בקיץ הישראלי לא צריך לעשות הרבה כדי שהפח שלכם בבית יהפוך למקור סרחון רציני. מספיק יום חם במיוחד, שקית שלא נסגרה היטב, קצת נוזלים שנזלו לתחתית או שאריות מזון שנשכחו שם יותר מדי זמן - והריח כבר עושה את הדרך שלו למטבח, לפינת האוכל ולפעמים גם לשאר הבית. הבעיה מחמירה במיוחד בפחים שנמצאים במטבח, במרפסת שירות או בחצר, בעיקר אם הם עומדים באזור חם או מקבלים שמש ישירה. שאריות מזון, לחות וחום הם שילוב יעיל מאוד ליצירת ריחות לא נעימים, ולפעמים גם פח שנראה נקי מבחוץ מצליח להפתיע מבפנים. החדשות הטובות הן שלא חייבים לקנות מוצר ייעודי או לרסס את כל האזור בבישום מלאכותי. טריק ניקיון פשוט, שהפך לפופולרי גם ברשתות החברתיות, מציע להשתמש במוצר בסיסי שנמצא כמעט בכל מטבח: סודה לשתייה. הטיפ פשוט: אחרי ניקוי וייבוש של הפח, מפזרים שכבה נדיבה של סודה לשתייה בתחתית הפח, לפני שמכניסים שקית חדשה. אפשר להוסיף מתחת לשקית גם כמה שכבות של נייר סופג או עיתון, שיספגו נזילות קטנות לפני שהן הופכות למקור ריח. זה לא פתרון קסם לפח שלא נוקה חודשים, אבל בתחזוקה שוטפת הוא יכול לעשות הבדל מורגש.

דווקא הבמאי האיטלקי הלא יהודי גווידו קייזה עיבד לקולנוע את "כימים אחדים" של מאיר שלו. בריאיון הוא מסביר למה איש לא רצה לגעת בסרט, כולל בתחילה הוא עצמו

העיתונאי הרוסי הגולה גריגורי נחורושב, האיש שעמד מאחורי אחד הפרסומים המביכים ביותר עבור ולדימיר פוטין, מת בריגה שבלטביה לאחר שלפי דיווחים אכל פטריות רעילות שאסף בחצר ביתו. נחורושב, בן 69 במותו, חי ב-11 השנים האחרונות בלטביה כפליט פוליטי, אחרי שעזב את רוסיה בעקבות פרסום שעסק בחייו האישיים של נשיא רוסיה - פרסום שלדבריו הפך אותו ל"אויב האישי" של ולדימיר פוטין. לפי הדיווחים בתקשורת הלטבית והרוסית, נחורושב נמצא מת בביתו ביום שישי האחרון. חבריו סיפרו כי היה חובב פטריות מנוסה, אך הפעם, כך נטען, הפטריות שאסף התבררו כרעילות. הרשויות בלטביה עדיין לא פרסמו הודעה רשמית על נסיבות המוות, ונתיחה אמורה לקבוע את הסיבה המדויקת. לכן, אף שהסיפור נשמע כמעט כתוב מראש עבור ספר ריגול רוסי, בשלב זה אין ראיה ציבורית שמצביעה על דבר מעבר להרעלה אפשרית מפטריות.

אירוע מתוח בנתיבות הסתיים ללא נפגעים לאחר שמאבטח שהתבצר בביתו ואיים לפגוע בעצמו ניהל מגעים עם כוחות המשטרה. רס"מ אריאל מורזחנוב, שניהל את המשא ומתן בבית של רחל אדרי במהלך מתקפת ה-7 באוקטובר, הוביל גם הפעם את המו"מ והביא לסיום האירוע בשלום

רעידת אדמה חזקה טלטלה את צפון המדינה, וגרמה לנזק בקראקס ובאזורים נוספים. אזהרת צונאמי פורסמה לחופים בטווח של עד 300 קילומטרים ממוקד הרעש, אך האזהרה לפוארטו ריקו ולאיי הבתולה בוטלה. טרם דווח על היקף הנפגעים או על נזק למתקני האנרגיה

יש חדשות טובות וחדשות רעות, אם אפשר לקרוא "חדשות" למשהו שאמור לקרות בעוד כמה מיליארדי שנים. החדשות הטובות: ייתכן שכדור הארץ לא ייבלע בתוך השמש כשזו תגיע לסוף חייה. החדשות הרעות: זה ממש לא אומר שמישהו יהיה כאן כדי לחגוג את זה. במשך שנים ההערכה המקובלת הייתה די קודרת: בעוד כ-5 מיליארד שנים, כשהשמש תסיים לשרוף את הדלק הגרעיני שלה, היא תתנפח לענק אדום - כוכב עצום וחם בהרבה מגודלה הנוכחי - ותבלע בדרכה את כוכבי הלכת הפנימיים. מרקורי ונוגה נחשבו אבודים כמעט בוודאות, וגם כדור הארץ נתפס כמועמד סביר מאוד לסיום לוהט במיוחד. אלא שמחקר חדש של חוקרים מאוניברסיטת לובן בבלגיה וממרכז המחקר CEA Paris-Saclay בצרפת מציע תרחיש אחר: השמש המזדקנת אמנם תתנפח, אבל היא גם תאבד מסה עצומה ותפלוט אותה לחלל. אם אובדן המסה הזה יהיה חזק מספיק, כוח המשיכה של השמש ייחלש, והמסלול של כדור הארץ עשוי להתרחק ממנה. במילים פשוטות: במקום להישאב פנימה, ייתכן שכדור הארץ יידחף החוצה למסלול רחב יותר/

גן חיות פופולרי בסין מצא דרך מקורית למדי להתמודד עם הצורך לבדר את המבקרים: אם הדובים לא מספיקים, אפשר פשוט לשכור בני אדם שיתנהגו כמוהם. בתקשורת המקומית דווח שגן החיות לואוהה שבמחוז חנאן פרסם מודעת דרושים שבה חיפש מועמדים שייכנסו לתחפושות של דובים שחורים, יסתובבו ברחבי המתחם, יתקשרו עם הקהל בלי לדבר - ויתנהגו בצורה כמה שיותר משונה. לפי המודעה, המשרה פתוחה לגברים ולנשים מעל גיל 18, בתנאי שהם בכושר פיזי מתאים. הדרישה המרכזית לא הייתה ניסיון במשחק, אהבה לבעלי חיים או יכולת לעמוד מול קהל. היא הייתה הרבה יותר פשוטה והרבה יותר מוזרה: להיות דוב משכנע, או לפחות דוב מספיק ביזארי כדי שהמבקרים ירצו לצלם אותו. בגן החיות אף הדגישו כי התפקיד מתאים גם לאנשים מוחצנים וגם למופנמים, משום שדובים, כך מתברר, מגיעים בכל מיני סגנונות אישיות. מועמד ביישן יכול להשתרע בפינה ולבהות באוויר, ומועמד עם עודף אנרגיה יכול להפוך את המתחם לבמת הצגה - כל עוד הוא לא שובר דמות.

"שדות של אירוסים" יחגוג הקיץ 40. מבחינות רבות הוא מכאיב יותר מאי פעם, ובעיקר: הוא מזכיר איך שירים יכולים למוסס את חומות ההגנה שלנו, ולהפגיש אותנו עם עצמנו כמו ששום דבר אחר לא יכול | טור פרידה