בעיתוי מעניין – פחות משבועיים לפני כניסתו המחודשת של דונלד טראמפ לתפקיד נשיא ארה"ב – ענקית הרשתות החברתיות מטא הודיעה רשמית על ביטול תוכנית בדיקת העובדות שלה. לדברי החברה האם של פייסבוק, אינסטגרם, ת'רדס ואחרות, במקום הליך בדיקת העובדות שהופסק, תאמץ החברה מערכת "הערות קהילה" המזכירה את זו של X (טוויטר לשעבר), שבבעלות אילון מאסק. After bringing Dana White onto his board at Meta, and seeing the success Elon Musk has had with X, Mark Zuckerberg says he's bringing back free speech to Instagram and replacing fact checks with Community Notes. pic.twitter.com/N5klEKsea2 — Scott Adams (@scottadamsshow) January 7, 2025 "יותר חופש ביטוי" מנכ"ל מטא, מארק צוקרברג, הסביר בהודעה מצולמת כי "בודקי העובדות היו פשוט מדי מוטים פוליטית, והרסו יותר אמון ממה שיצרו כזה, במיוחד בארה"ב". צוקרברג הוסיף כי "הגיע הזמן לחזור לשורשים סביב חופש הביטוי". במסגרת השינוי, מטא הודיעה כי תפסיק לפקח באופן יזום על דברי שטנה והפרות אחרות של כלליה, ובמקום זאת תסתמך על דיווחי משתמשים כדי לזהות תוכן בעייתי. החברה תמקד את המערכות האוטומטיות שלה בהסרת "הפרות חמורות" – שיכללו פרסומים בנושאים כמו טרור, ניצול ילדים, הונאות ותוכן הקשור לסמים. ענקית הטק גם אמרה כי תאפשר "יותר חופש ביטוי" על ידי הסרת מגבלות על נושאים שנויים במחלוקת, כגון הגירה וזהות מגדרית. בנוסף, החברה תאמץ גישה מותאמת אישית לתוכן פוליטי, כך שאנשים שירצו לראות יותר תוכן כזה יוכלו לעשות זאת. השינוי במדיניות מגיע לאחר שנים של ביקורת על תוכנית בדיקת העובדות של מטא, שהושקה ב-2016. התוכנית, שהסתמכה על ארגונים כמו Associated Press ו-Snopes, ספגה ביקורת על כך שהיא מוטה ואינה יעילה. בנוסף, מטא הואשמה בהפצת מידע שגוי ובהסלמת אלימות נגד מיעוטים. מנגד, כעת יש רבים שמבקרים את הפסקת בדיקת העובודת בטענה שמדובר במהלך "חנפני" שיחמיר את תפוצת הפייק ניוז ומידע הכזב בעולם. ????️ Our full statement in response to @Meta ending its third-party fact checking programme in the US: https://t.co/Lb23BhO1QC pic.twitter.com/IpRIu0sZ3Q — Full Fact (@FullFact) January 7, 2025 למעשה מטא הודתה כעת שהיא "מבצעת יותר מדי טעויות" בצנזור תוכן "בלתי מזיק", ולפיכך תפסיק להוריד תכנים שסומנו כ"בעיתיים" על ידי מערכות אוטומטיות, ותסתמך על דיווחי משתמשים. לפי הודעת החברה, "בשנים האחרונות פיתחנו מערכות מורכבות יותר ויותר לניהול תוכן בכל הפלטפורמות שלנו, בין השאר בתגובה ללחץ חברתי ופוליטי למתן תוכן. גישה זו הלכה רחוק מדי. למרות שרוב המאמצים הללו היו מכוונות טובות, הם התרחבו עם הזמן עד לנקודה שבה אנחנו עושים יותר מדי טעויות, מתסכלים את המשתמשים שלנו ולעתים קרובות מדי מפריעים לביטוי החופשי שברצוננו לאפשר. יותר מדי תוכן לא מזיק מצונזר, יותר מדי אנשים מוצאים את עצמם כלואים בטעות ב"כלא פייסבוק" (הכוונה היא לחסימות וסנקציות של החברה על תכניהם – ג"פ), ולעתים קרובות אנחנו איטיים מדי