ממש מיידית אחרי שהחלו ההתרגשות והחגיגות סביב השקתו של מודל 'קלוד פייבל 5' (Claude Fable 5), עליה דיווחנו ביום ה' האחרון, הבאזזז נקטע באבחה אחת ביום ו' האחרון – כאשר ממשל טראמפ הנחית מכה קשה על חברת אנת'רופיק ואילץ אותה להשבית את פעילותו של פייבל. ביום ו' הוציאה מחלקת הסחר האמריקנית צו בקרת ייצוא שאסר לחלוטין על אזרחים זרים – לרבות עובדי אנת'רופיק שאינם אמריקנים – לגשת למודלים 'פייבל 5' ו'מיתוס 5'. אך מכיוון שהחברה לא יכלה לסנן ולחסום משתמשים זרים בזמן אמת מתוך מאגר הלקוחות הבינלאומי שלה, היא נאלצה לסגור את המודל באופן גורף בפניי כלל המשתמשים ברחבי העולם. המהלך הדרמטי התרחש, כאמור, במהירות מסחררת וכלל אולטימטום ממשלתי. על פי דיווח באקסיוס, אנת'רופיק קיבלה שיחת טלפון באחת בצהריים (שעון החוף המזרחי) שהעניקה לה 90 דקות בלבד להיערך, ובשעה 17:21 בערב נמסרה ההוראה הרשמית. הסיבה למהלך, כפי שהוסבר לחברה, היא החשש לביטחון הלאומי בעקבות שיטה שהתגלתה לפריצת מנגנוני הבטיחות (Jailbreak) של 'פייבל 5'. באמצעות עקיפה זו, הצליחו חוקרים – שלפי דיווח בוול סטריט ג'ורנל שייכים לחברת אמזון – לגרום למודל לקרוא קודי מקור ולהציף פגיעויות אבטחה בתוכנה. Claude Fable 5 has been out for a couple of days. Some projects people have already built with it: — Claude (@claudeai) June 12, 2026 אנת'רופיק: הפרצות מינוריות ומוכרות באנת'רופיק הגיבו בתדהמה להחלטה, שכן החברה עבדה בצמוד לממשל על בדיקות בטיחות קפדניות טרם ההשקה וקיבלה אישור מפורש להפצתו.  בהודעה רשמית שפרסמה החברה היא הבהירה כי "ההשפעה נטו של צו זה היא שעלינו להשבית בפתאומיות את פייבל 5 ומיתוס 5 עבור כל הלקוחות שלנו כדי להבטיח ציות". החברה גם מתחה ביקורת חריפה על המהלך: "אנו לא מסכימים שמציאת פריצה פוטנציאלית צרה צריכה להוות עילה לעצירת מודל מסחרי שנפרס למאות מיליוני אנשים". לטענת אנת'רופיק, מדובר בפרצות מינוריות ומוכרות, שמודלים ציבוריים אחרים, כמו GPT-5.5 של חברת OpenAI, יודעים לאתר בקלות גם ללא כל "פריצת בטיחות" מיוחדת. "אם תקן זה היה מיושם ברחבי התעשייה, אנו מאמינים שהוא היה עוצר למעשה את כל פריסות המודלים החדשים עבור כל ספקיות מודלי החזית", התריעה אנת'רופיק, והוסיפה התנצלות בפני משתמשיה, בתוך הבעת תקווה ש"מדובר באי-הבנה" ותוך הבטחה לפעול להשבת הגישה למודל המגה-מתקדם – בהקדם. מנגד, בממשל האמריקני מציגים תמונה שונה לחלוטין של השתלשלות האירועים ומטילים את מלוא האחריות על ענקית ה-AI. דיוויד סאקס, צאר הבינה המלאכותית והקריפטו של ממשל טראמפ, חשף בפוסט שפרסם ב-X כי ההוראה החריגה ניתנה בלית ברירה, רק לאחר שמנכ"ל אנת'רופיק, דריו אמודיי, סירב מפורשות לבקשת הממשל לתקן את פרצת האבטחה. סאקס תקף בחריפות את ניסיונה של החברה לגמד את חומרת האירוע, ותמה כיצד חברה הממתגת את עצמה כנושאת דגל הבטיחות יכולה לטעון שפריצה, המאפשרת הפעלה של "נשק סייבר", אינה רצינית. לדבריו, הממשל "נדהם" מכך שאנת'רופיק העדיפה את המשך הפצת המודל המסחרי על פני שיתוף פעולה ובטיחות, ונאלץ להוציא את צו בקרת הייצוא בחוסר רצון מובהק. בנוסף, סאקס דחה מכל וכל את הטענות לפיהן המהלך קשור לעימותים הקודמים של החברה מול הפנטגון. הוא הדגיש כי הממשל מעריך את היכולות הטכנולוגיות של אנת'רופיק ומקווה שהיא תתקן את הליקוי בהקדם כדי שההגבלות יוסרו, שכן כעת "הכדור במגרש של אנת'רופיק". I’ve had a number of conversations with folks inside and outside government about the current situation with Anthropic, and here is what I believe to be true: — As we know, Anthropic publicly released its Mythos class models earlier this week under the commercial name Fable.