"במערכת 'חשבוניות ישראל' קיימות חולשות מבניות וחולשות בקרה, העלולות לשמש גורמים עברייניים להפצת חשבוניות פיקטיביות ולניכוי מס תשומות שלא כדין, תוך עקיפת המנגנונים שהמערכת נועדה להבטיח מלכתחילה" – כך כותב מבקר המדינה, מתניה אנגלמן, בפרק מתוך הדו"ח הכלכלי המתפרסם היום. במסגרת הרפורמה שהרשות יזמה ועוגנה בחוק, כל מי שמוציא חשבונית מעל סכום מסוים (כיום 5,000 שקלים) צריך לקבל מספר הקצאה אוטומטי שמערכות המיחשוב של הרשות מנפיקות. על פי נתוני הרשות, המערכת מנעה זיופי חשבוניות בהיקפים של מיליארדי שקלים. אבל למרות הכל, עוד בטרם החלה הביקורת, הצטבר במשרד מבקר המדינה מידע  לגבי חשבוניות שהוצאו על שמם של עוסקים לגיטימיים דרך מערכת "חשבוניות ישראל", בין היתר על ידי גניבת זהויות של עוסקים ושינוי פרטי עוסקים במערכות של רשות המיסים, כמו מספרי טלפון, כתובות, דואר אלקטרוני ופרטים נוספים. המבקר מציין לחיוב את פעילות רשות המיסים בתחום הסייבר, אבל בביקורת נמצאו פריצות למערכת שנובעות מעקיפת מנגנוני ההגנה,לרבות גניבת זהויות והפקת חשבוניות פיקטיביות. המבקר גם מציין, כי במקרים שבהם התגלתה גניבת זהויות, רשות המיסים פעלה רק בדיעבד, לאחר שקיבלה תלונות. בסיכום ההמלצות כותב המבקר: "על רשות המיסים לפתח וליישם מנגנוני זיהוי מוקדם של פעילות חריגה, לרבות פעולות להגברת האבטחה מפני גישה בלתי מורשית, ניטור התנהגות מתקדם ויצירת התראות פרואקטיביות קודם אישור מספרי הקצאה. נוסף על כך, מומלץ כי הרשות תשקול שיתופי פעולה הדוקים יותר עם גורמי אבטחת מידע ממשלתיים וחיצוניים". תגובת רשות המיסים מרשות המיסים נמסר בתגובה: "כגוף האמון על מאגרי מידע קריטיים ורגישים, וביתר שאת בפרויקט חשבוניות ישראל, רשות המסים פועלת מתוך הבנה עמוקה לכך שפשיעה מקוונת בכלל, וגניבת זהויות בפרט, הינן איום אסטרטגי מחריף. במסגרת זו, אנו שולחים ככל שניתן התרעות על כל פעילות חריגה במגוון פעולות בזמן אמת והוספנו לאחרונה מנגנוני מניעה והתרעה ללקוחות בזמן אמת. בנוסף, אנו מקיימים פעילות הסברה ענפה במטרה להזהיר את הציבור מפני ניסיונות פישינג. במקביל, כאשר עולה חשד לגניבת זהות המערכת נסגרת אוטומטית להזדהות וכאשר העוסק האמיתי פונה ליחידת הבקרה או לשירות לקוחות, הוא מופנה להזדהות פיזית מלאה במשרד האזורי וביצוע רישום לקוח מחדש. הרשות מכירה בצורך להמשיך להגיב במהירות וביעילות, תוך השקעה מתמדת בטכנולוגיות הגנה מתקדמות, במטרה להגן על המשתמשים. בתשובתה מיום 14.1.26 מסרה רשות המיסים, כי קיימת "הסלמה משמעותית בהיקף ובחומרת הפשיעה המקוונת, כאשר ארגונים פיננסיים ובנקים ניצבים בחזית המאבק מול ניסיונות פישינג מתוחכמים. גורמים עוינים פועלים ללא הרף במטרה לגנוב זהויות ולחדור למערכות רגישות, מציאות המציבה אתגרים חסרי תקדים לאבטחת המידע ולשמירה על אמון הציבור. כגוף האמון על מאגרי מידע קריטיים ורגישים, וביתר שאת בפרויקט 'חשבוניות ישראל', רשות המיסים מצטרפת לקו הגנה זה מתוך הבנה עמוקה כי מדובר באיום אסטרטגי מחריף. הרשות מכירה בצורך להגיב במהירות וביעילות, תוך השקעה מתמדת בטכנולוגיות הגנה מתקדמות, במטרה להגן על המשתמשים ובכך להבטיח את תקינות פעילותה אל מול נוף האיומים המשתנה. בתוך כך, ביצעה רשות המיסים שורה של פעולות כדי להתמודד עם המציאות המורכבת שבה גורמים עוינים הפועלים ללא