"התחזקות השקל היא אולי בשורה טובה למדינת ישראל, כי היא נובעת מסיבות טובות, שקשורות בחזרה לשגרה, אבל היא גורמת לירידה בשער הדולר – ואלה חדשות לא טובות לתעשיית ההיי-טק. זאת, מאחר שהיא מבוססת על הכנסות מייצוא, שמקורן בדולרים או ביורו. אין ספק שאנחנו מודאגים", כך אמר לאנשים ומחשבים מריאן כהן, יו"ר איגוד ההיי-טק בהתאחדות התעשיינים. דבריו של כהן באים על רקע מגמה שמסתמנת בשבועות האחרונים של התחזקות השקל על חשבון הדולר והיורו. נכון לשעת פרסום הכתבה היום (ג'), שער הדולר הוא 3.59 שקלים. מדובר אמנם בעלייה קלה לעומת שערו אתמול בבוקר – 3.56 שקלים, אך הוא נמוך בהרבה משער השיא השנה, 3.83 שקלים, שנרשם בסוף חודש אפריל. "אנחנו תמיד אומרים שצריך להסתכל על התמונה המלאה", אמר כהן ומנה את הפרמטרים המדאיגים ברמת המקרו: עלייה באינפלציה, שינוי בשער הריבית, שמשפיע באופן ישיר על שער הדולר, ובנוסף – גל התייקרויות מחירי החשמל ועליית המע"מ, שמשפיעים על כלל התעשיות במשק. "ברור לחלוטין שהיחלשות הדולר לא מיטיבה עם ענף ההיי-טק. ההכנסות מייצוא בדולרים יקטנו מול התחזקות השקל, וברור שזה משפיע על היקף הייצוא ועל האפשרות לעבוד ולייצר. האם זה טוב ליכולת התפקוד של הענף? ודאי שלא", ציין כהן. מגמה שמדאיגה חלק ניכר מההיי-טק. צילום: ShutterStock הוא הזכיר שלפני ארבע שנים היה מצב דומה של שפל בשער הדולר. לדבריו, "נעשו מאז כמה צעדים, אבל אנחנו עדיין לא שם, מה גם שהתחזיות לא מספיק אופטימיות". הוא הזכיר בהקשר זה את התחזית של גולדמן זקס, שמדברת על המשך ירידה בשער הדולר. "זה מחייב אותנו לחשוב, לבדוק ולהיות מאוד זהירים, כי ההתייקרויות יביאו, בסופו של דבר, לדרישות לעליות שכר, וההיי-טק הוא תעשיה שמושתתת על עובדים", אמר. מי ידאג לחברות הצעירות? כהן ציין שבשנים האחרונות חלה ירידה במספר הסטארט-אפים הישראליים שנפתחים, ובשנתיים האחרונות יש ירידה בהיקף ההשקעות בהיי-טק הישראלי. "מרבית הכסף מושקע בחברות גדולות. גם להן יש צרכים, אבל מי ידאג לחברות הצעירות? בלעדיהן אין עתיד לענף", הוסיף. מוקדם יותר החודש השיק איגוד ההיי-טק פורום סטארט-אפים, כדי לסייע לחברות הצעירות ליצור קשרים עם משקיעים, בהינתן שעדיין לא רואים באופק גידול משמעותי בהיקף ההשקעות לרמה שדומה לזו שהייתה ערב המהפכה המשפטית והמלחמה. "מסתמן שיפור מסוים, אבל זה לא מספיק", ציין כהן. האם במציאות של היום יש בכלל מקום לפנות לממשלה כדי שתתערב? כהן: "ברור שיש למצב הכללי השפעה. אבל כמו בפעמים קודמות, אנחנו לא מבקשים כסף. אנחנו מבקשים שיאפשרו לנו לעשות את מה שאנחנו יודעים לעשות הכי טוב – וזה לעבוד. כדי לעבוד צריך עובדים וכדי שיהיו עובדים צריך להכשיר אותם, ואם לא יכשירו אותם היום, הם לא יהיו בעוד כמה שנים. לא צריך ללכת רחוק מדי – ראינו בימים האחרונים את התוצאות שפורסמו של מבחני המתמטיקה של התלמידים הישראליים. אין פה מעשי קסם. מהממשלה אני מצפה שהיא תאפשר לקיים את האקו-סיסטם, תשקיע בחינוך, בתשתיות לאומיות ובתקשורת, ובעיקר תדאג לסביבה יציבה, כדי שאותם משקיעים שיש להם כסף ורוצים לבוא לפה יהיו משוכנעים שזו השקעה בטוחה". לסיום הוא ציין שמן הראוי שתתחיל להיות הכרה ברמה הלאומית בגידול המשמעותי במספר הטאלנטים שעוזבים את המדינה. "כולם יודעים שזה קיים, כל אחד מאיתנו מכיר או שמע על מישהו שעזב או עומד לעזוב. קודם כל צריך להכיר שיש כאן בעיה ומיד בהמשך להתחיל לטפל. אחרת מצבנו לא יהיה טוב יותר", אמר כהן.