להגיב לכך". במטא הצהירו כי הם לא מעוניינים להיות "בוררים של האמת", אלא לספק למשתמשים מידע נוסף על התכנים שהם רואים בפלטפורמה. לפי סברת החברה ולטענתה, מערכת "הערות הקהילה" החדשה תאפשר למשתמשים לכתוב הערות על פוסטים שעלולים להטעות, ואף לדרג הערות של אחרים, וזאת בדומה במיוחד למודל הקיים ב-X. מטא אף הדגישה כי תהיה שקופה לגבי האופן שבו דעות שונות משפיעות על ההערות המוצגות באפליקציות שלה. מדוע השינוי נחשב ככזה שיסייע למטא להתקרב אל דונלד טראמפ? כעת הוא מרוצה אחרי שרק באוגוסט איים לכלוא את צוקרברג. דונלד טראמפ. צילום: BigStock השינויים במדיניות מגיעים על רקע מאמציה של מטא להתקרב אל הנשיא הנבחר טראמפ ולשאת יותר חן בעיניו, וזאת לאחר שהחברה הרחיקה אותו מהפלטפורמות שלה בעקבות ההסתערות על הקפיטול ב-6 בינואר 2021. ואכן טראמפ עצמו בירך על השינויים באומרו: "הם עברו דרך ארוכה – מטא". נזכיר כי במהלך הקמפיין האחרון לנשיאות, באוגוסט, הנשיא לשעבר טראמפ דיווח כי הוא כותב ספר חדש ובו צוין כי צוקרברג תכנן במכוון לפעול נגדו במהלך בחירות 2020, ואמר כי מנכ"ל מטא "יבלה את שארית חייו בכלא" אם יעשה זאת שוב. כעת, לאחר השינויים שהוכרזו ובתייחסו אל צוקרברג, אמר טראמפ כי בהודעתו הוא "היה מאוד מרשים". כשנשאל אם הוא מאמין שצוקרברג הגיב לאיומיו בכליאה עתידית, השיב הנשיא נבחר ב-"ייתכן". כפי שדיווחנו אתמול (ג'), בנוסף לשינויים במדיניות, מטא גם מינתה את דנה ווייט, מנכ"ל ליגת ה-UFC וידיד קרוב של טראמפ, לדירקטוריון שלה. צעד זה נתפש כניסיון נוסף לרצות את הנשיא הנבחר ולפייס אותו לקראת כניסתו לתפקידו הרם. בנוסף, בעולם הטכנולוגי קיימים חששות רבים מהכהונה השנייה של טראמפ, שכן ענקיות הטק של ארה"ב חוששות ממבחר מהלכים שיכולים לפגוע בהן – כדוגמת שינוי מיסוי על יבוא, שעתיד לשנות את הוצאות מגזר הטכנולוגיה המקומי; משינוי בחוקי ההגירה וקליטת עובדים מרחבי העולם לעבודה בהיי-טק האמריקני; כמו גם מפגיעה בזכויות להט"ב או מיעוטים במדינה. לפיכך, חברות הטכנולוגיה וקברניטיהן מנסים להתקרב לטראמפ ואף לאמץ התנהגויות שהולמות את תפישת עולמו, כפי שניתן לראות בשינוי המדיניות של מטא בנושא חופש הביטוי. "ברוכים הבאים למסיבה" לינדה יאקרינו, מנכ"לית X. צילום: ShutterStock בתגובה להצהרת מטא על השינוי במדיניות מיתון התוכן שלה, אמרה לינדה יאקרינו, מנכ"לית X, כי "זה ממש מגניב" והוספה ש-"זה (השינוי – ג"פ) לא יכול להיות יותר מאשר אישור" המוכיח כי צוקרברג ומטא הבינו גם הם את המסר שמאחורי התנהלות X בנושא חופש הביטוי. יקרינו טענה גם שמודל הערות הקהילה שמטא אמרה כי תאמץ הוא "בדיקת העובדות המהירה והיעילה ביותר, ללא הטיה", והצהירה כי זה "מעורר התנהגות נהדרת" בפלטפורמה. בנוסף, לדבריה, כאשר פוסט מקבל הערה, הוא משותף באופן משמעותי פחות. יקרינו אף פנתה אל מטא ב-"ברוכים הבאים למסיבה". כשנשאלה אם החלטתה של המתחרה באמת עוסקת בחופש הביטוי, כפי ש-X אמרה שההחלטה שלה עוסקת בכך, יקרינו ענתה "בהחלט" והוסיפה כי "האנשים בכל רחבי העולם אמרו את דברם".

