אחרי העדכון החדש לגרסת האנדרואיד של ג'ימייל (Gmail), משתמשים רבים מעוניינים כנראה לומר תודה רבה לגוגל, שאפשרה להם סופסוף להיפרד מהליך בחירת האימיילים המייגע באפליקציה. רק כעת קיבל היישום את התכונה המיוחלת והבסיסית למדי של כפתור "בחר הכל", המאפשר למשתמשים לייעל את ניהול המיילים שנאספו בדוא"ל הנכנס וביתר תיבות המייל שלהם. משמעות הדבר היא שכעת מתאפשר סופסוף למחוק, להעביר או לסווג הודעות דוא"ל מרובות בכמה הקשות בלבד. Gmail app for Android gets 'select all' option. Rollout underway for all the iOS & Android users. pic.twitter.com/8ilh9Ttvyb — Abhishek Singh (@AbhishekMarkets) January 8, 2024 לא עוד הקשה על כל אימייל כל משתמשי האפליקציה היו מודעים לכך שלפני העדכון הזה ניהול הודעות הדוא"ל ב-Gmail Android היה פשוט משימה מסורבלת. המשתמש נדרש לבחור כל אימייל בנפרד, מה שהפך פעולות כמו מחיקה או העברת הודעות בנפח גדול למטלה שגוזלת זמן ואנרגיה. כעת התקופה הזו מסתיימת. קחו בחשבון עם זאת כי אחרי העדכון של היישום, עדיין תוכלו לבחור הודעות מייל רבות יחד, אך רק מתוך אלו המוצגות על המסך (עד 50), ולא, למשל, את כל תיבת הדואר הנכנס שלכם. הגישה ללחצן "בחר הכל" פשוטה – לוחצים לחיצה ארוכה על כל מייל או מקישים על הדמות של השולח, והאפשרות לבחירת כמה הודעות יחד תופיע בפניכם. יצוין כי התכונה הנוחה הזו זמינה כעת, אחרי העדכון, לכל המשתמשים ועל אף שהיא אלמנטרית למדי, הוספתה נחשבת כצעד משמעותי לקראת הפיכת ג'ימייל לשירות דוא"ל ידידותי בהרבה למשתמשי האנדרואיד.

ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, שבראשה עומד ח"כ איימן עודה (הרשימה המשותפת), קיימה היום (ב') דיון על השפעת המלחמה על ענף ההיי-טק. בוועדה הוצגו נתונים מכמה מחקרים – של מכון SNPI, רשות החדשנות ומשרד הכלכלה. כולם הצביעו על כך שיש פגיעה בהיי-טק בעקבות המלחמה, ושהיא המשך לפגיעה שהייתה בו לאורך רוב 2023, בעקבות המהפכה המשפטית. הנתונים, שהוצגו על ידי מרכז המחקר של הכנסת, מעידים על מצבו העגום של הענף. אחד מהם מראה שהיקפי ההשקעות והגיוסים בהיי-טק הישראלי צנחו ב-75%. ח"כ אפרת רייטן (העבודה) אמרה בדיון כי "אני מודאגת מהנתונים שהוצגו. מצב ההיי-טק בעקבות המלחמה הוא בכי רע, וצריך להניף דגל שחור". לדבריה, "אנחנו במצב חסר תקדים, אחרי שני אירועים מטורפים שהשפיעו על הענף, בגלל פעולות הממשלה, ולכן, על הוועדה ליזום פעולה אקטיבית, כדי שכבר בתקציב 2024 הממשלה תיתן מענה למצוקות של ההיי-טק". חברה לסיעה, ח"כ גלעד קריב, אמר כי "עם כל הרצון למקד את הדיון על מצב ההיי-טק ברמה המקצועית נטו ולא לערב פוליטיקה, הרי שאי אפשר לנתק את המציאות הפוליטית שהייתה פה לפני המלחמה ממה שקורה כיום". לדבריו, המחלוקות בתוך הממשלה והתבטאויות שונות של שרים גורמות להרחקת משקיעים בהיי-טק ובכלל, ומחזקת את התדמית שקיימת על ישראל בשנה האחרונה, כמדינה שלא כדאי להשקיע בה. "זה מסוכן מאוד להיי-טק", ציין. סיון נויפלד, נציגת