גוגל הציגה אתמול (ב') שבב עיבוד קוונטי חדש שמציין, לפי החברה, פריצת דרך משמעותית בחישובים קוונטיים – מכיוון שהוא מציע דיוק רב יותר ממה שהוצע עד היום עם פתרונות אחרים. לפי גוגל, השבב החדש, שמכונה Willow, מסוגל לבצע חישובים קוונטים "מתחת לסף", כך שהוא יאפשר בנייה של מחשבים שיציעו דיוק ברמה שתהיה שימושית. החברה חשפה ניסוי שממנו עלה שבעזרת שימוש בטכניקות תיקון שגיאות נכונות, מחשבים קוונטיים יכולים לבצע חישובים בדיוק הולך וגדל, שקשור ישירות לגודל שלהם – ככל שהם גדולים יותר הם יכולים להגיע לסף המכריע, שמאפשר דיוק אמיתי. לפי החוקרים של גוגל, זו הבעיה במחשוב הקוונטי הנוכחי – המחשבים הקוונטיים נכון להיום קטנים מדי, וזו אחת הסיבות המרכזיות לשגיאות רבות מדי ברוב היישומים המסחריים או המדעיים. עד כמה זה משמעותי? כהדגמה ראשונה, החוקרים סיפרו שהמעבד החדש – שפותח במעבדת ייצור שגוגל בנתה בקמפוס המחשוב הקוונטי שלה בסנטה ברברה, קליפורניה – יכול לבצע בערך בחמש דקות משימה שתיקח למחשב העל הכי הגדול בעולם 1,025 שנים. זה הושג על ידי יצירת קיו-ביטים לוגיים בתוך Willow, וכל גידול עוקב בגודל של כל קיו-ביט לוגי מאפשר לקצץ בחצי את שיעור השגיאות. "זו הייתה המטרה במשך 30 שנה", אמר מייקל ניומן, מדען מחקר במטה של גוגל במאונטיין ויו, קליפורניה, במסיבת עיתונאים שכינסה החברה כדי להציג את המעבד החדש. הוא ציין שמשמעות ההישג היא שעד סוף העשור יוכלו מחשבים קוונטיים לאפשר גילויים מדעיים שבלתי אפשרי לבצע כיום אפילו עם מחשבי העל החזקים ביותר שניתן להעלות על הדעת.

"גראנד סלאם הוא ארבעת טורנירי הטניס החשובים בעולם, ביניהם ווימבלדון ורולאן גארוס. לטכנולוגיה, 2024 הייתה שנת 'גראנד סלאם' – AI נדון בכל חדר ישיבות, ולא כעוד סתם שיחת תקציב. לא ראיתי דבר דומה לכך בארבעת העשורים שלי בטכנולוגיה. ב-2025, החיים והתעשיות יעוצבו מחדש באמצעות בינה מלאכותית לסוגיה. בדיוק כפי שהמפץ הגדול הכין את הקרקע לפיתוח גלקסיות וכוכבים, הצמיחה המהירה של AI יוצרת הזדמנויות, תעשיות ודרכי חיים ועבודה חדשות. ב-2025, נהיה עדים למקבילה הטכנולוגית של המפץ הגדול, כשהבינה המלאכותית תהיה במוקד האופנים בהם אנו חיים, עובדים ומשחקים. בדיוק כפי שהיקום התפשט במהירות לאחר היווצרותו, הטכנולוגיה מתפוצצת למחוזות חדשים, מגדירה מחדש תעשיות ומעצבת מחדש את עתידנו", כך אמר ג'ון רוז, סמנכ"ל הטכנולוגיות הראשי של דל (Dell Technologies). רוז, המשמש גם כמנהל AI ראשי בענקית ה-IT, שוחח עם עיתונאים אמש (ב') ופרס את תחזיותיו לשנה החדשה. משנה את העולם. הבינה המלאכותית. צילום: ShutterStock ה-GenAI: "רבים לא יודעים מאיפה להתחיל" "הראשונה מחמש המגמות" אמר, "היא שה-AI יספק ROI – החזר השקעה משמעותי – לארגון. במחקר שערכה מקינזי, 65% מהארגונים משתמשים באופן קבוע ב-GenAI, נתון כמעט כפול מעשרת החודשים הקודמים. עם זאת, רבים לא יודעים מאיפה להתחיל. סקר שערכנו באחרונה בקרב 1,600 לקוחותינו, מצא שכמעט 80% מהם נמצאים רק בשלב 