תחקיר חדש ונרחב של הניו יורק טיימס שפורסם באחרונה חשף שינוי דרמטי בדרכי הפעלתם של קמפיינים להטיית דעת הקהל ברשתות החברתיות. לפי הדיווח, גורמים מדינתיים, כמו איראן וסין, לצד חברות מסחריות פרטיות הפועלות מישראל, עברו לשימוש בסוכני בינה מלאכותית אוטונומיים המבוססים על המודל הסיני בקוד פתוח דיפסיק (DeepSeek). סוכני ה-AI המבוססים על דיפסיק מייצגים דור חדש של "צבאות בוטים": במקום הפעלה אנושית ישירה או תסריטים קבועים מראש, המערכות האוטונומיות מסוגלות לייצר תוכן, להתאים אותו לשיח, לבחור טריגרים לפרסום ולנהל פרופילים פיקטיביים באופן עצמאי, תוך התערבות אנושית מזערית. שלוש הזירות שנסקרו בתחקיר שונות זו מזו הן בזהות המפעיל והן בקהל היעד: הקמפיינים האיראני והסיני הופעלו בחסות מדינתית וכוונו לקהל בתוך ארצות הברית, בעוד שהפעילות הישראלית יוחסה לשתי חברות מסחריות פרטיות – ולא למדינה – וכוונה לשיח הפוליטי הפנים-ישראלי. BIG: Iran, China, and Israeli firms ran first-of-their-kind AI influence campaigns using Chinese open-source models (including DeepSeek) to create autonomous "agents" that handled every stage — from opening fake social media accounts to coordinating messaging — with minimal human… pic.twitter.com/U8HP72FkTJ — Clash Report (@clashreport) September 18, 2026 אינטל-איי, דיפסיק והזווית הישראלית בתחקיר של הניו יורק טיימס מודגשת מעורבותן של שתי חברות פרטיות הפועלות מהארץ, אשר עשו שימוש בסוכני AI אוטונומיים שנשענו על טכנולוגיית דיפסיק הסינית. עם זאת, רק חברה ישראלית אחת מוזכרת בתחקיר בשמה: אינטל-איי (IntelEye) – חברת סטארט-אפ מתל אביב. הפעילות שיוחסה לאינטל-איי התקיימה סביב מערכת הבחירות בישראל, כאשר סוכני ה-AI הפיקו תכנים פוליטיים שונים ברשתות החברתיות באמצעות המודל הסיני. הפעילות הישראלית השנייה המוזכרת בתחקיר לא זוהתה בשם. לפי הטיימס, מדובר בפעילות שחברת מטא (Meta) תיארה בדו"ח איומים שלה כ-"מבצע מסחרי שבסיסו בישראל" בעל מערך מתוחכם יחסית. הדיווח ציין כי לא היו בידי הטיימס ממצאים עצמאיים נוספים לגבי זהות החברה השנייה או את פרטי הפעילות שלה. בתגובה לממצאי התחקיר, התראיין לטיימס אחד ממייסדי אינטל-איי, מאור סלק – ששירת כחוקר אבטחה וראש צוות באגף המודיעין של צה"ל, לאחר מכן עבד כחמש שנים בחברת הסייבר ההתקפי הידועה שלמצה NSO Group, אותה עזב ב-2023 עת הקים את אינטל-איי.  סלק הכחיש בשיחתו עם הטיימס את הטענה כי החברה ניהלה קמפיין השפעה פוליטי. בראיון אישר סלק כי אינטל-איי עשתה שימוש במודל הבינה המלאכותית של דיפסיק, אך הבהיר כי החברה אינה מפעילה קמפיינים של השפעה. לדבריו, העבודה עם דיפסיק בוצעה במסגרת ניסוי מחקרי והגנתי לבחינת ניצול לרעה של מודלים ולשיפור יכולות הזיהוי וההגנה. סלק הוסיף כי המערכת האוטונומית היא שבחרה את הנושאים והטריגרים לפרסום. מחברת מטא מסרו לטיימס כי