במופע משותף בהיכל מנורה, שורה ארוכה של להיטים הרימו את הקהל שוב ושוב מהכיסאות על הרגליים. החיבור בין השניים היה מלא בהערכה הדדית וירה פה ושם זיקוקים, וגם אם לא הכול היה מושלם, המוזיקה נשמעה כמו טיול מרהיב בתוך הז'אנר, מהקונצנזוס אל השוליים וחזרה

מכורים, שימו לב: הפרק השביעי בעונה ה-19 של האנטומיה של גריי יהיה יומה האחרון של הדמות הראשית ד"ר מרדית' גריי בבית החולים "גריי סלואן ממוריאל" ולמעשה השחקנית אלן פומפאו תעזוב אחריו את התוכנית. פומפאו תעזוב את הסדרה אחרי 18 וחצי עונות ו-407 פרקים ששודרו במשך 18 שנים, בין 2005 ל-2023. היא תמשיך לשמש כמפיקת הסדרה וכמספרת הראשית של הסיפור. בפרק, שייקרא "I'll Follow The Sun" על שם שירם הביטלס, מתכננים חבריה של ד"ר גריי לעשות לה הפתעה לרגל פרידתה. מי שלא מרוצה מהחלטתה לעזוב הוא ד"ר ניק מארש שמתעמת איתה לגבי מערכת היחסים שלהם. האם שם הפרק מרמז לכך שניק עתיד לעזוב יחד עם מרדית וללכת בעקבות "השמש", כפי שפעם הגדירה כריסטינה את מרדית'? את התשובות לשאלות יהיה אפשר לראות בפרק שיהיה זמין לצפיה החל מיום ראשון 26.2 ב-yes VOD וישודר ביום שני 27.2 בyes TV DRAMA. "לשם הפרוטוקול, זה לא באמת הסוף שלי", אמרה אלן פומפאו למגזין הבידור 'אנטרטניימנט וויקלי'. "זה קצת תכסיס שהם משחקים על אנשים. זה הפרק האחרון שלי לזמן מה".

עוד נדבר עליו היום, אבל קודם כל - מה שמגיע מגיע - רשמית שבוע האיחוד התחיל את העונה. הפרק של אתמול היה הכי מעניין עד היום, ואם לשפוט לפי הפרומו - מועצת השבט תהיה הפעם הראשונה שבה כל המשפיענים האלה שוכחים שהם מצטלמים, אפילו לרגע או שניים, ומתנהגים בטבעיות. היידה. בפרק הקודם כל המודחים הגיעו לתחרות נוק אאוט על מקום אחד שנותר באיחוד. לא יודעת אם שמתם לב אבל היה רגע מפחיד אחד שבו השמיים התקדרו, הציפורים הפסיקו לצייץ לאיזה חצי שעה ומטאורולוגים ברחבי העולם לא הבינו למה. אז הפעם זה היה בגלל שספיר קשתי חזרה ל"הישרדות" לדקה אחת של זמן אוויר. יכול להיות שגם אתם הרגשתם את זה. סימפטומים: התקף חרדה, צמרמורות ומצמוצים בלתי נשלטים. העיקר שזה עבר, ושיקר חזר אלינו.

לפני כמעט שנה הודיעה משפחתו של השחקן ברוס וויליס (67) כי הוא פורש מקריירת המשחק לאחר שאובחן עם אפאזיה - פגיעה נוירולוגית בשפה שנגרמת כתוצאה לרוב מאירוע מוחי - וכעת חושפת משפחתו של כוכב "מת לחיות" ושל עשרות סרטים רבים נוספים כי הוא לקה בדמנציה מתקדמת. בהודעה מטעם משפחתו נמסר: "רצינו למסור עדכון על מצבו של בעלנו, אבינו וחברנו האהוב. מצבו הולך ומידרדר וכעת הוא אובחן עם דמנציה פרונטו-טמפורלית (FTD). זו מחלה קשה מאוד שמעולם לא שמענו עליה ויכולה לפגוע בכולם. כיום אין טיפול למחלה הזו". דמנציה פרונטו-טמפורלית (FTD) משפיעה על אונות המוח העוסקות בהתנהגות, פתרון בעיות, תכנון ורגשות. התסמינים שלה כוללים שינויים באישיות, התנהגות אובססיבית וקשיים בדיבור. זו הדמנציה השנייה בשכיחותה אחרי אלצהיימר. "למרבה הצער, הפגיעה ביכולת התקשורת היא רק סימפטום אחד שברוס מתמודד איתו. עם כמה שזה כואב לנו, אנחנו חשים הקלה שקיבלנו את האבחנה המדויקת. דמנציה פרונטו-טמפורלית היא הדמנציה השכיחה ביותר לאנשים מתחת לגיל 60. אנחנו מאמינים שהמחלה הזו נחוצה למודעות גבוהה יותר ולמחקר רב יותר". לפני מספר חודשים העלו בנותיו של וויליס לאינסטגרם תמונות שבהן הוא נראה מאושר לצד גרושתו דמי מור ובנותיהן המשותפות טלולה וסקאוט כשהם אוכלים יחד ארוחת ערב. טלולה העלתה לאינסטגרם תמונה שלה ושל הוריה, כשאביה ברוס מביט לעבר הכלב של דמי, פילאף. "אני אוהבת את ההורים שלי ואת המשפחה שלי!", כתבה טלולה. אחותה סקאוט שיתפה תמונות נוספות מארוחת הערב השמחה של המשפחה, ביניהן תמונה של ברוס מלטף את הכלב ותמונה אחרת שבה הוא אוחז בידה של אשתו הנוכחית אמה. "ארוחת ערב משפחתית", כתבה סקאוט.

