הטיפול שהשר מעניק לתודעה של הישראלים צריך להדאיג לא פחות מהנזק שגרם למשטרה. ברגע הוא הפך עצמו לנרדף – ואת היועמ"שית לאויבת הגדולה. חובתנו האזרחית היא להישאר ערניים ולהשגיח עליו מקרוב

גם המסנגרים הגדולים ביותר של פרקליטות המדינה מתקשים להסביר את מהלכיה בפרשת המסמכים המסווגים, פרשת יורי פצצות התאורה למעון ראש הממשלה והמעצרים המתוקשרים של נציב השב"ס ומפקד ימ"ר ש"י במשטרה

מי שעוקב אחרי האירועים בשנה האחרונה מבין שמשהו עמוק באופן ההפעלה של מערכות אכיפת החוק השתנה. השר איתמר בן גביר, כפי שנחשף לראשונה בתחקיר “7 ימים” בחודש יוני, העמיק את אחיזתו במשטרה בכלל ובמחוז ש"י בפרט. הוא זיהה מיד עם מי אפשר לעבוד ועם מי לא  

אחרי שישראל שוב הוכיחה שהיא חזקה מכל אויביה, הנהגת המדינה חייבת להבין שאחריותה הכוללת, המיידית והראשונית, היא לאפשר לחברה הישראלית להשתקם יחדיו

הדמוקרטיה הישראלית נמצאת תחת מתקפה חסרת תקדים. ההפרדה באקדמיה היא בסך הכל עוד לבנה שמתמוטטת כעת מול עינינו

יון סוק יאול השיג משהו יוצא דופן: הוא הזכיר לאומה שלמה את הערך העצום של חירויותיה הדמוקרטיות שהושגו בעבודה קשה - חירויות שקוריאה הדרומית לעולם לא תהיה מוכנה לוותר עליהן שוב. מה גרם לו לפעול כפי שפעל?

שרים וחברי כנסת ששבים ותוקפים את מערכת המשפט, רשויות אכיפת החוק והפרקליטות הצבאית, ומעודדים מעשים קשים כפי שהתרחשו בבסיס שדה תימן ובפריצה לבית הדין הצבאי בבית ליד, מעניקים במו פיהם, ידיהם ומעשיהם "מתנה" אדירה לחורשי רעתנו ופוגעים קשות בלוחמי צה"ל