בית הדין לענייני משפחה פשט את הרגל אחרי שקיבל את ההחלטה האכזרית ביותר, לנתק ילדה בת שנתיים שקשורה להוריה ולייתם אותה מהם כשהם בחיים

אף שבין הפוליטיקה והמשפט יש לא מעט נקודות ממשק, עדיין יש נושאי ליבה שבהם כל מערכת חייבת להישמר מלחדור זו לתחומה של זו. בלהט הקרב ותחושת הצדק המוחלט המתעצמת בתוך תיבת תהודה, ישנם לא מעט אנשים מכאן ומכאן שמטשטשת בעיניהם אבחנה חיונית זו בין תפקיד המערכות השונות

בין הטענה שעוד כוח לשופטי ישראל היה מסייע אל מול בית הדין הבינ"ל לבין הטוענים כי כעת נחשפה האמת ההפוכה, יש להגיד: ההחלטה הייתה בלתי נמנעת

ה"מודרניים" שמסתובבים בפאתי שכונות חרדיות כמו התאומים בבטנה של רבקה אימנו, רוצים גם בית כנסת וגם חיי בטלה. הם מתנהגים וחיים בצורה מחפירה למי שמחשיב את עצמו לחרדי, אבל לצבא הם לא שולחים את ילדיהם

עדותו של נתניהו שאמורה להתחיל, צווי המעצר מהאג ופרשת ההדלפות מייצרים יחד כאוס שכבר קשה לארגן אותו. מה תעשה המכונה?