… — David Sacks (@DavidSacks) June 13, 2026 מנגד, בממשל האמריקני מציגים תמונה שונה לחלוטין של השתלשלות האירועים ומטילים את מלוא האחריות על ענקית ה-AI. דיוויד סאקס, צאר הבינה המלאכותית והקריפטו של ממשל טראמפ, חשף בפוסט שפרסם ב-X כי ההוראה החריגה ניתנה בלית ברירה, רק לאחר שמנכ"ל אנת'רופיק, דריו אמודיי, סירב מפורשות לבקשת הממשל לתקן את פרצת האבטחה. סאקס תקף בחריפות את ניסיונה של החברה לגמד את חומרת האירוע, ותמה כיצד חברה הממתגת את עצמה כנושאת דגל הבטיחות יכולה לטעון שפריצה, המאפשרת הפעלה של "נשק סייבר", אינה רצינית. לדבריו, הממשל "נדהם" מכך שאנת'רופיק העדיפה את המשך הפצת המודל המסחרי על פני שיתוף פעולה ובטיחות, ונאלץ להוציא את צו בקרת הייצוא בחוסר רצון מובהק. בנוסף, סאקס דחה מכל וכל את הטענות לפיהן המהלך קשור לעימותים הקודמים של החברה מול הפנטגון. הוא הדגיש כי הממשל מעריך את היכולות הטכנולוגיות של אנת'רופיק ומקווה שהיא תתקן את הליקוי בהקדם כדי שההגבלות יוסרו, שכן כעת "הכדור במגרש של אנת'רופיק".  We fully support @POTUS and @SecWar in prioritizing national security and the security of our warfighters, DIB partners, critical infrastructure, international partners and allies. Some things are simply more important than revenue cycles, clickbait, and pre-IPO valuation.… https://t.co/GU9kkHqiOu — DoW CIO Kirsten Davies (@DoWCIODavies) June 13, 2026 "אמריקה תחילה. תמיד" ואכן, ההשבתה הכפויה אינה מנותקת מהקשר פוליטי וביטחוני רחב יותר, והיא מהווה שיא חדש בסכסוך מתמשך בין אנת'רופיק לממשל טראמפ – נזכיר כי המתיחות החלה מוקדם יותר השנה, כאשר מנכ"ל החברה, דריו אמודיי, סירב לאפשר למשרד ההגנה האמריקני להשתמש במודלי החברה למטרות של מעקבים המוניים או במערכות נשק אוטונומיות קטלניות. בתגובה לסירוב הערכי, הפנטגון ביטל את החוזים מול החברה, והגדיר את אנת'רופיק כ"סיכון לשרשרת האספקה". כעת, בעוד ש-אנת'רופיק מנסה לשדר עסקים כרגיל, בכירים בממשל האמריקני אינם מסתירים את הביקורת שלהם כלפיה. קירסטן דייויס, מנהלת מערכות המידע הראשית של הפנטגון, התייחסה לאירועים בחשבון ה-X שלה ושיגרה עקיצה ברורה לחברה שצועדת לקראת הנפקה בבורסה: "יש דברים שפשוט חשובים יותר ממחזורי הכנסות, קליקבייט והערכת שווי שלפני הנפקה. אמריקה תחילה. תמיד".

ברקע ההסכם המתגבש לקראת סיום בין ארה"ב ואיראן, בנקים וגופים במערכת הפיננסית של הרפובליקה האסלאמית הותקפו בסייבר אתמול (ש') והיום (א'). התקשורת הממלכתית האיראנית אישרה את עצם התקיפות, אך המעיטה בהיקף ובעוצמת הנזק שלהן. לא פורסמה זהות התוקפים, ואלה לא התגאו במתקפות ברשת האפלה. לאחר הודעת האישור של המשטר, גורמי אבטחה הביעו בפני אנשים ומחשבים חשש כי המתקפות יגבירו את המוטיבציה של האיראנים להגיב ולהשיב במתקפות סייבר משלהם, מה שלא קרה בינתיים, נכון לצהרי יום א'. על הגופים הפיננסיים שהותקפו בסייבר, נמנתה גם שאטאב (Shatab Interbank), מערכת הסליקה הבין-בנקאית של המדינה. בתוך זמן קצר המערכת קרסה. שאטאב היא המערכת הראשית של איראן להחלפת כרטיסים ועסקאות בין-בנקאיות. היו מי שטרחו להזכיר לאנשים ומחשבים כי אתמול מלאה שנה למבצע עם כלביא; "ייתכן שמדובר בסוג של רמז לאיראנים: שלא לעולם חוסן", העריך אחד מהדוברים. לקוחות ברחבי המדינה, בין השאר בערים טהרן ומשדהאד, התלוננו כי אינם יכולים לבצע פעולות כספיות כלל, לרבות פעולות