חיסולו של חדאד, כמו קודמיו בהנהגת חמאס, משבש את שרשרת הפיקוד והשליטה, מחליש זמנית את יכולת הארגון ומייצר הרתעה נקודתית. אך אין בו, כשלעצמו, כדי להשיב את השקט ארוך הטווח או להגדיר מחדש את המציאות האסטרטגית ברצועת עזה

בניגוד לזעקות, אין זה אקטיביזם שיפוטי והדבר לא נעשה כדי למסמס את המינוי. להיפך. זה בדיוק תפקידו של בג"ץ: לוודא שהגורם המנהלי עשה את עבודתו

בית הדין בהאג, שמאיים בצווים חדשים נגד בכירים ישראלים, כבר מזמן הפך כלי ניגוח בישראל. הבעיה היא שהוא כאן להישאר, והגיע הזמן לעמוד על המשמעות של צעדיו

לו הממשלה הגרועה בתולדותינו הייתה נמנעת מכינון חוק ההשתמטות, לא הייתה קבוצה קטנה נושאת לבדה בנטל - ולא היה נדרש כלל צו הרחבה

הווטו של חמאס אמנם מאתגר את נשיא ארה"ב, אבל לא מפחית מנחישותו להוציא את חזונו אל הפועל. כך יש לפרש את הסכמתו לתקיפה הישראלית על דירת המסתור של עז א-דין חדאד

משה רבנו, במפגשו הדמיוני השלישי עם העם היושב בציון, היה מרסק את לוחות הברית וזורה את חלקיקי הלוחות בשמיים, משל היו טיל איראני מתפזר. ואז היה מפנה את גבו לקואליציה ומחפש עם אחר