לאות לביצוע פעולות זדוניות". הרשות הוסיפה, כי היא עושה מאמץ לזהות בזמן אמת בקשות ההקצאה שלגביהן עולה כי קיים חשש לגניבת זהות, וזאת במקביל לטיפול בדיעבד. במקרה כזה המערכת נחסמת באופן אוטומטי להזדהות. כפועל יוצא, כאשר העוסק האמיתי ינסה גם הוא להזדהות ולבקש מספרי הקצאה הוא יגלה כי אינו יכול לעשות כן, ולאחר שיפנה ליחידת הבקרה או לשירות לקוחות הוא יופנה על ידם להזדהות פיזית מלאה במשרד האזורי וביצוע רישום לקוח מחדש. עוד מסרה הרשות כי היא עושה מאמץ לשלוח התרעות על כל פעילות חריגה במגוון פעולות בזמן אמת ככל שניתן וכי הוסיפה מנגנוני מניעה והתרעה ללקוחות בזמן אמת. בבדיקת המעקב עלה כי גם כיום עבריינים ממשיכים להשתמש במנגנון הקמת חברות חדשות ובחילופי בעלי מניות בחברות קיימות תוך כדי דיווח בדיעבד לרשם החברות, לצורך הסוואת ההפצה של חשבוניות פיקטיביות. מבקר המדינה: לפעול לסגירת כלל הפרצות שהתגלו במערכת 'חשבוניות ישראל' מבקר המדינה מתניהו אנגלמן קבע, כי "על רשות המיסים להגביר את יכולותיה לפעול באופן מניעתי בכל הנוגע למניעת גניבת זהויות של עוסקים לגיטימיים וביצוע פעולות על שמם במערכת חשבוניות ישראל, לפעול לסגירת כלל הפרצות שהתגלו במערכת חשבוניות ישראל, לבצע בחינה חוזרת של ארכיטקטורת האבטחה והבקרה ולוודא כי יוטמעו בה מנגנונים מתקדמים שימנעו באופן אפקטיבי כל אפשרות לעקיפת מערכת חשבוניות ישראל לצורך הפצה וניכוי של חשבוניות פיקטיביות. "על רשות המיסים לפתח מנגנון אכיפה ייעודי, המכוון כנגד עוסקים המנכים חשבוניות פיקטיביות ולפעול למיצוי הכלים האזרחיים והפליליים כנגדם. אכיפה ממוקדת ומתמשכת כנגד מנכי חשבוניות פיקטיביות תפחית את התמריץ הכלכלי לשימוש בחשבוניות פיקטיביות ותקטין את תופעת ההפצה והניכוי של חשבוניות פיקטיביות. על רשות המיסים לעשות שימוש שיטתי בהעלאת שיעור ניכוי מס במקור או ביטול הפטור מניכוי מס במקור ככלי מהיר ויעיל למאבק בהפצה ובניכוי חשבוניות פיקטיביות אשר יגרום לירידה מיידית במוטיבציה של העוסקים המנכים להשתמש בחשבוניות פיקטיביות".      

Q.ai, שנרכשה לפני מספר חודשים על ידי אפל, העבירה 917 אלף דולר מכספי הרכישה לקרן תמורה, שפועלת למען החברה הישראלית. מדובר בשיעור זניח מסכום הרכישה – כשני מיליארד דולר, אבל עבור תמורה והנתרמים מפעילותה זה הרבה מאוד כסף: מעל 10% מסך התרומות שהיא גייסה במחצית הראשונה של השנה, שעומד על יותר מתשעה מיליון דולר. יונתן וקסלר, אחד המייסדים של Q.ai וסמנכ"ל הטכנולוגיות שלה. צילום: יניב הלפרין תמורה ערכה אתמול (ג') מפגש במשרד עורכי הדין מיתר ברמת גן ובו אירחה את יונתן וקסלר, אחד המייסדים של Q.ai וסמנכ"ל הטכנולוגיות שלה. הוא אמר כי החברה החלה לתרום לתמורה כשהיו בה שלושה עובדים בלבד – הרבה לפני שמייסדיה חשבו בכלל על אקזיט. "תרומה לתמורה היא דבר שמאוד קל לעשות, עוזר לקהילה ומקנה לנו אפשרות טובה יותר להגיע לאלה שצריכים את הכסף", ציין וקסלר. קרן תמורה תציין בשנה הבאה 25 שנים להקמתה על ידי ידין קאופמן, המשמש כיו"ר שלה. העמותה פונה לחברות סטארט-אפ בתחילת דרכן ומבקשת מהן תרומות – לא של מזומנים, אלא של אופציות. לאחר שהחברות הללו נרכשות או מנפיקות, האופציות ניתנות למימוש והנזלה, והקרן יכולה לתרום את הכספים הללו למטרות חשובות בקהילה. בכך, חברות צעירות יכולות לתרום כספים רבים, גם