השינוי במדיניות של מטא, שהחליטה לוותר על בדיקת העובדות ועל הדרך לפטר 40 אלף עובדים, מעורר ביממה האחרונה הדים רבים. אחת הסיבות הבולטות לכך היא שההחלטה באה כשבועיים לפני כניסתו לבית הלבן של דונלד טראמפ, שמאז שנבחר לנשיאות ארצות הברית בפעם הקודמת מבקר את מטא בחריפות, בטענה שהיא מצנזרת פוסטים ודעות של אנשי ימין. לדברי החברה האם של פייסבוק, אינסטגרם, ווטסאפ, ת'רדס ואחרות, במקום הליך בדיקת העובדות שהופסק, תאמץ החברה מערכת "הערות קהילה" המזכירה את זו של X (טוויטר לשעבר), שבבעלות אילון מאסק – מקורבו לטראמפ, שצפוי להשפיע מאוד בממשל החדש (עד שיהיה ביניהם פיצוץ, שרבים מעריכים שיקרה). מנכ"ל מטא, מארק צוקרברג, הסביר בהודעה מצולמת כי "בודקי העובדות היו פשוט מדי מוטים פוליטית, והרסו יותר אמון ממה שיצרו כזה, במיוחד בארצות הברית". צוקרברג הוסיף כי "הגיע הזמן לחזור לשורשים סביב חופש הביטוי". מטא ידעה בשנים האחרונות יחסים עכורים עם טראמפ, לאחר שלקראת הבחירות בארצות הברית ב-2016 השיקה תוכנית לבדיקת עובדות, על מנת למנוע הפצת פייק ניוז בפלטפורמה. טראמפ וגורמים רפובליקניים אחרים האשימו בעקבות כך את מטא בהטיה. היחסים העכורים הגיעו לשיא ב-2021, כשבעקבות מהומות גבעת הקפיטול ב-6 בינואר, מטא החליטה לחסום את חשבונותיו של טראמפ בכל הפלטפורמות שלה. מאז ביצעו הרשתות החברתיות צעדים שנחשבים כידידותיים לשמרנים, אולם זה לא הרגיע את הביקורת ואת המתקפות שלהם. צעד מבורך למען חופש הביטוי או צעד מסוכן לעולם? האם הרצון במתן חופש ביטוי מלא הוא הסיבה האמיתית לסיבוב הפרסה של מטא, או שמא הרצון להתקרב לטראמפ ולהרוויח עוד? לפי מומחים שמצוטטים במקורות שונים ברשת, נראה שגם וגם וגם. אחדים מהמומחים אומרים שלקראת עלייתו של הממשל החדש, מטא רוצה "להעיף" מדיניות שאנשי הימין יצאו נגדה בשנים האחרונות – כולל, כאמור, טראמפ עצמו. פרופ' אריק גולדמן מבית הספר למשפטים של אוניברסיטת סנטה קלרה אמר ל-ABC כי "צוקרברג ידע שצפוי לו מאבק לשינוי המדיניות הבסיסית הזו של פייסבוק. השאלה היא למה הוא החליט על זה עכשיו". פרופ' סול מסינג מהמרכז למדיה חברתית ופוליטיקה באוניברסיטת ניו יורק, שהייתה בעברה מדענית בפייסבוק, אמרה כי "בזמן האחרון היה בעמק הסיליקון שינוי לכיוון הימין, בכל הנוגע לחופש הביטוי, וייתכן שההחלטה הזו היא חלק מזה". לדברי פרופ' ג'ון וויהבי, מומחה למדיה, חדשנות וטכנולוגיה באוניברסיטת נורת'איסטרן, הגם שקשה לבודקי עובדות לפקח על המידע בפלטפורמה עם מיליארדי משתמשים (כמו פייסבוק – י"ה), "קיומם חשוב, כי הוא מסמל כוונה לאמון, לבטיחות וליושרה של המידע". הוא כינה את הצעד מסוכן, "במיוחד כשרוחות של פופוליזם אוטוריטרי נושבות לאורכו ולרוחבו של העולם". מייגן דאנקן, שחקרה את האפקטיביות של פיקוח על תוכן על ידי קהילות – כאמור, השיטה שבה מטא בחרה לנקוט מעכשיו, אמרה כי "הזזתם של בודקי העובדות והחלפתם בבדיקות מידע על ידי הקהילה מזיקות לסביבת המידע (או, במילים אחרות, מביאות להפצה של הרבה יותר פייק ניוז – י"ה) ולדמוקרטיה". מנגד, קייס מאיירס, מומחית ליחסי ציבור ומדיניות ציבורית, ציינה ש-"הצעד של צוקרברג משקף את השינוי בדעות הפוליטיות, בצריכת המדיה ובציפיות של החברה מהמדיה, ומסמלת את שינוי הגישה של מטא לשיח יותר פתוח ומגוון בפלטפורמות שלה".

