שלד רובוטי שפותח בידי חוקרים דרום קוריאניים מאפשר למשותקי גפיים תחתונים ללכת, לנוע לצדדים, להתיישב ואפילו לעלות במדרגות. השלד, שלפי יוצריו הם קיבלו את ההשראה לפיתוחו מסרטי איש הברזל, ונקרא WalkON Suit F1, יכול גם לנוע אל עבר המשותקים כדי שיהיה באפשרותם ללבוש אותו, ובשיאו הוא יכול לאפשר למשתמש לנוע במהירות של 3.2 קמ"ש. השלד החיצוני הזה פותח במכון המתקדם למדע וטכנולוגיה של דרום קוריאה, ואחד המפתחים שלו, קים סונג-הוואן, כבר השתמש בו לזכייה במדליית זהב בתחרות Cybathlon 2024, בקטגוריית השלדים החיצוניים. הוא מורכב מסגסוגת אלומיניום וטיטניום, שוקל כ-50 ק"ג ומכיל 12 מנועים אלקטרוניים שתפקידם לדמות את תנועת המפרקים האנושיים בזמן הליכה. שיווי המשקל של המשתמשים מושג באמצעות נתוני זמן אמת שמועברים מחיישנים שונים, שמפוזרים מלמעלה עד למטה, כולל בסוליות, ומבצעים 1,000 קריאות בכל שנייה. באמצעות אלגוריתם מתקדם הם גם יודעים לחזות את התנועות של המשתמש. המפתחים סיפרו שבנוסף שולבו בשלד הרובוטי הזה עדשות בחזית, שפועלות כעיניים שלו, כדי לנתח את סביבת ההליכה, כולל זיהוי של גובה מדרגות ומכשולים. זה מפצה על חוסר היכולת החושית של משותקי גפיים תחתונים. WalkON Suit F1 עדיין נחשב לשלד חיצוני, ועל אף שהוא יחסית קל, לטענת החוקרים, לעומת פתרונות קודמים ונוכחיים בקטגוריה הזו, לא ברור אם בכלל ניתן להוביל אותו לכדי ייצור סדרתי ומה תהיה העלות שלו. אולי רק למיליארדר מסרטים כמו טוני סטארק יש מספיק כסף כדי לקדם את זה.

אבי עטיה, שהיה ראש אגף המחשוב ברכבת ישראל, יחליף את ליאורה שכטר וימונה לסמנכ"ל מערכות מידע ודיגיטל בשירותי בריאות כללית. דירקטוריון הכללית, בראשות אלוף (מיל') יוחנן לוקר, קיבל באחרונה את המלצת המנכ"ל, אלי כהן – ואישר את המינוי. עטיה הוא בעל תואר ראשון במנהל עסקים עם התמחות במשאבי אנוש ותואר שני במנהל עסקים עם התמחות ביזמות טכנולוגית ומערכות מידע. הוא בעל ניסיון של יותר משני עשורים בעולמות ה-IT והטכנולוגיה בארגונים גדולים. עד ספטמבר האחרון הוא שימש כראש אגף המחשוב (מנמ"ר) ברכבת ישראל. הוא הוביל שם אסטרטגיה דיגיטלית רחבה. זו כללה פיתוח מערכות מידע מתקדמות, פרויקטי ביג דאטה ולימוד מכונה, הקמת תחנות רכבת חכמות, וכן פיתוח אפליקציות לניהול התחזוקה והנוסעים. כמו כן, עטיה הוביל ברכבת תהליכים גלובליים בתחומי הסייבר ואבטחת מידע. "אני בטוח שניסיונו העשיר והמגוון של עטיה במערכות ציבוריות גדולות יאפשר לו להוביל את התחום בהצלחה רבה ולתרום משמעותית לעתיד הכללית", כתב המנכ"ל כהן לעובדי הקופה. ליאורה שכטר, המנכ"לית הנכנסת של מתף. צילום: פלי הנמר בחודש שעבר פרסמנו כי שכטר, אחת המנמ"רים.