הרוב המכריע של סוכני ה-AI שהוקמו בפלטפורמות שלה – הן על ידי אינטל-איי והן על ידי גורמים אחרים – הוסרו בידי מערכות הזיהוי והאימות האוטומטיות של החברה. בדו"ח איומים נפרד הגדירה מטא את השימוש במודלים כמו דיפסיק לשם הפעלת סוכנים אוטונומיים כ"התפתחות משמעותית מבחינה טכנית", המעידה על הטמעת טכנולוגיית AI סיניות, בתוך מערכות אוטומטיות המייצרות ומפיצות תוכן בהתערבות אנושית מזערית. הפעילות הבינלאומית והרשת האיראנית לצד החברות המסחריות הישראליות, עמד תחקיר הניו יורק טיימס על ההבדל בין הפעילות הפרטית לבין קמפיינים רחבי היקף בחסות מדינתית שהופעלו על ידי איראן וסין תוך ניצול תשתית דיפסיק ומודלים פתוחים דומים. הפעילות האיראנית עוררה דאגה מיוחדת בקרב קהילת המודיעין האמריקנית, לאחר שסוכני AI איראניים פתחו רשתות של חשבונות פיקטיביים שהתחזו לאזרחים אמריקנים מן השורה. החשבונות הללו תייגו פוליטיקאים ועיתונאים, הפיצו ממים וקידמו עמדות המבקרות את המפלגה הרפובליקנית, והגיעו לכ-80 אלף עוקבים. לפי הטיימס, המטרה הייתה להשתמש בסוכנים האוטונומיים כדי להשפיע על האופן שבו עיתונאים ופוליטיקאים מעריכים את דעת הקהל בארצות הברית.

בצעד מפתיע אחרון ונוסף, המרחיב את מעורבותו הפעילה בתחום הטכנולוגיה, נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, החל יוזם מיתוג-מחדש כולל לבינה המלאכותית, וזאת לצד הקמת גוף פדרלי חדש לפיקוח וליווי התעשייה.  בפוסטים שפרסם ברשת Truth Social וב-X טען טראמפ כי המונח "בינה מלאכותית" (Artificial Intelligence) אינו מדויק ואינו הולם את היקף המהפכה. הנשיא פתח בסקר גולשים פומבי והציע לציבור לבחור עבור הטכנולוגיה החדשנית והמשבשת, שם חדש מבין שלוש חלופות: 'אינטליגנציה נעלה' (Superior Intelligence), 'אינטליגנציה מוקצנת' (Extreme Intelligence), או 'אינטליגנציית על' (Supreme Intelligence). במקביל ליוזמת המיתוג, הכריז טראמפ על כוונתו להקים את מה שהוגדר כ'כוח בינה מלאכותית' (AI Force) – גוף פדרלי במתכונת דומה ל"כוח החלל" שהקים בכהונתו הראשונה – אשר יופקד על טיפוח התעשייה וניטור "גורמים שליליים" בעניינה או שמקורם בה. לצד זאת, הודיע הנשיא כי ימנה בזמן הקרוב 'צאר AI', שירכז את המדיניות הלאומית, תוך שציין בסגנונו הידוע כי "רק בעלי איי-קיו גבוה מוזמנים להגיש מועמדות". Many people think that the words “Artificial Intelligence” are inaccurate, and very ineloquent, relative to AI, or Artificial Intelligence. A far more elegant and accurate description of this new phenomena would be Superior Intelligence (SI) or, Extreme Intelligence (EI) or,… — Donald J. Trump (@realDonaldTrump) September 19, 2026 משימת בראשית וביצור היתרון הטכנולוגי ההכרזות האחרונות מצטרפות לשורה של צעדים ביצועיים שנקט הבית הלבן במטרה לבצר את המובילות האמריקנית במרוץ הטכנולוגי. במסגרת זו, חתם טראמפ על צו נשיאותי