Work transformation Summit EMEA – הוועידה השנתית המסורתית של חברת זום (Zoom), שתיערך אונליין ב-18 בינואר 2025, מסיטה את הפוקוס מהשאלה "מדוע להשתמש ב-AI?" לכיוון "מתן טיפים שימושיים ואסטרטגיות להטמעת הכלים החדשים שמציעה לנו הבינה המלאכותית". האירוע הווירטואלי יכנס יחד כמה מהמומחים העולמיים מהתעשייה ומחברת זום כדי להניע שיחה פתוחה, שבסופה ייצאו המשתתפים – ממגוון תחומים במשק – עם תובנות כיצד על ארגונים לשתף פעולה, להתחבר ללקוחות טוב יותר וחכם יותר, לעמוד ביעדים עסקיים ולשמור על העובדים מאושרים, וכל זאת בסביבת עבודה דינמית ועמוסת טכנולוגיות חדשות ומסעירות. בין הדוברים: הסופר והעתידן הסלבריטאי מייק וולש – על המהפיכה התעשייתית החמישית;  דן פריסט – סמנכ״ל AI ב-PwC, ניקול ג'קסון-דה-ז'ואה – דירקטורית בחברת בוסטון קונסלטינג גרופ (Boston Consulting Group) ופסקל בורנה – מחלוצי הבינה המלאכותית. המפגש מיועד למנהלים.ות  ממגוון תחומים, מוביל.ות דעה ותעשייה ואנשי HR. בין הנושאים שיידונו בהרחבה: כיצד AI מקדמת יעילות במקום העבודה, לימוד מסיפורי הצלחה במקומות עבודה שכבר מיישמים AI, אבטחת AI, פרטיות, כיצד מפיקים את המקסימום מהכלים החדשים וחיזוק חוויית הלקוח באמצעות AI. ההרשמה למפגש – חופשית. לחצו כאן לתוכנית המלאה ולהרשמה. הדוברים בכנס Work transformation Summit EMEA של זום. צילום: זום

מארק צוקרברג, כפי דיווחנו היום (ד'), הסיר את הליך בדיקת העובדות מהפלטפורמות שבבעלות מטא, שהוא מנכ"לה. בנוסף הוא צירף את דנה ווייט, ידידו הקרוב של הנשיא הבא של ארה"ב, דונלד טראמפ, ושמרן מפורסם, לדירקטוריון ענקית הטק בהובלתו. ג'ף בזוס, הבעלים של אמזון והיו"ר שלה, קנה ממלניה טראמפ, ב-40 מיליון דולר, את הזכויות לסרט התיעודי שלה על עצמה, שיעלה – איך לא? – באמזון. יזם הטק רב הפעלים אילון מאסק כבר כל כך קרוב אל הנשיא הנבחר עד כדי שלפי השמועות הוא ישן לא אחת במאר-א-לאגו – אחוזתו של טראמפ. וזה בנוסף לכך שתרם לקמפיין של טראמפ מיליונים רבים, ושכבר החזיר לכיסיו את ההשקעה פי כמה וכמה, כי מניות החברות שלו זינקו אחרי שנודע שמונה ליועץ התייעלות בממשל החדש, ובעקבות הסברה שלכן הענקיות טסלה, SpaceX, X והחברות האחרות שבבעלות מאסק – יזכו בטיפול אוהד מהממשל הנכנס.  טים קוק, המנכ"ל של ענקית הטכנולוגיה אפל, הודיע כי תרם באופן אישי סכום של מיליון דולר לטקס ההשבעה של הנשיא הנבחר.  