לקראת עונת החגים, הודיעה מיקרוסופט, שהיא משדרגת את מודל הבינה המלאכותית שמאחורי Bing Image Creator – כלי עריכת התמונות המופעל על ידי AI המובנה במנוע החיפוש בינג של החברה. מיקרוסופט הבטיחה שהמודל החדש – הגרסה האחרונה של מודל DALL-E 3 של OpenAI, בשם הקוד PR16 – יאפשר למשתמשים ליצור תמונות "פי שניים מהר יותר מבעבר", וב"איכות גבוהה יותר". אבל אז החלו תלונות להציף במהירות את X ואת רדיט. "ה-DALL-E שפעם אהבנו נעלם לנצח", כתב אחד הגולשים ברדיט. "אני משתמש ב-ChatGPT עכשיו, כי בינג הפך חסר תועלת עבורי", כתב אחר. I don't know who you think you're kidding with this. DALL-E is objectively worse than it ever was after this "update" and you're being outpaced by other companies like Google. It's absolutely night and day comparing image quality now to just a couple months ago pic.twitter.com/EdSdk7aign — outward (@roccynoxy) December 19, 2024   הפגיעה הייתה כזו שמיקרוסופט הודיעה, כי תחזיר את המודל הקודם ל-Bing Image Creator עד שהבעיות יטופלו. "הצלחנו עם חלק מהבעיות שדווחו, ואנו מתכננים לחזור ל-DALL-E 3 [PR13] עד שנתקן אותן", כתב ג'ורדי ריבס, ראש מחלקת החיפוש במיקרוסופט, בפוסט ב-X ביום ג' השבוע. " למרבה הצער, תהליך הפריסה איטי מאוד. זה התחיל לפני יותר משבוע וייקח עוד 2-3 שבועות להגיע ל-100%". אז מה השתבש? אמנם קשה להשוות בין תוצרי מודל מדיווחים אקראיים, בייחוד כאשר ההנחיות אינן סטנדרטיות. אבל משתמשים רבים אמרו, ש-PR16 נוטה לגרום לתמונות להיראות פחות מציאותיות. מאיאנק פארמאר כתב ב-Windows Latest, ציין שתמונות שנוצרו ב-PR16 חסרות פרטים וליטוש, והן נראו קריקטוריות בצורה מוזרה ו"חסרת חיים". לא משנה באיזה מדד פנימי השתמשה החברה, נראה שהוא לא עלה בקנה אחד עם ההעדפות של רוב המשתמשים.

סם אלטמן, מנכ"ל חברת OpenAI, אשר פיתחה את ChatGPT – מי שהפך לדמות מוכרת ומשפיעה בעולם הבינה המלאכותית – עומד בפני האשמות קשות מצד אחותו, אן אלטמן, הטוענת כי הוא תקף אותה מינית במשך שנים, החל מ-1997, כשהייתה בת שלוש, ועד 2006. אן, כיום בת 31, הגישה תביעה נגד אחיה בבית המשפט המחוזי של מיזורי, בה היא מתארת כיצד אחיה "טיפח באופן מניפולטיבי (מה שמכונה גרומינג – ג"פ)" אותה, ואילץ אותה לבצע איתו מעשים מיניים שונים, שכללו גם מין מלא ומין אוראלי. לדבריה, מעשים אלו גרמו לה לטראומה רגשית ופיזית מתמשכת, כולל פוסט טראומה, דיכאון וקשיים כלכליים הנובעים מהטיפולים הרפואיים שהיא נזקקת להם. התביעה כוללת דרישה לפיצויים בסך 75 אלף דולר, בנוסף לפיצויים עונשיים וכיסוי הוצאות משפטיות. לפי המקורות, אחותו של אלטמן העלתה טענות דומות ברשתות החברתיות כבר לפני מספר שנים. עם זאת, נראה שהפעם, ההאשמות הפכו לרשמיות וגוררות תגובות ציבוריות נרחבות יותר. My sister has filed a lawsuit against me. Here is a statement from my mom, brothers, and me: pic.twitter.com/Nve0yokTSX — Sam Altman (@sama) January 7, 2025 תגובת משפחת אלטמן והקשר לאילון מאסק סם אלטמן פרסם הודעה רשמית בתגובה לדברים החמורים, שעליה הצטרפו וחתמו גם אמו ושני אחיו, התומכים בו. בהודעה זו הכחישה המשפחה של מנכ"ל OpenAI באופן נחרץ את הטענות של אחותו נגדו ולמעשה נאמר בה ש-אן סובלת מהפרעות נפשיות. ההודעה, שפורסמה