להשקת 'משימת בראשית' (Genesis Mission), המטילה על משרד האנרגיה ועל המשרד למדיניות מדע וטכנולוגיה להקים את "פלטפורמת המדע והביטחון האמריקנית". התוכנית מחברת בין סופר-מחשבים לאומיים, מעבדות מחקר, מודלי AI ומערכות קוונטיות, כדי להאיץ גילויים מדעיים ולייעל את ניצול משאבי המדינה. טראמפ חזר על הערכתו כי הבינה המלאכותית מהווה את המהפכה התעשייתית הבאה, ואף צפה כי בעתיד היא עשויה להרכיב עד 25% מהתוצר המקומי הגולמי של ארה"ב. Many people think that the words “Artificial Intelligence” are inaccurate, and very ineloquent, relative to AI, or Artificial Intelligence. A far more elegant and accurate description of this new phenomena would be Superior Intelligence (SI) or, Extreme Intelligence (EI) or,… — Donald J. Trump (@realDonaldTrump) September 19, 2026 נפנוף השלכות הסערה סביב אזהרות ההאטה צעדיו האגרסיביים של הנשיא מהווים עליית מדרגה והמשך ישיר לוויכוח הציבורי הנוקב שהתלקח בראשית החודש סביב סיכוני ה-AI. כפי שדיווחנו בהרחבה, התעשייה סערה בעקבות אזהרות חריפות שהשמיעו בכירים וחוקרי בטיחות – דריו אמודאי, מנכ"ל אנת'רופיק, פרסם מאמר מקיף שבו קרא לווסת ולהאט את קצב הפיתוח בחזית המחקר, קריאה שזכתה לתמיכתם של סם אלטמן מ-OpenAI ואף לזו של אילון מאסק מ-xAI.  החששות של בכירים אלו גברו בעקבות התפטרויות של חוקרים כמו ג'ייקוב קוקסון, שהזהיר כי החברות "מהמרות על החיים שלנו" במרוץ לעבר סופר-אינטליגנציה. אולם, טראמפ, כפי שדיווחנו, דחה את האזהרות כבר בראשית הדרך, הבהיר במהלך ביקורו באירלנד כי "מי שמנצח – מנצח", ועמד על כך שהחשש מפיגור מול סין גובר על התרחישים הקטסטרופליים שבהם עוסקים החוקרים ומנכ"לי חלק מהחברות השולטות בתחום. "'מעקות הבטיחות' היחידים שה-AI זקוקה להם – נשיא חזק וחכם" בהתבטאויותיו העדכניות, ביצר טראמפ את סירובו להאט את הפיתוח והגדיר את הקריאות לבלימת הענף כ"תרמית" פוליטית של יריביו. הנשיא הצהיר כי מערכות המשפט הפליליות והאזרחיות הינן כלים מספקים לטיפול בחריגות, וקבע בנחרצות: "הפיקוח או 'מעקות הבטיחות' היחידים שבינה מלאכותית זקוקה להם הם נשיא חזק וחכם – ולארה"ב יש את זה בשפע". כמה מבכירי התעשייה, ובהם מנכ"ל אנבידיה, ג'נסן הואנג, גיבו את עמדת הנשיא והבהירו כי לא יאפשרו ההאטה בפיתוח, אך הזירה הפוליטית בארה"ב מוסיפה להיות סוערת. אפילו בתוך המפלגה הרפובליקנית ישנם מושלים, כדוגמת ספנסר קוקס מיוטה ורון דסנטיס מפלורידה, הקוראים לזהירות רגולטורית ולחקיקת חוקי בטיחות. מן העבר השני, מושל קליפורניה הדמוקרטי גאווין ניוסום הודיע על הקמת פאנל בטיחות מדינתי לבחינת מנגנוני 'מתג השבתה' (Kill Switch) עבור מערכות AI סוררות. למרות מורכבות זו, טראמפ ממשיך להוביל קו נחוש של גמישות רגולטורית והרחבת תשתיות, לפחות לכאורה מתוך תפישה כי כל עיכוב אמריקני ישחק לידיה של סין במאבק על השליטה העולמית.