0, של בדיקה ולמידת הנושא, או בשלב 1, של הטמעה ממוקדת עם משאבים ייעודיים ומפת דרכים להרחבה. עבור ארגונים רבים, שלב המבחן והלמידה מתחיל להשתלם. לפי מורגן סטנלי, רוב החברות רואות ROI גבוה ב-40% מהמצופה בפתרונות ה-GenAI שלהן. אני צופה שבשנה הקרובה, ארגונים ימשיכו לראות ROI אמיתי, ככל שהם ירחיבו את אימוץ הבינה המלאכותית. ארגונים שלא מבינים את אסטרטגיית ה-AI והארכיטקטורה הנכונות – ימצאו עצמם בעמדת נחיתות". "המגמה השנייה", ציין, "היא שהטמעת ה-AI במחשבים האישיים תהיה החלק החשוב ביותר בארכיטקטורת המחשוב המבוזרת בארגונים. יחול שינוי במקום שבו עסקים מיישמים AI, כדי שהם יוכלו לעקוב אחר הנתונים. ה-AI יעבור מהדאטה סנטר ומהענן – אל הקצה והמחשב האישי. במחשבי AI, הנתונים יעובדו ישירות במכשיר, מה שיהפוך אותם למהירים, חסכוניים ומאובטחים יותר. המחשבים האישיים יהיו מסוגלים להריץ עומסי עבודה של AI או יישומים, ויתמכו בכל המשימות היומיומיות שלכם, עם מעבדים בעלי ביצועים גבוהים יותר ויותר". "המגמה השלישית", ציין רוז, "קשורה לדאטה סנטר, שמניע מהפכה בארכיטקטורה, בשל עקומת האימוץ המהירה ביותר של AI בכל ההיסטוריה הטכנולוגית. עד סוף 2026, אימוץ AI ישקף יותר ממחצית הביקוש לעומסי עבודה בדאטה סנטרים. זה יביא למעבר לארכיטקטורות 'מפורקות', בהן מחשוב, אחסון ורישות יהיו מהירים כברק ויוכלו להתרחב באופן עצמאי. כך יימנעו כל 'נקודות הכאב' הנפוצות בדאטה סנטרים". "המגמה הרביעית", לפי רוז, "נוגעת ליעילות של דאטה סנטרים. הניגוד בין העלות הצומחת של אנרגיה בשל גידול בצריכה בגלל AI, ומנגד, הצורך בעבודה ידידותית לסביבה, עם הלימה לרגולציות לתחום – יקשה על הניווט. לכן, ארגונים יתמקדו בחדשנות בעולם החומרה, עם פתרונות חסכוניים באנרגיה, כגון קירור נוזלי חדשני, וכלי ניהול וניטור עומסי עבודה, לטובת יעילות ושיפור הביצועים". לבני האנוש יהיה בקרוב צוות שלם שלהם. סוכני AI. צילום: Shutterstock "סוכני AI יהיו בכל מקום" "המגמה האחרונה", אמר רוז, "היא שסוכני AI יהיו בכל מקום. מדובר במערכות תוכנה שיכולות לתכנן, לקבל החלטות ולנקוט פעולה להשגת מטרות מוגדרות מראש. תהיה להם השפעה גדולה על האופן שבו אנו משתמשים ב-AI. סוכנים יתפתחו ויהפכו מיישומים פסיביים הדורשים קלט אנושי – למערכות מרובות סוכנים, הפועלות עצמאית. לבני האנוש יהיה בקרוב צוות שלם של סוכנים, מה שיהפוך את כולם למנהלים, עם סוכנים מותאמים להם אישית. 'סוכן' תהיה מילת השנה ב-2025. הם יתקשרו בשפה טבעית ויקיימו אינטראקציה עם העולם הסובב אותם, כולל עבודה בצוותים מעורבים, של סוכנים אחרים ובני אדם". עוד ציין רוז כי "הפוטנציאל האמיתי של AI טמון בקשרים שלה עם טכנולוגיות מתפתחות אחרות. יש פוטנציאל סינרגטי של שילוב AI עם התקדמות בתחומים כמו מחשוב קוונטי, מחשוב קצה חכם, מימוש תפישת 'אפס אמון' באבטחת מידע, טכנולוגיות 6G ותאומים דיגיטליים. הכוח המשולב של מחשוב קוונטי ובינה מלאכותית ישנה את כללי המשחק בתעשיות רבות ובתחומים מורכבים כמו מדע חומרים, גילוי תרופות ובעיות אופטימיזציה – תחומים בהם המחשוב המסורתי הוגבל".  "הבינה המלאכותית ניסחה הכל מחדש, כולל את התפקיד של כל טכנולוגיה אחרת. AI הפכה לא רק למרכז עולם היישומים שלנו, אלא גם למרכז עולם הטכנולוגיה. כל טכנולוגיה מאפשרת כעת בינה מלאכותית או מופעלת על ידיה", סיכם רוזה. "כאופטימיסט טכנולוגי, אני בטוח שהבינה המלאכותית תאיץ את ההתקדמות והחדשנות האנושית. ארגונים חייבים לתעדף מה נכון להם בתוך שטף הבינה המלאכותית, להשקיע בפיתוח כישרונות ולחקור פתרונות חדשניים, כדי להישאר בחוד החנית של המהפכה הטכנולוגית הזו. העתיד שייך למי שיכול לרתום את כוחה של הבינה המלאכותית. הזמן לפעול הוא עכשיו, השפעת הפעולה תהיה עמוקה".

שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', החליט כי הנפקת מטבעות דיגיטליים יציבים תפוקח על ידי רשות שוק ההון, ביטוח וחסכון – כך הודיע משרד האוצר היום (ג'). הרשות תהיה הגוף בעל סמכות הרישוי, הפיקוח והרגולציה על גופים שעיסוקם בהנפקה והוצאה של מטבעות דיגיטליים יציבים. נכון להיום, לא מוגדרות בישראל באופן מפורש סמכויות הרישוי, הפיקוח והאסדרה של הנפקה והוצאה של מטבעות דיגיטליים. החלטת ממשלה מהשנה שעברה, שעניינה קידום הרגולציה של הפעילות בנכסים דיגיטליים, הסמיכה את שר האוצר לקבוע את זהות הגוף שלו תינתן סמכות זו. מטבעות דיגיטליים יציבים (Stable Coins) הם נכסים פיננסיים שמטרתם לאפשר למשקיעים, ולמשתמשים בהם ליהנות מהיתרונות של המטבעות הדיגיטליים, כגון העברות מהירות וזולות, ומהצד השני מטרתם לצמצם את החסרונות של התחום, ובמרכזם התנודתיות. המטבע הדיגיטלי היציב הראשון שהונפק הוא ה-ת'ת'ר (Thether). בהחלטת הממשלה נכתב כי היא חלה על "מטבעות דיגיטליים יציבים שנקבע לגביהם שהם בעלי השפעה מוניטרית משמעותית או השפעה משמעותית על יציבות המערכת הפיננסית". מטבעות אלה יפוקחו על ידי בנק ישראל וכאמור, רשות שוק ההון תפקח על הנפקתם. "שלב נוסף במאמץ אסדרה רחב" במשרד האוצר אומרים כי ההחלטה הנוכחית של סמוטריץ' מהווה "שלב נוסף במאמץ אסדרה רחב של הפעילות בתחום הנכסים הדיגיטליים, המקודם על ידי המשרד. זאת, בהמשך להחלטת הממשלה בנושא, המבוססת על דו"ח אגף הכלכלן הראשי, ובהמשך לעבודת מטה של רשות ניירות ערך, רשות שוק ההון, ביטוח וחסכון, רשות המסים ואגף הכלכלן הראשי, ובשיתוף עם גורמי המקצוע הנוספים הרלוונטיים לעניין". עוד טוענים במשרד כי "הרגולציה והפיקוח על פעילות זו תגדיל את הוודאות עבור החברות, הצרכנים והמשקיעים בשוק הנכסים הדיגיטליים, תסייע לצמיחתו והתפתחותו התקינה של שוק זה בישראל, ותבטיח ניהול מושכל של הסיכונים הגלומים בפעילות זו למשק". סמוטריץ' אמר כי "ההחלטה להטיל על הממונה על שוק ההון, ביטוח וחסכון את אחריות הפיקוח על מנפיקי מטבעות דיגיטליים יציבים נשענת, בין היתר, על המומחיות שנצברה ברשות בפיקוח על נותני שירותים פיננסיים בתחום הנכסים הדיגיטליים. החלטה זו מהווה צעד חשוב נוסף באסדרה של הפעילות בתחום הנכסים הדיגיטליים