ות הוותיקות והמוערכות בענף, מונתה למנכ"לית מתף, חברת המחשוב של הבנק הבינלאומי. היא תיכנס לתפקידה במת"ף בחודש ינואר, במקומו של אופיר קדוש, ששימש כמנכ"ל החברה בארבע השנים האחרונות ומונה בחודש אוגוסט למנכ"ל מס"ב (מרכז הסליקה הבנקאי). שכטר שימשה בארבע השנים האחרונות כסמנכ"לית וראשת חטיבת מערכות מידע ודיגיטל בשירותי בריאות כללית. לפני כן היא הייתה מנמ"רית עיריית תל אביב-יפו. בין השנים 1990-2010 שירתה שכטר במערך התקשוב של צה"ל, והשתחררה בדרגת סגן אלוף. בתפקידה הצבאי האחרון היא הייתה ה-CTO של אגף התקשוב. היא בעלת תואר EMBA במנהל עסקים מאוניברסיטת תל אביב, בהצטיינות, ובעלת תואר BSC במדעי המחשב מהטכניון. מספר רב של פרויקטים שנערכו באגף בראשות שכטר בכללית זכו בתחרות מצטייני המחשוב IT Awards של אנשים ומחשבים. ב-2019 שכטר אף זכתה באות המנמ"ר המצטיין מבית אנשים ומחשבים, לאחר שנבחרה על ידי ועדת איתור בראשותו של פרופ' גדי אריאב.

בעשורים האחרונים, טכנולוגיות מתקדמות כמו למידה עמוקה ותורת המספרים, חוללו מהפכה בתחומים רבים, בהם מדעי המחשב, כלכלה, תקשורת ופסיכולוגיה. לכל אחת משיטות אלו חוזקות ייחודיות, והשילוב ביניהן מייצר פרספקטיבות חדשניות אשר מאפשרות ניתוחים מורכבים ושיפור תהליכים. תורת המספרים עוסקת בחקר תכונותיהם והתנהגותם של מספרים שלמים, עם דגש על מבנים, דפוסים, ותכונות ייחודיות. תחום זה מספק כלים מתמטיים להבנת שאלות בסיסיות על חלוקה, ראשוניוּת, והשערות מודולריות, ומיושם בתחומים מגוונים כמו קריפטוגרפיה, מדעי המחשב, ואף פיזיקה תאורטית. למידה עמוקה, ענף של למידת מכונה, מתמקדת בבניית רשתות נוירונים שמדמות את תהליכי החשיבה של המוח האנושי. שיטות כמו BERT ו-GPT מנתחות נתונים בהיקפים גדולים, מזהות תבניות נסתרות, ומאפשרות הבנה עמוקה של טקסטים, תמונות ונתונים. מודלים מבוססי למידה עמוקה משלבים את הנתונים המספריים עם מערכי אימון גדולים. תהליך זה יוצר מסנני תובנה המאפשרים זיהוי מדויק יותר של רגשות מורכבים, גם כאשר הטון הטקסטואלי אינו חד-משמעי החיבור בין התחומים החיבור בין למידה עמוקה לתורת המספרים מאפשר יצירת מודלים המשלבים הבנה דינמית של אינטראקציות לצד עיבוד נתונים מתקדם. מודלים אלו משמשים, לדוגמה, לניתוח שפת גוף, זיהוי דפוסים חברתיים, ופיתוח כלי ניתוח רגשות מתקדמים. כחלק מהמאמץ להבין ולהעריך רגשות, נעשה שילוב ייחודי בין תורת המספרים ללמידה עמוקה. כך, תורת המספרים, העוסקת בתכונות ובקשרים מתמטיים בין מספרים, מספקת מסגרת מתמטית להצגת מילים ורעיונות בצורת ערכים מספריים. בהקשר זה, מילים ממופות למספרים טבעיים באמצעות ערכי ASCII של האותיות, ונעשה שימוש בפונקציות מתמטיות כמו סכום, מכפלה וחישובי מודולו: "יום נפלא" → [10, 22] "שום דבר" → [7, 14] המילים 'נפלא' ו'דבר' ניתנות לניתוח לפי תדירותן, או הקשרים אחרים, בניתוח עמוק באמצעות רשתות נוירונים. לצורך ההמחשה ניתן להתרשם