פשוטות, כגון העברות כספים וביצוע תשלומים. סוכנות הידיעות הפרסית פארס (Fars News), המקושרת למשמרות המהפכה, אישרה את דבר המתקפות אתמול והודיעה כי המתקפות הצליחו במידה מועטה, בשל מערכות גיבוי שהופעלו. "השירותים שבו לפעול באופן חלקי, אבל היו שיבושים לאורך כל היום", נמסר. "המתקפה הייתה מוגבלת בהיקפה. לא בוצעה גניבת מידע. לא הייתה גישה לא מורשית לפרטי לקוחות". לצד מערכת הסליקה, ארבעה בנקים הותקפו: MELLI, TEJARAT, SADERAT והבנק לפיתוח יצוא (Export Development Bank of Iran). לא המתקפה הראשונה נזכיר כי העניין האיראני בסייבר הופיע לאחר שתי התפתחויות עיקריות: האחת, ב-2009 – אז האופוזיציה עשתה שימוש יעיל באינטרנט כדי ללבות ולשמר לאורך זמן את ההפגנות ההמוניות, שנערכו בעקבות הזיוף של תוצאות הבחירות לנשיאות. השנייה היא מתקפת סטקסנט (Stuxnet). המתקפה מ-2010 פגעה בתוכנית הגרעין האיראנית. מאז, יכולות הסייבר של איראן גדלו בהתמדה, והיא מדורגת בראש המעגל השני של מעצמות הסייבר העולמיות. האיראנים רואים בסייבר אמצעי שמהווה איום על המשטר, אמצעי חתרני להפצת ערכי המערב ולהעצמת האופוזיציה הפנימית. הסייבר יכול לשמש את המפגינים לצרכי תקשורת ותיאום הפעילויות. מנגד, המרחב הפך בידי המשטר בטהרן לאמצעי יעיל לעיצוב דעת הקהל, וגם למרכיב חשוב באסטרטגיית העימות הא-סימטרי שלה. כיוון שאין ביכולתה להציב איום פיזי משמעותי על המערב, חשיבות הסייבר כמרכיב באסטרטגיית העימות שלה – גדלה. בשנתיים האחרונות, היו לא מעט פעילויות של קבוצת הדרור הטורף (Predatory Sparrow), המזוהה כפרו-ישראלית. במרכז הפעילות: המתקפות נגד הבנק הגדול באיראן, בנק ספאח (Bank Sepah), ובורסת הקריפטו האיראנית נוביטקס (Nobitex). התוקפים גרמו להתפוגגותם של 95% מהנכסים של בורסת הקריפטו וגנבו עשרות מיליוני דולרים. בורסת נוביטקס נחשבת למסלול להשקעות שעוקף את הסנקציות המוטלות על איראן. קבוצת האקרים לא מזוהה בשם פורצי קוד (CodeBreakers) איימה להדליף 47 מיליון פריטי מידע – מאוד רגישים – של קצינים ובעלי תפקידים במשמרות המהפכה, אותם הם טענו שהשיגו במתקפה על בנק ספאח. היא הדליפה חלק מאותם פריטים. זוהי "אצבע בעין" לשלטון: הנזק שספגה הכלכלה האיראנית בעקבות התקיפות עומד על מיליארדי דולרים, והבנקים הושבתו ותפקדו חלקית למשך תקופה ארוכה. ביולי 2021 נערכה מתקפת סייבר שגרמה לכאוס במערך הרכבות. מאות קווי רכבת עוכבו ובוטלו ברחבי הרפובליקה האסלאמית בעקבות שיבושים במערכות המחשוב של חברת הרכבות הממלכתית (Islamic Republic of Iran Railways). לפי אחד הדיווחים, על לוח זמנים דיגיטלי באחת התחנות נכתב כי הסיבה היא מתקפת סייבר – ולהודעה אחרת צורף מספר הטלפון של לשכת עלי חמינאי. ה"כאוס חסר תקדים" בתחנות הרכבת ברחבי המדינה הביא לביטולים ולעיכובים של מאות קווים. בסוכנות הידיעות פארס ציינו כי ישנם שיבושים במערכות המחשוב של חברת הרכבות – וייחסו זאת גם כן למתקפת סייבר אפשרית. הפגיעה במערכות המחשוב פגעה גם בדוכני הכרטיסים של הרכבת, ובאפשרות לצאת מהתחנות ולהיכנס אליהן באמצעות הקורא הדיגיטלי של אותם כרטיסים. בנוסף, אתר חברת הרכבות הממלכתית של איראן הושבת. התקלה במערכות המחשוב גרמה לעיכובם של אלפי נוסעים, בלא כל תגובה מצד הרשויות ובלא צפי לחידוש הקווים. לפי הדיווחים שהעבירו תושבים איראנים, הלוחות הדיגיטליים בתחנות הרכבת הודיעו על ביטול כל הקווים, והופיעה בהם הודעה שלפיה "יש עיכובים משמעותיים בעקבות מתקפות סייבר". בהודעה אחרת, בתחנת רכבת בטהרן, הופנו נוסעים למספר טלפון ששייך ללשכתו של המנהיג העליון דאז של איראן, חמינאי.

