דמיינו שאתם מהנדסי תוכנה בחברה טכנולוגית גדולה. פונה אליכם מגייס מטעם חברה אחרת ומציע לכם הזדמנות מקצועית מעניינת. מתקיים ראיון וידיאו, אתם פוגשים אנשים שמציגים את עצמם כמנהלים בחברה, ובהמשך מקבלים מטלת תכנות כחלק מתהליך המיון. הכול נראה לגיטימי. אלא שמאחורי תהליך הגיוס עומדים תוקפים, ומטלת התכנות נועדה להחדיר נוזקה למחשב שלכם. זהו התרחיש שתואר בדיווחים על מתקפת הענק נגד בורסת הקריפטו בינאנס, שאירעה לפני ימים אחדים, ובמסגרתה נגנבו נכסים בשווי של יותר משישה מיליארד דולר. המתקפה החלה הרבה לפני הגניבה לפי הדיווחים על חקירת האירוע, התוקפים הפעילו מערך ממושך של הנדסה חברתית נגד מהנדסי תוכנה. הם התחזו לגורמים לגיטימיים, יצרו קשרים מקצועיים, ניהלו ראיון עבודה מזויף וביססו אמון בהדרגה. אחד המהנדסים התבקש להוריד מטלת תכנות למחשב שלו. לפי הדיווחים, היא כללה רכיב זדוני שנועד לאפשר לתוקפים להשתלט על סביבת העבודה שלו. במקביל דווח על מהנדס נוסף שהתקין כלי תוכנה שנחזה ללגיטימי, אך הכיל רכיב זדוני. לאחר השגת הגישה הראשונית, התוקפים התקדמו בתוך הסביבה הארגונית, ניצלו הרשאות וכלים פנימיים, והגיעו למערכות רגישות שקשורות לניהול נכסי הקריפטו. הגניבה עצמה הייתה השלב האחרון בשרשרת תקיפה שהוכנה לאורך זמן. ההנדסה החברתית הצליחה – האם גם הנוזקה הייתה חייבת להצליח? אז מה היו לנו כאן? התוקפים השקיעו מאמץ רב כדי לשכנע מהנדס מוכשר ומנוסה לבצע פעולה שנראתה לו סבירה לחלוטין. הם לא היו צריכים לשכנע אותו להתעלם מאזהרת אבטחה מפורשת. הם יצרו מציאות שבה הורדת הקובץ הייתה חלק טבעי מתהליך מקצועי. ההנדסה החברתית יצרה אמון אנושי וההאקרים ניצלו את האמון, באמצעות הקובץ הזדוני, הזה כדי לנסות להשיג גישה למערכות של בינאנס. אפשר להכשיר עובדים לזהות ניסיונות הונאה, אבל אי אפשר לצפות מהם לזהות כל התחזות מתוחכמת. ניתן לשפר מנגנוני זיהוי, אבל אי אפשר להבטיח שיזהו כל איום חדש. לכן, לצד ההגנות הקיימות, ארגונים חייבים לצמצם את הסיכון הטמון בקובץ עצמו במשך שנים נשענת אבטחת הקבצים במידה רבה על זיהוי איומים: אנטי וירוס, מנועי סריקה, ניתוח התנהגות ומנגנוני זיהוי נוספים. אולם, כאשר מדובר בנוזקה חדשה או בניצול חולשת יום אפס, מנגנוני זיהוי עלולים להיכשל. כאן נכנסת לתמונה גישה משלימה – אפס אמון בנתונים (Zero Trust for Data). במקום להניח שהקובץ בטוח, משום שהגיע ממקור שנראה אמין, יש להתייחס לתוכנו כבלתי מהימן ולנטרל רכיבים מסוכנים, ככל שהדבר אפשרי – לפני שהמשתמש נחשף אליהם. טכנולוגיות נטרול ושחזור תוכן (Content Disarm and Reconstruction, או CDR), נועדו בדיוק למטרה הזאת: לפרק קבצים בפורמטים נתמכים, להסיר מהם רכיבים שעלולים לשמש לתקיפה ולבנות מחדש קובץ בטוח יותר לשימוש, ללא צורך בזיהוי מוקדם של נוזקה מסוימת. הלקח: לא מספיק לזהות את האויב פריצת הענק לבינאנס ממחישה כיצד מתקפה מתוחכמת יכולה להתחיל בפעולה יומיומית לחלוטין: הורדת קובץ שנשלח במסגרת אינטראקציה מקצועית. אפשר להכשיר עובדים לזהות ניסיונות הונאה, אבל אי אפשר לצפות מהם לזהות כל התחזות מתוחכמת. ניתן לשפר מנגנוני זיהוי, אבל אי אפשר להבטיח שיזהו כל איום חדש. לכן, לצד ההגנות הקיימות, ארגונים חייבים לצמצם את הסיכון הטמון בקובץ עצמו. כאשר קובץ אחד עלול לפתוח את הדלת למתקפה שעלולה לעלות לארגון מיליארדי דולרים, אסור לתת אמון בקובץ רק משום שמקורו נראה לגיטימי. זו המשמעות של אפס אמון בנתונים – אין קובץ שראוי לאמון אוטומטי. הכותב הינו מנכ"ל אודיקס.