ברשת החברתית X, כללה בין השאר את ההצהרה: "אנני ממשיכה לדרוש מאיתנו עוד כסף, ועל רקע זה, אן השמיעה אמירות פוגעניות ושקריות לחלוטין על משפחתנו, ובמיוחד על סם". משפחת אלטמן הדגישה כי היא תומכת באן כלכלית ורגשית מזה שנים, וציינה כי הטענות של אן משתנות עם הזמן, וכי הן החלו ממחלוקות כספיות והגיעו עד להאשמות בפגיעה מינית. אן בחרה בתגובה מעניינת במיוחד להכחשה של אחיה, ולהודעת המשפחה: היא פרסמה סרטון של 4 דקות בו היא שרה על יחסיהם. המשפט בפזמון החוזר אומר: "הו, זאת ההיסטוריה הדפוקה". JUST IN: Sam Altman’s sister, Ann Altman, has accused Sam, OpenAI CEO, of years of sexual abuse and filed a lawsuit. Ann Altman claims the abuse took place "several times per week" and started as oral s*x but later turned into penetration. —(bear in mind Sam is openly gay… pic.twitter.com/YW7vO401zZ — Den ⚡️ (@stoicblock) January 8, 2025 מעניין לציין כי גם אילון מאסק – הבעלים של X, שייסד עם אטמן את OpenAI לפני עשור ומי שכיום נחשב כיריב טכנולוגי קשוח של החברה ושל וסם אלטמן – התייחס לסוגיה זו בעבר. לפני כשנתיים, מאסק צייץ בתגובה לפוסט על הטענות של אן אלטמן שאמר כי זה "מוזר" שהתקשורת לא מעניקה להן תשומת לב רבה, כמו לטענות נגד אישים אחרים. מאסק הגיב ואמר בהתייחס לשחקן ראסל בראנד כי ההבדל בתגובת התקשורת נובע מכך ש-בראנד נתפש כאיום על הממסד התקשורתי, בעוד שסם אלטמן אינו נתפש כאיום דומה. Russell is perceived as a threat to the establishment media, but Sam is not — Elon Musk (@elonmusk) November 24, 2023 השפעה האישום הדרמטי על עולם הטכנולוגיה האשמות אלו מגיעות בזמן ש-סם אלטמן נמצא בשיא הצלחתו, כש-OpenAI הפכה לחברה מוערכת מאוד, ו-ChatGPT – לשירות ה-GenAI שהוא כנראה הפופולרי בעולם כיום, ושלבטח נחשב כחלוצי מבין כלי ה-AI היוצרת. במקרה שההאשמות והתביעה אכן יגיעו לכדי משפט, ויתגלו כנכונות, יכולות להיות לכך השלכות מרחיקות לכת על עתידו של אלטמן, על חברת OpenAI ואולי אפילו על תחום הבינה המלאכותית והדומיננטיות של OpenAI  בו. נזכיר כי ל-OpenAI שותפות הדוקה עם ענקית הטק מיקרוסופט שהשקיעה בה מיליארדים רבים. כדי להמחיש עד כמה הפרשה מטלטל נספר כי מאות כלי תקשורת ברחבי העולם סיקרו אותה ביממה האחרונה. 

השבוע, כידוע, הכריזה מטא – שהיא החברה האם של הרשתות החברתיות פייסבוק, אינסטגרם ות'רדס – על סיום תוכנית בדיקת העובדות שלה בארה"ב, אשר פעילותה החלה בשנת 2016. במקום זאת, תעבור החברה למודל "הערות קהילה", בדומה לזה הקיים ב-X המתחרה. ההודעה הפתיעה את ארגוני בדיקת העובדות השונים שעובדים עבור מטא בתחום זה – חלקם במשך שנים. ההחלטה של מטא הגיעה על רקע ביקורת מצד גורמים שמרניים, וכן כחלק מהניסיון של מנכ"ל החברה, מארק צוקרברג, לשפר את היחסים עם הממשל החדש בראשות הנשיא הנבחר, דונלד טראמפ. צוקרברג, הסביר בהודעה המצולמת כי "בודקי העובדות היו פשוט מדי מוטים פוליטית, והרסו יותר אמון ממה שיצרו כזה, במיוחד בארה"ב". הוא המשיך ונימק את ההחלטה בכך ש-"הגיע הזמן לחזור לשורשים שלנו סביב חופש הביטוי" ואף הוסיף והצהיר כי מטא "תעבוד עם הנשיא טראמפ כדי לבלום ממשלות ברחבי העולם שרודפות אחרי חברות אמריקניות ומנסות לצנזר יותר". טראמפ עצמו הביע שביעות רצון מהשינויים ואמר שצוקרברג "היה מאוד מרשים". ????