בערוץ 13 נאלצו אתמול להתייחס בפעם השלישית לדעה השנויה במחלוקת של צבי יחזקאלי לפיה צה"ל היה צריך לפתוח את המלחמה בעזה עם "מאה אלף הרוגים". לא מן הנמנע כי המילה "נאלצו" שגויה בהקשר הזה. אף אחד לא הכריח את עורכי הערוץ להתייחס בפעם השלישית לדעה הזאת, שכבר הובהרה לפחות פעמיים בצורה די ברורה על ידי ראש הדסק לענייני ערבים של הערוץ. ייתכן כי העובדה שלראשונה מאז תחילת המלחמה נוצר שיח ציבורי סביב דברים שנאמרו בערוץ, כיוונה את קברניטי הערוץ לסחוט עוד קצת מהלימון העסיסי של יחזקאלי. רגע לפני שאמשיך, אציין שבעיניי הדעה של יחזקאלי אמנם קיצונית, אבל היא גם לא מצדיקה עיסוק כל כך אובססיבי בענייני מוסר. מה בעצם טענת הנגד המוסרית? שלהרוג 20 אלף אזרחים זה בסדר אבל 100 אלף זה כבר בעיה? איפה עובר הגבול? 50 אלף? 55 אלף? ובכלל, ההיסטוריה מלאה במלחמות שהוכרעו במהירות (למשל, בשישה ימים) בזכות טקטיקת פתיחה עוצמתית. או שאולי הבעיה האמיתית היא שלכולנו עברה בראש אותה מחשבה של צביקה יחזקאלי ב-7 באוקטובר? ירים יד מי שמול תמונות הזוועה של ה-7 באוקטובר לא חלם לראות את רצועת עזה נמחקת ממפת העולם כאילו הייתה הודעת וואטסאפ שנשלחה בקבוצה הלא נכונה. ירים יד גם מי שראה את שירי ביבס מובלת אל השבי כשהיא נושאת בידיה את ילדיה הקטנים אריאל וכפיר, והיה אכפת לו באותו רגע מהמצב ההומניטרי ברפיח. ירים יד מי שראה את גופתה של שני לוק מובלת ברחובות עזה כשאזרחים "בלתי מעורבים" חוגגים סביבה, וחשב לעצמו שיש לנהוג במידת הרחמים כלפי העיר ותושביה. כל מי שהרים את היד זוכה בפרס ההומניטריות של השנה, כל השאר מוזמנים להמשיך לקרוא את הטור.

"שלוש וחצי בבוקר, לא נרדמת", כתבה הלילה המגישה פאולה רוזנברג בפייסבוק. "המחשבות הולכות למקומות לא ברורים, אבל בהגזמה! כמו למשל: מה סטילה מהצמד נס וסטילה עשה בצבא?". כשירות מיוחדת לחביבת המדור רוזנברג וואלה! תרבות בדק ומצא את התשובה

הקומיקאית והשחקנית תום יער פרסמה פוסט שבו סיפרה על התקופה הרעה שאותה היא עוברת מאז טבח 7 באוקטובר, שבגללה היא גם לא מופיעה ולא משתתפת ב"ארץ נהדרת". "הטלפון לא יודע כלום, הוא לא מבין את המצב", כתבה. "בחוסר טקט הוא מקפיץ לי תמונה מהיום לפני שנה. כמה תמימות, מי ידע מה יקרה איפה נהיה עוד שנה בדיוק. והלוואי שהטלפון יקפיץ לי עוד שנה גם זכרונות מהיום, ואשמח ואגיד לעצמי יו איך עברה שנה איך כל כך טוב פתאום, איך כל האבודים והמסכנים החטופים יהיו בבית וילקקו את הפצעים, שכולנו נעזור להם, שנהיה כמו משפחה, וכל העצב הזה יגווע ויתחלף בשמחה וגאווה ואמון ואהבה. "נתראה בזכרונות עוד שנה. אמן שתגיע מהר שנה הבאה. כבר חודשים לא מסוגלת לעבוד או להצחיק. תראו איזה כיף היה לי פה. 2023 שנה מחרידה לכי מפה כבר".

זוכה פרס אופיר לסרט הטוב ביותר לא העפיל לרשימה הקצרה בקטגוריית הסרט הבינלאומי הטוב ביותר. עם זאת, "גולדה" של גיא נתיב מופיע ברשימה הקצרה של המועמדים לפרס האיפור, ואילו "מכתב לחזיר" של טל קנטור ברשימה הקצרה בקטגוריית הסרט המונפש הקצר הטוב ביותר

האופרה הישראלית בשיתוף עם אלהקום - מחברות ההפצה הגדולות בישראל - חברו ביחד עם יוניטל העולמית להפיק ולצלם את הפקת האופרה המקורית בעברית "תיאודור" מאת יונתן כנען ועידו ריקלין אשר תוצג באופרה הישראלית בסוף השבוע הקרוב. האופרה "תיאודור" שבמרכזה דמותו של חוזה המדינה הרצל, עלתה לראשונה במאי האחרון וזכתה להצלחה גדולה. לכן החליטו באופרה הישראלית לפתוח את העונה החדשה ולהחזיר את "תיאודור" לשתי הופעות נוספות: שתיהן יצולמו בצילום מולטי קאמרה בהובלת פרימנטל ישראל - זרוע התוכן של פרימנטל העולמית.

"סוסים איטיים" משתבחת מעונה לעונה. העונה השלישית, שמגיעה לסיומה בשבוע הבא, עדיפה על קודמתה, והשנייה טובה מהראשונה. מדי עונה יוצר הסדרה וויל סמית' (לא ההוא), ולפניו מיק הרון שעל ספריו (הפחות מוצלחים) מבוססת הסדרה, מזקקים עוד ועוד את הנוסחה הכל כך אפקטיבית וכיפית שלה. מעלליהם של הסוכנים הכושלים לכאורה של "בית סלאו", משכן הדחויים של שירות הביון הבריטי MI5. מה שמתברר ככל שהסדרה מתקדמת הוא עד כמה הרעיון הבסיסי שלה - שעל פניו לא אמור להחזיק לאורך זמן - בעצם איתן במיוחד. האיזון בין חבורה של לא יוצלחים לבין העובדה שהם בכל זאת נקלעים בקביעות למרכז האקשן, מתברר כיעיל ונבון בכל פעם מחדש: בית סלאו הוא מוסד חיוני לא רק כדי לשבור את רוחם של סוכנים כושלים עד שייתפטרו מעצמם, אלא כדי שיוכלו לשמש במקרה הצורך כשעירים לעזאזל עבור הסוכנים החשובים מהמטה המרכזי בריג'נטס פארק. בשר תותחים מן המוכן, בין אם כדי שהאשמה תיפול עליהם ובין אם כדי להקריב אותם פשוטו כמשמעו. וזה, מתברר, משהו שתמיד יהיה לו תוקף.

אחרי שהואשם באנטישמיות אבל כיכב בפסטיבל ונציה ובקופות, ולפני שיגיע לנטפליקס ויככב באוסקר, "מאסטרו" של בראדלי קופר כליאונרד ברנשטיין עולה בנטפליקס. התוצאה תעשה לכם טוב על הלב

24 שנה אחרי צאתו של סרט הקאלט שכתב וביים דרור שאול, הוא יעובד לגרסה בימתית בתיאטרון העברי. לפחות שניים מכוכבי הסרט המקורי ישתתפו בהצגה: רמי הויברגר (קרמבו), שגם יביים את ההצגה, ועו"ד צחי שפיצן - מי שגילם את דמותו של עידן שגיב