מניית אמדוקס צונחת היום (ד') במסחר בנאסד"ק ביותר מ-25%, לאחר שצנחה אתמול במסחר המאוחר ב-44%. הסיבה לכך היא סכסוך משפטי חדש שנתגלע בינה לבין טי-מובייל, אחד הלקוחות הגדולים שלה, בטענה של כל אחד מהצדדים להפרה חוזית. כתוצאה מכך, אמדוקס חוזה ירידה משמעותית בהכנסות שלה בשנת הכספים 2027. בהודעה שפרסמה אמדוקס אמש היא ציינה כי "אמדוקס וטי-מובייל הוציאו זו לזו הודעות, שבהן כל צד טוען כי הצד האחר הפר הפרה מהותית הסכם אחד או יותר מההסכמים שמכוחם אמדוקס מספקת תוכנה ושירותים לטי-מובייל. הן ההודעות של אמדוקס והן אלה של טי-מובייל כוללות איום לבטל את ההסכם או ההסכמים, ו/או לנקוט הליכים לקבלת סעד כספי וסעדים אחרים, לרבות בהליך בוררות. אמדוקס נכונה לפעול למימוש טענותיה ולהגן על עמדותיה אל מול טענות טי-מובייל, לרבות בבוררות". החברות לא מסרו מהו טיבו המדויק של הסכסוך. עם זאת, אמדוקס הורידה בעקבותיו משמעותית את תחזית ההכנסות לשנת הכספים 2027, וצופה כי הן ירדו בשיעור של בין 14% ל-18%. כמו כן, היא חוזה שהרווח שלה למניה ירד בשיעור של בין 26% ל-30%. לדבריה, הסכסוך עם טי-מובייל הוא "אבן נגף מרכזית" עבורה. בהודעה נכתב כי "כמו בכל הליך משפטי, אין כל ודאות באשר לתוצאותיהם של עניינים אלה. נסיבות אלה נלקחו בחשבון בגיבוש הנחות התחזית השמרניות שלנו לשנת הכספים 2027, המשקפות את ההערכות הטובות ביותר שלנו נכון למועד זה, לרבות במקרה של סיום ההסכמים עם טי-מובייל על ידי מי מהצדדים". רכישת חברת תוכנה לעולמות הביטוח הודעה נוספת שאמדוקס פרסמה אמש היא על רכישת EIS, חברת תוכנה אמריקנית לעולמות הביטוח, תמורת 340 מיליון דולר, וסכומים נוספים שמותנים בעמידה ביעדים. EIS בנתה מערכת מבוססת בינה מלאכותית לניהול פוליסות, חיובים וקשרי לקוחות, ורכישתה מסמנת את כניסתה של אמדוקס לתחום פעילות חדש – מה שעל פי החברה הרוכשת מרחיב משמעותית את השוק הפוטנציאלי שלה ומהווה עבורה מנוע צמיחה משמעותי. על לקוחות החברה הנרכשת נמנות עשרות חברות ביטוח מובילות בעולם. אמדוקס עתידה להציע לחברות הביטוח את הפתרון של EIS יחד עם הפלטפורמה האייג'נטית שלה עצמה, aOS, שבמקור פותחה עבור תעשיית התקשורת. לדברי שמעי הורטיג, נשיא ומנכ"ל אמדוקס, "ההיגיון העסקי מאחורי העסקה ברור: יש לתעשיית הביטוח מאפיינים רבים שמשותפים לאלה שהגדירו את הצלחתנו בתחום התקשורת – סביבות עתירות רגולציה, פלטפורמות מורכבות וקריטיות לפעילות, ותהליכי עבודה עתירי נתונים. EIS מביאה עימה פלטפורמת ליבה AI-native, בסיס לקוחות גלובלי מבוסס וידע מעמיק – הן בביטוח חיים וקצבאות, והן בביטוח רכוש ונזקים". התוצאות הכספיות אמדוקס הוציאה את ההודעות הללו לצד פרסום הדו"חות הכספיים שלה. אלה מראים שהחברה סיימה את השנה הכספית 2026 שלה עם רבעון רביעי