️ Our full statement in response to @Meta ending its third-party fact checking programme in the US: https://t.co/Lb23BhO1QC pic.twitter.com/IpRIu0sZ3Q — Full Fact (@FullFact) January 7, 2025 תגובת ארגוני בדיקת העובדות אלא שארגוני בדיקת העובדות, ששיתפו פעולה עם מטא, הביעו אכזבה עמוקה מההחלטה ודחו בתוקף את הטענות של מטא על הטייה וצנזורה מצדם. ארגונים אלו הוסיפו וטענו כי תפקידם היה לספק מידע והקשר נוסף לטענות שנויות במחלוקת, ולחשוף מידע כוזב וקונספירציות, ולא לצנזר תוכן. כריס מוריס, מנכ"ל Full Fact, אמר בהתייחס לשינוי במדיניות מטא כי ההחלטה היא על תקן "צעד אחורה, שעלול לגרום לאפקט מצנן (Chilling effect) ברחבי העולם". המושג Chilling effect מגיע מתחום המשפט ומתכוון לתופעה שבה אנשים או קבוצות נמנעים מלעסוק בנושא מסוים מחשש להתנגשות בחוק או בתקנה. מוריס הדגיש כי הארגון שלו פועל באופן "בלתי משוחד לחלוטין" ו"בודק טענות מכל קצוות הקשת הפוליטית באותה מידה של קפדנות". כמו כן הוא אמר כי "נעילת בודקי עובדות מחוץ לשיח לא תעזור לחברה לעצור את הגאות של מידע שגוי, שהולכת ועולה במהירות". אנג'י דרובניק הולן, ראשת רשת בדיקת העובדות הבינלאומית (International Fact-Checking Network), הדגישה בתגובה כי "עיתונות בדיקת העובדות מעולם לא צנזרה או הסירה פוסטים; היא הוסיפה מידע והקשר לטענות שנויות במחלוקת, והפריכה תוכן של תרמיות וקונספירציות". היא הוסיפה כי "בודקי העובדות שמשמשים את מטא פועלים לפי קוד עקרונות המחייב אי-משוא פנים ושקיפות". לורי רוברטסון, העורכת האחראית של FactCheck.org, אמרה כי "במסגרת התוכנית של מטא, סיפקנו קישורים למאמרים שלנו ל-מטא. לא הסרנו תוכן ולא יכולנו לעשות זאת. כל החלטה לעשות זאת הייתה של מטא". In a year of inflammatory rhetoric and shocking moments, one repeated falsehood resonated with both PolitiFact journalists and readers as the most significant falsehood of 2024. Our 2024 Lie of the Year goes to Donald Trump and JD Vance’s outrageous claims that Haitian… pic.twitter.com/SZ2TsP72e8 — PolitiFact (@PolitiFact) December 17, 2024 ארון שרוקמן, מנהל פוליטיפקט (PolitiFact) – ארגון בדיקת עובדות שקבע כי השקר הגדול של 2024 הוא כזה שהפיץ טראמפ – הוסיף וטען בביקורתיות כי "ההחלטה לא קשורה לחופש הביטוי או לצנזורה". כמו כן, הוא ציין כי גם אם היה בודק עובדות מוטה באחד הצוותים, מטא עבדה עם 10 צוותים שונים, כך שההטייה הייתה אמורה להיות גלויה. שרוקמן גם ציין כי הוא ועמיתיו תהו האם מטא אכן תסיים את הליך בדיקת העובדות, במיוחד לאור התגובות השליליות שקיבלה. ג'סי סטילר, עורך Check Your Fact הביע כפי שדיווחה יאהו! ניוז, על הלם מההחלטה וחוסר וודאות לגבי העתיד. סטילר גם טען שהעבודה של הארגון שלו הייתה בשיאה ב-2024, הודות לשיתוף הפעולה עם מטא. לסיום תוכנית בדיקת העובדות תהיה השפעה כלכלית משמעותית על הארגונים השונים. מטא סיפקה יותר מ-100 מיליון דולר לארגוני בדיקת העובדות מאז 2016. כעת, ארגונים אלה נאלצים להתמודד עם קיצוצים אפשריים בכוח האדם שלהם. לדוגמה, ארגון שעבד עבור מטא בתחום בשם Lead Stories כבר ציין כי יאלץ להפחית את מספר העובדים שלו. כמו כן, Check Your Fact – גוף הקשור לאתר