איגוד ההיי-טק בהתאחדות התעשיינים, הצביעה על כך שהגיוס הרחב למילואים "פגע קשות ברציפות העסקית של חברות רבות, במיוחד סטארט-אפים קטנים, שבהם יותר ממחצית העובדים משרתים במילואים. יש חברות שכל עובדיהן גויסו ונאלצו להפסיק את פעילותן לחלוטין ברבעון קריטי". המצוקה בנגב בדיון השתתף ארנון קולומבוס, מנכ"ל חממת Inegev, שהציג את המצוקות של חברות ההיי-טק הצעירות שפועלות באזור, שחלקן נמצאות בסכנה חמורה. הוא סיפר כי החממה, שקמה לפני ארבע שנים, התמודדה עם משבר הקורונה ומשבר הרפורמה / מהפכה המשפטית, והשנה, הכול נעצר בגלל המלחמה. "זוהי מכת מוות לתעשייה", ציין קולומבוס. "עבור חברות בדרום, לגייס כספים זו משימה כמעט בלתי אפשרית, ויש 40 סטארט-אפים שזקוקים למעבדות ולא ניתן למצוא להן מימון ומקום, כי זה חלק ממצוקת התשתיות, שלא קיימות בנגב". הוא ציין את הקושי של חברות ליהנות מהמענקים שרשות החדשנות הקצתה להיי-טק, "משום שהיא מתנה את קבלתם בגיוס כספים ממשקיעים פרטיים, וכרגע אין לאותן חברות את היכולת לעשות זאת. לכן, יש חשש שהכספים הממשלתיים לא מגיעים למקומות הנכונים". יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה, ח"כ איימן עודה. צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת (ארכיון) ח"כ עודה סיכם את הדיון עם המלצות לממשלה וציין שהוועדה תעקוב ותוודא את ביצוען. בין היתר, קוראת הוועדה לממשלה להגדיל את תקציבי רשות החדשנות ומשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, כמו גם את המימון לחברות צעירות, שלא יכולות לגייס מימון מקביל בתמורה להשקעות הממשלה. כמו כן, קוראת הוועדה להקים שולחן עגול משותף לכל משרדי הממשלה הרלוונטיים להיי-טק, כדי להציג תוכנית רב שנתית לסיוע לענף, ולדרוש מהממשלה שכל מימון שיינתן לחברות יהיה מותנה במכסת מינימום של העסקת עובדים ממגזרים מודרים, כגון החברות הערבית והחרדית. הוועדה אף ממליצה לרשות החדשנות ליזום קמפיין שיעודד שילוב של עובדים.ות ממגזרים אלה בתעשיית ההיי-טק – דווקא עכשיו.  

שלמה יונה (51), מונה למנהל החטיבה העסקית של F5 בישראל ויוון. במסגרת תפקידו יוביל יונה את קבוצת המכירות ללקוחות האנטרפרייז ולארגונים מובילים בעולמות הטלקו, ההיי-טק והבריאות. בין היתר ינהל יונה את צוותי המכירות בענפים אלו ויפעל להעמקת פתרונות החברה ולפיתוח שווקים חדשים, כמו גם לקידום פתרונות טכנולוגיים חדשים באזור. ליונה 28 שנות ניסיון בתחום ההיי-טק. בתפקידו האחרון ב-F5 שימש במשך יותר מארבע שנים כמנהל מכירות בכיר לאזור ישראל ויוון. לפני כן שימש כמנהל תיקי לקוחות לענפי הטלקו, ההיי-טק והמגזר הציבורי בחברת דל (Dell Technologies), במסגרת זו התמקד יונה במכירות של פתרונות אחסון נתונים מבית EMC ופתרונות דל לעולם מערכות המידע. לפני כן שימש כמנהל מכירות ביחידה העסקית בתחום אחסון הנתונים בחברת HPE, במסגרת זאת היה יונה אחראי על מכירות פתרונות האחסון במגזר העסקי והציבורי. ליונה תואר ראשון (BA) במדעי המחשב וניהול מהאוניברסיטה הפתוחה.