טוב: ההכנסות עלו ב-3.6% והרווח הנקי זינק ב-45%. ההכנסות – בסך של כמעט 1.2 מיליארד דולר – היו באמצע טווח התחזית של החברה. הרווח הנקי למניה עמד על 1.98 דולר – מעט מעל אמצע הטווח, ועלייה של 15 סנט משנה לשנה. הרווח הנקי הכללי הגיע ל-140.8 מיליון דולר. באמדוקס ציינו כי ההכנסות במסגרת חוזי שירותים מנוהלים ירדו ב-3% ל-728 מיליון דולר. מדובר ב-61% מכלל הכנסות החברה. בשנה הכספית כולה, הכנסות החברה עמדו על 4.7 מיליארד דולר. הרווח הנקי על פי GAAP ירד ב-11.8% ל-501.2 מיליון דולר והרווח למניה לפי חישוב זה קטן ב-7.4% ל-4.68 דולר. שלא על פי GAAP, הרווח הנקי נותר כמעט ללא שינוי – 791.7 מיליון דולר, והרווח למניה עלה ב-6% ל-7.41 דולר. דירקטוריון אמדוקס אישר את הגדלת הדיבידנד הרבעוני במזומן ב-3%, ל-58.6 סנט למניה, והוא צפוי להיות משולם באפריל 2027, בכפוף לאישור בעלי המניות באספה השנתית, שתתקיים בינואר הקרוב. הורטיג ציין כי "הצגנו תוצאות איתנות ברבעון הרביעי ובשנת הכספים 2026 כולה, בהתאם לתחזיות שלנו. נכנסתי לתפקיד המנכ"ל לפני שני רבעונים, ומאז פעלנו במהירות לגיבוש אסטרטגיית צמיחה חדשה – ואנחנו עסוקים ביישומה. אנחנו מאמינים שהמומנטום האסטרטגי הגדל שלנו, ההתרחבות לשוק הביטוח והטרנספורמציה הפנימית יביאו אותנו לצמיחה ארוכת טווח ולשיפור ברווחיות". "במסגרת המיקוד באסטרטגיה החדשה שלנו החלטנו גם לסיים פעילויות עסקיות מסוימות שאינן רלוונטיות, מבחינה אסטרטגית, לעתיד האייג'נטי שלנו. החלטה זו כוללת את מכירת עסקי המדיה, שהוכרזה באחרונה, ואת היציאה מפעילויות עסקיות שקשורות למכירה מחדש של חומרה".

מפגש הוקרה חגיגי התקיים השבוע בבנק מזרחי טפחות, כאשר נציגי קבוצת אמן הגיעו להעניק תעודות הוקרה להנהלת חטיבת הטכנולוגיה ולצוותי משאבי האנוש של הבנק, על השתתפותם במיזם "לוחמים להייטק" ועל קליטת לוחמים משוחררים לעבודה בבנק. המיזם, המשותף לקבוצת אמן, עמותת עתידים ו-CyberproAI ישראל, מסייע ללוחמים וללוחמות משוחררים להשתלב בתעשיית ההיי-טק. במסגרת הפעילות, עמותת עתידים מאתרת את המועמדים, CyberproAI מעניקה להם הכשרה מקצועית וקבוצת אמן מסייעת בהשמתם בארגונים מובילים במשק. במהלך המפגש קיבלו נציגי הבנק תעודות הוקרה על השתייכותו ל"ארגון תומך לוחמים", כהבעת תודה על הנכונות להעניק הזדמנות מקצועית ללוחמים משוחררים, גם ללא ניסיון קודם משמעותי בתעשייה. אלון רייטר, סמנכ"ל משאבי האנוש בקבוצת אמן, אמר כי "לוחמים ולוחמות שמשתחררים מהשירות מביאים איתם ניסיון בהתמודדות עם מצבי אי-ודאות, קבלת החלטות, עבודת צוות ועמידה במשימות מורכבות". הוא הוסיף כי הבחירה של מזרחי טפחות לשלב לוחמים בשורותיו ראויה להערכה ויכולה לפתוח בפניהם דלת לעתיד מקצועי חדש. דיילי ציפי צפתה, נצפתה וחזרה עם תמונה.

