הפרומואים הבטיחו לנו שתכסיס ההארד-טו-גט של מור עבד, ושניר קם למחרת כואב את אובדנה ומוכן להילחם על מה שהפסיד. כולנו יודעים מה שווים הפרומואים של "חתונמי", ואני הנחתי שמה שקרה בפועל הוא ששניר התקשר אליה כדי להעיר ששכחה להפריד כביסה לפני שיצאה או שיש טביעת אצבע על הפח, וכל זה נעטף, כרגיל, בעטיפה מתוקה מדי של שי לחג. אבל הפרק גילה לנו התפתחות מפתיעה ביחסים. האם יש טעם לפתח ציפיות, ולכבס אותן בשלושים מעלות? "חתונמי" הצליחה להרטיט הפעם את לבי היבשושי, אבל לא בזכותם - כי החלק המרגש באמת הפעם היה של טל ורון. הכינו ממחטות.

משתתפת בתכנית "בואו לאכול איתי", יעל בן חביב, אמרה: "לסבית זה מגעיל, גייז זה דוחה, נגעלת מהמעשים שלהם" - ועוררה זעם ברשת: "כל הכבוד לכאן שהצליחו למצוא השבוע את האדם הכי נורא אי פעם להתארח בתכנית". כאן: "דוחים את האמירה הבוטה, שלא נותרה ללא מענה"

המוסד הירושלמי זכה לשבחים בדירוג, שהוכן על ידי מגזין "הוליווד ריפורטר". זו הפעם השביעית ברציפות שהוא מופיע ברשימה המכובדת: "זה כבוד אדיר שבית הספר זוכה בהכרה בינלאומית"

על הנייר, התקציר של "העתיד" מבטיח סרט עתידני דיסוטופי מרתק. במציאות, מדובר בדרמה אפלה על החברה הישראלית, מלאה במטאפורות עד אין קץ. השחקניות נפלאות והתסריט נוקב, אבל מתחת לכל אלה הסרט לא מצליח להתחבר לסיפור מגובש ושלם באמת

סדרת הדרמה-פשע הישראלית מבית HOT שיצרו הגר בן אשר ורון לשם ("אופוריה") היא הבחירה הרשמית של הפסטיבל הנודע בקנדה, אחד משלושת הפסטיבלים החשובים בעולם. מדובר בסדרה הישראלית הראשונה שהוזמנה לפרימיירה עולמית על השטיח האדום. כל הפרטים

"אדום, לבן וכחול מלכותי" באמזון פריים וידאו לא פורץ דרך, מעודן או מתוחכם, אבל הקומדיה הרומנטית הזאת על מערכת היחסים הלוהטת בין בנה של נשיאת ארה"ב והנסיך הבריטי מצליחה לפצח את הנוסחה, וכן, זה לא מזיק שיש סצינות מין מלאות תשוקה

בזמן שהופיע בלוס אנג'לס - כחלק מסיבוב ההופעות שלו "All a Blur" - המוזיקאי השליך מגבת ספוגת זיעה לעבר הקהל שעוררה קטטה. הראפר ירד מהבמה וניסה להיחלץ לעזרתה של בחורה מהקהל וקרא לעברה: "אני שולח לשם מישהו"

רגע השיא בפרק של "אימפריית הכאב" - כל אחד מששת הפרקים - הוא סצנת הפתיחה. בפתיחים הקצרים והמינימליסטיים האלה מופיעים אנשים אמיתיים שאיבדו את אהוביהם למשכך הכאבים אוקסיקונטין, בין אם בעקבות התמכרות או אפילו שימוש חד פעמי. כשהגיעה למדפים של בתי המרקחת לראשונה, הוצגה התרופה הנרקוטית אוקסיקונטין, המוכר גם בשם "אוקסי", כאופיואיד חזק עם סיכוי נמוך מאוד להתמכרות - פחות מאחוז. החברה שייצרה ושיווקה אותו עודדה רופאים לרשום אותו לא רק לטיפול בכאב חריג אלא גם לכאב מתון, אפילו למקרים כמו כאב ראש. האמת נראתה אחרת לגמרי - התרופה התגלתה כממכרת מאוד והמוני אמריקאים ללא רקע בהתמכרויות או בשימוש בסמים מצאו את עצמם תלויים בה לגמרי, התמודדו עם תסמיני גמילה אכזריים או מצאו את מותם כתוצאה מהשימוש בתרופה.