החדשות השמרני Daily Caller – אמר כי פעילותו "תפגע מאוד" עקב השינוי המתגעש. גם פוליטיפקט, שאחד ממקורות המימון העיקריים שלו היה מטא – שהייתה בין המייסדות שלו – הודיע כי יהיו השלכות כלכליות "בלתי נמנעות" למצב החדש, כפי שציין הגרדיאן. למרות זאת, מרבית הארגונים הדגישו כי ימשיכו לפעול ולבדוק עובדות לפרנסתם. Mark Zuckerberg copying all of Elon Musk into his system. ???? pic.twitter.com/xjYiBKDTFZ — SMX ???????? (@iam_smx) January 7, 2025 המעבר ל"הערות קהילה" כפי שדיווחנו, מטא מתכוונת ליישם את מערכת "הערות קהילה" בארה"ב בתוך מספר חודשים. שרוקמן ציין כי הוא לא מתנגד לרעיון עצמו, אך מבקר את ההחלטה של מטא להפוך אותו למקור היחיד לבדיקת פוסטים ואמינותם, מבלי לבדוק אותם באופן מקצועי. הוא גם ציין כי מחקרים מראים שמערכת ה"הערות קהילה" ב-X – זו שקידם הבעלים אילון מאסק מאז שרכש את הרשת החברתית כשעוד נקראה טוויטר, וש-מטא למעשה מתכוונת להעתיק ולשבט – לא תמיד מדויקת. יצוין כי בזמן ש-מטא מתכננת ליישם את השינויים בשלב ראשון רק בארה"ב, האיחוד האירופי ממשיך לעקוב אחר התנהלות החברה. האיחוד החל לחקור את מערכת "הערות קהילה" של X עוד בדצמבר 2023. כמו כן, הוא קבע חוקים מחייבים לחברות טכנולוגיה גדולות בנוגע לטיפול בתוכן לא חוקי, ובסיכונים לביטחון הציבור, והגדיר אותן כ"שמרות הסף" של השירותים שלהן – משמע, כאחראיות בלעדיות לתכנים המועלים אליהן. חברות שיפרו את הכללים הללו, צפויות לקנסות של עד 6% מההכנסות הגלובליות שלהן. משמעות הדבר למעשה היא שמטא לא ממש תוכל לגלגל ולהחיל את כוונתה לסיים את בדיקות העובדות באירופה. אולם לנוכח הסברה שהמהלך כולו מקורו ברצונה "להתיידד" עם הנשיא לשעבר שחוזר אל הבית הלבן – באירופה לא יהיה בשינוי הזה צורך. כך או כך, ההחלטה של מטא לסגת מתוכנית בדיקת העובדות שלה בארה"ב מעוררת סערה בעולם התקשורת ובקרב ארגוני בדיקת עובדות. בעוד ש-מטא טוענת כי מדובר במהלך לקידום חופש הביטוי, ארגוני בדיקת העובדות דוחים טענות אלה בתוקף ומתריעים מפני ההשלכות השליליות של מהלך זה על המאבק במידע שגוי ומוליך שולל.

בחקירת התקרית בה פוצץ רכב טסלה מסוג סייברטראק בלאס וגאס ביומה הראשון של שנת 2025, התגלה כי התוקף נעזר בכלי הבינה המלאכותית ChatGPT מבית OpenAI כדי לתכנן את הפיצוץ. על פי הרשויות, חייל צבא ארה"ב בשם מתיו ליבלסברגר, בן ה-37, השתמש בצ'טבוט כדי ללמוד ממנו היכן לקנות חומרי נפץ, כמה חומר כזה נדרש לפיצוץ שתכנן, וגם כדי לבדוק האם ניתן להצית חומרי נפץ באמצעות ירי כדורים. לדברי דורי קורן, עוזר השריף במשרד שחקר את הפרשה החמורה, ליבלסברגר חקר את המהירות של כדורי אקדח ואת החוקיות של שימוש בזיקוקים באריזונה, שם שקל לבצע את הפיגוע בתחילה. הרשויות שיתפו דוגמאות לבקשות ש-ליבלסברגר שלח ל-ChatGPT, אך לא פרסמו את התגובות שקיבל. למרות שהכלי תוכנן לסרב לבקשות מזיקות, במקרה זה בכל זאת פעולה לא חוקית בסיועו יצאה אל הפועל. Man who exploded the Tesla Cybertruck outside of Trump hotel used ChatGPT to plan out the attack, according to authorities. pic.twitter.com/wvrqx8hpeh — Pop Base (@PopBase) January 7, 2025 נזכיר כי הפיצוץ, אירע בכניסה למלון טראמפ בלאס וגאס, גרם לפציעות קלות לשבעה אנשים, כשהרכב היה עמוס בדלק מירוצים, חומרי נפץ ופגזי