"אנחנו קבוצה חדשה בתוך פורמולה, שהיא קבוצת האחזקות הטכנולוגיות הגדולה בארץ. הצמיחה שלנו נובעת משני מקומות: גידול אורגני – לצד מיזוגים ורכישות. יש בקבוצה כבר 15 חברות בנות. נדרשנו לקונסולידציה בשני עולמות – ה-IT והתהליכי-תפעולי. רצינו אחידות בנתונים, בדו"חות ובתהליכים. אנחנו נמצאים בתהליך התרחבות מתמיד, וחיפשנו פתרון שיצמח איתנו, לצד יכולות להטמעת AI. לכן הגרנו לפתרון ERP בענן של סאפ, במסגרת תוכנית Grow של החברה. זאת, מתוך רצון לעסוק במה שאנחנו טובים בו ולא להוסיף שרתים. אני מעדיפה שלא לעסוק בשדרוגים של מערכות וגרסאות, הייתי שם כבר שנים. אני בעד שירותים מנוהלים ולהיות בענן – כי משם יגיע המשך הצמיחה של הארגון", כך אמרה תמי אוחנה קול, מנכ"לית מיכפל טכנולוגיות. אוחנה קול דיברה ב-SAP Connect Day Israel 2026. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, נערך היום (ד') באולם האירועים וואלי בכפר סבא, בהשתתפות מאות נציגים מלקוחות סאפ ושותפיה העסקיים בישראל. את הכנס הנחה הסטנד-אפיסט ואיש הטלוויזיה דודו ארז. מיכפל נוסדה ב-1983. ב-2017 היא נרכשה על ידי קבוצת פורמולה. לפני כשנה, בספטמבר האחרון, החברה ערכה הנפקה ראשונה לציבור בבורסה בתל אביב, שבמסגרתה היא גייסה כ-300 מיליון שקלים מגופים מוסדיים דוגמת מנורה, מגדל ביטוח ובית ההשקעות אנליסט, לפי שווי של כ-1.07 מיליארד שקלים אחרי הכסף. החברה משרתת יותר מ-15 אלף לקוחות ופועלת באמצעות 15 חברות בנות, תוך שהיא מפתחת ומטמיעה פתרונות ענן, בינה מלאכותית וכלי אוטומציה. "אנחנו פועלים בשני עולמות תוכן", אמרה אוחנה קול. "האחד, פעילות העובד.ת, מערכות שכר ונוכחות, תגמול עובדים ופנסיה. בין החברות שלנו בתחום ניתן למנות את מקאנו, שמציעה מערכות לניהול נוכחות עובדים בענן, ואת קבוצת צבירן – חברת ייעוץ בתחומי השכר, התגמול, הפנסיה וההטבות לעובדים. עולם התוכן השני הוא תהליכים עסקיים מבוססי תוכנה עבור חברות. על הרכישות שלנו פה ניתן למנות את אינטרספייס-טרנזילה – חברת פינטק ותשלומים דיגיטליים – ואת פייפרלס, שמציעה פתרונות דיגיטליים וירוקים לניהול מסמכים וטפסים. נמשיך ברכישות בשני התחומים". פתרונות אחודים בכל עולם ומגזר פעילות "כאשר עליך לנהל 15 חברות בקבוצה", ציינה אוחנה קול, "אתה נדרש לפתרונות אחודים בכל עולם ומגזר פעילות – לא רק ל-IT. לא רצינו שההתרחבות רבת ההיקף שלנו תפגע בתהליכים. לא רצינו שתהליכים שניתנים למיכון ייעשו באופן ידני. כחברה צומחת חיפשנו פתרון שיצמיח אותנו. אנחנו רוצים לעסוק במה שאנו טובים בו – לדוגמה, צוות הפיננסים שלנו נדרש להתמקד בעשייה הכספית וצוות משאבי האנוש בכוח אדם. אני מצפה לראות את אותם תהליכי איחוד ואיגום קורים כאשר עוד ועוד חברות יצטרפו לקבוצה בראשותי, בלי לעסוק בהכנות של נתונים, למשל". "מענה נוסף עם פתרון הענן של סאפ הוא בעולם הבינה המלאכותית", אמרה. "כחברה שמציעה תוכנה לחברות, אנחנו מפתחים מוצרים בתחום כי אנחנו נמצאים עמוק בעולם ה-AI, עבורנו ועבור לקוחותינו. עם Grow ביכולתנו לחבר בין עולמות הדאטה והבינה המלאכותית, למנף את הנתונים ולחלץ מהם תובנות שישיאו קבלת החלטות עם ערך עסקי. עלינו להתאים את התהליך למערכת – ולא להיפך". אוחנה קול ציינה כי "התחלנו בפרויקט במאי השנה. אנחנו עולים לאוויר בקרוב, ועורכים בדיקות קבלה בימים אלה". "מיכפל היא חברה בצמיחה, ואנחנו רוצים להתקדם מהר, להכניס כמה שיותר חברות שאנחנו רוכשים – ולעשות זאת מהר וביעילות. ההגירה לענן של סאפ מסייעת לכך. אנחנו רואים במיזוגים ורכישות נדבך מרכזי בצמיחה העתידית של החברה, ובוחנים גם בימים אלה השקעה בחברות נוספות שתואמות את פעילותנו בתחומי התוכנה. נמשיך להטמיע עוד ועוד תהליכים בענן, ונציע מיזמי AI לארגונים", סיימה.