החברות Waterfall Security וקונטאל סיימו התקנות מוצלחות של פתרון אבטחת המידע של Waterfall, מובילה עולמית בפתרונות אבטחה חד כיווניים. הפתרון של Waterfall יאפשר ללקוחות כמו תחנת הכוח אתגל, תרו וטאואר סמיקונדקטור לשפר את מערך ההגנה הקיים שלהם, תוך מניעת תקיפות על הרשת התעשייתית. היא מגנה מפני ניסיונות תקיפה מרחוק ומתקפות כופר, ובמקביל מאפשרת שיתוף מידע מהרשת התעשייתית החוצה, לרשת ה-IT החיצונית ואל הענן טכנולוגיית הגנת הסייבר שפיתחה Waterfall Security להגנה על רשתות OT באמצעות שערים חד כיווניים מוטמעת בלא מעט מפעלים תעשייתיים ומתקני תשתית. הטמעות אלה נזקפות בין השאר לזכותה של קבוצת קונטאל, חברה ותיקה ומוערכת בשוק הישראלי, שעוסקת באינטגרציה של מערכות בקרה תהליכית, ומשתמשת תדיר בפתרונותיה של Waterfall לצורך הגנה על תשתיות קריטיות בקרב לקוחותיה. הפתרונות של Waterfall נכללים במערך ההגנה האינטגרטיבי שקונטאל מספקת למתקני תשתיות קריטיים בתעשייה הישראלית. עוד במהלך תכנון מערכת בקרה תהליכית חיונית, קונטאל מספקת ללקוח מענה כולל – הן להיבטי הבקרה והתוכנה והן להיבטי אבטחת המערכות, על פי הרגולציה הרלוונטית לו. מימין: אמיר גרובייס, סמנכ"ל מכירות EMEA & APAC ב-Waterfall; שי גרשון, מנכ"ל משותף בקבוצת קונטאל; ובני סלע, מנהל מכירות ישראל ב-Waterfall. צילום: ורד צבר, קונטל שי גרשון, מנכ"ל משותף בקבוצת קונטאל, אמר כי "כחלק מהשירות שלנו, אנחנו נדרשים להגן על מערכות הבקרה והמחשוב שאנחנו מספקים, בהתאם לרגולציה. הפתרונות שאנחנו מספקים כדי להגן על המערכות של הלקוחות שלנו מושתתים על טכנולוגיות הסייבר המתקדמות ביותר בעולם בכמה דיסציפלינות. אחד מאותם פתרונות, זה של Waterfall, יוצר הפרדה בין הרשת התפעולית (OT) לבין הרשת המנהלתית (IT), והטמעתו פשוטה יחסית ודורשת מאיתנו פחות זמן יקר של צוות המהנדסים שלנו. המוצר זוכה, באופן יחסי, לשרידות גבוהה ולאמינות גבוהה, שחשובות מאוד ביישומי OT". אמיר גרובייס, סמנכ"ל מכירות EMEA & APAC ב-Waterfall, ציין כי "אני שמח על שיתוף הפעולה המוצלח והפורה בין החברות, שנמשך שנים רבות. קונטאל, שמתמחה בפתרונות הנדסיים מולטי דיסציפלינאריים בעולמות הבקרה, האוטומציה, הסייבר, ה-IT, התשתיות, התקשורת והאנרגיה, הינה משווקת ותיקה של Waterfall במגזר התעשייתי בישראל, ומשלבת בהצלחה את מוצריה בפלטפורמות התעשייתיות השונות, בהתאם לסטנדרטים בינלאומיים". דוגמאות לפרויקטים מוצלחים בין המתקנים שבהם הטמיעה קונטאל את טכנולוגיות Waterfall ניתן למצוא את תחנת הכוח החדשה אתגל באשדוד של שיכון ובינוי, שפועלת על גז טבעי לאספקת אנרגיה של 186 מגה-ואט. "במקרה שכזה, משרד האנרגיה משית את הרגולציה המחמירה ביותר, שכוללת גם את פתרון הסייבר של יצירת החיץ בין הרשתות", הסביר גרשון. סוג אחר של לקוחות שאיתם עובדת קונטאל הוא מפעלים תעשייתיים, כגון תרו, טאואר סמיקונדקטור ותחנת הכוח הפוטו-וולטאית של צאלים, שגם בהם הוטמעה מערכת Waterfall. "שם הדרישה להגנת סייבר על הרשת התפעולית מגיעה מצורך תפעולי של הלקוח, שרוצה להפחית סיכונים ומבקש קישוריות מאובטחת חזקה יותר מהקיים", הוסיף. גרשון סיפר שקונטאל עובדת בהצלחה רבה עם Waterfall והדגיש שהפתרון שלה הוא "האמין ביותר כיום, ומעניק הפרדה של 100%. מעצם הפיזיקה שלו, הוא לא מאפשר להיכנס לרשת התפעולית מבחוץ". עם תחילת 2024 פועלות שתי החברות לכניסה ללא מעט פרויקטים חדשים ומשותפים – הן במתקני תשתיות קריטיות והן במפעלים תעשייתיים. אודות החברות Waterfall Security Solutions הינה מובילה עולמית בתחום הגנת הסייבר התעשייתית (OT Security). מוצריה, המבוססים על טכנולוגיית שערי האבטחה החד כיווניים (Unidirectional Security Gateway) שלה, מציגים אלטרנטיבה אבולוציונית לפיירוולים. קונטאל חגגה השבוע 60 שנה להיווסדה, והיא עוסקת ביישום ובהטמעה של טכנולוגיות מתקדמות במפעלי תעשייה בישראל. החברה מעסיקה מעל 300 עובדים במטה שלה בקרית אריה בפתח תקווה ובסניפים שונים בצפון ובדרום הארץ.

