הסדרה החדשה עוקבת אחר קבוצת בני עשרים ומשהו מעצבנים במיוחד שמחפשים אחר חברתם שנעלמה, ובעצם אחר עצמם. שילוב של כתיבה מדויקת ושנונה עם משחק מעולה הופך אותה להפתעה מענגת ומעצבנת בו זמנית

הקלאסיקה הספרותית של ניל גיימן עובדה לכדי עולם סוריאליסטי שבו כל רגע עשוי להתרחש משהו לא צפוי, והתוצאה פראית, קודרת, תזזיתית ויפהפיה. עם בעיה אחת: מינוני המין והאלימות מופרזים. חבל יהיה אם העלילה המורכבת והעדינה תיפול קורבן על מזבח הסנסציה והוולגריות

שירי יום הזיכרון המשודרים במשך יממה בכל שנה הם אמנם סוג של סמל בלתי רשמי של ישראל, ועדיין - מקומם ברדיו. בהשתלטות המילים המרגשות והמנגינות הנוגות גם על ערוצי הטלוויזיה יש ביטוי להשטחה ולרידוד שעבר יום הזיכרון כפי שעבר כל נושא טעון אחר בחברה

חבר פרלמנט מאוסטרליה צפה בפרק מהקומדיה VEEP, נחנק מהסושי מרוב צחוק, נחבל בראשו ואיבד הכרה. כוכבת הסדרה, ג'וליה לואי דרייפוס, צייצה: "מתקשה להאמין לזה. איזה פרק?". הפוליטיקאי השיב לה

הפרק הכי מיוחד בתולדות "פארגו" לוקח אותנו בעקבות החיפוש של גלוריה אחר משמעות, דרך לוס אנג'לס של שנות השבעים ומכונה אחת יוצאת דופן ברשעותה. וואלה! תרבות ממשיכה ללוות את העונה השלישית של "פארגו"