אפילו סונדר פיצ'אי, מנכ"ל גוגל, חברה אשר לה יריבות ותיקה עם טראמפ, טילפן לברך אותו אחרי שנודע על ניצחונו בבחירות. אלו רק חלק מהדוגמאות להתרפסות המובהקת של זירת הטכנולוגיה האמריקנית בפני מי שרק לפני ארבע שנים הפך לפרסונה נון גראטה בפלטפורמות המדיה החברתית של החברות הגדולות, אחרי הפסדו בבחירות 2020 לביידן. כזכור, אז עלו אוהדי טראמפ לגבעת הקפיטול למחות על מה שחשבו – וששמעו מנבחרם – שהוא תרמית בחירות וקיפוח קולוסאלי שחווה נציג המפלגה הרפובליקנית בבחירות. בתגובה למהומות ולשפיכות הדמים בקפיטול, סולק טראמפ מכל הרשתות החברתיות, משום שנחשד כמתסיס ומלבה את מעריציו דרכן למרד, ואף כמפיץ מידע שגוי ומוליך שולל במכוון. במה תשרת הכחדת הליך בדיקת העובדות את הפיכת פייסבוק, אינסטגרם ות'רדס לכאלו שמאפשרות להמונים יותר אפשרות להתבטא? בבדיקת עובדות הפרוצדורה היא בחינת תוכן שלא בטוח שהוא אותנטי או מדויק מול מידעים רבים ממקורות אמינים. איך זה בדיוק מפריע לכלל האנשים להתבטא? זה בעיקר מפריע למי שאכן מפרסמים תוכן שמכיל מידע שגוי, וכנראה במכוון ארבע שנים חלפו, טראמפ הקים לעצמו פלטפורמה שבה יוכל לפרסם ככל העולה על דעתו – את 'החברתית האמיתית' בעלת האוריינטציה הימנית/שמרנית – אבל כעת נראה שיותר ויותר מחסומים בהם נתקל בנוגע להפצת מה שהוגדר כפייק ניוז (למשל על מגיפת הקורונה), מוסרים בפניו ובפני מי שיהיה מעוניין לנהוג כך כיום. ומחסומים אלו אינם מוסרים סתם, אלא במיוחד על מנת לשבות את ליבו של הנשיא הנבחר, ולרכוש את חברותו מחדש – או לראשונה. Mark Zuckerberg is removing fact-checking from Meta. ???? I hope most rational people are asking themselves why removing fact-checking is necessary for free speech and expression. Only liars and con-artists don’t like being fact-checked. pic.twitter.com/RuER0Yhpt5 — Ryan Shead (@RyanShead) January 7, 2025 "רק שקרנים ורמאים לא אוהבים שבודקים עובדות" אבל בואו נתמקד לרגע בפרשת בדיקת העובדות והפסקת הנהוג הזה עליו הכריזו צוקרברג ומטא. נתקלתי ב-X בציוץ שדיבר אליי. מגיש הפודקאסטים ריאן שיד כתב פוסט תגובה למהלך ובו תהא: "מארק צוקרברג מסיר את בדיקת העובדות מ-מטא. אני מקווה שרוב האנשים הרציונליים שואלים את עצמם מדוע הסרת בדיקת עובדות נחוצה לחופש הביטוי והביטוי", ואז ענה: "רק שקרנים ורמאים לא אוהבים שבודקים עובדות". ואכן, במה תשרת הכחדת הליך בדיקת העובדות את הפיכת פייסבוק, אינסטגרם ות'רדס לכאלו שמאפשרות להמונים יותר אפשרות להתבטא? בבדיקת עובדות הפרוצדורה היא בחינת תוכן שלא בטוח שהוא אותנטי או מדויק מול מידעים רבים ממקורות אמינים. איך זה בדיוק מפריע לכלל האנשים להתבטא? זה בעיקר מפריע למי שאכן מפרסמים תוכן שמכיל מידע שגוי, וכנראה במכוון. כי מי שמשתף או אפילו כותב בעצמו תוכן