סוכנות ממשל צרפתית טוענת, כי ראש ממשלת סקוטלנד הותקף על ידי חברה ישראלית, שהפיצה מידע כוזב באינטרנט לפני הבחירות במדינה. לפי ויגינום (Viginum), סוכנות צרפתית לחשיפת חדשות כזב ומבצעי השפעה זרים, ג'ון סוויני, ראש ממשלת סקוטלנד, ("השר הראשון") ומנהיג המפלגה הלאומית הסקוטית, SNP, שימשו לכאורה מטרה להשפעה זרה בסייבר דרך חשבונות המקושרים לבלק-קור (BlackCore) הישראלית. עוד טענה הסוכנות הצרפתית, כי החברה הישראלית, החשודה בהתערבות בבחירות המקומיות בצרפת במרץ, חשודה גם בהתערבות בבחירות בניו יורק ובסקוטלנד, ובפעילות באנגולה ובטוגו. חברת הטכנולוגיה מציגה עצמה כ"חברה העוסקת בהשפעה, עיצוב נראטבים, סייבר וטכנולוגיה, שנבנתה עבור העידן המודרני של לוחמת מידע". הרשויות הצרפתיות האשימו את החברה בעבר בניסיון להכפיש מועמדים פרו-פלסטינים בבחירות. לפי ויגינום, "מאות חשבונות מזויפים השאירו תגובות מתואמות לפוסטים של סוויני ברשתות החברתיות". סוויני תיאר את הסכסוך בעזה כ"אסון הומניטרי מעשה ידי אדם" ואמר כי "ייתכן שרצח עם בהתהוות נעשה על ידי ישראל". מפלגת ה-SNP ניצחה בבחירות לפרלמנט הסקוטי במאי השנה, וסוויני נבחר מחדש לראשות הממשלה. סוויני אמר, כי "דו"ח ויגינום מדאיג מאוד: ברור שיש להתייחס ברצינות למסעות מאורגנים של דיסאינפורמציה והתערבות זרה בבחירות. יש לנקוט צעדים דחופים כדי להתמודד עם איום ההתערבות הפוליטית הזרה באינטרנט, ולהבטיח שהתהליכים הדמוקרטיים שלנו לא ייפגעו". בחודש שעבר חשפה סוכנות רויטרס כי הרשויות הצרפתיות חושדות כי בלק-קור עומדת מאחורי קמפיין השמצה-השפעה-תודעה שכוון נגד La France Insoumise (צרפת מורדת, בלתי כנועה) – מפלגת שמאל קיצונית, לקראת הבחירות המקומיות, שהתקיימו במרץ השנה. אז דווח כי שירותי המודיעין הצרפתיים חוקרים מי שכר את בלק-קור לבצע קמפיין הכפשה נגד שלושה מועמדי מפלגות לראשות עיריות ולחברות במועצות העיר, בשלוש ערים: טולוז, רובה ומרסיי – באמצעות אתרי אינטרנט וחשבונות מדיה חברתית מטעים או פיקטיביים. הקמפיין כלל טענות על פעילות פלילית של המועמדים. ויגינום פרסמה דו"ח מפורט על החברה: "היא התערבה בכמה מדינות באמצעות פעולות הפרעה דיגיטליות: אלו כללו חשבונות מזויפים ברשתות החברתיות… זיהינו גיוס של לפחות 256 חשבונות שאפשרו משלוח והפצה של 1,400 תגובות". פעילותה של חברת הסייבר הישראלית נקשרה בעבר לאנגולה, לטוגו ולבחירות לראשות העיר ניו יורק ב-2025, שבהן ניצח המועמד השמאלני הפרו-פלסטיני זוהראן ממדאני. מנכ"ל ויגינום, מארק-אנטואן ברילאנט, אמר שעדיין לא ברור מי הזמין את בלק-קור להתערב בצרפת ובמדינות אחרות. הוא הוסיף: "החקירות שלנו לא אפשרו לזהות את המממן.ים, אם הם אכן קיימים, שעומדים מאחורי ההתערבות הדיגיטלית הזרה הזו". סבסטיאן לקורנו, ראש ממשלת צרפת, אמר כי ממשלתו ביקשה מישראל הסבר על פעולותיה של החברה, וגם סיוע בניסיון לגלות מי עמד מאחורי קמפיין ההכפשה. בעבר פורסם על החברה הישראלית, כי היא סיפקה לממשלות ולקמפיינים פוליטיים, שכללו "אסטרטגיות חדשניות, כלים מתקדמים ואבטחה חזקה לעיצוב נראטיבים". החברה מחקה את הנוכחות המקוונת שלה לאחר פרסום התחקיר של של רויטרס. שגרירות ישראל בפריז מסרה, כי היא ממתינה לקבלת פרטים מהחקירה הצרפתית לפני שתנהל חקירה משלה, "לישראל אין, כמובן, כל כוונה להתערב בתהליך הפוליטי הצרפתי, בין אם ברמה הלאומית או המוניציפלית". שתיקה גורפת לא נמסרו תגובות מכלל הגורמים שצוינו בתחקיר: בלק-קור, לשכתו של ראש העיר ממדאני, עיריית ניו יורק, מדינת ניו יורק, משטרת ניו יורק, CISA, הסוכנות להגנת הסייבר האמריקנית, ה-FBI, סוויני ומפלגתו, ממשלות אנגולה וטוגו.