בשלבים הראשונים שלהן, כשהן עוד לא מבוססות. ידין קאופמן, מייסד ויו"ר קרן תמורה. צילום: יניב פאר עד עכשיו תרמה העמותה 130 מיליון שקלים לפעילויות חינוכיות וחברתיות בישראל, שהגיעו מחברות כגון אם-סיסטמס, אאוטבריין, ריסקיפייד וביו-קאץ'. חלק ניכר מהכסף במחצית הראשונה של השנה הגיע מחברות כגון Q.ai – וגם ממכירת אופציות של ואסט דאטה, במסגרת עסקת הסקנדרי שזו ביצעה באחרונה. בין העמותות שנהנו מכספי התרומות בחציון החולף היו חינוך לפסגות, נט"ל, וראייטי ישראל, עמיטק, הגל שלי ולהושיט יד. 976 חברות תורמות, ש-200 מהן עשו אקזיט בסך הכול, 976 חברות תורמות או תרמו אי פעם לקרן תמורה, כאשר 200 מהן עשו אקזיט – נתון שהושג בחודשים האחרונים. קאופמן ציין כי "בתחילת השנה הבאה נחגוג 25 שנים לתמורה ואנחנו רוצים להגיע ל-1,000 חברות תורמות". כמו כן, לפני כשנה וחצי הקימה הקרן ארגון דומה בארצות הברית, שמתרים כספים של חברות שפועלות שם למטרות חברתיות בישראל. מנכ"ל תמורה, ברוך ליפנר, אמר כי "החציון הראשון של 2026 היה אחד החזקים שידעה הקרן ב-24 שנות פעילותה. תעשיית ההיי-טק הישראלית לא רק יודעת לבנות חברות מופת, אלא גם להחזיר לחברה ממנה צמחה. יזמים ויזמיות בוחרים, יחד עם המשקיעים, להגיד 'כן' לתרבות הנתינה הזו עוד בשלביה הראשונים של החברה שלהם. הם ההוכחה החיה לכך שהון של הצלחה עסקית יכול וצריך להפוך לערך חברתי-קהילתי, ואנחנו נחושים להמשיך ולהביא עוד יזמים ישראליים למעגל הזה".  

מאת: משה רביב, מנהל פתרונות ארכיטקטורה ב-MongoDB ישראל מעט מאוד ביטויים בעולם התוכנה התפשטו מהר כל כך או הובנו בצורה מוטעת כמו המושג 'Vibe Coding' (בתרגום ישיר: "תכנות מבוסס אווירה"). לרובנו, Vibe Coding הוא התפתחות חיובית שמצליחה להנגיש את פיתוח התוכנה לקהלים רחבים, ופרקטיקה של תכנות מהיר לאפליקציות 'חד-פעמיות'. אבל מבחינת המבקרים הקולניים, Vibe Coding מייצג תרבות של קיצורי דרך, כזו שהמפתחים זורקים פרומפטים של ארבע שורות למודל AI, ומציפים את מערכות הפרודקשן בקוד שביר ולא יציב. רבים גם מסתייגים מהמונח, כי מבחינתם הוא מייצג כתיבת קוד ללא הבנה אמיתית של הלוגיקה, זלזול במומחיות הנדרשת בפיתוח תוכנה וקבלה עיוורת של פלט ה-AI. מי שבתעשייה מספיק זמן זוכר טענות דומות בעבר. בכל פעם שצץ טרנד טכנולוגי חדש, היו שהזהירו שהוא יהפוך את המפתחים לעצלנים ובסופו של דבר ישאיר ארגונים חשופים. אבל המסגור הזה מפספס, מכיוון ש-Vibe Coding הפך ל'מונח מטרייה' לתיאור שתי פרקטיקות שונות לחלוטין, עם השלכות שונות מאוד עבור צוותי פיתוח וארגונים. פיתוח בעזרת AI הוא לא Vibe Coding השימוש במושג Vibe Coding מוריד מהערך ומהאימפקט האמיתי והחיובי של הוספת AI ל-Workflow של התכנות. בחודשים האחרונים בלבד, הקפיצה הטכנולוגית אפשרה ל-AI agents לשנות מהיסוד את האופן שבו בונים תוכנה. במקום כתיבה ידנית סיזיפית של קוד שורה אחרי שורה, מפתחים יכולים כעת להקצות משימות מורכבות לסוכני AI בשפה פשוטה, והסוכנים חוקרים פתרונות באופן עצמאי, כותבים קוד, מבצעים דיבאגינג ופורסים מערכות. הסוכנים הללו מסוגלים לנהל Workflows ארוכים ומרובי שלבים – כמו הקמת תשתית, אינטגרציה של כלים, בדיקות פונקציונליות ותיעוד התוצאות – ולבצע בתוך דקות משימות שבעבר גזלו ימים. כתוצאה מכך, הפוקוס עובר מכתיבת קוד ישירה לתזמור