העלייה הגדולה במספר מתקפות הסייבר, במיוחד על ישראל, וההשתכללות שלהן הביאו את מערך הסייבר הלאומי לפתח פורטל אינטרנט חדש, שמציע כלים חינמיים שנועדו לסייע לארגונים ולאזרחים להתגונן. המערך הודיע היום (ד') על עלייתו של הפורטל לאוויר, לקראת שבוע הגנת הסייבר הלאומי, שיצוין בשבוע הבא. מערך הסייבר זיהה עלייה ניכרת במספר מתקפות הסייבר על ישראל, בהשוואה לשנה שעברה. כך, למשל, מספר מתקפות הפישינג זינק ב-145%, והמערך קיבל מתחילת השנה יותר מ-26 אלף דיווחים מאזרחים ומארגונים על חשדות למתקפות סייבר שונות. מעל 5,000 מהאירועים היו במערכות מחשוב של ארגונים. אזור ייעודי לעסקים ולארגונים הפורטל החדש מאפשר לאזרחים, לעסקים ולארגונים להם לבדוק את רמת ההגנה, לזהות איומים, ולקבל המלצות וכלים להתגוננות. הוא כולל אזור ייעודי לעסקים ולארגונים שמאפשר, לאחר הרשמה, לבצע בדיקות אבטחה, ולקבל מידע וכלים לשיפור ההגנה על מערכות הארגון. בין השירותים: בדיקת רמת ההגנה של נכסים דיגיטליים ושרתי מייל, בדיקת רמת ההגנה של ספקים, בדיקת התאמה למנגנוני הזדהות דיגיטלית מאובטחת, מדריכים לביצוע תרגילי סייבר וכלי האשטאג לבדיקה עצמית של קבצים חשודים. בנוסף, ארגונים יוכלו לקבל התרעות ממוקדות על איומים הרלוונטיים לפעילותם ולדווח במהירות על אירועי סייבר. שליש מהישראלים לא יודעים לזהות קישורים חשודים אחד השירותים המרכזיים בפורטל הוא קליק צ'ק – כלי חדש לבדיקת קישורים חשודים. השירות מאפשר להעתיק קישור שהתקבל בהודעה או ברשתות החברתיות, ולהדביק אותו בכלי כדי לקבל הערכה לגבי מידת מהימנותו. קליק צ'ק מצליב מידע ממספר מקורות, ומסייע לזהות קישורים שעלולים להוביל לאתרי פישינג או להכיל נוזקה. קישורים שזוהו כזדוניים מועברים אוטומטית למערך הסייבר, לצורך טיפול בהסרתם. בכך, הדיווח באמצעות הכלי תורם גם להגנה על המרחב הכללי. סקר שערך באחרונה מערך הסייבר הלאומי העיד על צורך ממשי בפורטל ובשירות קליק צ'ק, לאחר שהראה ששליש מאיתנו – אחד מכל שלושה ישראלים – לא יודע כיצד לבדוק אם קישור שקיבל הוא חשוד. לצד הכלי החדש, מציע הפורטל משחק אינטראקטיבי בשם זהה את המתחזה, לתרגול זיהוי הודעות פישינג, כלים לבדיקת הגנות ואפשרות לקבלת התרעות על איומי סייבר עדכניים.