רובה. בנוסף, החייל האמריקני, שהיה בחופשה מבסיסו השוכן בגרמניה, ירה בעצמו למוות לפני הפיצוץ. המשטרה עדכנה כי מצאה מסמך בן שישה עמודים ("מניפסט") בטלפון שלו, בו הביע ביקורת על הממשל האמריקני וציין כי הפיצוץ נועד להיות "קריאת השכמה" לארה"ב. הוא גם כתב כי הוא מאמין שהוא תחת מעקב, למרות שלא היה לו עבר פלילי ולא היה מוכר למשטרה. בנוסף, על פי הדיווחים, ליבלסברגר האמין שהמדינה צריכה להתאחד סביב הנשיא הנבחר דונלד טראמפ ויזם הטק שהוא גם מנכ"ל טסלה, אילון מאסק. "ידענו שה-AI עומדת לשנות את המשחק בשלב כזה או אחר בחיינו" "זהו רגע מדאיג, אך גם מלמד", אמר השריף קווין מקמהיל על המקרה. הוא הוסיף: "ידענו שהבינה המלאכותית עומדת לשנות את המשחק בשלב כזה או אחר בחיינו… אני חושב שזה התקרית הראשונה על אדמת ארה"ב שבה ChatGPT נוצל כדי לעזור לאדם לבנות מכשיר מסוים, ללמוד מידע בכל רחבי הארץ, תוך כדי התקדמות (אל היעד – ג"פ)". דובר מטעם OpenAI, מפתחת ChatGPT, אמר בתגובה לחשיפה זו כי החברה "מצרה על התקרית ומחויבת לכך שכלי הבינה המלאכותית יפעלו באחריות". עוד נמסר כי "המודלים שלנו תוכננו לסרב להוראות מזיקות ולמזער תכנים מזיקים. במקרה הזה, ChatGPT הגיב במידע שכבר היה זמין ברשת וסיפק אזהרות מפני פעילויות מזיקות או לא חוקיות", עוד נמסר כי החברה משתפת פעולה עם רשויות אכיפת החוק בחקירה. מאסק, מנכ"ל טסלה, אף צייץ ב-X לאחר הפיצוץ באופן תמוה למדי וציין כי "ערכת הסוללות אפילו לא עלתה באש, והצמיגים עדיין מנופחים! ברגע שנחזיר את הסייברטראק הזה לטסלה, נתקן השריטות ונחזיר אותו לכביש". The battery pack never even caught fire and the tires are still inflated! Once we get this Cybertruck back to Tesla, we’ll buff out the scratches and get it back on the road. — Elon Musk (@elonmusk) January 2, 2025 עוד אירוע טרור בסיוע הטכנולוגיה? בנוסף לפיצוץ רכב הטסלה, באותו יום עצמו התרחשה תקרית נוספת בניו אורלינס, בה נהרגו 15 אנשים ועשרות נפצעו. על פי הרשויות, שמסוד-דין ג'באר, בן ה-42, וגם הוא היה חיל צבא ארה"ב, אבל בעבר, נהג ברכב מסחרי שכור ודרס אנשים ברובע הצרפתי של העיר. ג'באר נהרג בחילופי אש עם שוטרים לפני שהספיק להפעיל שני מטעני חבלה מאולתרים שנשא עימו. הדור הבא של המשקפיים החכמים מבית ריי באן ומטא. צילום: יח"צ חקירה של ה-FBI העלתה כי ג'באר השתמש אך הוא באמצעים טכנולוגיים חדשניים לצורך הפקת פעולת הטרור שתכנן – במקרה זה במשקפיים החכמים של מטא (Meta) וריי באן (Ray-Ban). הבולשת הפדרלית מצאה כי ג'באר צילם את עצמו רוכב על אופניים באותו אזור עוד בסוף אוקטובר, ככל הנראה לצורך תכנון הפיגוע. על פי החקירה, הוא גם הרכיב את המשקפיים בזמן ביצוע הפיגוע עצמו, אך לא שידר את המתרחש בשידור חי. משקפי מטא דומים במראם למשקפיים רגילים, אך הם מאפשרים למשתמש לצלם תמונות וסרטונים ללא שימוש בידיים, ולפיכך גם מבלי שירגישו בכך. הרשויות מעריכות כי ג'באר שאב השראה לפעולתו מארגוני טרור כדוגמת דאעש, שבעבר פרסם סרטונים שבהם הוא מזדהה איתו. תסריטים שבהם מכשור טק מתקדם מסייע לפשיעה או לטרור כבר מעסיקים מזה תקופה את העולם. שתי תקריות חמורות אלו, שיכלו אף להסתיים באופן יותר טרגי, מעלות כעת ביתר שאת שאלות ותהיות בנוגע לשימוש ב-AI ובטכנולוגיות חדשניות נוספות לצורך פגיעה, פשע וטרור. 