שמקדם משרד האוצר, והיא נועדה להבטיח ודאות לפועלים בתחום, ולאפשר איזון בין התועלות למשק הישראלי בצמיחת הפעילות לבין הפחתה וניהול של סיכונים הגלומים בה". לדברי הממונה על שוק ההון, עמית גל, "החלת הפיקוח על פעילות מטבעות יציבים מהווה צעד משמעותי לקידום החדשנות, ולהמשך עמידתה של ישראל בסטנדרט הבינלאומי הנהוג בתחום השירותים הפיננסיים. בשנים האחרונות צברה הרשות ניסיון רב בתחומי הרישוי, האסדרה והפיקוח על העוסקים בשירותים פיננסיים בכלל ובמטבעות דיגיטליים בפרט, ואלה ישמשו להבטחת היציבות הפיננסית ולהגנה על הצרכנים, באופן שיאפשר לייצר ודאות רגולטורית ולהפחית את הסיכונים הכרוכים בתחום המטבעות הדיגיטליים היציבים".

למרות החוקים והצווים האמריקניים שמגבילים כבר כמה שנים מכירת טכנולוגיות מתקדמות לסין, ובמיוחד טכנולוגיות AI, הצליחה מובילת השוק, אנבידיה, לרשום מכירות יפות מאוד בשוק הסיני. לפני שהצווים נכנסו לפועל היא עשתה זאת באמצעות קידום מכירה של מעבדי בינה מלאכותית מהשורה הראשונה, ולאחר מכן – באמצעות מכירה של מעבדים ברמה מעט נמוכה יותר מזו שהוגדרה כקו העוצר. אבל מתברר שגם זה לא עזר לאנבידיה: סין הודיעה אתמול (ב') כי פתחה בחקירה נגד החברה, בטענה שהרכישה של מלאנוקס הישראלית הפרה את חוקי הגבלת המונופולים של מדינת הענק. הרשויות בסין לא הסבירו בדיוק מה הבעיה, וגם שכחו, או "שכחו", להזכיר שהגוף הרגולטורי הסיני אישר בזמנו את הרכישה. מלאנוקס נוסדה ב-1999 על ידי אייל ולדמן, חתן פרס ישראל, ועסקה בפתרונות קישוריות חכמים מקצה לקצה עבור שרתי דאטה סנטרים ומערכות אחסון. החברה נרכשה על ידי אנבידיה ב-2019 באחת העסקאות הגדולות בתולדות ההיי-טק הישראלי – בסכום של 6.9 מיליארד דולר. הרכישה הושלמה כשנה לאחר מכן. מלחמת הסחר בין ארה"ב לסין מעלה הילוך? השלב החדש במלחמת הסחר והטכנולוגיה בין שתי המעצמות מגיע אחרי שבאחרונה אישר עדיין ממשל ביידן צו חדש שמונע מכירה של זיכרונות מתקדמים, זיכרונות HBM, לסין. אמנם, אין קשר בין אנבידיה לזיכרונות הללו, וכפי שדווח, הנפגעת העיקרית מהצעד הזה יכולה להיות דווקא סמסונג, אבל הזיכרונות הללו עוזרים מאוד לתפעול מהיר יותר של שרתי בינה מלאכותית – ובממשל הסיני כנראה רוצים להחזיר במטבע לפחות דומה. בסין הודיעו לאחר כניסת הצו החדש לתוקף כי זה יגרום לערעור שרשראות האספקה, ואף שיגרו סוג של איום בדמות הצהרה שלפיה "הממשל ינקוט בצעדים שישמרו על הזכויות והאינטרסים של החברות במדינה". יש לציין שסין היא מהיצואניות הגדולות ביותר של חומרים שדרושים לתעשיית השבבים, כמו גרמניום וגליום. מאנבידיה נמסר בתגובה לחקירה הסינית כי החברה "מובילה בזכות היכולות שלה, כפי שמשתקף בביצועים של מוצריה ובערך שהיא מעניקה ללקוחות. לקוחות יכולים לבחור בכל פתרון שהם מוצאים לנכון. אנבידיה עובדת קשה כדי לספק את המוצרים הטובים ביותר בכל אזור בעולם ומכבדת את ההתחייבויות שלה בכל מקום שבו היא פועלת. החברה שמחה לענות על כל שאלה שעשויה להיות לרגולטורים לגבי פעילותה".