בימים שבין טילים וכטב"מי סיב אופטי, זכיתי לארח במאורת הנמר את רני רוגל. רני עבד איתנו באנשים ומחשבים בין השנים 1984 ל-1987 כמנהל הפרסום ובהמשך כעורך העיתון. לאחר מכן הוא פרש לדרך עצמאית והקים את חברת דורן תקשורת לפרסום ויחסי ציבור. החברה ליוותה לאורך שנים ארוכות גופים מוכרים רבים, ובהם סימנטק (Symantec), נובל (Novell) וסאן מיקרוסיסטמס (Sun Microsystems) – מי זוכר אותן בכלל… עוד נמנו עם לקוחותיו חברות כמו סיסקו (Cisco), אינטל (Intel), רד האט (Red Hat), מוטורולה (Motorola), מטריקס (Matrix), מל"ם (Malam) ויעל (Yael). ברבות השנים, רני השתלב באולמדיה (Allmedia) של אורן בסון, עד שיצא לגמלאות בגיל 70. מאז, הוא מתפעל במרץ את אתר 'אכול ושאטו' (אוכל, יין ודברים טובים אחרים), אותו הקים ב-2004. בנוסף, הוא מתנדב בשני קצוות הגיל: מלמד עברית לתלמידים בכיתות ג'-ד', ונפגש עם אנשים מהגיל השלישי לשיחות שבועיות. בשיחתנו התברר כי לרני יש לא מעט טענות כלפי משרד החינוך. "אמנם אני מלמד בכיתות ג'-ד' בלבד", שיתף אותי, "אבל התחלחלתי כשקראתי על תוכנית משרד החינוך ללימוד אנגלית ומקצועות נוספים באמצעות בינה מלאכותית בחטיבות הביניים. לא רק זה, אלא שישראל תהיה אחת משלוש המדינות הראשונות ב-OECD שיעשו זאת. בינה מלאכותית? מה עם בינה טבעית קודם? מי יבצעו זאת? המורות שנשחקות ומתרוצצות בין כיתות, ובעצמן לא שולטות בנושא? בוודאי שאני בעד AI, אבל אני נגד פופוליזם וסיסמאות". הביקור במאורת הנמר היווה עבור שנינו הזדמנות להיזכר בימים רחוקים – בארץ ובטיסות המשותפות לכנסים ותערוכות – ולהעלות חוויות וצחוקים מהעבר. כרגיל, הגענו למסקנה שההיסטוריה כבר לא מה שהייתה פעם. בין אותן טיסות, נזכרנו בתערוכת קומדקס (Comdex) בלאס וגאס – מלכת התערוכות, שבשנת 2004 בוטלה בשל מחסור בחברות משתתפות ונעלמה לתמיד. עוד העלינו זיכרונות מביקור משותף עם מוטי סדובסקי במטה סאן מיקרוסיסטמס, שם נפגשנו עם סקוט מקנילי האגדי – ממייסדי החברה והמנכ"ל עד פרישתו ב-2006 – ועם אד זנדר, שהיה נשיא החברה. נזכרנו גם בהשתתפות בכנסי הענק של אורקל (Oracle) בסן פרנסיסקו, ובכנסים השנתיים של חברת תקשורת המחשבים נובל בסולט לייק סיטי שבמדינת יוטה הנידחת בארה"ב. רני הזכיר לי שכשנסענו במונית לגן החיות המרוחק מהעיר כדי לפגוש נמרים, אמר לנו הנהג שכדאי לו לחכות לנו, כי אין מוניות בסביבה ואנחנו עלולים להיתקע שם. למרות השנים שחלפו, רני שומר על קשר עם אנשים ומחשבים. הוא קורא מדי יום את ה'דיילי מיילי' כדי להתעדכן בנעשה בענף, ומציין בפניי שזה היה מקום העבודה הטוב ביותר שלו כשכיר. שנינו כבר מחכים לפגישה הבאה שלנו במאורת הנמר.

שם ותפקיד: עפרה וינטרשטיין, מנהלת תחום דאטה ו-AI בקבוצת הפתרונות העסקיים בנס (NESS). ותק בתפקיד: כשנה וחצי בתפקיד הנוכחי ב-NESS, עם כ-17 שנות ניסיון בעולמות הדאטה, האנליטיקה והבינה המלאכותית. תפקידים קודמים: לאורך הקריירה הובלתי יחידות דאטה, מוצרים וטכנולוגיה בארגונים מהגדולים והמובילים בישראל. במסגרת תפקידיי הקמתי וניהלתי מחלקות דאטה מקצה לקצה, בניתי אסטרטגיות נתונים ארגוניות, הובלתי מאות עובדים ומנהלים בפרויקטים מורכבים, והייתי שותפה להקמת פלטפורמות דאטה מתקדמות המבוססות ענן ובינה מלאכותית. השכלה ושירות צבאי: בעלת תואר ראשון בהנדסת תעשייה וניהול עם התמחות במערכות מידע ותואר שני במינהל עסקים עם התמחות בשיווק – שילוב שמאפשר לי לחבר בין עולמות הטכנולוגיה, הנתונים והאסטרטגיה העסקית. לאורך הקריירה אני פועלת בנקודת המפגש שבין חדשנות טכנולוגית, הבנת צרכים עסקיים והובלת תהליכי שינוי בארגונים. שירתי כחובשת מלווה, תפקיד שדרש אחריות גבוהה, קבלת החלטות בתנאי לחץ, יכולת תפקוד במצבים מורכבים ורגישות אנושית. אלו כישורים שמלווים אותי עד היום בתפקידי הניהול וההובלה. מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה? תמיד נמשכתי לפתרון בעיות מורכבות וליכולת לחבר בין אנשים, נתונים, תהליכים וטכנולוגיה. כבר בתחילת הדרך הבנתי שדאטה היא אחד הנכסים המשמעותיים ביותר של ארגונים, ושבאמצעותה אפשר לקבל החלטות טובות יותר, לייעל תהליכים ולייצר ערך אמיתי. השילוב בין חשיבה עסקית, טכנולוגיה וחדשנות הוא מה שממשיך להניע אותי גם היום. האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשייה? אני חושבת שהתעשייה עשתה כברת דרך משמעותית בשנים האחרונות, אך עדיין קיימים פערים מסוימים, בעיקר בתפקידי הנהלה בכירים ובמקצועות טכנולוגיים מסוימים. עם זאת, אני מאמינה שהשינוי כבר קרה, ושיותר ויותר נשים מובילות היום פרויקטים, צוותים וארגונים טכנולוגיים. האחריות שלנו היא להמשיך לפתוח דלתות, לשמש דוגמה אישית ולעודד נשים צעירות להיכנס לתחום. האם נתקלת אישית באפליה נגדך בתעשייה על רקע היותך אישה? לא חוויתי אפליה ישירה ומשמעותית, אבל לאורך הקריירה בהחלט היו מצבים שבהם הייתי האישה היחידה בחדר. במקום לראות בכך חיסרון, בחרתי להתמקד במקצועיות, בתוצאות וביכולת להוביל אנשים ותהליכים. בעיניי, הדרך הטובה ביותר להתמודד עם סטריאוטיפים היא להוכיח יכולות, לבנות אמון ולהמשיך להתקדם. מסר לנשים צעירות ששוקלות קריירה בטכנולוגיה: אל תחכו להרגיש מוכנות ב-100%. הטכנולוגיה היא תחום דינמי שבו כולם לומדים כל הזמן. תהיו סקרניות, תשאלו שאלות, תיקחו הזדמנויות גם כשהן נראות מאתגרות, ואל תפחדו לתפוס מקום סביב השולחן. העולם הטכנולוגי צריך יותר נשים מובילות, מגוונות ומשפיעות.

