"מה קרה להגר באילת" של עופרה עופר אורן, "ביוטופ" של אורלי קסטל-בלום, "הו-מאמה" של תמי בצלאלי, "חיים" של גיל הראבן ו"סימני שיניים" של חנוך מרמרי יתחרו על התואר. הזוכה יוכרז בפברואר הקרוב

משפחתו של הזמר והשחקן שמשרת במילואים מאז 7 באוקטובר עדכנה כי נפצע קשה במהלך הלחימה בעזה. הוא הוטס לבית החולים שיבא תל השומר, שם הוא מורדם. אביו לוואלה! תרבות: "לא נשקפת סכנה לחייו". כשעה לפני שנפצע אמר לחדשות 12: "עם ישראל חי, אוהב אתכם בבית"

הספר "רוקנרול ישראלי" מציג את המסע של הרוק הישראלי באמצעות סיפורים של חמישים אלבומים גדולים. כמה מעיתונאי המוזיקה הבולטים בישראל כתבו על אלבומי מופת שכאלה. קראו את הפרק של ניצן פינקו על אלבום הבכורה של קורין אלאל

לא רק הציבור מבולבל, אלא גם מי שמביאים לו את החדשות: דילוג מנושא לנושא והתעלמות מחדשה ביטחונית מרכזית מלמדות שגם בטלוויזיה ממהרים לחזור לשיח שלפני 7 באוקטובר

הזמרת הפרובוקטיבית MC Pipokinha הצטרפה לשייט הנועז והמפורסם של הכדורגלן הברזילאי ניימאר ונותרה מאוכזבת שהצליחה לשכב רק עם 8 גברים. היא בישרה באכזבה: "רציתי להגיע ל-10"

הפסיכולוג החינוכי רועי ליס הוציא לאור את ספרו "אדם ודייגו ביער המחשבות המפחידות" - ספר הרפתקאות טיפולי הבנוי על פי פרוטוקול הטיפול הקוגניטיבי - התנהגותי בחרדות בילדים

סדרות כמו "שנות ה-90" אמורות לייתר את מוסד הביקורות. הרי יש את הצד של הקהל ואת הצד של המבקרים - הקהל אמור ליהנות מסדרות שרק רוצות לשמח אותו. המבקר, לכאורה, אמור לרצות את האיכות, ודברים רבים אפשר לומר על "שנות ה-90", אבל איכותית היא לא. וזה באמת בסדר גמור, כי בכנות, מולה אני מעדיף לקחת את הצד של הקהל. איזו סדרה כיפית. מי שפספס - זהו סיפורה האוטוביוגרפיה של משפחת אסייג, זו שהצמיחה את שלום, אחד הקומיקאים המצליחים של המדינה, ואת מני, מגדול הסלבים של הימין הישראלי החדש. פרנצ'ייז "שנות ה-80" (שהמשיך בשנים שעברו ל"שנות ה-90") שלהם תיאר את קורות המשפחה מטירת הכרמל בכזאת הצלחה, שהפך בשנה שעברה גם לסרט עם "ההילולה", אחת ההצלחות הגדולות של הקולנוע הישראלי בעשור האחרון. המותג הזה הוא העסק המשפחתי של משפחת אסייג כששלום ודניאל כותבים ומככבים בה. זאת קומדיה עדתית-שכונתית מהסוג שחשדנו שייצא מהאופנה אחרי "זגורי אימפריה": האבא המרוקאי נזכר במלך, האמא המרוקאית מבשלת כמו גיבורת על, הגרוזיני מדבר מצחיק, האשכנזי משכיל וקר. אפשר להגיד שמיצינו, אבל מה לעשות - הקהל מת על זה. והקהל לא באמת טועה (למעשה, הוא לעיתים נדירות באמת יטעה). בניגוד לסרטים וסדרות אחרים שמנסים לשמר את ההצלחה של סרטי הבורקס, ב"שנות ה-90" יש משהו חשוב יותר מלב רחב - יש שכל של מי שלוקח את הקומדיה שלו ברצינות.

"אופנהיימר", "מסכנים שכאלה", "יורשים" ו"הדוב" הם הזוכים הגדולים בטקס גלובוס הזהב ה-81 שנערך הלילה (שני). בטלוויזיה, כצפוי, היה זה לילה גדול לסדרת "יורשים" ו"הדוב". בתחום הדרמה, "יורשים" גרפה כמעט את כל הפרסים להם הייתה מועמדת, בהם סדרת הדרמה הטובה ביותר, זאת, בנוסף לפרסי השחקן הראשי הטוב ביותר (קירן קאלקין), השחקנית הראשית הטובה ביותר (שרה סנוק) ושחקן המשנה הטוב ביותר (מת'יו מקפיידן). בפרס שחקנית המשנה זכתה אליזבת דביקי ("הכתר"). בתחום הקומדיה, ג'רמי אלן ווייט ואיו אדבירי, שחקני "הדוב", גרפו את פרסי המשחק, והסדרה גם נבחרה כסדרת הקומדיה הטובה ביותר. בכל הפרסים למיני-סדרה זכתה סדרת הלהיט של נטפליקס, "עצבים". בקולנוע, סרטו של יורגוס לנתימוס, "מסכנים שכאלה", זכה בפרס הסרט הקומי/מחזמר הטוב ביותר, ובכך ניצח את "ברבי", הלהיט הקולנועי הגדול של השנה, שהסתפק בפרס החדש להישג קולנועי וקופתי יוצא דופן ובפרס לשיר המקורי הטוב ביותר. כוכבת "מסכנים שכאלה", אמה סטון, זכתה בפרס השחקנית הטובה ביותר בקומדיה, בעוד פול ג'יאמטי זכה בפרס השחקן הטוב ביותר בקומדיה על "נשארים לחג", ואילו חברתו לקאסט, דאווין ג'וי רנדולף קיבלה גם את פרס שחקנית המשנה הטובה של השנה. בדרמה, "אופנהיימר" זכה בפרס הסרט הטוב של השנה, כמו גם בפרס הבמאי (כריסטופר נולן), השחקן (קיליאן מרפי), שחקן המשנה (רוברט דאוני ג'וניור) והפסקול. "רוצחי פרח הירח" הסתפק בפרס אחד, לשחקנית הראשית הטובה ביותר (לילי גלאדסטון). כמה שחקנים, וביניהם ג'יי סמית קמרון (יורשים) וג'ון אורטיז (American Fiction), נצפו על השטיח האדום של הטקס עם סרט צהוב על דש בגדיהם, כאות הזדהות עם הישראלים שנחטפו לרצועת עזה ב-7 באוקטובר ובקריאה לשחרורם. הטקס הועבר בישראל בשידור חי ב-yes, וישודר שוב הערב, ערוך המתורגם בשעה 21:00, ב-yes VOD וב- STING+. מחפשים המלצות או רוצים להמליץ על סדרות חדשות? רוצים סתם לדבר על טלוויזיה? הצטרפו לקבוצה שלנו בפייסבוק, שידור חופר