שקרי/שגוי, אך בתמימות, אמור דווקא לשמוח אם אחרי בדיקה רשמית ידווח לו שהמידע שבידיו לא נכון ולכן הופסקה הפצתו דרך כלי המדיה החברתית. חשוב לדעת כי במסגרת השינוי עליו הכריזה, מטא הודיעה כי תפסיק לפקח באופן יזום על דברי שטנה והפרות אחרות של כלליה, ובמקום זאת תסתמך על דיווחי משתמשים על מנת לזהות תוכן בעייתי, ותתמקד בהסרת תכנים רק בגין "הפרות חמורות" – למשל בנושאי טרור, ניצול ילדים, הונאות, סמים וכדומה. ענקית הטק גם אמרה כי תאפשר "יותר חופש ביטוי" על ידי הסרת מגבלות על נושאים שנויים במחלוקת, כגון הגירה וזהות מגדרית. בנוסף, החברה תאמץ גישה מותאמת אישית לתוכן פוליטי, כך שאנשים שירצו לראות יותר תוכן מסוים שכזה – גם אם הוא נחשב כ"קיצוני" עד כה – יוכלו לעשות זאת. הדרך להסיר תוכן פוליטי שתחליטו כי אינו רצוי משום שהוא, לסברתכם, שקרי ומוליך שולל תהיה מעתה רק לגייס אנשים שסבורים כמותכם ולדווח על התוכן יחד. וגם אז לא בטוח בכלל שזה יעזור, שהרי אין מי שיבחן אם התוכן אותנטי ודבק בעובדות או מהדהד שקרים. אז עמק הסיליקון וקברניטיו רוצים להיות קרובים לטראמפ, כדי שהוא יסייע לתאגידים שלהם להמשיך לשגשג, לא יפעיל עליהם רגולציה חונקת ובכלל – יהיה חמודי כלפיהם. כתוצאה מכך אנחנו לא רק רואים באופן הגס ביותר כיצד מתהווים עוד ועוד קשרי הון-שלטון בארה"ב, עוד בטרם כניסת טראמפ לבית הלבן ב-20 בינואר, אלא שאנחנו מתחילים להבין היטב מי עומדים להיות קורבנות ההתקרבות הזו – אנחנו.

לאחר שתכונת הסיכומים של Apple Intelligence הניבה סיכומים שגויים ומשובשים, ה-BBC מדווח, כי אפל הודיעה, שתשנה את האופן שבו מכשיריה מציגים הודעות סיכום. זמן לא רב לאחר שהתכונה החדשה הושקה בבריטניה, התלונן ה-BBC על השכתוב מחדש של כותרת שדיווחה על חשוד בירי, ובסיכום שנוצר על ידי  Apple Intelligence נכתב שה-BBC דיווח שלואיג'י מנג'ונה ירה בעצמו. מאז, לפי ה-BBC, הסיכומים של אפל יצרו הודעות שגויות נוספות, כמו הכרזה על הזוכה באליפות העולם בירי בחיצים עוד לפני שהאירוע התחיל, או שכתוב של כותרת שאומרת "הטיול הזה כמעט הרג אותי" לסיכום במילים "ניסיון התאבדות". "סיכומי הבינה המלאכותית הללו של אפל אינם משקפים – ובמקרים מסוימים סותרים לחלוטין – את התוכן המקורי של ה-BBC", נכתב בדיווח. לפי הדיווח, אפל אמרה בהצהרה, ש-"עדכון תוכנה בשבועות הקרובים יבהיר טוב יותר מתי הטקסט המוצג הוא סיכום שנוצר על ידי Apple Intelligence". עוד ציינה אפל, כי הודעות הסיכומים היא תכונה אופציונלית, שניתן להפעיל או להשבית וגם לבחור אילו אפליקציות משתמשות בה על ידי מעבר להגדרות > התראות > סיכומים".