ופיקוח על תהליכים מונחי AI. כלומר, המפתחים מתמקדים יותר בפיצוח הבעיה, בהנחיית הסוכנים ובבחינת התוצאות, במקום ליישם כל פרט טכני בעצמם. אופן הפיתוח הזה עדיין מחייב הבנה מקיפה של עקרונות הנדסיים. לכן הוא לא באמת נחשב ל-Vibe Coding – שבו קוד יכול להיווצר במהירות אך ללא Code Review מתאים, ונפרס עם התחשבות מינימלית ב-Scalability, אבטחה או בעלות על הקוד. כאשר מבקרים מזהירים מפני קוד 'זבל' (Slop) לא מאובטח שנכנס לפרודקשן, הם לרוב מצביעים על כשלים בתהליך וב-Governance (ניהול ובקרה). זוהי דאגה לגיטימית. אבל זו דאגה לגבי איך שפועלים הצוותים, ולא לגבי יכולות הפיתוח שה-AI מאפשרת. אפילו הסקפטיים ביותר מתחילים להכיר בהבחנה הזו ומבינים ש-AI משחקת תפקיד משמעותי כשהיא משולבת בתוך פרקטיקה הנדסית מבוקרת. הדיון עכשיו עובר מהשאלה "האם בכלל להשתמש ב-AI?", לשאלה: "איך היא צריכה להיות מנוהלת?". ה-AI מאיצה פרקטיקות פיתוח קיימות צוותים שתמיד שמרו על סטנדרטים גבוהים של Code Review, בדיקות קפדניות ומנהיגות טכנולוגית, לא יראו את העקרונות הללו נעלמים בגלל כניסת ה-AI. עבורם, ה-AI היא מכפילת כוח שמאפשרת להגדיל את התפוקה מבלי להוריד את הסטנדרטים, פשוט כי היא מעצימה את תרבות העבודה שכבר קיימת ומיושמת. אותו עיקרון חל על אבטחה. תוכנה מאובטחת תלויה במידול איומים, ניהול תלויות (Dependencies), בקרות גישה וניטור רציף. אם הדיסציפלינות הללו חלשות, פרצות אבטחה יצוצו ללא קשר לשאלה האם הטיוטה הראשונה נכתבה על ידי אדם או נוצרה בדי מודל. ה-AI משנה את המהירות, לא את האחריות. למנהלי טכנולוגיה, יש לכך השלכות מעשיות – איסור על שימוש בכלי AI נידון לכישלון. הוא יעביר את השימוש בהם למחתרת – ויהווה חיסרון תחרותי מסוכן. התגובה היעילה יותר היא חיזוק הבקרות סביב כלים אלו: סטנדרטים ברורים, בדיקות אוטומטיות, Code Review מבוסס AI, סריקת קוד מבוססת מדיניות חייבים להפוך לברירת המחדל. ככל שה-AI מאיצה את הקצב, תהליכי עבודה אנושיים יתקשו לעמוד בעומס והמבקרים האנושיים יהפכו לצוואר בקבוק. המודל המתגבש הוא כזה שבו מערכות AI אוכפות סטנדרטים ומזהות סיכונים במהירות מכונה, בעוד שהמהנדסים מתמקדים בארכיטקטורה ובפיקוח ברמה גבוהה. רף גבוה יותר לקוד איכותי כאשר התשתיות הללו קיימות, ה-AI יכולה להעלות את רף האיכות בתעשייה. ג'וניורים מקבלים פידבק מיידי על תבניות קוד, מלכודות אבטחה וביצועים; סניורים יכולים להוריד מטלות סיזיפיות לטובת עיצוב ארכיטקטורה לטווח ארוך. יצירת טסטים, עדכוני תיעוד ו-Refactoring הופכים לפעולות רציפות ולא ל"משימות ניקיון" שנדחות לנצח. בארגונים רבים, החוב הטכני מצטבר בגלל הלחץ לעמוד בדד-ליין. ה-AI מפחיתה את המתח הזה על ידי הורדת ה"עלות" של שמירה על סטנדרטים. היא יכולה לסמן חוסר עקביות ולחזק מוסכמות פיתוח על פני בסיסי קוד עצומים. זה רלוונטי במיוחד לאפליקציות מודרניות עתירות נתונים, שבהן ארכיטקטורות מבוזרות ומודלים מורכבים לא משאירים מקום לטעויות. ה-AI תומכת בהנדסה נכונה על ידי שיפור האימות, הצפת מקרי קצה והגברת הנראות של המערכת. הוויכוח סביב Vibe Coding כבר לא רלוונטי, ה-AI היא כבר חלק בלתי נפרד מהפיתוח. הגורם המבדיל והמבדל יהיה מידת הרצינות שבה חברות יתייחסו ל-Governance, לארכיטקטורה וליכולת התחזוקה לטווח ארוך בעידן של תפוקה מואצת.