כשגשר קורס, מתחילים לבדוק את התוכניות, החומרים והחישובים. יש מהנדסים, קבלנים, תקני בטיחות ובדיקות. אפשר להתווכח מי אחראי, אבל לפחות יש נקודת מוצא: אפשר לנסות לשחזר את שרשרת ההחלטות שהובילה לאסון. אבל מה קורה כשאנחנו מפתחים מערכות בינה מלאכותית שמסוגלות לקבל החלטות ולפעול בעצמן? ומה אם לא רק שאיננו יודעים מי אחראי לנזק, אלא גם מתקשים להסביר כיצד המערכת הגיעה להחלטה שגרמה לו? סוכני AI כבר לא מסתפקים במענה על שאלות או בניסוח מיילים. הם כותבים קוד, מפעילים כלים חיצוניים ומנהלים תהליכים באופן עצמאי. אנחנו רוצים להגדיר להם מטרה ולא לנהל כל צעד בדרך. אבל ככל שאנחנו מעניקים להם יותר עצמאות, אנחנו עלולים לאבד את היכולת להבין ולשלוט בכל מה שהם עושים בדרך להשגתה. אחריות בלי יכולת לשחזר את שרשרת ההחלטות היא אחריות שקשה לממש. גם כאשר אפשר לתעד בדיוק אילו פעולות ביצע הסוכן, לא תמיד אפשר להסביר מדוע בחר דווקא בהן. תיעוד מאפשר לשחזר מה קרה, אבל לא בהכרח להבין מדוע המשימה הייתה לגיטימית. הדרך אליה – לא נניח שמשתמש מבקש מסוכן AI לבצע מחקר עסקי על חברה מתחרה. במהלך העבודה, הסוכן מזהה חולשת אבטחה שמאפשרת גישה למידע שאינו ציבורי, ומנצל אותה כדי להשלים את המשימה. המשתמש לא ביקש לפרוץ, והמפתחים לא תכננו שהסוכן יעשה זאת. אבל הנזק כבר נעשה. מי אחראי? המשתמש שהגדיר את המשימה, החברה שפיתחה את המודל; או החברה שבנתה את הפלטפורמה והעניקה לסוכן גישה לכלים? הבעיה היא שלא תמיד מדובר בטעות אחת שאפשר להצביע עליה. ייתכן שהמודל הציע פעולה מסוכנת, שההרשאות אפשרו אותה ושמנגנוני הניטור לא זיהו אותה בזמן. ייתכן שאף רכיב בפני עצמו לא נראה מסוכן, אבל החיבור בין יכולות המודל, ההרשאות והכלים יצר אפשרות לפעולה שאיש לא התכוון לאפשר. אחריות בלי יכולת לשחזר את שרשרת ההחלטות היא אחריות שקשה לממש. גם כאשר אפשר לתעד בדיוק אילו פעולות ביצע הסוכן, לא תמיד אפשר להסביר מדוע בחר דווקא בהן. תיעוד מאפשר לשחזר מה קרה, אבל לא בהכרח להבין מדוע. צריך להגדיר מראש מי אחראי לגבולות הפעולה שלהם. סוכני ה-AI. צילום: עיבוד ממוחשב - ChatGPT. מקור: Shutterstock AI, bixstock, Shuttertock "אבל אמרנו לו שאסור" זו לא אסטרטגיית בטיחות אפשר להנחות סוכן לכבד פרטיות, לא לגשת למידע חסוי ולא לבצע פעולות לא חוקיות. אבל הוראות אינן תחליף למנגנוני הגנה שמגבילים בפועל את יכולתו לפעול. חברת הסעות לא יכולה להסתפק בהנחיה לנהוג בזהירות. היא צריכה לדאוג גם לתקינות הרכבים ולנהלי בטיחות. באותו אופן, מערכות AI זקוקות להרשאות מוגבלות, לתיעוד פעולות, לניטור חריגות ולאפשרות לדרוש אישור אנושי, או לעצור תהליך. חשוב גם לבדוק לא רק כל רכיב בנפרד, אלא את המערכת השלמה. הסיכון עלול להיווצר דווקא בחיבור בין מודל, כלים והרשאות, כשפעולות תמימות לכאורה מצטברות לתוצאה מסוכנת. אלה לא רק החלטות טכנולוגיות, אלא החלטות מוצריות וניהוליות שקובעות כמה עצמאות אנחנו מוכנים לאפשר ובאילו תנאים. לא צריך לחכות לאסון כדי להחליט מי אחראי לא כל פעולה בלתי צפויה מעידה על רשלנות, ולא כל נזק ניתן למניעה. האחריות יכולה להתחלק בין כמה גורמים. דווקא משום כך, צריך להגדיר מראש מי אחראי לגבולות הפעולה של הסוכן, מי מפקח עליו ומי מסוגל לשחזר את פעולותיו לאחר אירוע חריג. אנחנו רוצים סוכנים שיודעים לחשוב, לתכנן ולפעול בעצמם. אבל עצמאות אינה יכולה להיות תחליף לאחריות. כשאנחנו נותנים למערכת יכולת להשפיע על העולם האמיתי, עלינו לתכנן לא רק מה היא מסוגלת לעשות, אלא גם מה לא נאפשר לה לעשות, וכיצד נוכל להבין את פעולותיה בדיעבד. כי ביום שבו סוכן AI יגרום לנזק משמעותי, התשובה "אבל לא ביקשנו ממנו לעשות את זה" לא תספיק. השאלה תהיה גם מי בנה מערכת שאפשרה להחלטה הזאת להפוך למעשה. האחריות על מערכות AI לא מתחילה ברגע שמשהו משתבש. היא מתחילה הרבה קודם, בהחלטות שאנחנו מקבלים בזמן התכנון: אילו פעולות נאפשר למערכת לבצע, היכן נציב גבולות, ומה נוכל לדעת אם משהו ישתבש. ככל שהמערכות הופכות עצמאיות יותר, כך חשוב יותר שלא נסתפק בשאלה אם הן מסוגלות לבצע את המשימה. אנחנו צריכים לשאול גם אם אנחנו מסוגלים להבין, לבקר ולעצור את הדרך שבה הן מבצעות אותה. כי אם אנחנו מעניקים למערכת את הסמכות לפעול, אנחנו לא יכולים לוותר על האחריות להבין מה היא עושה. כותבת המאמר היא ה-CTO של ליבי טכנולוגיות מקבוצת וואן טכנולוגיות