ברקע המלחמה, משרד הביטחון דיווח היום (ג') על גידול משמעותי בהתקשרויות עם 86 סטארט-אפים וחברות קטנות מישראל, בהיקף של כ-601 מיליון שקלים, בין אוקטובר 2023 לספטמבר 2024 – נתון המשקף זינוק של פי חמישה לעומת התקופה המקבילה אשתקד. אלה מצטרפים לעוד כ-200 סטארט-אפים שפועלים עם מפא"ת (המנהל למחקר ופיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית במשרד הביטחון), לטובת פיתוח טכנולוגיות ויכולות חדשניות. הנתונים נחשפו בכנס דיפנס-טק של המרכז למחקר סייבר באוניברסיטת תל אביב, בשיתוף מפא"ת. הכנס דן בשימור ובחיזוק העליונות הטכנולוגית של ישראל. ראש מפא"ת, תא"ל (מיל') ד"ר דניאל גולד, אמר באירוע כי "אנחנו בוחנים כל הזמן כיצד ליירט רחפנים באמצעות רחפנים אחרים ואיך להפיל רחפני אויב באמצעות רשתות. במהלך המלחמה עבדנו עם עשרות סטארט-אפים בשטח. יצרנו מתודולוגיה של לקיחת סטארט-אפ ושילובו בשטח – משהו שהעולם עדיין מנסה להתמודד איתו". לדבריו, "ההגנה האווירית משנה את העולם. חץ 3 הופעל בפעם הראשונה נגד טיל ששוגר מתימן במרחק של יותר מ-1,500 ק"מ. אנחנו משפרים את מערכות ההגנה בלא הרף. במהלך המלחמה ביצענו עשרות שיפורים במערכות. במלחמה הנוכחית, קלע דוד וכיפת ברזל יירטו בהצלחה רקטות, טילים, כטב"מים וטילי שיוט". אלוף (מיל') אייל זמיר, מנכ"ל משרד הביטחון. צילום: דרור סיתהכל, לנס הפקות אלוף (מיל') אייל זמיר, מנכ"ל משרד הביטחון, אמר כי "הבינה המלאכותית היא לא עוד מהפכה טכנולוגית. היא תשנה לחלוטין את מה שאנחנו מכירים בלוחמה. מדינה שלא תשקיע היום ב-AI תישאר הרחק מאחור בשדה הקרב של מחר". מנכ"ל משרד הביטחון אמר כי החלטתו להקים מנהלת ייעודית במפא"ת ל-AI ואוטונומיה מיושמת בימים אלה. "זה אולי נשמע חלוצי, אך בשדה הקרב העתידי, חיילים ומערכות AI יעבדו יחד בשיטות לחימה חדשות. הבינה המלאכותית תאפשר 'להקות' של יחידות קרב מעורבות – חיילים ומערכות לא מאוישות, או יחידות אוטונומיות לחלוטין, שמסוגלות לקבל החלטות עצמאיות. בעוד עשור וחצי, או אולי מהר יותר, רובוטים מבוססי AI יובילו את הלחימה ביבשה, באוויר ובים. שלא יהיה ספק – בעתיד הנראה לעין נמשיך לחזק את כוחות היבשה, יחידות מיוחדות ועוד, אבל אנחנו חייבים להטמיע את היכולות החדשות כדי להיות יותר יעילים ולהציל חיים", ציין. בדבריו התייחס אלוף (מיל') זמיר להתפתחויות באזור ואמר כי "סוריה התפרקה בתוך ימים והציר האיראני כולו נחלש באופן דרמטי כתוצאה מהפעולות הצבאיות הישראליות והשפעתן על המזרח התיכון. כאשר טייסים ישראליים מטיסים מטוסי קרב אמריקניים שמצוידים בטכנולוגיה ישראלית כדי לפגוע במערכות ההגנה המתקדמות ביותר של איראן, הם שולחים מסר רב עוצמה לעולם". פרופ' איציק בן ישראל, יו"ר הכנס ויו"ר המרכז למחקר סייבר באוניברסיטת תל אביב. צילום: דרור סיתהכל, לנס