גוגל (Google) משדרגת את האינטגרציה בין Google Wallet ל-Chrome Autofill כדי לפשט עוד יותר את פעולת מילוי טפסים באינטרנט, כגון צ'ק‑אין לטיסות או תשלומי חנייה. העדכון הראשון ל‑Chrome Autofill מוסיף תמיכה ב"סוגי נתונים מורכבים יותר", כמו פרטי טיסות, לוחות רישוי לרכב ומספרי VIN באנדרואיד וב‑iOS, אחרי שהגיע לשולחן העבודה בשנה שעברה. החידוש עבור שולחן עבודה ומכשירים ניידים היום הוא אינטגרציה עמוקה יותר עם Google Wallet. זה "מאפשר ל‑Chrome למלא טפסים אוטומטית באמצעות נתונים המאוחסנים ב‑Google Wallet". זה כולל פרטי רישיון נהיגה, פרטי דרכון ופרטים נוספים. Chrome יציע למשתמש לשמור את המידע הזה ב‑Google Wallet בפעם הראשונה שהוא יוכנס לאתר אם הוא עדיין לא שמור, וגוגל "תשמור או תמלא את המידע רק ברשות המשתמש", כשהנתונים הרגישים מוצפנים. ניתן לנהל ולעדכן מה שמאוחסן בהגדרות של Google Wallet.

הבינה המלאכותית הארגונית מתחלקת כיום לשני רבדים. הראשון הוא AI אופקית – כלים זמינים בשוק המטפלים בתהליכים עסקיים נפוצים ומתאימים למגוון רחב של ארגונים. השני הוא AI אנכית – פתרונות שנבנו במיוחד עבור תעשייה, תחום פעילות או תהליך עסקי מסוים, ומשלבים מומחיות מקצועית, נתונים ייחודיים ותהליכי ליבה. ההבחנה בין השניים היא זו שמפרידה כיום בין שיפור ביעילות לבין יצירת יתרון תחרותי אמיתי. הייחוד של ה-AI האנכית על פני הפתרונות הזמינים לכולם, הוא שהיא מאומנת על דאטה ייעודית, פרטית ומקצועית של אותה תעשייה. היא מכירה את ז'רגון המילים המקצועי, את חוקי הרגולציה ואת תהליכי העבודה (Workflows) הייחודיים של אותו שוק. זו גם הסיבה שאנו רואים כיום מעבר לפתרונות ייעודיים ולסוכני AI המתמחים במשימות עסקיות מוגדרות – החל מ-AI משפטית, שסורקת מיליוני פסקי דין ומכינה כתב הגנה לחברות ביטוח, דרך AI שמנתחת צילומי MRI ומזהה גידולים בדיוק גבוה יותר מרופא כללי, ועד פתרונות ייעודיים לניהול מערך שרשרת אספקה, תכנון כוח אדם וגביית תשלומים. AI אופקית קלה יחסית להטמעה, אך הערך שהיא מייצרת בפני עצמו מוגבל. AI אנכית מורכבת יותר לפיתוח ולהטמעה, אך היא זו שמסוגלת להשפיע באופן ישיר על הכנסות, רווחיות ויכולת התחרות של הארגון. אימוץ כלים גנריים אינו מספיק בשנים האחרונות ארגונים רבים מיהרו לאמץ כלי AI גנריים. הם הטמיעו עוזרים דיגיטליים, סוכנים ויכולות אוטומציה חדשות, מתוך ציפייה לשיפור משמעותי בביצועים. ככל שכלי AI גנריים הפכו לזמינים לכל ארגון, הם חדלו להיות מקור לבידול עסקי והפכו לתשתית בסיסית. מניסיוני, הארגונים שמצליחים לבלוט כיום אינם מוותרים על ה-AI האופקית, אלא משתמשים בה כבסיס שעליו הם בונים יכולות AI אנכיות. הם אינם רואים בהטמעת AI יעד בפני עצמו, אלא שלב ראשון בדרך לשינוי עמוק יותר באופן שבו העסק פועל. ה-AI האופקית היא התשתית; ה-AI האנכית היא המקום שבו נוצר היתרון התחרותי. כאן טמון גם פרדוקס מעניין. AI אופקית קלה יחסית להטמעה, אך הערך שהיא מייצרת בפני עצמו מוגבל. AI אנכית מורכבת