26 מיליארד דולר ליום, מיליארד דולר לשעה, 300 אלף דולר בכל שנייה… פשעי הסייבר צפויים להסב לעולם בשנה הנוכחית נזק של 9.5 טריליון דולר. אם כל ההאקרים היו אזרחי אותה מדינה, אזי "מדינת פשעי הסייבר" הייתה הכלכלה השלישית בגודלה בעולם – אחרי ארצות הברית וסין. לפי סייבר סקיוריטי ונצ'רס, עלויות פשעי הסייבר יגדלו בשנים הקרובות ב-15% מדי שנה ויעמדו על 10.5 טריליון דולר ב-2025, לעומת שלושה טריליון בדיוק עשור לפני כן, ב-2015. אלא שהגידול בהשקעות של ארגונים בהגנה יהיה נמוך יותר השנה, ויעמוד על 10% – מ-190 מיליארד דולר ב-2023 ל-208.8 מיליארד ב-2024. הסיבות לגידול באיומים הן, על פי החברה, עלייה דרמטית בפעילויות כנופיות פשע מאורגן בחסות מדינות לאום וצמיחת משטחי התקיפה, בין השאר בשל המעבר לענן. הנזקים יורכבו מכמה היבטים: השמדת נתונים, גניבות – של כסף, נתונים וקניין רוחני, אובדן פרודוקטיביות, מעילות, הונאות, שיבושים עסקיים, עלויות וחקירות משפטיות, שחזור נתונים והתאוששות מאסון, פגיעה במוניטין וקנסות רגולטוריים. חוקרי סופוס ציינו כי "אם ההיסטוריה לימדה אותנו משהו, נוף איומי הסייבר של 2024 יהיה דומה למדי לנוף האיומים של 2023, רק מדויק ויעיל יותר. את פושעי הסייבר, כמו את חבריהם למקצוע – כלל הפושעים, מעניין רק דבר אחד – כסף, וכדי להשיגו הם ימשיכו לנקוט במגוון רחב של אמצעים. ההבדל העיקרי שאנחנו רואים עם פרוס 2024 הוא שהם עושים מאמצים מדויקים יותר וקיצורי דרך כדי לקדם את מטרותיהם". מתקפת כופרה בכל שתי שניות חוקרי סייבר סקיוריטי ונצ'רס חוזים שנזקי מתקפות הכופרה צפויים להגיע בעוד לא הרבה שנים, ב-2031, ללא פחות מ-265 מיליארד דולר, לעומת 42 מיליארד השנה ו-20 מיליארד ב-2021. החוקרים מציינים כי בכל שתי שניות מתרחשת איפשהו בעולם מתקפת כופרה חדשה, וכי התוקפים משכללים אותן בהדרגה. רוב ברור של הארגונים נפלו קורבן למתקפת כופרה, בעוד שמיעוט קטן מאלה מהם ששילמו קיבלו את המידע בחזרה. צילום: BigStock לפי סטטיסטה, בשנה החולפת, כמעט שלושת רבעי (72.7%) מהארגונים בעולם נפלו קורבן למתקפת כופרה. ב-2024, כמעט מחצית (47%) מהחברות ישלמו את דמי הכופר – עלייה של 13% מ-2023. נתונים של חברת CFO מראים שהכופרות הן הדאגה מספר אחת של 62% מהנהלות הארגונים. יבמ מצאה שהעלות הממוצעת של תיקון הנזק ממתקפת כופרה עומדת על 4.54 מיליון דולר, ולפי סופוס, רק 8% מהעסקים שמשלמים דמי כופר מקבלים את כל הנתונים שלהם בחזרה. לדברי יקוב סוצ'ק, חוקר נוזקות בכיר ב-ESET, "ב-2024 אנחנו מצפים שגורמי הפשיעה בתחום הכופרות יגבירו את היקף פעילותם ויהיו אגרסיביים יותר בהיקף דמי הכופר שהם דורשים. קבוצות הכופרה המובילות מרחיבות את תוכניות השותפים שלהן וכבר 'מעסיקות' פושעי סייבר רבים, ולכן איננו מצפים שיופיעו שחקנים משמעותיים חדשים השנה". שימוש מתקדם יותר ב-AI למתקפות כופרה בצ'ק פוינט אומרים