אורלי אברמוביץ', סמנכ"לית מחשוב ודיגיטל בקבוצת בזן, הודיעה  על כוונתה לפרוש מתפקידה בקרוב אחרי 4 שנים בתפקיד, כך נודע לאנשים ומחשבים. בהודעתה ציינה אברמוביץ', כי תמשיך בתפקידה עד נובמבר השנה במטרה להבטיח העברת תפקיד מסודרת והמשכיות בפעילות היחידה בניהולה. טרם נבחר מחליף לתפקידה. אברמוביץ' החלה את תפקידה בתחילת 2022, והיא  מונתה לחברת הנהלה וסמנכ"לית לאחר שנים רבות שבהן יחידת המחשוב לא הייתה בכפיפות ישירה למנכ"ל. במהלך כהונתה אוחדו תחת ניהולה שני אגפים – ה-IT וה-OT של קבוצת בזן, והיא ניהלה את התכנון והיישום של תוכנית אסטרטגית רב-שנתית להטמעת טכנולוגיות דיגיטל מתקדמות בתשלובת התעשייתית. כמו כן, במהלך תקופת כהונתה התמודדה הקבוצה, הנחשבת תשתית מדינתית קריטית, עם מצבי חירום ומלחמה, החל מה-7 באוקטובר 2023, ובדגש על סבבי הלחימה עם איראן, שבמהלכם גם נפגעו מתקנים של הקבוצה פגיעות ישירות ונדרשה תקופה של שיקום והחזרת פעילות הייצור לסדרה – תהליכים שנתמכו על ידי יחידת המחשוב ודיגיטל בארגון. בהודעתה לעובדיה ציינה אברמוביץ', כי היא מסיימת את תפקידה בתחושת סיפוק על ההישגים, וכי היא נערכת לאתגרים חדשים שיגיעו בהמשך דרכה המקצועית. עוד כתבה אברמוביץ': "בשנים האחרונות הבאנו את הקבוצה לשיאים חדשים בעולמות הטכנולוגיה, והנחנו יחד את התשתית להפיכת בזן לארגון טכנולוגי מתקדם, תוך ביצוע מהלכים צופי פני עתיד, המאפשרים לקבוצה לצעוד הלאה אל תוך עידן ה-AI ולשלב את הבינה המלאכותית בליבה של פעילויות הייצור ובאקו-סיסטם העסקי שלנו", והוסיפה: "נדרשנו להתמודד בתקופה זו  עם אתגרים גדולים הנובעים מהסביבה הביטחונית, והצורך לנהל את השינוי בצורה מדודה אך רציפה. קידמנו תוכנית אסטרטגית שאפתנית, לצד שגרת לחימה וסביבה יומיומית מאתגרת. אתגר גדול נוסף שנדרשנו להתמודד איתו היה בתחום הגנת הסייבר, כשההשקעה הגדולה שביצענו בתחום הוכיחה את עצמה עוד לפני ה-7 באוקטובר, וביתר שאת לאחריו". בפאנל מנמ"רים, בהפקת אנשים ומחשבים, שהתקיים בתחילת 2025, ציינה אברמוביץ' בהקשר, כי "הארגון נדרך מיד עם תחילת המלחמה, בבוקר של ה-7 באוקטובר, ומיד הועלתה כוננות כלל ארגונית. המונח 'תשתית מדינתית קריטית' קיבל אופי מאוד מציאותי, כאשר כל עובד ועובדת נרתמו כדי לספק למשק ולמדינה רציפות אנרגטית. לכל אורך התקופה הזו עלו אתגרים חדשים או דרישות של הארגון, שהטכנולוגיה נדרשה לספק במהירות". לאברמוביץ' מעל 30 שנות ניסיון בניהול מחשוב, אסטרטגיה ו-IT. קודם להצטרפותה לקבוצת בזן היא עבדה במשך כעשר שנים בבנק ירושלים במספר תפקידים, כשבאחרון שבהם שימשה כמנמ"רית ומנהלת אגף המחשוב של הבנק. קודם לכן שימשה כמייסדת ומנכ"לית משותפת בחברת הייעוץ האסטרטגי BeyondIT, שנמכרה למטריקס בשנת 2011 תמורת מיליוני שקלים. לפני כן פעלה בארגונים הבאים – סמנכ"לית הפיתוח של G-Stat; יועצת בכירה ומנהלת פרויקטים ב-יבמ; ומנהלת תחומי ה-CRM וה-BI בסלקום. את דרכה בעולם הטכנולוגיה החלה אברמוביץ בממר"ם, והיא שימשה בין השאר כקצינת המחשוב של בית הספר לקצינים בה"ד 1. אברמוביץ' היא בעלת תואר שני במנהל עסקים ותואר ראשון בהנדסת תעשייה וניהול בהתמחות במערכות מידע מאוניברסיטת בן גוריון.