יותר לפיתוח ולהטמעה, אך היא זו שמסוגלת להשפיע באופן ישיר על הכנסות, רווחיות ויכולת התחרות של הארגון. ההבדל אינו תיאורטי. בעבודה עם לקוחות ברחבי אירופה ראינו ארגונים ששילבו יכולות AI אנכיות על גבי תשתיות AI קיימות והשיגו שיפור של 15% עד 20% ואף יותר בפרודוקטיביות לאורך תהליכי עבודה שלמים. הסיכון הגדול ביותר כיום הוא לא להיכשל בהטמעת AI אלא להסתפק בשלב הראשון. ארגונים רבים כבר יכולים לומר שהטמיעו AI, אך עדיין אינם נהנים מיצירת ערך משמעותית. היתרון הזה שייך לארגונים שמצליחים לחבר את הבינה המלאכותית ישירות לתהליכים שמניעים את העסק שלהם. לכן הצעד הבא עבור הנהלות אינו לרכוש עוד כלי AI, אלא לזהות את שלושת עד חמשת התהליכים המשפיעים ביותר על ההכנסות, הרווחיות או חוויית הלקוח, ולבחון כיצד ניתן לבנות עבורם יכולות AI ייעודיות. ארגונים שידעו למקד את ההשקעה בנקודות הערך הללו, יגלו שהשאלה החשובה אינה כמה AI יש בארגון, אלא עד כמה היא מחוברת לליבת העסק. בשנים הקרובות, זה יהיה ההבדל בין ארגונים שמשתמשים ב-AI לבין ארגונים שמייצרים באמצעותה יתרון. הכותב הוא מנהל החטיבה הטכנולוגית ב-אורקל ישראל

הרשימה המעודכנת של מחשבי העל החזקים ביותר של ארגון Top 500 The List מביאה עימה הפתעה מסוימת, שהממשל האמריקני ממש לא יאהב – את הרשימה מוביל מחשב סיני, שמשאיר רחוק מאחור את שלושת מחשבי העל האמריקניים שהיו ראשונים עד לאחרונה. למחשב קוראים LineShine, והוא ממוקם במרכז המחשוב העל הלאומי בשנזן. הוא הראשון ברשימה אי פעם שעוצמת המחשוב שלו חוצה את קו ה-2 אקסה-פלופ, כשהוא מציע ביצועים של לא פחות מ-2.198  אקסה-פלופ עבור הרצה יציבה של חישובים מדויקים במיוחד באמצעות המעבדים בלבד. המחשב מבוסס על 13.79 מיליון ליבות המבוססות על מעבדי LX2 בעלי 304 ליבות, הפועלים במהירות של 1.55 גיגה-הרץ כל אחד, שמיוצרים בסין באמצעות פלטפורמה שמכונה LingKun. המעבדים מקושרים באמצעות טכנולוגיה קניינית סינית ומריצים גרסה ייעודית של מערכת Kylin OS. צריכת הכוח הכללית של המחשב עומדת על 42.2 מגה-ואט/שעה לערך. המחשב הסיני הוא גם היחיד ברשימה שפועל על מעבדים ראשיים בלבד ללא שימוש בכרטיסים גרפיים. המחשב החדש הדיח מראשות הטבלה את El Capitan, המחשב האמריקני שממוקם במעבדה הלאומית לייבמור שבלורנס, שעוצמת המחשוב שלו מסתכמת ב-1.809 אקסה-פלופ הוא מקדים עוד שני מחשבי על אמריקניים, Frontier עם עוצמת מחשוב של 1.353  אקסה-פלופ שיושב במעבדה הלאומית באוק רידג', ו-Aurora, שמוצב במעבד הלאומית באורגון ומציע 1.012 אקסה-פלופ. אחריהם יש מחשב גרמני בשם JUPITER Booster, שיושב במרכז מחשוב העל ביוליך, ומציע 1  אקסה-פלופ – והוא סוגר את הרשימה של המחשבים שמציעים ביצועים ברמה של אקסה-פלופ ומעלה. זו הפעם הראשונה מאז 2017 שבה מחשב סיני ממוקם בראש הרשימה, ובעיני רבים המיקום בראש הרשימה הזו מבציע על יכולות המחשוב של המדינה ממנה מגיע המחשב. שוויץ, איטליה ויפן הן מדינות נוספות שיש להן נוכחות בעשירייה הפותחת.  

שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', אמר היום (ד') בכנסת כי המשרד שוקל לאפשר לחברות היי-טק לשלם לפחות חלק מהמסים בדולרים. מדובר בחלק מהצעדים שמשרד האוצר בוחן בימים אלה, כדי להקל על הענף על רקע התחזקות השקל אל מול הדולר, שפוגעת בייצוא – שההיי-טק אחראי ל-58% ממנו. סמוטריץ' ציין שהמשרד צפוי לפרסם את רשימת הצעדים שייבחרו בימים הקרובים. אחד הצעדים שנבחנים בימים אלה באוצר הוא לאפשר לחברות לשלם מס על עסקאות על פי סכום העסקה בדולרים, ולא לחייב את המרתו לשקלים – פעולה שהחברות נדרשות לבצע כיום כדי לשלם את המסים במטבע הישראלי. אם צעד זה יינקט, הוא עשוי למנוע לחץ של ייסוף נוסף על השקל. יש לכך שני תקדימים: הן וויז, שגוגל קנתה ב-32 מיליארד דולר, והן ארמיס, שנמכרה לסרוויס נאו תמורת כשמונה מיליארד, סיכמו עם רשות המסים שכך ייעשה במקרים שלהן. למה דווקא ההיי-טק נפגע? הייסוף החד של השקל אל מול הדולר פוגע במיוחד בענף ההיי-טק, משום שהמודל הכלכלי של רוב החברות – הישראליות והרב לאומיות שפועלות במדינה – מבוסס על הכנסות בדולרים והוצאות בשקלים. ככל שענף מתבסס על יצוא, כמו ההיי-טק, כך הפגיעה של הייסוף בו גדולה יותר. בנוסף, התחזקות השקל גורמת לעיוות בשכר המהנדסים, משום שהוא מתייקר בשיעור ניכר, במונחים דולריים. לפי הערכות, סקרים שנערכו בתעשייה וחששות, ייסוף השקל צפוי להשפיע לרעה ואף להביא לירידה ברווחיות של חברות היי-טק, ולגרום להן להסיט פעילות לחו"ל. כמו כן, השקל החזק מביא לייקור של הפתרונות והשירותים של החברות הישראליות, ובכך פוגע בתחרותיות של הענף. בכירי ענף ההיי-טק מתריעים על כך כבר כמה חודשים, ואף נפגשו בעניין עם סמוטריץ' – פגישות שהניבו את אותה בדיקה. הטבות – גם לסטארט-אפים שר האוצר אמר את הדברים בתשובה לשאילתא דחופה שהגיש ח"כ עוז חיים מיש עתיד, ששאל אילו צעדים נשקלים ומהו סד הזמנים למימושם. אחד הצעדים, שסמוטריץ' אישר שהאוצר יבצע, הוא שימוש במנגנונים של רשות החדשנות, שיאפשרו לתת לסטארט-אפים מענקים, שבמידה שאותן חברות מייצרות רווחים והכנסות – הופכים להלוואות. האוצר שוקל להרחיב את הצעד הזה גם לחברות צמיחה. סמוטריץ' אמר כי "אנחנו רוצים לגבש שתי חבילות, שאחת מהן תיתן מענה בעיקר לסטארט-אפים. נעבה את המסלולים ברשות החדשנות, כפי שעשינו בעבר, וניתן להם מענקי גישור. אנחנו שוקלים להרחיב את המענה הזה גם לחברות צמיחה". החבילה השנייה שהאוצר שוקל היא חבילת תמריצים לחברות רב לאומיות, כדי שיישארו כאן. סמוטריץ' ציין כי במשרדו בוחנים כיצד זה נעשה במדינות אחרות. "אני בוחן את זה בעיקר כדי להקל על חברות רב לאומיות במדדי עשיית עסקים – כדי שיהיה להן קל ופשוט יותר, ועל מנת שלא יסתבכו בין כללי החשבונאות שהן כפופות אליהם בארץ ובחו"ל", ציין. לדברי שר האוצר, הנושא נבדק בימים אלה משפטית, "ואני מקווה שנביא בשורות בקרוב". נציגי האוצר צפויים להיפגש עם נציגים מכלל 450 החברות הרב לאומיות שפועלות בישראל, כמו גם עם נציגים מקרנות הון-הסיכון – בהנחייתו של סמוטריץ'. שר האוצר מסתכל גם על הפן החיובי של התחזקות השקל אל מול הדולר: הוא אמר ש-"השקל החזק מבטא שינוי ריאלי של הכלכלה הישראלית ואת הזרימה הגדולה לכאן של השקעות זרות". סמוטריץ' העריך כי המצב הזה יימשך, וכי זהו "הנורמלי החדש".