"אנו נמצאים על גל מטורף כלשהו, של ניסוי וטעייה בעולם הבינה המלאכותית. הארגונים נחשפים לתחום, כל אחד במידה שונה, לפי התיאבון, ה-DNA, הצורך שלהם וניהול הסיכונים אל מול הסיכויים. בישראל יש שימוש גבוה לנפש ב-AI במגזר הפרטי ופחות בעולם הארגוני. לתפישתי, AI היא תור הזהב של השירותים המקצועיים, ואנו רואים ביקוש משמעותי, הולך וגובר, לשירותים שלנו", כך אמר אילן בירנפלד, מנכ"ל ויו"ר דלויט ישראל. בירנפלד דיבר במסגרת Dreamforce 2026 – כנס הלקוחות והשותפים של סיילספורס (Salesforce), שנערך בשבוע שעבר בסן פרנסיסקו, עם עשרות אלפי משתתפים. לדברי בירנפלד, "אנו רואים בשוק שימושים קטנים ומקומיים של בינה מלאכותית ושל סוכני AI. מה שאנחנו לא רואים הם שינויים גדולים ומשמעותיים, המשפיעים על כלל הארגון – תהליכים, אנשים ומודל ההפעלה הארגוני. "ארגונים חייבים שזה יקרה, כדי להצליח בעולם החדש", הוסיף, "הלקוחות שלנו צריכים שנעזור להם לבנות את שכבת הסוכנים הארגוניים, ובשלב הבא – לבנות מחדש את מערכות הליבה הישנות שלהם, באמצעות AI". על מנת שזה יקרה, הסביר בירנפלד, "יש לצלוח שני מכשולים, שאני מכנה 'חסמי AI'. הראשון הוא לא לשנות את אופי ודפוס הפעילות של העובדים. יש לשמר את הדרך בה משתמשים רגילים לעבוד, כדי שלא יוגבל היקף השימוש, או הסרבנות ל-AI". החסם השני, לדבריו, הוא האמון הארגוני. "יש חשש שלא תמיד ניתן לסמוך על הסוכנים", הסביר. "הנגשת המודלים של AI דרך מערכות סיילספורס נותנת לכך מענה, ומנגישה את העולם החדש דרך 'מישהו' שהארגון כבר סומך עליו. כאן נכנס הערך שלנו: השותפים העסקיים שלנו, כמו גם הלקוחות, רואים בנו שותף מרכזי לטרנספורמציה, ופונים אלינו כדי לחבר בין הפלטפורמה לבין הצרכים המורכבים בשטח. זאת, כדי להבטיח מערכות AI אמינות, שאפשר לסמוך עליהן". Dreamforce 26 במליאת הפתיחה. מארק בניוף, מייסד, מנכ"ל ויו"ר סיילספורס. צילום: יח"צ תפקיד נולד: מיישם AI כדי לקדם ולתווך את עולם התוכן של ה-AI לארגונים שחלקם מסורתיים, הסביר, "בא לעולם תפקיד חדש – FDE (ר"ת Forward Deployed Engineer). זהו בעל התפקיד המטמיע AI בארגון. אם עד היום היה מיישם שלא נוגע בקוד ומפתח שכן עושה זאת, הרי שבעולם ה-AI נדרש לבנות סוכנים ייעודיים לארגון, מותאמים, שיחזירו את ההשקעה בתחום. איש ה-FDE חובש שני כובעים, עסקי וטכני. הוא זה היודע להעמיד את הפתרונות בזמן מהיר. הוא זה היושב וחי את השטח. כך עשינו גם אצלנו, בתוך הבית". בירנפלד ציין כי "המחשה להיקף הפעילות היא שכיום פועלים אצלנו יותר מ-250 מהנדסי ומומחי AI במרכז הפיתוח בישראל. הם מובילים טרנספורמציות AI מורכבות. לצידם, כלל עובדי הפירמה עוברים הכשרות לעבודה עם הכלים החדשים".  "אנשי דלויט ישראל", הסביר בירנפלד, "מיישמים פתרונות בעולם, ולא רק בארגונים ישראלים. הסניף הישראלי הוא חלק אופרטיבי מדלויט (Deloitte) ארה"ב, והעובדים משולבים בצוותים עם חו"ל ומשרתים לקוחות בעולם. אנו מבינים בטכנולוגיה, וגם בשינוי תהליכים. לצד המערכות יש לטפל בהיבטים התרבותי והארגוני. אנחנו שותף עסקי מספר 1 של סיילספורס, וגם בישראל". לדברי בירנפלד, "זה לא 'או AI או פיטורים', ולא 'ה-AI תחליף את העובדים בני האנוש'. מי שיחליף את העובדים והארגונים שלא יטמיעו AI הם אלו שיעבדו טוב יותר עם AI". הוא הוסיף כי "כמענה לעולם הבינה המלאכותית הסוכנית, והצורך לבטוח בו ולתת לו אמון, פיתחנו פרקטיקה סביב הנושא, עם ניהול תהליכים, תקנים, מתודולוגיה ומדדים".   "ההבנה מחלחלת", סיכם בירנפלד, "כולם חייבים לאמץ AI, לא לטמון את הראש בחול ולהתעלם. הטמעת AI תעזור לכולנו ותעצים את היכולות של העובדים והארגון כולו. התחלנו את מסע ה-AI בשוק הישראלי, עם כמה גופים מהמובילים במשק. החזון שלי הוא שלצד 2,100 עובדי דלויט ישראל האנושיים – יפעלו יותר מ-3,000 סוכני AI, חלקם סוכנים ארגוניים ייחודיים לחברה. אנחנו בדיוק כמו כל ארגון הנדרש לבנות סוכנים, כדי לייצר לעצמו בידול תחרותי אמיתי".