עיריית רמת גן מבצעת באחרונה פרויקט חיבור של המקלטים הציבוריים הפרושים בעיר לרשת לורה (Lora), שמאפשרת פתיחה אוטומטית שלהם, מיד עם קבלת התרעה על מצב חירום והפעלת אזעקה ברחבי העיר. רשת לורה (ר"ת Long Range – טווח ארוך) היא טכנולוגיית תקשורת שפועלת באמצעות חיישנים ולא תלויה ברשתות תקשורת כגון סלולר. בכך היא מיישמת את תפיסת האינטרנט של הדברים (IoT). הרשת כבר החלה לפעול ברבים מהמקלטים הציבוריים בעיר, כולל בירי הלילי של הטילים על ידי החות'ים מתימן בשבועות האחרונים. "הפתרון הטכנולוגי, שכולל שימוש ראשון בישראל ברשת הייעודית LoRaWAN, פועל באופן אוטומטי, מיד עם קבלת ההתרעה מפיקוד העורף, בשילוב עם הפעלה על ידי נציגי המוקד העירוני, שפועל בכל ימות השבוע ובכל שעות היממה", אמר קובי נח, מנמ"ר עיריית רמת גן. קיים פתרון אחר בארץ – אבל הוא תלוי בתקשורת סלולרית יש לציין כי פתרון של פתיחה מרחוק של מקלטים כבר מוטמע ברשויות מקומיות שונות, כולל ברמת גן, אבל הוא תלוי בתקשורת סלולרית, שעלולה להיות איטית או לקרוס בזמן חירום. במהלך המלחמה היו כמה מקרים, במספר רשויות בארץ, שבהם נגרם עיכוב בפתיחת המקלטים עקב התלות של הפתרון בתקשורת הסלולרית, ולדברי נח, זו אחת הסיבות שהוחלט בעיריית רמת גן ליישם את הטכנולוגיה הזו. מערכת ניהול המקלטים הציבוריים ברמת גן. צילום: לכידת מסך נח הוסיף כי "הפתרון מאפשר לעירייה לשמור על תקינות המקלטים ללא צורך בהעסקת מאבטחים או בפתיחה פיזית שלהם". מדובר במקלטים שנמצאים במבנים ציבוריים כגון בתי ספר, שם יש ציוד יקר, שדורש אבטחה. המערכת יודעת לפתוח את שערי הגישה לאותו מבנה בשעות שבהן הוא לא פעיל. כמו כן, יש לה יכולות ניטור, והיא מונעת ונדליזם. הוא ציין כי פרישת רשת הלורה בכל המקלטים הציבוריים ברמת גן מסתיימת בימים אלה. ההטמעה במקלטים היא חלק מתוכנית רחבה של העירייה לפרישת הרשת, שמאפשרת לנטר ולנהל טוב יותר גם מערכות תאורה, תנועה, פינוי אשפה ועוד. ראש עיריית רמת גן, כרמל שאמה הכהן, אמר כי "הפתרון הייחודי מציג כיצד טכנולוגיה מתקדמת יכולה לשפר משמעותית את הביטחון ואיכות החיים של תושבינו, והיא צעד נוסף בהפיכת רמת גן לעיר חכמה, חדשנית ובטוחה יותר, שמציבה את ביטחון תושביה בראש סדר העדיפויות".

"בטווח הקצר, לתוקפים עם AI יש יתרון. הם יכולים להישען במהירות על החוזקות של בינה מלאכותית יוצרת, GenAI, כמו יצירת נוזקות, או אוטומציה של עותק פישינג טוב יותר. בנוסף, הם לא צריכים לדאוג לגבי הדברים שהמגינים דואגים לגביהם. יתרון נוסף לרעים הוא, שיישום הבינה המלאכותית שלהם לא חייב להיות מושלם – עליהם לעשות נכון ולהצליח במתקפה פעם אחת, בעוד שהמגינים צריכים לעשות את זה נכון כל הזמן. בטווח הארוך יותר, התמונה פחות ברורה, אבל ההיסטוריה מלמדת שהיא תתאזן במידה רבה", כך אמר בראיון בלעדי לאנשים ומחשבים ג'ייסון רולסטון, סגן נשיא ברודקום. רולסטון, מנכ"ל קבוצת האבטחה הארגונית (ESG) בברודקום, אחראי על ההיצע של פתרונות סימנטק וקרבון בלאק לעולמות אבטחת מידע, רשתות, נקודות קצה ויישומים. הוא הצטרף לחברה לאחר רכישתה את VMware. בעבר עבד במק'אפי, אינטל וסיסקו. נספרו (NessPRO), קבוצת מוצרי התוכנה של נס, מייצגת