הפקות אלוף (מיל') פרופ' איציק בן ישראל, יו"ר הכנס ויו"ר המרכז למחקר סייבר באוניברסיטת תל אביב, אמר כי "המלחמה שאליה נגררנו מאז ה-7 באוקטובר האירה באור חיובי את טכנולוגיית ההגנה שפותחה בישראל. איראן משגרת מאות טילים בליסטיים, כטב"מים וטילי שיוט לעברנו והתוצאה, בשורה התחתונה, היא שאין נזק ממשי. החמאס פורק ומנהיגיו חוסלו. החיזבאללה ומאגרי הנשק הגדולים שלו אינם קיימים עוד. ובהמשך ישיר – סוריה התפרקה ובשאר אסד נמלט ממנה. כל זאת בזכות לוחמי צה"ל וטכנולוגיות מערכות ההגנה והלחימה שפותחו על ידי מערכת הביטחון והתעשיות הביטחוניות בארץ".

על רקע המחסור החמור במענים בתחום הטיפול הנפשי בישראל, שהחמיר בעקבות המלחמה האחרונה, מתגבשות יוזמות חדשניות שמביאות תקווה לשינוי. סטארט-אפים ישראליים מפתחים טכנולוגיות מתקדמות ופתרונות יצירתיים שמטרתם להקל על מתמודדים עם פוסט-טראומה וחרדה, ובמקביל לחולל שינוי משמעותי בתהליכי השיקום הנפשי בארץ. באירוע מיוחד שערכה חברת טבע בשיתוף עם מאיץ החוסן בשדרות, השתתפו 19 יזמים פורצי דרך. בין המיזמים המרתקים נכללו: אפליקציה להתערבות באירועים טראומתיים, טיפול נפשי קבוצתי אנונימי באמצעות VR, אפליקציה לבחינת חוסן עובדים בארגונים, מכשיר לניטור ושיפור מצב השינה באמצעות ריח, אפליקציה הנותנת מענה במעברים מחירום לשגרה, ועוד. כל המיזמים מובלים על ידי סטארט-אפיסטים ישראליים, מתוך הבנה של צו השעה והחשיבות של יצירת טכנולוגיה ישראלית לטיפול בטראומה. במסגרת האירוע היזמים קיבלו כלים חיוניים לפיתוח הסטארט-אפים שלהם, ונפגשו עם פאנל משקיעים ומומחים מובילים. בין המשתתפים היו יוסי אופק, מנכ"ל טבע ישראל, וד"ר ערן הררי, סמנכ"ל בכיר במו"פ הגלובלי ב-טבע. הותירו רבים בישראל בטראומה. אירועי הדמים של מתקפת החמאס מה-7 באוקטובר. צילום: ויקיפדיה. דוברות זק"א. מאיץ החוסן בשדרות – פועל לחיזוק החוסן האישי, הקהילתי והלאומי מאיץ החוסן בשדרות מהווה פלטפורמה ייחודית שתומכת בסטארט-אפים המתמקדים בחיזוק החוסן האישי, הקהילתי והלאומי. המאיץ פועל בתחומים רחבים, החל מרפואה, חינוך וחוסן ברשתות חברתיות, ועד פיתוח פתרונות למצבי חירום ואי-ודאות. שיתוף פעולה זה משתלב בתוכנית הדגל הפילנתרופית של טבע "מטפלים בנפש", לחיזוק החוסן הנפשי וההתמודדות עם טראומה ופוסט-טראומה הנובעות מאירועי ה-7.10 והמלחמה הממושכת שבאה בעקבותיהם. "בישראל, לצערנו, היקף הטראומה, כמו גם תסמינים נלווים לה דוגמת דיכאון, חרדה והתמכרויות, מרקיע שחקים. ברור לכל העוסקים במלאכת הטיפול בנפגעי הטראומה המתמשכת, כי בנסיבות מורכבות וחסרות תקדים שכאלה, נדרשת חשיבה מחוץ לקופסה, וקריטי לאתר ולשלב כלים טיפוליים וטכנולוגיים חדשניים, שיוכלו לסייע – למטפלים ולמטופלים כאחד – לטייב ולהנגיש את הטיפולים הנפשיים", אמרה ירדן אברבנאל, מנהלת