נתונים רפואיים ואחרים הנגנבים מעולם הבריאות הם פופולריים ביותר בקרב פושעי סייבר: הם נסחרים דרך כלכלת מחתרת בשלה, הכוללת קבוצות כופרה, סוכני גישה, שוקי הונאה ומוכרי אישורים; כך לפי מחקר חדש של TrendAI. במשך תריסר חודשים, חוקרי TrendAI ניתחו 7,779 פוסטים מחתרתיים בפורומים, 21,813 רשימות שוק ו-95 אתרי דליפות כופרה, הקשורים לפשעי סייבר בעולם הבריאות. ניתוח הממצאים מעלהכי נתוני הבריאות נותרו אחד הסחורות החשובות ביותר בשוק המחתרתי של פושעי הסייבר. המחקר מצא, שמכירות נתונים הקשורים לכופרה מהוות יותר משליש (36.3%) מפעילות השוק, כאשר התוקפים משלבים יותר ויותר הצפנה עם גניבת נתונים וסחיטה. החוקרים גם זיהו יותר מיקוד של הפושעים בספקי רשומות בריאות אלקטרוניות (EHR) ותיקי רפואה דיגיטליים (EMR), "מה שמאפשר לפריצות בודדות לחשוף מאות ארגוני בריאות בהמשך". "פגיעות בשרשרת האספקה הכוללות ספקי תוכנות לעולם הבריאות ופלטפורמות רפואיות – הופכות למכפיל סיכון משמעותי למגזר. הן מאפשרות לתוקפים להרחיב את הפעילות הרבה מעבר לבתי חולים או מרפאות בודדות", כתבו החוקרים, "נתוני מטופלים הם מטרה רווחית לפושעי סייבר. נתוני הבריאות הם קבועים, רגישים מאוד וניתנים לשימוש חוזר בהיקף נרחב, כאשר פריצה אחת יוצרת השלכות ארוכות טווח עבור מטופלים, ספקי שירותי בריאות ומערכת הבריאות הרחבה יותר". "המחקר מאשש את התפיסה שלפיה ספקי שירותי הבריאות צריכים להמשיך ולהיות תחת המיקרוסקופ של הרגולטורים", ציינו החוקרים, "נתוני בריאות גנובים הם מטבע עיקרי בכלכלה המחתרתית הרחבה, הם מזינים פעילות פלילית ויוצרים אפקט של גל". לפי החוקרים, "יש מגמת 'תיעוש' בקרב פושעי הסייבר המכוונים למערכת הבריאות: שווקים במחתרת מציעים הכל – מגישה לרשת בתי חולים ונתוני ביטוח ועד למסמכים רפואיים מלאים ומזויפים". "נתוני הבריאות התפתחו ממידע גנוב לסוג נכס פלילי ארוך טווח," אמר סטיבן הילט, חוקר איומים ראשי ב-TrendAI, "בניגוד לכרטיס אשראי – האבחנות אודות המטופל, היסטוריית הטיפול, או הנתונים הביומטריים של המטופלים, כל אלה אינם ניתנים לאיפוס או לביטול. זה הופך ארגוני בריאות לאטרקטיביים במיוחד עבור קבוצות כופרה והאקרים הסוחרים בנתונים". "המסחר בנתוני בריאות הוא גלובלי ורב-לשוני", ציינו החוקרים. האנגלית שולטת ב-63.3% מהדיונים, ואילו טורקית (13.9%) ופורטוגזית (11.2%) מייצגות נפחי מסחר משמעותיים. פורומים רוסיים, שמקושרים באופן מסורתי לפשיעת סייבר, מהווים רק 3% מפעילות שוק הבריאות, "מה שמרמז שמסחר בנתוני בריאות מגוון יותר מבחינה גיאוגרפית מאשר דפוסי פשעי סייבר מסורתיים". בהיבט הקורבנות, המחקר העלה מיקוד בולט בארה"ב, "ככל הנראה בשל הערך הכספי הגבוה של רשומות רפואיות בארה"ב למטרות הונאת ביטוח וגניבת זהות". הודו היא יעד שני, ההולך וגדל. "לא מדובר בפשעי סייבר מבודדים אלא כלכלת סייבר מחתרתית ובוגרת, שנבנתה סביב מערכת הבריאות", סיכמו, "עם מתווכי גישה ראשונית, שותפים למתקפת הכופרה, כופר, מוכרי אישורים ומומחי הונאות. כולם פועלים כיום כחלק משרשרת אספקה מקושרת, שנועדה להרוויח מנתוני מטופלים שוב ושוב – ובהיקף נרחב. הביקוש הגבוה יותר בשווקים המחתרתיים ימשיך להפוך את מערכת הבריאות למטרה מרכזית למתקפות סייבר. אנו עדים לאחד התחומים הממוקדים והרווחיים ביותר בכלכלה המחתרתית של פושעי סייבר, הנתמכת על ידי אקוסיסטם בוגר. באקוסיסטם זה נתוני בריאות גנובים נאספים, נארזים ומופצים באופן שיטתי בשרשרת אספקה גלובלית ורב-לשונית".