בישראל בלעדית את מוצרי התוכנה של ברודקום. לעת עתה, אמר רולסטון, "רוב התוקפים אינם מפתחים מערכות AI משלהם, אלא מסתמכים על כלי AI צד שלישי, המציעים הדרכה כיצד לבצע – ולא סוכנים רובוטיים. כלים אלה הם בעלי שימוש מוגבל לתוקפים, אך הם עלולים למנף את הכלים הללו בצורה אגרסיבית יותר וברשלנות – מאשר ספקי תוכנה, וזה נותן להם יתרון". לטווח הארוך, העריך, "התוקפים לא יפתחו מערכות AI משלהם, אלא יסתמכו על פתרונות מדף. המנצח יהיה זה שישקיע יותר באימון AI". רולסטון הוסיף, כי "בתחום האבטחה, AI רק בתחילת הדרך. אהיה גלוי לב: עבור רוב הספקים זה בעיקר כלי שיווקי. זה עדיין מוקדם, אך אנחנו מתחילים לראות איך AI יכולה לספק תועלות באבטחת סייבר. בסופו של יום, ארגונים מחפשים מערכות AI אמתיות, המסוגלות לחשוב באופן עצמאי. בחלוף הזמן, הבינה המלאכותית תיקח על עצמה תפקיד חשוב יותר ויותר באבטחת סייבר". "מפתה להתמקד באיום, או בכותרת האחרונים, במיוחד אם הודעות טקסט ומיילים דחופים ממנהלים וחברי דירקטוריון מודאגים ממלאים את תיבת הדואר שלך", ציין, "אבל אסור לרדוף רק אחרי הדברים הנוצצים, כי אז תיפגע. חשוב יותר להישאר ממוקד בהגנות שלך, לוודא שהצוות שלך מאומן כראוי ובעל משאבים להפיק את המרב מכלי האבטחה ואז – לזהות ולצמצם את הפערים שבהגנות. כך יתקבל חוסן סייבר לארגון". בצד המותקף, אמר רולסטון, "תאגידים נמצאים על הכוונת באופן גורף על ידי שחקני איום שהמניע שלהם כספי: כסף הוא המניע ביותר מתשעה מעשרה אירועים. התקפות מבוססות רווח נוטות להסתיים בסוג כלשהו של משא ומתן. התקפות של מדינות לאום רוצות לגנוב מודיעין בשקט או לגרום נזק. אבל, הנה נקודת מפתח: לעתים קרובות אנו רואים ארגונים הממעיטים בערכם כיעד למדינת לאום זרה, ולא מבינים שדרכם ניתן להגיע ליעד האמיתי, סוכנות ממשלתית. אנו רואים הרבה יותר התקפות על גופים פרטיים המשמשים כחלק משרשרת האספקה העמוקה של תשתיות קריטיות וממשלות. שיתוק אחד מהשחקנים בשרשרת עלול לגרום לאפקט דומינו. עוד אנחנו רואים יותר ויותר חפיפה בין קטגוריות שונות של תוקפים, והצלבה בין הקבוצות האלה מבחינת וקטורים, טקטיקות וטכניקות. המשמעות: יותר סיכון לארגונים". "אתגר אבטחת הנתונים בענן – הייחודי ביותר" "הענן", ציין, "מציב אתגרי אבטחה רבים, וביניהם – אתגר הנתונים הוא הייחודי ביותר. עם המעבר לענן, הנתונים התחילו להתפשט למרחקים. ארגונים צריכים להבין באילו שירותי ענן הם משתמשים וכיצד השירותים מנהלים את הנתונים שלהם, ועל בסיס זה –  לבחון את אכיפת מדיניות האבטחה. עליהם גם להיות ערניים מאוד לגבי הנתונים החשופים לחברות צד שלישי, למניעת מתקפות פוטנציאליות בשרשרת האספקה. שירותים מבוססי ענן הופכים למטרה נפוצה יותר למתקפות, והמדאיגות במיוחד הן התקפות המכוונות אך ורק לנכסי ענן. ארגונים רבים מסתמכים על ספק הענן שלהם שיאבטח סביבות אלו, אך להסתמכות זו יש מחיר. עליהם להשלים את ההגנה עם פתרונות שיצמצמו את כשלי האבטחה של ספקיות הענן". "כלי התקיפה זמינים באופן נרחב לרעים בכל הרמות, ולכן כל ארגון נמצא כעת בסיכון", סיכם רולסטון, "לכן ההתמקדות שלנו היא באספקת אבטחה ברמה ארגונית לכל, מארגונים גדולים ועד סטארט-אפים".