מההדגמות המעשיות הבאות: דוגמה 1: ניתוח רגשות בטקסט נתונים: "מדהים" → ערך מספרי: 25. "אכזבה" → ערך מספרי: 5. באמצעות סכום או ממוצע המספרים בטקסט כולו, ניתן לחשב את רמת הרגש הכללית ולזהות האם הטקסט חיובי, שלילי או ניטרלי. דוגמה 2: למידת מודלים מודלים מבוססי למידה עמוקה משלבים את הנתונים המספריים עם מערכי אימון גדולים. תהליך זה יוצר מסנני תובנה המאפשרים זיהוי מדויק יותר של רגשות מורכבים, גם כאשר הטון הטקסטואלי אינו חד-משמעי. שילובן יכול לסייע לניתוח רגשות. למידה עמוקה ותורת המספרים. צילום: אילוסטרציה. Shutterstock יתרונות השיטה ושימושים השילוב בין תורת המספרים ללמידה עמוקה מציע כלים ייחודיים לניתוח רגשות מורכבים, תוך פתיחת אפשרויות חדשות למחקר וליישומים מעשיים. השיטה המפורטת יכולה לסייע בכמה תחומים, כדוגמת: במערכות שירות לקוחות: זיהוי רגשות לקוחות בזמן אמת שעשוי לשיפור חוויית המשתמש. בשיווק: התאמת מסרים פרסומיים בהתבסס על ניתוח רגשות מהתגובות. בתקשורת קבוצתית: זיהוי טון רגשי בסביבות מקצועיות. בגישה המתוארת, אנו רואים כיצד שילוב של תחומים "מרוחקים" לכאורה, כמו למידה עמוקה ותורת המספרים, יכול ליצור גישות חדשניות לפתרון בעיות מורכבות. על ידי המשך המחקר והפיתוח, נוכל ליצור כלים חכמים שיעשירו את האופן שבו אנו מבינים ומנתחים רגשות בעולם המודרני. הכותב הוא בעל ניסיון בעולמות ה-CTO וה-CSO, מרצה באקדמית רמת גן ומומחה בבינה מלאכותית

אפל הגישה בקשה לקחת חלק במשפט ההגבלים העסקיים הקרוב של גוגל בארה"ב בנושא החיפוש המקוון, בטענה שאינה יכולה לסמוך על גוגל שתגן על הסכמי חלוקת ההכנסות שמניבים ליצרנית ה-iPhone מיליארדי דולרים מדי שנה בשל  הפיכתה של גוגל למנוע החיפוש המוגדר כברירת מחדל בדפדפן הספארי שלה. אפל לא מתכננת לבנות מנוע חיפוש משלה כדי להתחרות בגוגל של אלפבית, בין אם התשלומים יימשכו ובין אם לאו – כך דיווחו בתקשורת עורכי הדין של החברה בבית המשפט בוושינגטון עם הגשת הבקשה ביום ב' האחרון. אפל קיבלה כ-20 מיליארד דולר מההסכם שלה עם גוגל ב-2022 בלבד. "גוגל כבר לא יכולה לייצג כראוי את האינטרסים של אפל: גוגל חייבת כעת להתגונן מפני מאמץ רחב לפרק את היחידות העסקיות שלה", אמרה אפל, שמבקשת לזמן עדים להעיד במשפט באפריל. התובעים במשפט נגד גוגל מבקשים להוכיח, שגוגל חייבת לנקוט כמה צעדים, כולל מכירת דפדפן האינטרנט כרום, ואולי גם מערכת ההפעלה אנדרואיד שלה, כדי להחזיר את התחרות בשוק החיפוש המקוון. התביעה של משרד המשפטים נגד גוגל היא אבן דרך חשובה, שעשויה לעצב מחדש את האופן שבו משתמשים מוצאים מידע מקוון. גוגל הציעה לרכך את הסכמי ברירת המחדל שלה עם מפתחי דפדפנים, יצרני מכשירים ניידים וספקיות סלולר, אך לא להפסיק את הסכמי שלה חלוקת ההכנסות מפרסומות הנובעת ממנוע החיפוש שלה.

