשבתם על זה, ואולי אפילו להחליט מה תעשו. המשימה שלנו היא לוודא שהתובנות האלו ישארו בתוך הבית. כותב המאמר הוא לוחם סייבר ומנכ"ל חברת CYGHT

הממשלה אישרה לפני ימים אחדים קיצוץ של 45 מיליון שקלים מתקציב המטה הלאומי לבינה מלאכותית, לטובת מימון פרויקט תיירותי בשם "שימור עתיקות ביהודה ושומרון". הובילו את הקיצוץ שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', ושרת ההתיישבות, אורית סטרוק. בענף ההיי-טק התקבלה ההחלטה באכזבה ובתמיהה. גורמים בענף אומרים כי הפרויקט שעליו החליטה הממשלה, שימור אתרים, אולי ראוי, אבל מעלים את השאלה: מדוע בחרו לקצץ דווקא מההיי-טק? לדבריהם, הדבר מתמיה במיוחד לנוכח העובדה שרק באחרונה החליטה הממשלה לקדם את נושא הבינה המלאכותית. עוד אומרים אותם גורמים שהסכום שקוצץ אמנם לא משמעותי ביחס לסך כל התקציב המופנה להיי-טק, אבל עצם ההחלטה על מימון פרויקט מורשת על ידי הסטשאית תקציבים מחדשנות והיי-טק – שגויה. אבי טראוב, מנכ"ל איגוד ההיי-טק הישראלי בהתאחדות התעשיינים, אמר כי "דווקא בשעה זו, כשהתחום הופך דינמי מיום ליום וישראל חייבת לחזק את יכולותיה בתחרות בשוק העולמי, היה מצופה מהממשלה שתגדיל תקציבים ולא תפחית אותם. זאת, לבטח כאשר שער הדולר הנמוך מאתגר עד מאוד את הייצוא המקומי ושוחק את הרווחיות של החברות. אנחנו מזהירים מנזק שאולי אי אפשר יהיה לתקן אותם בשנים הקרובות". רקע בספטמבר בשנה שעברה קיבלה הממשלה החלטה להקים מטה לאומי לבינה מלאכותית, שיפעל תחת משרד ראש הממשלה. ההחלטה התקבלה על בסיס המלצות ועדת נגל, שהגדירה את הפיגור של ישראל בתשתיות ה-AI כסיכון אסטרטגי. בראש המטה החדש עומד תא"ל (מיל') ארז אסקל. בין היתר, כללה ההחלטה העברה של מערך הדיגיטל הלאומי לאחריות משרד ראש הממשלה והפיכתו לחלק מהמטה. תקציב המדינה, שאושר לא מכבר, כולל 1.1 מיליארד שקלים לטובת קידום החדשנות, ופעילות מערך הדיגיטל הלאומי היא חלק מכך. התקציב המקורי לפעילות המטה לבינה מלאכותית עמד על 590 מיליון שקלים, ועתה, בעקבות הקיצוץ, הוא יעמוד על 545 מיליון. ממשרד האוצר נמסר בתגובה כי "ההפחתה הינה מתוך סכום המוקצה לתוכניות עתידיות" של המטה.