אמרה אחת של מנכ"ל אנבידיה, ג'נסן הואנג, הביאה לירידה תלולה בשווי הכולל של חברות המחשוב הקוונטי – שהמשקיעים הורידו אותו בשמונה מיליארד דולר ביממה אחת בלבד. הסיבה ללחץ של המשקיעים היא שהואנג אמר שלשום (ג') שהמחשבים הקוונטיים יגיעו לבשלות רק בעוד בין 15 ל-30 שנים. "אם אתה אומר שהמחשוב הקוונטי יהיה שמיש רק בעוד לפחות 15 שנים, זה בצד המוקדם של ההערכות. אם אתה אומר 30 שנה, זה כנראה בצד המאוחר שלהן. אבל אם אתה בוחר להגיד 20 שנה, אני חושב שכולנו נאמין בזה", אמר הואנג לשומעיו ביום האנליסטים של אנבידיה בתערוכת CES. האמירה הזאת העירה תכונה שלילית בשוק, עד כדי כך ששערי המניות של כמה חברות בולטות בתחום רשמו ירידות של עשרות אחוזים: IonQ וריגטי מחשוב צללו ב-40% ו-D-Wave – ב-36%. מנכ"ל D-Wave, אלן ברץ, הגיב לדברים של הואנג בראיון ל-CNBC ואמר כי "הוא לגמרי טועה. הסיבה שהוא טועה היא שאנחנו, ב-D-Wave, נמצאים בפרודקשן כבר כיום. לקוחות כגון מסטרקארד ו-NTT Docomo משתמשים במחשבים הקוונטיים שלנו כבר כיום בפרודקשן שלהם, על מנת להיטיב עם הפעילות העסקית שלהם". "לא 30 שנה מהיום, לא 20 שנה מהיום, לא 15 שנה מהיום – המחשוב הקוונטי שמיש כבר כיום", ציין ברץ. "זה רק תיקון" מומחים מרגיעים ואומרים שירידות השערים התלולות בשערי חברות המחשוב הקוונטי הן לא יותר מתיקון. אחד מהם, גרג באסוק, מנכ"ל AXS השקעות, אמר כי "מכיוון שהערכות השווי של חברות המחשוב הקוונטי מעט גבוהות, אני לא מופתע מהתיקון הנוכחי. מזה זמן, הדעה הרווחת היא שהמחשוב הקוונטי יהיה נגיש בצורה רחבה רק בעוד שנים. לכן, החדשות השליליות של היום (הכוונה היא לדברים של הואנג – י"ה) הן לא חדשות". אגב, הואנג – איך לא – אמר שהוא מאמין שיהיה לאנבידיה "חלק משמעותי מאוד" בייצור המחשבים הקוונטיים ובסיוע לתעשייה "להגיע לשם הכי מהר שאפשר".

הביתן הלאומי של ישראל, שמשרד הכלכלה הקים בתערוכת CES, שמתקיימת השבוע בלאס וגאס, זכה בפרס מטעם ארגון הטכנולוגיה לצרכנים CTA, שמארגן את אירוע הענק. מוטי גמיש, מנכ"ל משרד הכלכלה, שעומד בראש המשלחת הישראלית ל-CES, אמר כי מדובר בעוד הכרה בינלאומית בחדשנות ישראלית, שלדבריו "מדגישה את כוחה של ישראל כמרכז טכנולוגי עולמי". הוא אמר כי "הביתן הישראלי לא רק מציג את ההישגים המרשימים של החברות הישראליות, אלא גם מחזק את מעמדנו בזירה הגלובלית, ומספק הזדמנויות חדשות לשיתופי פעולה והשקעות. דווקא בימים מאתגרים אלה, אנחנו נחושים להמשיך ולהוביל בעולם הטכנולוגי". תערוכת CES היא אחת הזירות החשובות בעולם לחשיפת חדשנות טכנולוגית ויצירת קשרים עסקיים. למרות המלחמה והמציאות המורכבת בישראל, השתתפו בביתן השנה 14 חברות חדשניות מתחומי אלקטרוניקת הצרכנים, הטכנולוגיות החכמות, הרובוטיקה והבינה המלאכותית. החברות הישראליות הציגו פתרונות טכנולוגיים מתקדמים. משלחת משרד הכלכלה, בראשות גמיש ומנהל מערך סחר החוץ במשרד, רועי פישר, ליוותה את הפעילות של החברות הישראליות בתערוכת CES, והשתתפה באירועי הפתיחה הרשמיים, בפגישות ובדיונים עם נציגי תעשייה בינלאומיים. לדברי פישר, "החברות הישראליות הוכיחו עמידות יוצאת דופן ורוח יזמית מעוררת השראה מאז תחילת המלחמה. גם בתקופות מאתגרות שמרנו על רציפות הפעילות הכלכלית הבינלאומית – מה שאפשר לנו להגיע לתערוכה עם הישגים מרשימים, הזדמנויות חדשות ופרס חדשנות יוקרתי. הביתן הישראלי ב-CES הוא עדות מוחשית ליכולותינו להוביל שווקים גלובליים ולמנף שיתופי פעולה בינלאומיים לטובת הכלכלה הישראלית". מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה אמון על ניהול וניווט מדיניות הסחר הבינלאומית של מדינת ישראל. הפעילות העיקרית שלו היא לקידום הסחר והיצוא, ייזום ותחזוקת הסכמי סחר לשיפור תנאי הפעילות בישראל ומתן סיוע, ליווי מקצועי ומימון לחברות יצואניות. המינהל מפעיל 55 נציגויות כלכליות, בהובלת נספחות ונספחים כלכליים.ות בעולם, שמהווים.ות הזרוע הביצועית של המשרד בשווקים הבינלאומיים. בתמונה: מימין – ליאור קוניצקי, משנה למנכ"לית ומנהל חטיבת הפיתוח העסקי של מכון היצוא; רועי פישר, מנהל מערך סחר חוץ במשרד הכלכל; עומר פיין, ראש המשלחת הכלכלית לחוף המערבי, סחר חוץ; מוטי גמיש, מנכ"ל משרד הכלכלה; ומעניק הפרס, גארי שפירו, מנכ"ל CTA.