ש-"השימוש בבינה מלאכותית על ידי תוקפי כופרות יהפוך למתקדם יותר וידרוש מארגונים להתמקד לא רק במניעת התקפות, אלא גם לשפר את התגובה לאירועים ותוכניות ההתאוששות שלהם, כדי לצמצם את ההשפעה הפוטנציאלית". לפי חברות המחקר, השנה כנופיות הכופרה יפנו, גם, לתקוף עסקים קטנים ורשויות מקומיות, הן בשל הוזלת העלויות של תחום הכופרה כשירות, RaaS, והן כי לקורבנות אין משאבי הגנה מספקים. חוקרי FortiGuard Labs חוזים כי מתקפות הכופרה יתמקדו השנה בתעשיות הקריטיות: "בשנים האחרונות הייתה עלייה מסיבית במתקפות הכופרה, מה שהפך כל ארגון, ללא קשר לגודל שלו או לתעשייה שבה הוא פועל, למטרה. ב-2024 והלאה, התוקפים ילכו על כל הקופה ויתמקדו בתעשיות קריטיות כמו בריאות, פיננסים, תעבורה וספקי שירותים – עם השפעה שלילית ניכרת על הקורבן ותשלום משמעותי יותר". מתקפות הכופרה והחיזוי של המגמות בתחום מטרידים לא רק את הארגונים והחברות במגזר העסקי, ואת חברות המחקר, אלא גם גופים ממשלתיים. אחד מהם, שהוא אולי המרכזי ביותר בעולם, הוא הממשל האמריקני: הבית הלבן סיווג בשנה החולפת, באסטרטגיית אבטחת הסייבר הלאומית של ארצות הברית, את הכופרות כ-"איום אבטחה עליון" ש-"דורש גישה פדרלית מקיפה עם שיתופי פעולה בינלאומיים לבניית חזית מאבק משותפת". פישינג מתקדם מתקפות הפישינג – תחום ותיק בעולמות הסייבר – יוסיפו להטריד אותנו גם בשנה הקרובה, לצד התחומים החדשים יותר. אבל לפני מה שצפוי לקרות בשטח הזה ב-2024, הנה כמה נתונים על מה שקרה בו ב-2023: הפישינג היה בשנה החולפת הצורה הנפוצה ביותר של פשע סייבר, עם 3.4 מיליארד הודעות דואר זבל שנשלחו מדי יום. לפי החוקרים, הנתון לא יפחת ב-2024. האם החסימה של ההודעות האלה מבוצעת בצורה אפקטיבית? כן, לפחות בגוגל, שמפעילה את שירות הדואר הפופולרי ג'ימייל – החברה חוסמת 99.9% מהניסיונות של תוקפי הדיוג (המילה העברית לפישינג) להגיע למשתמשים, עם חסימה של כ-100 מיליון הודעות כאלה מדי יום. ככלל, כמחצית מהמיילים שנשלחים בעולם הם הודעות ספאם, והמקור של כחמישית מהן הוא ברוסיה. עוד נתונים מראים שצעירים הם פלח האוכלוסייה שהכי נוטה ליפול קורבן למתקפות פישינג, ושהעלות הממוצעת של מתקפת דיוג עומדת על יותר מ-100 דולר. 3.4 מיליארד (!) הודעות דואר זבל בכל יום. צילום: ShutterStock לפי צ'ק פוינט, "מתקפות הפישינג ממשיכות, וימשיכו, להטריד עסקים. תוכנה תמיד תהיה ניתנת לניצול לרעה, והיא הופכת לכלי קל לשימוש על ידי שחקני איומים, כי היא מסייעת להם 'רק להיכנס' לארגון, ולא 'לפרוץ' אליו". חוקרי ענקית האבטחה והסייבר הישראלית הוסיפו כי "במהלך השנים נבנו שכבות של הגנה כדי למנוע ניסיונות חדירה מבוססות ניצול תוכנה. עם ההצלחה היחסית והקלות של קמפיינים של דיוגים, השנה תהיינה יותר מתקפות שמקורן בגניבת אישורים – ולא בניצול פגיעות. טקטיקות דיוג מתקדמות ומשופרות, מבוססות בינה מלאכותית, תהיינה מקור למתקפות מותאמות אישית ויעילות יותר – מה שיקשה על ההגנה ויגדיל פריצות עם התחזות". Cybersixgill חוזה כי "ב-2024 נראה שחקנים זדוניים שמשתמשים ב-AI להרחבת ההיקף של פעילותם דרך הגברת התדירות והדיוק. האקרים ישתמשו בבינה מלאכותית יוצרת לצורך אוטומציה של תקיפות סייבר רחבות היקף, כמו גם בניית קמפיינים של פישינג במייל שמכפילים את עצמם בקצב מהיר עוד יותר".