המוזיקאי קובי אפללו מוציא הבוקר (חמישי) את "כמה פשוט", שיר חדש שכתבה והלחינה מורן דוד והפיק מוזיקלית ניר מימון. "השיר המקסים הזה, מבית היוצר של מורן דוד המוכשרת, לקח אותי למקומות שלא נגעתי בהם במהלך הקריירה שלי. ההפקה המוזיקלית של ניר מימון המוכשר להפליא עטפה אותי מהרגע הראשון ששרתי את המילים בחום ואותנטיות שמקשרת בין השורש שממנו אני בא לסאונד הנוכחי", מסר אפללו. קובי יופיע ב-14 בפברואר בגריי תל אביב, ב-15 במרץ בגריי יהוד וב-30 במרץ בזאפה הרצליה.

במהלך שנות ה-80 בוטלה בהדרגה מחיקת הצבעים מטעמה של רשות השידור, ובתאריך 16 בפברואר 1983 שודרה לראשונה מהדורת "מבט" בצבע מלא. "נכון, מהערב - אנחנו בצבע", פתח דניאל פאר את דבריו. צפו

האופרה המדוברת "אריודנטה" של הנדל, פסטיבל הג'אז באילת, יושי בהופעה - ועוד כמה המלצות תרבותיות ששווה לשים אליהן לב השבוע

קטונתי מלהבין איך הרגיש יאיר שרקי בערב יום שלישי עת נכנס לחשבון האינסטגרם שלו, כתב את הטקסט עליו הוא חשב כבר עשר שנים, צירף תמונת ילדות - ופרסם. "יציאה מהארון" היא אף פעם לא צעד קל, לא בגיל 15, גם לא בגיל שלושים. אנחנו, הלהט"בקים, יודעים ויודעות היטב כמה כבד ה"ארון" הזה. עד שתמצא מטאפורה אחרת, שווה שלפחות נדייק אותה - אנחנו לא מתחבאים בארון, ולכן גם לא יוצאים ממנו, אנחנו נושאים אותו על כתפינו מדי יום. זה משא מתיש ובעיקר משבית שמחה. כזה שגורם לטרדות בלתי פוסקות ועוכר את השלווה. אנחנו כל כך רגילים למשקל שלו עד שאנחנו כבר לא מבחינים בו, לפחות עד לרגע בו אנחנו אוזרים אומץ ומעזים לומר את מה שידענו מזמן ואז, אז מגיעה ההקלה. זאת תחושה שרק מי שחוו אותה יידעו לזהות. כאילו בשניה אחת איבדתם את כל משקל גופכם אבל אתם עדיין צמודים לקרקע. ההיצמדות הזאת לקרקע לא מקרית. היא נובעת מהקושי היומיומי בחיים כלהט"בק. כן, גם אחרי כל שלטי החוצות של אסי עזר באילון והפיד של הטיקטוק שמלא באבות גאים שמחזיקים תינוקות פונדקאות תכולי עיניים, העובדות עדיין זהות - אנחנו מיעוט לא שווה זכויות אך שווה חובות. הקושי הזה גדול כפליים כאשר אתם, כמו שרקי, משתייכים גם לקהילה נוספת, שמרנית יותר מהציבור הכללי, שרבים בה מחזיקים בתפיסת עולם לפיה להט"בקים, בדגש על הומואים, לא צריכים "לצאת מהארון" אלא להילחם בנטייה שלהם ולחיות בהתאם ל"נורמה". אצל שרקי, הכתב לענייני דתות של חדשות 12, יוצא גל"צ, בוגר ישיבת מקור חיים ובנו של הרב אורי שרקי - רב קהילה בשכונת קריית משה ומי שבין היתר כתב חומרים לארגון "בוחרים במשפחה" שעוסק בתכנים אנטי להט"בקים - הקונפליקט מרגיש כאילו הוא בלתי ניתן לגישור. מסתבר שהוא כן.