חברת הסטארט-אפ הישראלית 42AI חשפה רשמית את יציאתה מפעילות חשאית (Stealth) שנמשכה כשלוש שנים, לצד השלמת גיוס הון ראשוני (Seed) בהיקף של 62.5 מיליון דולר. את סבב ההשקעה הובילו מייסדי החברה וקרן אינפיניטי גרופ (Infinity Group), אשר נוסדה על ידי יו"ר החברה, עמיר גל-אור. החברה, שהוקמה בשנת 2023 על ידי המנכ"ל, עמית גל-אור, והטכנולוג הראשי, אהוד עזרא, רשמה כבר הכנסות של מיליוני דולרים ועל פי הדיווחים בתקשורת העולמית, כבר מיישמת את המערכת שפיתחה בקרב 10 גופים פיננסיים וברוקרים בינלאומיים. מבחינת היקף ההשקעה, גיוס ה-Seed בסך 62.5 מיליון הדולר מדורג באחוזונים העליונים של הגיוסים הראשוניים לתוכנה ארגונית בישראל בכל הזמנים – נתון שמציב את 42AI לצד חברות גלובליות בולטות הפועלות בתחום מידול ההתנהגות האנושית, כדוגמת Simile ו-&humans, אך תוך התמקדות נישתית ומיידית בניהול סיכונים ובברוקראז' פיננסי. האם אפשר לחזות את הצעד הבא של טראמפ בעזרת AI? | עמית גל אור, מנכ"ל ומייסד-שותף 42AI @galoramit @anatkatz @mor_yogev #תל_אביב_ניו_יורק https://t.co/noCDhY89we — ערוץ 10 (@tv10israel) July 22, 2026 נפש האדם מתורגמת למתמטיקה הטכנולוגיה של החברה היא למעשה מה שמוגדר כ-"מודל עולם התנהגותי" (Behavioral World Model), המבוסס על ארכיטקטורת Transformer, ומציג גישה שונה מזו שאנחנו כבר מכירים מהבינה המלאכותית המסורתית – במקום להסתמך בלעדית על פעולות עבר, המערכת משלבת מחקרים מפסיכולוגיה, מדעי המוח וגנטיקה כדי לנתח נטיות אופי בסיסיות. במילים אחרות, הבינה המלאכותית של 42AI יודעת לקרוא את האופי של המשתמש ולחזות מה יעשה. המודל מעבד אותות מגוונים, כולל ניתוח קול בשיחות שירות, תהליכי אימות זהות (KYC) ותזמוני העברות כספים, והופך אותם למדדים כמותיים.  בשיחה עם TechCrunch ציין עמית גל-אור, המנכ"ל, כי "התנהגות אינה דטרמיניסטית; היא תמיד הסתברותית", ואילו ה-CTO עזרא הוסיף והסביר כי "בעוד שבוע מעכשיו אולי תהיה אדם אחר, אך הנטיות שלך תמיד יבואו לידי ביטוי בתחומים מסוימים, על פי הסתברות או התפלגות". פיתוח המודל נעשה בליווי מומחים ובהם חתן פרס נובל הכימאי דן שכטמן, תוך התרחבות מניטור אלפי נבדקים לסימולציות המבוססות על כ-30 מיליון פרופילים. לצד הדיווחים התקשורתיים, הבסיס המדעי של החברה נחשף כבר בפברואר השנה, במאמר מחקרי (Preprint ב-arXiv) שפרסמו חוקרי החברה – עזרא, בן ילין, מארק פורמן ושולה גרינפול – ובו הציגו "מודל התנהגותי גדול" (Large Behavioral Model) שכוונן על בסיס ארכיטקטורת Llama-3.1-8B ומודל חמש התכונות הפסיכולוגיות (Big Five), אשר פועל בזמני תגובה מהירים של 1-10 מילישניות למודל העולם ו-2-12 מילישניות למודל ההתנהגות. חיזוי מסחר המציף אתגרים אתיים אבל מה בעצם משיג המודל מהבנת נפש האדם? ובכן, בזירה הפיננסית מציג המודל חיזוי של פעולות מסחר בנכסים עד 24 שעות מראש, ברמת דיוק של 98%, בהערכת טווחי המסחר ומדד F1 של 0.8–0.85 בחיזוי נפחים וכיוונים. יכולת זו מאפשרת לגופים הפיננסיים לנהל סיכונים ונזילות בצורה אקטיבית, כאשר אחד הברוקרים אף הניב ערך מוסף של כ-30 מיליון דולר בזכות גידור דינמי, לפי עדותו. עם זאת, ב-TechCrunch הועלו תהיות אתיות לגבי האפשרות שהברוקרים ינצלו את התחזיות ההתנהגותיות כנגד לקוחותיהם. בתגובה לכך הבהיר עזרא כי מדובר ב"חשש תקף", והדגיש כי החברה מפעילה עצמאית ועדת אתיקה פנימית ומנגנוני פיקוח רגולטוריים.  בעתיד מתכננים ב-42AI הרחבה של המודל לתחומי הגיימינג, הסייבר, מניעת הונאות ורובוטיקה.