תוכנית "מטפלים בנפש" של טבע. לדבריה, "טבע, שיזמה ומיישמת כבר למעלה משנה את תוכנית הדגל הפילנתרופית שלה 'מטפלים בנפש' – לטיפול בטראומה הלאומית תוך מיקוד במטפלים המקצועיים –   תומכת גם במאיץ החוסן בשדרות, ובחברות הסטראט-אפ המדהימות שבו, ומאמינה כי הרוח היזמית, היצירתיות והמדע הישראליים יוכלו, בסופו של יום, גם לאתגר קשה זה". "יצאנו יחד למסע משותף, ערכי ואף חלוצי" "כחברת תרופות גלובלית, הפועלת כבר למעלה מ-120 שנה בישראל, ומחוברת ומחויבת לחברה הישראלית, התרגשנו לפגוש ולארח אצלנו ב-טבע את צוותי האקסלרטור של שדרות, ונציגי ונציגות 19 חברות הסטראט-אפ הישראליות המבריקות שבו, ששמו לעצמן למטרה, כל אחת בדרכה הייחודית, להתמודד עם הטראומה ולהקל על אתגרי הנפש המורכבים המאפיינים את העת הזו", אמר ד"ר הררי. הוא המשיך ואמר כי "יצאנו יחד למסע משותף, ערכי ואף חלוצי, שמבקש לפתח כלים ופתרונות חדשניים לטובת המטפלים המקצועיים והמטופלים, המתמודדים עם טראומה ופוסט-טראומה – רבים מהם כתוצאה מזוועות ה-7.10 חסרות התקדים והמלחמה שבאה לאחריהן – 'לתת הכל' כדי לשפר את בריאותם הנפשית של תושבי ותושבות מדינת ישראל ולבנות יחד את החוסן שיסייע בהבטחת עתידנו".    

אנבידה, במסגרת כנס מחקר הבינה המלאכותית השנתי NeurIPS, שהתחיל היום (ג') בוונקובר, הציגה מודל בינה מלאכותית חדש בשם QUEEN, שמאפשר להזרים וידיאו מנקודת מבט חופשית, כך שהצופים יכולים לבחון את הסצנה באופן תלת-ממדי, מכל זווית אפשרית. QUEEN פותח בשיתוף פעולה של מחלקת מחקר הבינה המלאכותית של אנבידיה עם חוקרים מאוניברסיטת מרילנד, ומעבר לשימושים אנושיים, מציינים בפוסט ההכרזה הרשמי כי ניתן יהיה להשתמש בו, לדוגמה, גם בסביבות תעשייתיות, כדי לעזור להפעיל רובוטים מרחוק, בין אם מדובר במחסן בו צריך לתפעל רובוט שמסדר סחורה, או במפעל על רצפת הייצור.   在 Instagram 查看这篇帖子   NVIDIA Developer (@nvidiadeveloper) 分享的帖子 סרטוני נקודת מבט חופשית נוצרים בפועל על ידי חיבור בכמה סרטונים שמצולמים מכמה זוויות, ובזמן אמת זה הופך למורכב יותר. לפי אנבידיה, מודלים קודמים דרשו יותר מדי זיכרון מכדי לאפשר הזרמה זמן אמת, או שנאלצו להתפשר מאוד על איכות וגודל התצוגה כדי כן לאפשר זאת. QUEEN הוא מודל שפותר את הבעיות הללו, וגם מאפשר תצוגה באיכות גבוהה יותר. בחברה הסבירו כי "על מנת להזרים וידיאו מנקודת מבט חופשית כמעט בזמן אמת, אנחנו חייבים לשחזר ולדחוס את סצנת התלת-ממד במקביל. QUEEN מאזן בין המשתנים השונים שכוללים קצב דחיסה, איכות ויזואלית, זמן קידוד וזמן ביצוע התצוגה בפועל, על מנת ליצור תהליך עבודה מיטבי שמציב סטנדרט חדש של איכות ויזואלית ויכולת הזרמה". באנבידיה מבטיחים שהקוד של QUEEN ישוחרר בעתיד הקרוב כקוד פתוח' והוא ישותף באמצעות האתר הייעודי שפתחה החברה לפרויקט.