השחקן דיוויד גייל, שהתפרסם בזכות תפקידיו ב"פורט צ'רלס" וב"בוורלי הילס 90210", הלך לעולמו בגיל 58. אחותו של גיל אישרה את דבר מותו בפוסט באינסטגרם וכתבה: "לא היה אפילו יום אחד במהלך החיים שלי שלא היית לצדי. תמיד היית חבר טוב, תמיד היית מוכן להתמודד עם הכול. אני אנצור אותך חזק בלב שלי, אדם נפלא שכמוך. אני מתגעגעת אליך כל כך". סיבת מותו לא נמסרה בהודעה. גייל גילם ב"בוורלי הילס 90210" את סטיוארט קארסון, הארוס של ברנדה (שאנן דוהרטי). במסגרת הסדרה הוא וברנדה הכירו בבליינד דייט שארגן אביה והשניים מתאהבים ומתארסים, אולם דילן מקיי (לוק פרי) זיהה אותו כסוחר סמים שהכיר בעברו ובסופו של דבר השניים לא מתחתנים. אחרי שהשתתף בעונה הרביעית של סדרת הניינטיז המצליחה, הצטרף גייל לאופרת הסבון "פורט צ'רלס", שם השתתף בעשרות פרקים וגילם את ד"ר ג'ו סקנלון.

"ילד בולע יקום" ("Boy Swallows Universe"), סדרת הדרמה האוסטרלית היפה של נטפליקס, היא יצירה שקל לטעות בה. צריך לבוא אליה עם סבלנות, כי היא מחלקת את היופי שלה בקמצנות, לפחות בהתחלה. בשני הפרקים הראשונים נראה שהיא מעדיפה להגיש לנו את הגיבורים שלה ועולמם בשיא כיעורם, ורק מי שיצלח את השלב הזה יגיע לפרס האמיתי - סדרה פיוטית ומקסימה עם גיבורים שובי לב, שמתקדמת בקצב שאינו מפסיק לרגע. אני מודה - כמעט נפלתי בפח. חצי שעה לתוך הצפייה כתבתי הודעה לעורך שלי, ושאלתי אם יש מצב שהוא מוריד אותי מהמשימה של כתיבת הביקורת הזאת. חצי שעה לתוך הפרק הראשון וכבר חשתי שסבלתי מספיק. כידוע, אנחנו חיים בימים לא פשוטים, הנפש משוועת לדברים קלילים או לפחות קלים לעיכול, ו"ילד בולע יקום", בעיקר בשני הפרקים הראשונים שלה, היא לא תמיד כזאת. עוד לפני שהספקתי להכיר את הדמויות, להבין את העולם שבו מתרחשת העלילה, כבר תקפו אותי מראות של אלימות בדרגות קושי משתנות. פשע, בריונות, התעללות בבעלי חיים - יש כאן הכל מהכל. לפעמים זה סתם מגעיל - כמו הסצנה שבה הילדים נופלים לתוך הביוב ומוצאים את עצמם שקועים, פשוטו כמשמעו, בחרא; ולפעמים זה בוטה ואלים כמו הסצנה הפותחת, שמכניסה אותנו באגרסיביות לרגע בחיי הגיבור, איליי בן ה-13, שבו אביו החורג הסתבך באיזושהי עסקת סמים מפוקפקת, ועכשיו האנשים הרעים מחזיקים את משפחתו ומאיימים לעשות דברים איומים. ואז גם עושים אותם. למרבה המזל, זיהיתי בין כל האלימות והגועל את היופי שהסדרה התאמצה להחביא. למרות שהיה לי קשה לצלוח חלק מהסצנות, הכתיבה המעולה והמשחק מעורר ההשתאות השאירו אותי מול המסך, ומהר מאוד מצאתי את עצמי גם מרותקת לעלילה וגם מעורבת רגשית בחיי הגיבורים.

הזמר והשחקן עידן עמדי ישתחרר מחר מבית החולים שיבא שבו הוא מאושפז מאז שנפצע קשה במלחמה ברצועת עזה לפני כשבועיים. לפני שישתחרר לשיקום ביתי, יענה עמדי לראשונה מאז שנפצע על שאלות הכתבים במסיבת עיתונאים שתיערך בלובי בית החולים. עמדי כאמור נפצע לפני כשבועיים ברצועת עזה. הוא נותח ומצבו השתפר מדי יום ביומו. לאחר התגובות הרבות על פציעתו בקרב ציבור, אמנים וידוענים, וגם סיקור בכלי תקשורת בחו"ל, כתב המוזיקאי עידן רייכל ברשתות: "עמדי לא היה מסכים שיפרסמו את תמונתו, ויכתבו עליו, ויעשו עניין ממנו יותר מאלפי הפצועים חבריו לנשק. ודווקא בגלל זה אנחנו אוהבים אותו, וגאים בו, וצריכים אותו איתנו בחזרה חזק. שישיר לנו. יחייך. ויגיד לכולנו 'סתמו ת'יפה'".

