חמאס חלש ומוקצה כפי שלא היה מאז הקמתו. מדינה פלסטינית בתנאים האלה הם לא פרס עבורו – הם עונש הרחקה. ועבורנו, מדובר באופציה הפרו-ישראלית היחידה שקיימת. לכן, זה הזמן להתעורר מהאשליות המסוכנות, ולחזור לחזון נתניהו מנאום בר-אילן

גם אם אתם באמת דואגים לעצמכם, למדינה. גם אם אתם חושבים שאין ברירה. גם אם אתם צודקים: אל תעשו את זה. אל תצאו לרחובות עם רעל בעיניים. אל תנטעו תקווה בשורות מחבלי חיזבאללה. אל תקשיחו עוד יותר את לבו השחור של סינוואר. אל תחלישו את הבנים והבנות שלנו בחאן-יונס ועל גבול הצפון. אל תחזרו על אותה טעות שכבר הביאה עלינו אסון

לא בכדי יוצאי אתיופיה דורשים תיעוד אירועים. הם יודעים שללא תיעוד, לא יהיה משפט הוגן וצודק. פסק הדין במקרה סלומון טקה צריך להטריד מאוד ולהפחיד מאוד כל אדם שקדושת החיים ו"טוהר" הנשק חשובים לו

המלחמה האמיתית מעולם לא הייתה רק ברצועת עזה, וגם לא בעזה ובצפון - היא אזורית, במובנים מסוימים אפילו גלובלית. וסירובו של נתניהו לפעול בהתאם, בגיבוי של מערכת הביטחון, מעמיד את ישראל בסכנת תבוסה אסטרטגית בכל החזיתות

מקבלי ההחלטות בישראל צריכים להבין כי המשמעות של הקמת המזח הצף בעזה היא הכרה והסכמה במשתמע להקמת נמל ימי בעזה ויצירת מסדרון שיט אליו וממנו - מה שיכול לקבל בעתיד משמעויות רחבות בהרבה