הכותרות שעניינו הכי הרבה גולשים בדף זה
27/09/20 00:20
88.24% מהצפיות
מאת וואלה!
אם עברתם על הפיד שלכם בימים האחרונים בטח נתקלתם בהלצות יום הכיפורים, בסגנון: "שאני אבקש סליחה? השנה הזאת צריכה להתנצל בפנינו חחח". ובאמת - בדרך שבה 2020 התגלגלה, היו לנו בשבועות האחרונים דברים אחרים על הראש מאשר להכין את רשימת הסליחות המסורתית. בזמן שהשיח הפוליטי בישראל (ובעולם) הופך יותר ויותר קיצוני, אנשי התקשורת הפכו לכלי משחק במאבק בין פוליטיקאים ומושכים אחרים בחוטים, כחלק מהמגמה הזאת גם מדורי הביקורות מתלהטים לא פעם (וזה לפני שהזכרתי את התגובות). לא נראה שמישהו בכלל מעוניין לשנות את השיח הזה, וחבל, ואולי בדיוק בגלל זה כדאי שנכניס גם בחלקת האלוהים הקטנה שלנו, הטלוויזיה הבידורית, מקום לקצת סליחות. ברשימה הבאה מופיעים עשרה אנשים שנרצה לבקש מהם סליחה השנה. חלקם על דברים שנכתבו באופן אישי, אחרים על דעה שלילית שהייתה לנו עליהם וליוותה אותנו תקופה. המשותף לכולם? התחושה שהשנה גילינו עליהם משהו אחר, חיובי יותר ממה שחשבנו. יש כאן שחקן, מגישה, עיתונאית, זמרת פופ, כוכבת מדורי רכילות ואפילו מנכ"ל גוף תקשורת, את אף אחד מהם לא פגשתי באופן אישי. אז יאללה, בזמן ששערי שמים עדיין פתוחים, הגיע הזמן להתחיל במצעד ההתנצלויות.
27/09/20 15:26
11.76% מהצפיות
מאת וואלה!
הרקדן והכוריאוגרף פורץ הדרך וחתן פרס ישראל משה אפרתי הלך לעולמו בסוף השבוע בביתו בתל אביב. בן 86 היה במותו. הוא הותיר אחריו ילד. יאיר ורדי: "הוא היה מגדולי הרקדנים בארץ, שונה, מרדן ופראי". ידידתו העיתונאית נרי ליבנה: "הוא היה הבנאדם הכי מעניין שהכרתי"
27/09/20 08:23
0% מהצפיות
מאת וואלה!
באולפן שישי האחרון הזכיר דני קושמרו חשבון נפש שכולנו צריכים לעשות לאור משבר הקורונה: "התקשורת, האזרחים, ובעיקר מי שמקבל החלטות על החיים שלנו, מנהיגי המדינה", אמר. משום מה, המונולוג הדרמטי הקפיד להבהיר את חלקם הממשלה ושל הציבור, אך החמיץ את הצלע השלישית במשולש שהגדיר. היות שמדובר בימים נוראים, לא נזקוף זאת לחובתו. אבל עם כניסת מדינת ישראל לסגר כללי שני ולנקודת שפל עגומה במיוחד מול המגיפה, חשוב לזכור שערב יום הכיפורים - יש לערוצים המרכזיים בהחלט על מה לבקש סליחה ומחילה בכל מה שנוגע לעיסוק בקורונה. למשל, על עיסוק שטחי בסוגיות המהותיות: בין אם זו ההתמכרות הממושכת לפרובוקציה של יורם לס וחבר מרעיו, המסגור הגזעני של התחלואה במגזר הערבי והחרדי, ההצפה בנתונים שלא לכולם יש ערך זהה, ההתמקדות המוגזמת בהתרחשויות טוויטר ובפוליטיקה פנימית וקטנונית במקום במשמעויות הנרחבות, ההדחקה של שמותיהם ופניהם של מתי המגיפה - נוכל להמשיך עוד ועוד. המהדורות המרכזיות נפלו בבורות הללו פעם אחר פעם, ואפילו הצליחו לפעמים ליפול גם בפחים מיוחדים, כמו הפצת פאניקה מיותרת - למשל באמצעות סרטון בהלת הקניות מאירופה, שהתגלה כתיעוד מלפני עשור, ותרם בעצמו לבהלה המקומית.