AMD סיימה רבעון טוב, עם תוצאות שעקפו את התחזיות ועלייה של פי שניים בהכנסות מדאטה סנטרים – אחד התחומים הצומחים ביותר של החברה ובעולם ה-IT בכלל. הדו"חות הכספיים לרבעון השלישי, שהחברה פרסמה אמש (ג'), מראים כי ההכנסות זינקו ב-45% ל-13.38 מיליארד דולר, בשעה שבוול סטריט חזו שהן יעמדו על 13.09 מיליארד. מרבית ההכנסות (64% מהן) הגיעו מתחום הדאטה סנטרים – 8.5 מיליארד דולר. ההכנסות מפעילויות הקליינט והגיימינג ירדו ב-8% והגיעו ל-3.7 מיליארד דולר. הרווח למניה עמד על 2.09 דולר – 14 סנט מעל לתחזיות. מדובר בזינוק של 74% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. עליות יפות נרשמו גם ברווח הנקי הכללי, שטיפס ב-95% ל-2.43 מיליארד דולר, וברווח התפעולי, שצמח ב-123% ל-2.83 מיליארד. AMD פרסמה תחזית הכנסות חיובית: חברת הענק צופה שהן יעמדו ברבעון הרביעי על 17 מיליארד דולר – עלייה של 3.6 מיליארד לעומת הרבעון הנוכחי. מנכ"לית החברה, ד"ר ליסה סו, העריכה שההכנסות שלה ב-2027 יוכפלו לעומת אלה שהיא תשיג בסיכום 2026. לדבריה, ההכנסות מהדאטה סנטרים ל-AI יעלו בשיעור גבוה יותר משחזתה החברה בתוצאות הרבעוניות הקודמות. מספר חברות ענק כבר אימצו את הליוס אחת הסיבות לעלייה בהכנסות של AMD מפעילות הדאטה סנטרים ולתחזית ההכנסות החיובית שלה להמשך היא הליוס – מערכת החומרה החדשה, והשלמה, שלה, שמיועדת לאימון והרצת מודלי ענק של בינה מלאכותית ומחשוב, עם ביצועים גבוהים (HPC). החברה ציינה כי לקוחות ענק כבר משתמשים בהליוס, שהושקה רק בקיץ האחרון: אנת'רופיק, מטא, מיקרוופט, OpenAI ותשתיות הענן של אורקל. כך, למשל, Muse, סוכן ה-AI האישי החדש של מטא, רץ על גבי הליוס. ד"ר סו אמרה בשיחת המשקיעים לאחר פרסום התוצאות כי האימוץ של הפתרונות החדשים של AMD, כולל הליוס, "נמצא רק בתחילתו, ואנחנו צופים שהביקוש להם יגדל בצורה חדה, בעידן שבו סוכני ה-AI הולכים ומוטמעים בצורה רחבה יותר, ומבצעים משימות יותר ויותר מורכבות". היא ציינה שהחברה מצאה פתרון לבעיות הנמשכות בשרשרת האספקה. "פעלנו לאורך כל שרשרת האספקה כדי להבטיח את זמינותם של פרוסות הסיליקון (Wafers), המצעים, המארזים המתקדמים, הזיכרונות ורכיבי מפתח נוספים שנדרשים כדי להגיע לצמיחה משמעותית יותר בשנה הבאה", אמרה ד"ר סו.