"בממד הסייבר, העולם חווה איום מתמשך. המתקפות גדלות במורכבותן ובהיקפן, ונעשות נועזות יותר. הרעים עורכים ניסיונות בלתי פוסקים לבצע מתקפות על התשתיות הלאומיות והפרטיות – ואלה נבלמים מדי יום. הטכנולוגיה מביאה עימה איומים חדשים, שמצריכים פתרונות חדשים", כך אמר חיים ליטבק, ראש מרכז החדשנות במערך הסייבר הלאומי. לדבריו, "מערכות הבקרה התעשייתיות (ICS), שנמצאות בשימוש בענפי התעשייה ובתשתיות קריטיות, נועדו ליצור אוטומציה של פעילות תעשייתית, דוגמת זיקוק נפט, סינון מים ואוטומציה בתהליכי קווי הייצור בתעשיות השונות. בשנים האחרונות היו יותר מתקפות שהתמקדו במרחב רשתות ה-ICS. שלא כמו במתקפות נגד רשתות IT, אירועים שכאלה עלולים להשליך ישירות על איכות חייהם ועל ביטחונם הפיזי של אזרחים – הצפות של ערים, דלף של גזים רעילים, פיצוץ של מיכלים והשבתת שירותים חיוניים, כגון חשמל, גז ומים. בעולמות ה-IoT וה-ICS, ארגוני אנרגיה הם המותקפים ביותר, ונדרשים להגנה רבה יותר ומוכללת". ליטבק דיבר בכנס ICS CyberSec 2025 של אנשים ומחשבים, שנערך זו השנה התשיעית ודן באבטחת סייבר על תשתיות קריטיות. הוא התקיים היום (ד') במרכז האירועים והכנסים לאגו בראשון לציון, בהנחיית יהודה קונפורטס, העורך הראשי של אנשים ומחשבים, ודניאל ארנרייך, יועץ הגנת סייבר למערכות תפעוליות, ובהשתתפות מאות מומחים בתחום.  צילום ועריכת וידיאו: ליטל רובינשטיין לדברי ליטבק, "עולם ה-IT כולל את הדאטה סנטרים, העננים, המחשבים, השרתים, ומערכות האחסון והתקשורת. עולם ה-OT מכיל את כל היבטי השליטה והבקרה (שו"ב), שהגיעו מהעולם הפיזי, שבו עלול להיווצר מצב של פגיעה בחיי אדם או בסביבה בשל, לדוגמה, דלף של מתקן כימיקלים". המעבדה הלאומית לסייבר, בקרה תעשייתית, תשתיות ואנרגיה "מערכות בקרה ששולטות על תהליכים תעשייתיים שונים, החל מייצור מזון מפעל וכלה בייצור חשמל – מהוות יעד אטרקטיבי לתקיפות סייבר, ופגיעה בהן עלולה להשליך ישירות על איכות על חייהם ועל ביטחונם הפיזי של האזרחים, ובמקרה הגרוע אף להביא להשבתת שירותים חיוניים, כגון חשמל, גז ומים. לכן, כחלק מהמענה להגדלת חוסן הסייבר בישראל בכלל ובמגזר האנרגיה בפרט, משרד האנרגיה ומערך הסייבר הלאומי הקימו בבאר שבע את המעבדה הלאומית לסייבר, בקרה תעשייתית, תשתיות ואנרגיה. זו נועדה למציאת פתרונות ולבחינת אתגרים בעולם תוכן זה", ציין ליטבק. "המעבדה", הוסיף, "מהווה מרכז חדשנות וידע בינלאומי למערכות בקרה תעשייתית וסייבר. היא מציעה מגוון רחב של שירותים ומנהלת קשרי עבודה עם לקוחות, ספקים, ארגונים ממשלתיים, ביטחוניים ופרטיים, אקדמיה ומכוני מחקר בארץ ובחו"ל. בנוסף, היא מהווה פלטפורמה להאצה ולקידום טכנולוגי ומסחרי של פתרונות חדשניים". ליטבק אמר ש-"המעבדה פועלת בכמה תחומים: היא בודקת את היעילות והחוסן של מוצרי ומערכות הגנה על תשתית המבוססת על מערכות ICS-SCADA; מעניקה הדמיה, חקירה וניתוח של דרכי התמודדות למתקפות על מערכות אלה; ומהווה סביבת מחקר טכנולוגית, לשיתוף מידע וידע בתחום עבור הממשלה, התעשייה והאקדמיה בארץ ובחו"ל". לסיכום הוא ציין כי "משימת ההגנה המתמשכת על מערכות בקרה תעשייתיות מפני איומי סייבר הופכת קריטית, ומתפתחת ככל שהטכנולוגיה מתקדמת והתעשייה נשענת יותר ויותר על IT. ארגונים נדרשים לבחון את הסיכונים ואת הפתרונות להגנה על המערכות – ולעשות זאת בלי לפגוע בתהליך הייצור בסביבה התפעולית. המעבדה הלאומית לסייבר, בקרה תעשייתית, תשתיות ואנרגיה, שהוקמה בבאר שבע, נועדה להגביר את חוסנה של מדינת ישראל בעולמות הגנת הסייבר. היא מהווה מעין 'מגרש משחקים' להתנסות במוצרים חדשים, להכשרת אנשים ולשינוי תהליכים, ומשמשת כמרכז חדשנות ומצוינות טכנולוגי, שנוגע בכלל מרכיבי ה-PTT – אנשים, תהליכים וטכנולוגיה".