2024 הייתה שנה רבת אתגרים והתפתחויות – המשך המלחמה בגזרות השונות ולחימה בכמה חדשות, על התוצאות הקשות שלהן, אך גם ההישגים וההצלחות, ו-100 חטופים שעדיין נמצאים בשבי החמאס בעזה, וכולנו מייחלים לשחרורם המהיר. ההיי-טק הישראלי, שמוביל את הכלכלה הישראלית, לא היה מנותק מהמצב והמשיך לפעול, גם בתקופה של אי ודאות. עם זאת, בעקבות המשבר במדינה התעוררו כמה אתגרים שהשפיעו עליו, והביאו גם אותו למשבר מסוים: ירידה בהשקעות, גיוס מסיבי של עובדים ומנהלים למילואים, עזיבה את הארץ של עובדים ומנהלים אחרים, ועוינות כלפי ישראל. זאת, לצד האתגרים הטכנולוגיים – מתקפות הסייבר הרבות, בעיקר על ידי אויבינו, הבינה המלאכותית ועוד. ביקשנו מבכירות ובכירים בהיי-טק הישראלי לסכם את השנה בענף, כפי שהם.ן רואים זאת. רבים נענו לבקשה, עד כדי כך שנאלצנו לחלק את הפרויקט למספר חלקים. התוצאות לפניכם: פרופ' אסף אברהמי, מנכ"ל חשבשבת איך אתה מסכם את השנה בהיי-טק הישראלי? "השנה הייתה אחת המאתגרות ביותר בתולדות ההיי-טק הישראלי. ההיי-טק – שהוא קטר מרכזי של הכלכלה הישראלית, אחראי על חלק ניכר מהכנסות המדינה ממיסים, מעסיק חלק משמעותי מכוח העבודה בסקטור העסקי ומהווה נדבך מרכזי בייצוא – נמצא במשבר עמוק. המשקיעים מחפשים ודאות שלא קיימת כרגע בישראל – מה שמוביל לבריחת השקעות ולחוסר יציבות. המשבר המתמשך, שהחל במאי 2022, התעצם עם פרוץ המלחמה, והביא עימו אתגרים משמעותיים: בריחת משקיעים, גל פיטורים נרחב ותופעה מדאיגה של בריחת מוחות. המשקיעים פעלו באופן פרגמטי וחיפשו חלופות השקעה בטוחות יותר בסביבות יציבות יותר". פרופ' אסף אברהמי, מנכ"ל חשבשבת. צילום: ניב קנטור כיצד מתפקד הארגון שלך במלחמה? "המלחמה הציבה אתגרים חסרי תקדים, ובחשבשבת גילינו גמישות ויצירתיות. כמנכ"ל, אני גאה באופן שבו הארגון שלנו הצליח לתמוך במשק הישראלי ולאפשר רציפות תפקודית גם בתקופה הקשה ביותר. חלקים נרחבים מהמדינה היו תחת הפצצות, ועסקים קטנים ובינוניים עמדו בפני אתגרים חסרי תקדים – חלקם הושבתו ואחרים נדרשו להתייעלות תפעולית מיידית. הצלחנו למצוא פתרונות יצירתיים ודינמיים ללקוחותינו. תוך כדי תנועה, זיהינו במהירות את הצרכים המשתנים של הלקוחות, וביצענו התאמות מהירות ומדויקות". מיהו איש השנה שלך בהיי-טק הישראלי? "אייל ולדמן, שמהווה דוגמה מופתית למנהיגות אחראית וערכית. ולדמן הוא איש שמשלב מצוינות עסקית עם מחויבות חברתית עמוקה, ללא תאוות בצע או רדיפת כבוד. האיש, שאיבד ב-7 באוקטובר את היקר לו מכל (בתו, דניאל – י"ה), לא נבחר לחינם לקבל את פרס ישראל, והוא הוכיח שהוא נכס לא רק להיי-טק הישראלי, אלא לחברה הישראלית כולה". האם לדעתך אנחנו עומדים בפני שיפור במצב הענף? "קיים פוטנציאל, שכן