חברת SpaceX עשתה היסטוריה פיננסית חסרת תקדים ביום ו' האחרון, כאשר החלה להיסחר בבורסת נאסד"ק (Nasdaq) תחת הסימול SPCX, במהלך שריסק את שיאי וול-סטריט והגדיר מחדש את גבולות העושר האנושי. למרות שהחברה הציעה למשקיעים מחיר קבוע מראש של 135 דולר למניה, הביקוש האדיר הזניק את המחיר עד ל-160 דולר מיד ביום המסחר הראשון, מה שקיבע את שווי החברה על כ-2.1 טריליון דולר בסיום יום זה. גיוס ההון שעמד על 75 מיליארד דולר גימד את שיא ההנפקה הציבורית הקודם, שהוחזק על ידי תאגיד הנפט סעודי ארמקו (Saudi Aramco), והפך באופן רשמי את  אילון מאסק, המייסד והמנכ"ל של SpaceX, לטריליונר הראשון בתולדות האנושות, עם הון אישי מוערך של כ-1.1 טריליון דולר. לשם השוואה היסטורית, הונו הנוכחי של מאסק מהווה כ-3.7% מהתמ"ג של ארצות הברית – שיעור שעוקף משמעותית את כוחם הכלכלי של אילי הון היסטוריים כמו ג'ון ד. רוקפלר. על אף ההצלחה המסחררת של ההנפקה, מאסק מיהר להבהיר כי אין בכוונתו לגזור קופון אישי, ובתגובה לפניית גולשים ברשת החברתית X, שבבעלותו, שהציעו לו לממש רווחים, הצהיר יזם הטק התזזיתי נחרצות: "אני לא מוכר שום מניות". חשוב לציין כי מאסק הבטיח את שליטתו הריכוזית והמוחלטת בחברה (מעל 82% מכוח ההצבעה) באמצעות מבנה מניות דו-מעמדי, המעניק לו עשרה קולות על כל מניית שליטה, כך שלבעלי המניות מהציבור אין למעשה כל השפעה על כיוון החברה. Elon just created 4,400 millionaires in a single day. 400 of them are now worth over $100 million. These aren't VCs. They're SpaceX employees, and the list includes welders, technicians, and cafeteria staff, because for two decades the company paid every level of the workforce… pic.twitter.com/tc2LuK7Gd7 — Shruti (@heyshrutimishra) June 12, 2026 מטרת העל: "להפוך את האנושות למין רב-כוכבי" במטה החברה חגגו את המאורע לצלילי השיר Rocketman של אלטון ג'ון, ובעיתון הגרדיאן צוטט מאסק אומר: "קשה להאמין שחברה קטנה שהתחילה במחסן באל סגונדו מונפקת כעת לציבור עם ה-IPO הגדול ביותר אי פעם". הוא הוסיף כי משימת העל נותרה "להפוך את האנושות למין רב-כוכבי" וכן "להוציא את הבדיון מתוך המדע הבדיוני". נשיאת החברה, גווין שוטוול, הוסיפה בגאווה: "היום, אנחנו שוב עושים היסטוריה. יש לנו היסטוריה של עשיית היסטוריה".  השווי הדמיוני שהעניק השוק לחברה מגיע חרף העובדה ש-SpaceX רשמה ב-2025 הפסד נקי של כמעט 5 מיליארד דולר, ונושאת איתה גירעון מצטבר כבד. המשקיעים מתעלמים מההפסדים הנוכחיים ובוחרים לתמחר את השליטה המוחלטת של החברה במספר שווקים עתידניים, כאשר הפעילות מחולקת לשלוש זרועות מרכזיות: תקשורת, חלל ובינה מלאכותית. SpaceX AI Satellites pic.twitter.com/e87XMW2tXb — Elon Musk (@elonmusk) June 9, 2026 בעוד שרשת הלוויינים סטארלינק (Starlink) מייצרת תזרים מזומנים חזק עבור SpaceX, ומהווה את מנוע ההכנסות המרכזי של החברה, ותוכנית משגרי הסטארשיפ (Starship) מבטיחה להוזיל דרמטית את הגישה לחלל – ה"בוננזה" החדשה מסתתרת דווקא בתחום הבינה המלאכותית – שילובה של חברת xAI אל תוך SpaceX ופיתוח חוות השרתים העצומה קולוסוס (Colossus) הניבו חוזים אסטרטגיים חסרי תקדים; בנוסף, גוגל (Google) חתמה לאחרונה על עסקה במסגרתה תשלם ל-SpaceX כ-920 מיליון דולר מדי חודש תמורת גישה ל-110 אלף מעבדי AI, זאת בנוסף לעסקה קיימת מול חברת אנת'רופיק (Anthropic), המכניסה כ-1.25 מיליארד דולר נוספים בכל חודש לכיסיה התפוחים של המנפיקה הטרייה. Today, @SpaceX (Nasdaq: SPCX) makes its public market debut with a $75Bn offering (pre-greenshoe) at $135 per share, marking the largest IPO in history. Congratulations to the SpaceX team. We are honored to serve as joint lead bookrunner and sole stabilization agent. pic.twitter.com/R0QkTRwVvF — Morgan Stanley (@MorganStanley) June 12, 2026 ביקורת מקיר לקיר ההנפקה והתעשרותו הקיצונית של מאסק כתוצאה ממנה, גררו גלים של ביקורת ציבורית ופוליטית חריפה. הסנאטורית הדמוקרטית אליזבת וורן דרשה מרשות ניירות ערך האמריקנית, ה-SEC, לעכב את המהלך עוד בטרם יצא לפועל, בטענה לממשל תאגידי בעייתי וסכנה מוחשית לכספי הפנסיה של הציבור האמריקני. בנוסף, הכללתה המהירה והאוטומטית של מניית SPCX במדדים מובילים בעולם מכריחה קרנות נאמנות ופנסיה לרכוש את המניה ללא קשר לביצועיה הכלכליים, מה שחושף חוסכים רגילים לסיכונים אדירים אם החזון לא יתממש. הכלכלן לשעבר בממשל האמריקני, רוברט רייך, תקף את המהלך בטור שפרסם בגרדיאן, שם טען כי הקפיטליזם של ימינו "מבוסס כעת על הייפ, קשרים ושליטה מוחלטת ושרירותית", במקום על עקרונות כלכליים. ברוח דומה, נביל אחמד, בכיר בארגון הבינלאומי אוקספם (Oxfam), פרסם הודעה תקיפה שבה ציין: "עלייתו של אילון מאסק למעמד של טריליונר מהווה שיא חדש של אוליגרכיה ויום שחור לדמוקרטיה". בסופו של יום, נראה שוול-סטריט בחרה לתמחר את ה"פרמיה של אילון", תוך התעלמות מוחלטת מתחזיות האנליסטים השמרניות – כמו זו של חברת מורנינגסטאר (Morningstar), שהעריכה את השווי ההוגן של המניה בכ-63 דולר בלבד.  כדי לתדלק את האהדה העממית להנפקה, החליטה הנהלת SpaceX להקצות שיעור חריג של 30% מסך המניות במיוחד למשקיעים קמעונאיים קטנים. לדברי אנליסטים רבים, הזינוק חסר התקדים בשווי החברה מעיד על כך שהציבור לא רוכש רק מניות של חברת טכנולוגיה רגילה, אלא מהמר על חזון בדיוני, הכולל מושבות על מאדים וחוות שרתים בחלל – חזון שקיבל בימים אלו את תג המחיר היקר ביותר שניתן אי פעם לחברה מסחרית.

חברת קומוולט, מובילה בפתרונות חוסן סייבר מאוחד לארגונים, הכריזה על הרחבה משמעותית של אקו-סיסטם השותפים העסקיים הקשורים לפתרון  Commvault Flex, הכוללת מעתה גם את ענקיות האחסון היטאצ'י ונטארה (Hitachi Vantara) ונטאפ (NetApp). פתרון Commvault Flex נועד להשיג הגנה על נתונים ברמת הארגון. הפתרון  תוכנן במיוחד עבור ארגונים המנהלים מערכי נתונים דינמיים ורחבי היקף, והוא מספק ארכיטקטורה גמישה המתחברת למאגרי אחסון פלאש חיצוניים בעלי ביצועים גבוהים. הצורך בפתרון Commvault Flex מעולם לא היה דחוף יותר, שכן התחזיות מצביעות על עלייה שנתית ממוצעת של 33% בביקוש לקיבולת מרכזי נתונים המותאמים לעומסי עבודה של בינה מלאכותית. ההתפוצצות בכמויות הנתונים המיוצרים על ידי AI מחייבת ארגונים לאמץ פתרונות עמידים, שיכולים להגדיל את הביצועים והקיבולת באופן עצמאי מהמחשוב והאחסון המסורתיים. המודל של Commvault Flex  מאפשר לארגונים להאיץ שחזור של מערכות קריטיות, להימנע מהקצאת יתר של משאבים ולעמוד בהסכמי רמת שירות (SLA) מחמירים במיוחד. סמנכ"ל טכנולוגיה ובינה מלאכותית בקומוולט ציין, כי "שיתוף הפעולה המורחב מאפשר ללקוחות להרחיב את פתרונות אחסון הפלאש שלהם כדי לעמוד בדרישות של העברת נתונים בהיקפי מולטי-פטה-בייט. לדבריו, השילוב בין היכולות של קומוולט לבין החומרה של השותפות החדשות מעניק לארגונים את הביטחון הנדרש לעמוד ביעדי התאוששות מסייבר, תוך שהם ממשיכים לעבוד עם ספקי האחסון המועדפים עליהם". גם השותפות לדרך מדגישות את חשיבות המהלך עבור השוק הארגוני. סגן נשיא בכיר בהיטאצ'י ונטארה הסביר, כי השילוב בין פלטפורמת VSP One לבין Commvault Flex  מסייע להפחית סיכונים ולהאיץ התאוששות על פני מאגרי נתונים גדולים. סגן נשיא בכיר בנטאפ הוסיף: "בעולם המונע על ידי AI, עמידות בקנה מידה רחב היא הבסיס להמשכיות תפעולית. השילוב עם טכנולוגיית זיהוי הכופר של נטאפ יוצר פתרון חוסן עוצמתי מקצה לקצה. האינטגרציה החדשה צפויה להיות זמינה לקהל הרחב בקיץ הקרוב".   מוזמנים שפיים, 5.7.2026להירשם כאן לכנס השנתי של קומוולט שיתקיים ב-05.07 בשפיים.