ההצלחה הטלוויזיונית הישראלית בחו"ל מלווה בתחושה עזה שהגופים המשדרים בארץ מיצו במידה מסוימת את השוק המקומי, ומשתמשים בצופים כברומטר אנושי. האם התחושה מבוססת מציאות?