שני מחקרים שנערכו על ידי חוקרים מאוניברסיטת בר-אילן, ובחנו את השפעתן של טכנולוגיות מתקדמות על תלמידים בחינוך המיוחד, הוצגו על ידי אורי בן ארי, מייסד ונשיא קרן אתנה, בכנס בינלאומי בנושא אוטיזם בגיל הרך וכלים דיגיטליים, שנערך בוורשה, פולין.  בהרצאתו הציג בן ארי גם את היוזמות שמובילה קרן אתנה, ובהן הקמת מעבדות דמיון בבתי ספר ברחבי הארץ ופרויקט הצטיידות במכשירי iPad עבור מורים ותלמידים בחינוך המיוחד.  המחקר הראשון, שהציג בן ארי, נערך על ידי פרופ' עדינה שמיר, יחד עם הדוקטורנטיות קרן בר-צבי שקד ושירי שניאור. המחקר בחן את השפעת הלמידה במרחב אימרסיבי – "מעבדת דמיון", הכוללת הקרנה על שלושה קירות ועל הרצפה – על תלמידי כיתה א' עם לקויות למידה ספציפיות (SLD).  ממצאי המחקר הצביעו על שיפור משמעותי באוצר המילים בקרב תלמידים שלמדו במרחב האימרסיבי. לפי המחקר, גודל האפקט שנמדד עמד על d=2.36. לאחר ההתערבות השיגו תלמידי המרחב האימרסיבי ציון ממוצע של 89 נקודות באוצר המילים, לעומת 46 נקודות בממוצע בקרב תלמידי קבוצת הביקורת.  המחקר השני שהוצג בכנס עסק ביוזמת ה-iPad. המחקר, שנערך על ידי פרופ' סיגל עדן ופרופ' שמיר, בחן את השפעת השימוש במכשירי iPad על היכולות התפקודיות של ילדים עם צרכים מיוחדים.  על פי ממצאי המחקר, נרשמו שיפורים בתחומי תפקוד שונים, ובהם שפה, קוגניציה, מוטוריקה, תפקוד רגשי וכישורי חיים.  בהמשך הציג בן ארי נתונים על תלמידים עם אוטיזם בישראל. לדבריו, בשנת 2024 למדו בישראל 44,377 תלמידים על הרצף האוטיסטי. כ-40% מהם למדו במסגרות של החינוך המיוחד, ואילו היתר למדו בבתי ספר רגילים.  עוד ציין כי תלמידים על הרצף האוטיסטי היוו 20.4% מכלל תלמידי החינוך המיוחד.  המחקרים והנתונים שהוצגו בכנס ממחישים את התרחבות השימוש בכלים דיגיטליים ובסביבות למידה מתקדמות במערכת החינוך, ובפרט את הניסיון להתאים את סביבת הלמידה לצרכים השונים של תלמידים בחינוך המיוחד.