משרדי עורכי הדין נעמי אסיא ודן חי ושות' הודיעו על מיזוג ביניהם. עו"ד ד"ר דן חי הוא אחד המומחים הגדולים בארץ בעולמות הפרטיות, הסייבר והתקשורת, ועו"ד נעמי אסיא היא מבכירות עורכי הדין בישראל בתחומי ההיי-טק, הקניין הרוחני והפטנטים. המשרד הממוזג יעסיק 20 עורכי דין ועו"ד אסיא תשמש כיועצת בכירה בו. על לקוחות שני המשרדים, וכעת המשרד הממוזג, נמנות חברות מובילות במשק, ישראליות ובינלאומיות, בתחומי הביטוח, הסלולר והבריאות, וכן סטארט-אפים וחברות טכנולוגיות רבות. זאת, בנוסף לחברות מתחומי הקמעונאות, ההפקות, התקשורת ועוד. עו"ד ד"ר חי פרסם ספרים שהפכו לאבני יסוד אקדמיות. הוא בעל תואר ראשון במשפטים מאוניברסיטת תל אביב, תואר שני בהצטיינות יתרה במשפט וטכנולוגיה מאוניברסיטת רייכמן ותואר דוקטור למשפטים מאוניברסיטת רייכמן. בפעילותו הציבורית, חי כיהן כחבר המועצה הציבורית להגנת הפרטיות במשרד המשפטים, מכהן קרוב לשני עשורים כיו"ר ועדת הגנת הפרטיות של לשכת עורכי הדין ומייצג את הלשכה בדיונים בתחום הפרטיות שנערכים בכנסת. משרדה של עו"ד אסיא נוסד לפני 35 שנים, ומאחוריה שורה ארוכה של פרסומים בנושאי קניין רוחני וטכנולוגיה. בין לקוחות המשרד נמנים שורה ארוכה של סטארט-אפים, חברות היי-טק וחברות נוספות. בפעילותה הציבורית הייתה עו"ד אסיא יו"רית ועדת משפט, מדע וטכנולוגיה בלשכת עורכי הדין, ונטלה חלק בחקיקת חוק זכויות יוצרים, חוק המחשבים וחוק הגנת הפרטיות. כמן כן, עו"ד אסיא כיהנה כיו"רית הסניף הישראלי של האגודה הבינלאומית לזכויות יוצרים, ALAI, והיא חברת האגודות הבינלאומיות AIPPI, להגנה על קניין רוחני, ו-INTA, להגנה על סימני מסחר. "סינרגטיות של תחומים משפטיים שפעמים רבות משלימים זה את זה" עו"ד ד"ר חי אמר כי "הערכים המקצועיים שעו"ד אסיא ואני חולקים ימשיכו ויוקנו לפירמה הממוזגת, והם ממוקדים במטרה יחידה – השגת התוצאות הטובות ביותר עבור לקוחותינו באמצעות עורכי דין ידענים ויעילים, שמובילים אסטרטגיות משפטית ועסקית צופות פני עתיד". לדברי עו"ד אסיא, המיזוג "ייצור סינרגטיות של תחומים משפטיים שפעמים רבות משלימים זה את זה, בהם פרטיות והגנת מידע אישי, היי-טק, סייבר, סימני מסחר, זכויות יוצרים ופטנטים, וכן תקשורת ולשון הרע. הפירמה הממוזגת תרחיב את תחומי ההתמחות המשפטיים שלנו, באופן שיספק לכלל לקוחותינו מעטפת משפטית ועסקית הוליסטית בידי עורכי הדין המצטיינים בתחומים אלה, שמטרתה העיקרית היא השאת ערך".