באופן מסורתי, תהליכי שיקום לאחר מלחמות מניעים מנועי צמיחה כלכליים. עם זאת, נדרשת תוכנית פעולה סדורה, שתכלול תכנון ארוך טווח, יציבות פיננסית והזרמת אמון למערכת ההיי-טק. אם זה לא יקרה, אני לא בטוח שיש מקום להרבה אופטימיות". מה אתה מאחל להיי-טק הישראלי ולמדינה לשנה הבאה? "ודאות, יציבות ובעיקר שקט!" איתי אהרון, מנהל שותפים כללי וסמנכ"ל הכנסות בהייפר גלובל איך אתה מסכם את השנה בהייטק הישראלי? "אין ספק שהשנה האחרונה הייתה מהמאתגרות שידע ההיי-טק הישראלי, שהיה לסמל עמידות ונחישות מול אתגרים חסרי תקדים. הענף התמודד השנה עם אתגרים משמעותיים של גיוסי הון, סגירת חברות ורישום סטארט-אפים כחברות אמריקניות, בשל חשש ממימון מוסדי מקומי. החל מאוקטובר אשתקד, המלחמה הרב זירתית החריפה את המשבר: גיוסי מילואים נרחבים, שהובילו להיעדרויות עובדים ומחסור בכוח אדם, ביטולי טיסות, שהובילו לשיבושים בשרשראות האספקה, ולקשיים תפעוליים משמעותיים. בנוסף, חלק מהמשקיעים הזרים הפסיקו את השקעותיהם בחברות ובמחקר ישראליים עקב לחצים של פרו-פלסטינים. כתוצאה מכך, היינו ואנחנו עדיין עדים לכך שחברות רבות שקלו להעביר חלק מהפעילות לחו"ל או להרחיב אותה מחוץ לישראל – מה שעלול לשנות את מרכז הכובד של ההיי-טק הישראלי. יחד עם זאת, על אף שהשנה הייתה מאתגרת במיוחד עבור חברות ישראליות, הן התמודדו והשיגו תוצאות טובות יחסית – וזו הפתעה חיובית. חברות בוגרות ומבוססות, במיוחד בתחומי הביטחון, הסייבר והתוכנות הארגוניות, הצליחו לשמור על יציבות מסוימת, ואף לייצר אקזיטים וגיוסים. המשקיעים ממשיכים להשקיע כאן, אם כי הם מעדיפים להשקיע בחברות גדולות ובוגרות יותר, שפחות מזוהות כישראליות ופחות חשופות לסיכון הישראלי בזכות הפעילות הבינלאומית שלהן. ועדיין, יש שני נושאים שסימן שאלה גדול מרחף מעליהם, ואני תקווה שישתפרו בשנה הבאה: מצבן של חברות טכנולוגיה שמשרדיהן ממוקמים בצפון הארץ הוחמר בשל המלחמה גם בתחום גיוס מימון, והיותה של התעשייה עדיין בשלב מוקדם של גל החדשנות בתחום ה-AI – גל שישראל עלולה לפספס אותו". איתי אהרון, מנהל שותפים כללי וסמנכ"ל הכנסות בהייפר גלובל. צילום: ענת קזולה כיצד מתפקד הארגון שלך במלחמה? "מאחר שהלקוחות שלנו הם חברות טכנולוגיות, שמפתחות מוצרים טכנולוגיים מבוססי מחשוב במגוון ענפי התעשייה, ורובן ככולן פועלות בשווקים בינלאומיים, הרציפות התפעולית הייתה קריטית מבחינת הייפר גלובל. לשמחתנו, למרות הקשיים, הצלחנו לשמור על רציפות תפעולית גם בתקופת המלחמה ולשמר רציפות עסקית ללקוחותינו, הודות למודל תפעולי גמיש, המתבסס על תחזיות לקוח ותכנון מקדים לפיהן. גמישות זו התאפשרה בין היתר הודות ליכולתנו לייצר בשלושה אתרים בארץ, תוך מתן פתרונות ייצור