מהדורות החדשות מבטיחות לנו אור מנחם בקצה האפלה: לטוס מפה. אבל בעצם, החגיגה בנתב"ג רק מוכיחה שלמדנו לחיות, לקנות ולבלות לצד הסיוט, והמופרע הפך לנורמלי. וגם: "דוח רולניק" אולי לא מחדשת הרבה על הרשתות, אבל היא קריאה אחרונה לכולנו לפני שהרכבת תרד סופית מהפסים

שניים מהשמות הכי חמים בתעשיית המוזיקה, ששון איפרם שאולוב ואודיה, משיקים שיר אהבה חדש - "הדם שלי", שכתב והלחין שאולוב. עיבד והפיק ומוזיקלית: מאיר משעלי

הלהקה הוותיקה מוציאה את "אדמת האהבה", שכתב והלחין זאב נחמה, ועיבדו יורם פויזנר ותמיר קליסקי: "אם צריך למות למענך אני אפול על חרב אלף פעמים". האזינו

עומר אדם זכה אמש בפרס יקיר העורף מטעם ההסתדרות הציונית על פועלו למען חיילי צה"ל בזמן מלחמת "חרבות ברזל" ולרגל זכייתו הוא פרסם פוסט מרגש באינסטגרם שבו הודה לכל שותפיו וחשף כיצד התפרק לראשונה מאז המלחמה. אדם כתב כי ברגע שקיבל את ההודעה על הזכייה מכלת פרס ישראל מרים פרץ הוא שלח הודעה להוריו. "שלחתי הודעה לאמא ואבא שלי ולא אשקר אבל התחלתי לבכות. התפרקתי אחרי הרבה זמן. זה היה בכי של צער על המלחמה הזו, אבל גם של התרגשות, גאווה ותודה. "הפרס הזה לא שלי בלבד. הוא שייך לכל אלפי המתנדבים שהגיעו כל יום, תחת כל תנאי מזג אוויר, עם או בלי אזעקות לתת יד בחמ"ל שפתחנו. הפרס הזה שייך לאלה שעזרו לנו להגיע לכל פינה בארץ, ממטולה ועד אילת, לכל החברות, רשתות מזון, אנשי עסקים ויחידים, נהגים ומתנדבים רבים שהצטרפו אלינו. כולנו התאחדנו במטרה אחת - לעשות טוב, לתת מעצמנו למען העם שלנו".

כמו רבים מהאמנים, התגייסה סי היימן עם פרוץ המלחמה לשיר בבתי חולים ובמתחמי מפונים ואת השיחות והמפגשים שם היא לא תשכח. ב־5 באוקטובר 2023 ציינה סי היימן 36 שנה ללהיטה האלמותי "גיבור גדול" בפסטיבל "רוקנרולה" באכזיב יחד עם להקת משינה, בפני קהל של 5,000 איש. חודש אחרי, הוזמנה לבצע את השיר בגרסה אקוסטית בהלווייתו של עומר חרמש ז"ל, איש כיתת הכוננות בכפר עזה, שנרצח בידי חמאס בקרב. "עומר היה מלח הארץ, גיבור אמיתי. באופן מצמרר בקשתו הייתה שבהלווייתו אשיר את 'כמו צמח בר' שהלחין אבי נחצ'ה, ולבקשת אמו חוה ביצעתי גם את 'גיבור גדול', והתחושה הייתה כל כך אמביוולנטית היות שהוא היה באמת גיבור", מספרת היימן. "הנאיביות להגיד 'מלחמות כבר לא קורות בחורף' אפיינה אותי כנערת רוק שחשבה בתמימותה שכשיהיו לה ילדים הם לא ילכו לצבא ולא תהיינה מלחמות. בדיעבד אני חושבת, איך יכולתי לכתוב שיר כזה? הייתי כל כך נאיבית. לשיר למשפחות שכולות או למפונים את השורה הזו עדיין מרים לאנשים, כי מדובר בשיר לגיבורים הגדולים, והגבורה האמיתית היא לא להוכיח את עצמנו במלחמה אלא בחיים האמיתיים, בחיים של עכשיו, בחברות, באחווה ובאחדות, והתקווה שנקום מהפצע הנוראי והענק הזה וניצור חברה חדשה וטובה יותר".