חברת ההשקעות אריאלי קפיטל פתחה את 2024 עם התרחבות בעולם הפינטק לכלל תחומי הפעילות שלה ועם מינויו של איל מוסקל לסמנכ"ל בכיר, שיוביל את המהלך. על פי אריאלי קפיטל, היא מרחיבה את פעילותה בעולם הפינטק "במטרה למקסם את הפוטנציאל העסקי לכלל תחומי פעילות החברה – החל מתמיכה בחברות הפורטפוליו, דרך בניית שיתופי פעולה אסטרטגיים וכלה […]

"בשבת הארורה הייתי בבית, ובשש וחצי קיבלתי טלפון על ירי מסיבי תלול-מסלול. מיד לאחר מכן שוחחתי עם סא"ל סהר ציון מחלוף ז"ל, מנמ"ר אוגדת עזה, שהיה עם משפחתו ברעים ונהרג מאוחר יותר באותה שבת. לפני שמונה בבוקר הגעתי לחמ"ל הפיקודי. התחלנו לבחון את היקף הנזק. מהר מאד הבנו שזו מלחמה, ופעלנו בכמה צירים: גייסנו רבים, רבים מאוד; מימשנו את התכנונים עליהם עבדנו בחודשים שלפני; חילקנו את אלפי חיילי התקשוב במילואים וסדיר בין הכוחות. מאז ועד היום אנו נותנים מענה תקשובי לעשרות אלפי 'לקוחות' ובמקביל משתפרים תוך כדי תנועה", כך אמר אלוף משנה צחי לוי, מקשא"פ (ר"ת מפקד קשר ואלקטרוניקה פיקודי, מנמ"ר) פיקוד דרום. בראיון לאנשים ומחשבים אמר אל"מ לוי כי "ברפואה הצבאית יש מושג, 'שעת הזהב': מתן טיפול רפואי לפצועים בשדה הקרב בשעה הראשונה מהפציעה, מציל את חיי רובם. אחד השיפורים שעשינו במהלך המלחמה היה למצות יותר מידע ולהפיק יותר תובנות ממערכות ה-IT הרפואיות. לקחנו את כלל מאגרי המידע הרפואיים, הנמצאים בגדודים, בחטיבות ובאוגדות, והרמנו בחמ"ל הרפואה מערכת המאגמת נתונים – כל פצוע שמגיע, איך פונה? לאיזה בית חולים? כמה זמן זה ארך? בנינו לוח מחוונים לקצין הרפואה הפיקודי, ופינוי הפצועים הביא לשיפור ולשינויים בתהליכים, כי עיבינו את קבלת ההחלטות בעוד נתונים. עוד ערכנו שיפורים במערכות IT המשרתות את חיילי וקציני הלוגיסטיקה, החימוש, כוח האדם וההנדסה – העוסקים גם בממד התת-קרקע". "אנו מאד מאמינים בהכנות, המביאות תוצאות בשדה הקרב", אמר אל"מ לוי. "היה לנו נוהל קרב אופרטיבי שתוכנן למרחבים מסוימים, בנינו מרחב תקשובי והפעלנו את הכוחות. בראשית האביב השתתפנו בתרגיל רב-זרועי, ובנינו לטובתו מודל למלחמה. חודש לפני המלחמה הצגנו את התחקיר שלאחר התרגיל לפיקוד, וקבענו את מיקומי המפקדות החדשים. זה סייע לנו בפריסות עם תחילת הקרבות. הייתה לנו תשתית מוכנה, ונדרשנו לחבר בין הכוחות והמערכות. ככה יצרנו מצב בו חיילי ומפקדי גדוד הנמצאים למשל בשאטי, מתקשרים עם ישראל, סוגרים מעגלי אש בצורה איכותית ומהירה. השילוביות היא ממד קריטי: כל מג"ד שלוחץ על המעד, צריך לקבל מענה מהמפקדה או מכלי אווירי". התקשוב סייע משמעותית כבר מתחילתה. מלחמת