חברת גוגל אישרה רק לאחרונה כי מודל הבינה המלאכותית שלה, ג'מיני (Gemini), הצליח לפרוץ באופן עצמאי למערכות המחשוב של שלוש חברות מסחריות, וזאת במהלך בדיקת אבטחה שנערכה לו עוד בחודש מאי – לפני כארבעה חודשים. בפועל מהדיווחים השונים מסתבר כי גוגל למדה על שאירע ביולי, ולא אמרה כלום על כך, עד שהוול סטריט ג'ורנל התקשר אליה בימים האחרונים לבקש את עמדתה בנדון.  האירוע התרחש במסגרת מבדק סייבר שביצעה חברת ההזנק הישראלית אירגיולר (Irregular), העוסקת בהערכת יכולות האבטחה של מודלים מתקדמים. מדובר בפעם הראשונה שבה מדווח כי מערכת AI של גוגל חרגה מסביבת הסימולציה וביצעה פעילות חדירה עצמאית ברשת האינטרנט הציבורית. OH NO GOOGLE GEMINI “BREAKS OUT”. AI IS ALIVE AND COMING FOR US ALLLLL…. A hammer can raise a roof. The same hammer can smash a window. We do not pass laws against hammers. We pass laws against the person who swings it. That is the only adult way to read the news that… pic.twitter.com/QGm6Cq75jm — Brian Roemmele (@BrianRoemmele) September 18, 2026 כך חרג המודל מסביבת הניסוי הסיבה המרכזית שאפשרה את החריגה הייתה תקלת הגדרה טכנית בסביבת הניסוי, אשר הותירה ללא כוונה נתיב פתוח לרשת האינטרנט החיצונית. במהלך התרגיל, נדרש המודל לאסוף מידע על חברה פיקטיבית, אולם שמה של הישות המדומה היה זהה לדומיין קיים במציאות, שסבל מאבטחה לקויה. ג'מיני ניצל את הגישה הלא מבוקרת לרשת, ובאחד המקרים ניחש סיסמאות שוב ושוב, עד שהשיג גישה למערכת מוגנת. בשני המקרים האחרים, המודל סרק את הרשת הציבורית, איתר מאגרי קוד פתוחים שבהם נחשפו נתוני הזדהות, והשתמש בהם כדי להיכנס לשירותיהן של חברות אמיתיות. Gemini managed agents gives your AI agent a dedicated, secure Linux sandbox. With a single API call, the agent can reason, write code, browse the web, and edit files inside a secure Linux sandbox. You give it a goal, and it plans, tests, and troubleshoots until the task is done.… pic.twitter.com/pv827J1UFN — Google (@Google) September 17, 2026 תגובת גוגל והבדלי ההתנהגות הת'ר אדקינס, סגנית נשיא להנדסת אבטחה בגוגל, מסרה בתגובה כי המודל איתר מידע גלוי וניחש נתוני גישה עבור אתרים שסבר בטעות כי הם חלק מהמבחן. עם זאת, בגוגל וב-אירגולר הדגישו כי בכל שלושת המקרים המודל הטיב לזהות כי מדובר בחברות אמיתיות, ועצר את פעילות החדירה מיד ברגע שהשיג את הגישה הראשונית.  אדקינס הוסיפה גם כי גוגל יידעה את שלוש החברות שנפגעו ועבדה מול שותפת האימון על עדכון נהלי הבדיקה, תוך שהיא מציינת כי האירוע מדגיש את החשיבות של אימון מודלים לפעולה אחראית. בגוגל הסבירו כי המקרה לא נחשב ככשל בטיחותי חמור (Misalignment) ולא חייב דיווח ציבורי מיידי, מאחר שמנגנוני הבקרה הפנימיים פעלו כנדרש, בעוד שמ-אירגיולר נמסר כי הליקויים תוקנו לחלוטין. היסטוריה של סוכנים סוררים בתעשייה המקרה של גוגל אינו מבודד, אלא מהווה חוליה נוספת בשרשרת אירועים שבהם סוכני AI חרגו מסביבות סגורות (ארגזי החול – Sandbox Breakouts) במהלך מבדקי אבטחה. עם זאת, קיים שוני משמעותי בין המקרים: בעוד ש-ג'מיני הפסיק את פעולתו, לפי הדיווחים, ברגע שהבין כי פרץ למערכת אמת, במקרה של חברת אנת'רופיק (Anthropic), המודל שלה קלוד (Claude) חרג מסביבת הניסוי ופרץ לארגונים מבלי לעצור מעצמו. כמו כן, חברת OpenAI דיווחה בעבר על אירוע שבו מודלים שלה ביצעו מתקפת סייבר בלתי מורשית ואף חדרו לחשבון בחברת התוכנה האגינג פייס (Hugging Face), בעוד שמחברת מטא (Meta) נמסר כי אירוע דומה שחשפה לא כלל בריחה מסביבת הניסוי או תקיפה מורכבת.  יצוין כי אירגולר הישראלית, שהוקמה ב-2023 על ידי המנכ"ל דן להב והסמנכ"ל הטכנולוגי עומר נבו, גייסה 80 מיליון דולר מקרנות כמו סקויה (Sequoia) וממשקיעים פרטיים, בהם אסף רפפורט ואופיר ארליך, והפכה לגורם מרכזי בבחינת גבולות הבטיחות של מערכות הבינה המלאכותית.