קבוצת וואן טכנולוגיות (ONE) מודיעה על מינויו של צחי אסיף לסמנכ"ל פיתוח עסקי במגזר הממשלתי ופרויקט נימבוס. במסגרת תפקידו החדש ירכז אסיף את המענה הטכנולוגי והעסקי של קבוצת וואן בצמוד למשרדי הממשלה ויחידות הסמך, על מנת להרחיב את הייעוץ, ההגירה והאינטגרציה של שירותי ענן (רובד 3) וכן את אספקת השירותים המתקדמים בסביבות AWS וגוגל קלאוד (רובד 5), כחלק משיפור מערך המידע הממשלתי בענן בפרויקט נימבוס. אסיף מביא עימו ניסיון רב כיזם וכמנהל בתעשיית החדשנות וטכנולוגיית המידע. בתפקידו הקודם כיהן כמנכ"ל ומייסד-שותף של UBTECH, שותפה בכירה של מיקרוסופט שאותה הקים ב-2009 עם שותפו רונן גבאי. בשנת 2020 נרכשה UBTECH על ידי וואן, ואסיף המשיך לנהל אותה לאחר המיזוג כחברה-בת של הקבוצה. צחי הוא בעל תואר ראשון במדעי ההתנהגות ותקשורת מהמכללה למינהל.

בתוך פחות מחצי שנה, קראודסטרייק (CrowdStrike) הצליחה להתאושש פיננסית לאחר שגרמה להשבתת IT ענקית, השיבה לעצמה את שווי השוק שהיה לה ו"החזירה" את 30 מיליארד הדולרים שאבדו. קראודסטרייק מיצבה את עצמה כחברה המעניקה את קו ההגנה הראשון לארגונים גדולים ורבים מפני מתקפות סייבר. אלא שעדכון שגרתי לתוכנת האבטחה פלקון (Falcon) – שהיה שגוי, גרם ל"מסך כחול של מוות" ולהשבתה של 8.5 מיליון מחשבים אישיים ושרתי מיקרוסופט ב-19 ביולי האחרון. מניות החברה, שצנחו ביותר משליש מערכן בשבועיים שלאחר התקרית, שוות כעת יותר ממה שהיו שוות טרם האירוע. שווי השוק שלה חצה השבוע את רף ה-90 מיליארד דולרים. ג'ורג' קורץ, מנכ"ל קראודסטרייק, אמר לפייננשל טיימס, כי "החברה התאוששה והפכה את המשבר ליתרון תחרותי". לדבריו, התקרית לא פגעה באמון הלקוחות. "הלקוחות נשארים איתנו", אמר קורץ בראיון, "היה לנו לקוח אחד, שאמר שעצמות שבורות מחלימות חזק יותר והם לא מצפים שזה יחזור על עצמו. לעומת זאת, המתחרים, שלא עברו דבר כזה, נמצאים בסיכון גבוה יותר". חברות ביטוח העריכו כי סך ההפסדים מההשבתות של לקוחות קראודסטרייק עלול להגיע למיליארדי דולרים. למרות זאת, החברה הורידה רק מעט את התחזית שלה לרבעון הרביעי ודיווחה על שיעור שימור לקוחות של 97% בשלושת החודשים שהסתיימו בספטמבר. אנליסטים ציינו, כי ההתאוששות של החברה נבעה בעיקרה מאופן הטיפול שלה בהשבתה, מהמנהיגות שקורץ הפגין ומהשקיפות בהתנהלות שלה בשבועות ובימים הראשונים שלאחר התקרית. הם ציינו, כי הפגם היחיד בהתנהלותה לאורך המשבר היה, שבהצהרה הראשונה של קורץ לא נכללה התנצלות מיידית. "ההתנהלות התקשורתית של קראודסטרייק הייתה, בסך הכל, כיתת אמן במונחים של בעלות על התקרית", אמרה פטימה בולאני, אנליסטית ב-סיטי (Citi), "החברה גם הצליחה להשתמש בהשבתה כהזדמנות: היא הייתה מעט יותר אגרסיבית בשוק וקידמה מוצרים נוספים ללקוחות, עם הצעות לשימוש ניסיוני בהם בחינם".