ישראל-חמאס. צילום: אילוסטרציה. שאטרסטוק "כל כוח בשטח נעזר בנו כדי לקבל תמונת מצב נאמנה" "עשינו כמה קפיצות מדרגה בין התכנונים ובין התוצרים שהבאנו במלחמה", אמר מנמ"ר פד"ם, "לכל מח"ט יש יכולת שליטה עם RoIP בשטח בנוי, עם יכולות שליטה כולל שיחות וידיאו עם המפקדות, ה-ICT שולט בחפ"קים. בכל המרחב הזה עליי לתת מענה תקשובי; בגזרה שבאחריותי יש אתרי תקשוב רבים, הפועלים בעולמות האיסוף, המודיעין, חיל הים וחיל האוויר, ואנו מביאים ליותר שילוביות ביניהם. תשתיות התקשורת סייעו לחבר מסוקי קרב וספינות, סייעו לפינוי פצועים מהיר, כל כוח בשטח נעזר בנו כדי לקבל תמונת מצב נאמנה. יש בגזרה גם יכולות לוויניות, היכן שאין כיסוי קשר מסורתי, לצד תווך מוצפן, רדיו 'קלאסי' וסלולר צבאי".   הוא הוסיף כי "המלחמה הציבה שני אתגרים נוספים. האחד, מענה תקשובי לכוחות גדולים בהרבה ממה שתכננו בתרגילים, לכמה וכמה אוגדות, סדיר ומילואים, והצורך 'ליישר קו" בגרסאות של המערכות, כדי שתהיה תאימות ביניהן ושלכולם יהיה אותו מידע. פה הלקוח הוא המ"פ בטנק, שפעמים רבות שדרגנו את גרסאות משואה שלהם לגרסה 750, והגדרנו להם תכולות כדי שיהיה להם את המידע הנדרש, בלא היצף, וככה הם מנהלים את הקרבות טוב יותר. לכל אחד מהן הענקנו יכולות קשר, בכל מקום". אל"מ לוי אמר כי "סוגיית העומסים ברשתות הטרידה אותנו תמיד, אנשי חושן סייעו לנו ולא היו לנו בעיות עומסים". לדבריו, "הקמנו לפני שנה וחצי פלוגת BI-Data בפיקוד. המלחמה, שבה יש הרבה סוגי מידע והררי נתונים – הדגישה את החשיבות של זיקוק המידע והשינוע שלו ל'לקוחות' באופן מותאם אישית. פלוגת ה-BI מונה עשרות מפתחים, מנתחי נתונים ואנשי DevOps. כך, לוחמים ומפקדים מקבלים החלטות מבוססות מידע ונתונים, ובלא הסתמכות על תחושות בטן. זו פלוגת ה-BI הראשונה בפיקודים מחוץ ללוטם. היא מטפלת בהררי מידע מטורפים, שמוכפלים בחירום – ויוצרת תובנות מושכלות". לוי, בן 43, נשוי לקצינה בשירות קבע ולהם שלוש בנות. הוא החל את מסלולו הצבאי בגבעתי, שם היה קשר"ג (קצין קשר גדודי) של גדוד שקד, 424. לאחר מכן היה סגן מפקד ומפקד פלוגות קשר, קצין קשר בחטיבת גבעתי, ולאחר לימודי הנדסה, תעשייה וניהול במכללת אפקה שימש כסגן מפקד גדוד הקשר של אוגדה 252, קצין אג"מ של התקשוב בפיקוד הדרום, מפקד גדודי הקשר של אוגדות 80 ו-252, ראש ענף מבצעים באגף התקשוב וראש מחלקת אג"ם באגף. "לא הותקפנו בסייבר", סיכם אל"מ לוי. "המערכות בפיקוד עובדות בצורה רציפה, מהמחשוב הטקטי בקצה, של הלוחמים בשטח – ועד המפקדות ועם הענן המבצעי. למרות שהעשרנו את המידע, בפירוש אין התמכרות לפלזמות – כולם נמצאים בשטח".