מקבילים מחוץ לישראל. בנוסף, בזכות שיתופי פעולה עם מפעלי ייצור בפריסה גיאוגרפית רחבה, הצלחנו לעמוד בזמני האספקה ללקוחות, לצמצם עלויות שינוע ולהבטיח שירות רציף. כך אפשרנו ללקוחותינו להתמקד בליבת פעילותם העסקית, בזמן שניהלנו עבורם את התשתיות התפעוליות המורכבות שלרוב לא קיימות אצלם". מיהו איש השנה שלך בהיי-טק הישראלי? "מבחינתי, אנשי השנה הם אנשי ונשות המילואים הטובים והגיבורים, שעזבו את משפחותיהם ושגרת יומם, התגייסו למאמץ המלחמתי וראו בראש ובראשונה את טובת המדינה לנגד עיניהם, בכדי שכולנו נוכל להמשיך לחיות פה בביטחון". האם לדעתך אנחנו עומדים בפני שיפור במצב הענף? "ענף ההיי-טק, שנחשב למנוע הצמיחה הבלתי מעורער של המשק הישראלי, הוא זה שמסומן כמנוף שיחולל את הצמיחה המחודשת אחרי המלחמה. רוב חברות הטכנולוגיה בטוחות ביכולתן לצמוח בשנה הבאה, ורוב המשקיעים צופים שתחול במהלכה עלייה בפעילות המיזוגים והרכישות. כבר כיום, רשות החדשנות ובכירים מהתעשייה מגבשים מהלכים לעידוד ההשקעות בהיי-טק. על אף הסנטימנט האנטי ישראלי בארצות הברית ובאירופה, שהשפיע לרעה על המשקיעים הזרים, החוסן של התעשייה המקומית, איכות ההון האנושי והפעילות המשמעותית של חברות רב לאומיות בישראל לא מותירים מקום לספק שההיי-טק יחזור להוביל. נושא נוסף שהממשלה צריכה לקחת בחשבון הוא בריחת המוחות מישראל, שהופכת להיות קריטית למשק, לרבות לתעשיית ההיי-טק. אני תקווה שתוכנית השבת המוחות של הממשלה, שפונה לחוקרים מצטיינים ונותנת מענקים להקמת מעבדות, תמשיך ביתר שאת". מה אתה מאחל להיי-טק הישראלי ולמדינה לשנה הבאה? "אני מאחל לכולנו שקט וחזרה של כל משרתי המילואים שלנו לתעסוקה מלאה. הלוואי שה-'הותר לפרסום' העיקרי שנשמע יהיה על הצלחתן של חברות ישראליות באקזיטים, פיתוחים חדשניים, רכישות והשקעות, שיחזירו את קטר ההיי-טק להוביל – ובגדול". מוטי אליאב, מנהל מרכז הפיתוח של אינטואיט בישראל איך אתה מסכם את השנה בהיי-טק הישראלי? "אי אפשר לנתק את ענף ההיי-טק מהמצב המקרו-כלכלי במדינה, ואף ממגמות גיאו-פוליטיות רחבות יותר. מבחינה זו, אין ספק שעברה על כולנו שנה מאתגרת – ללא קשר לביצועיים הפיננסיים או לקצב הדילוורים של כל חברה באופן ספציפי. על רקע הטלטלה הכללית שסביבנו, ענף ההיי-טק הוא כבר לא רק הקטר שסוחב את המשק קדימה, אלא גם, במידה רבה, כרית האוויר שמרפדת את הזעזועים הרבים שפוקדים את ישראל, ושבלעדיו הפגיעה בכלכלה הישראלית הייתה גבוהה לאין שיעור". מוטי אליאב, מנהל מרכז הפיתוח של אינטואיט בישראל. צילום: יח"צ כיצד מתפקד הארגון שלך במלחמה? "הטלטלה העזה שיצרה המלחמה במדינה כולה השפיעה באופן מוגבל על תפקוד מרכז הפיתוח שלנו: גם בעיצומה של המלחמה המשכנו בגיוס עובדים חדשים ובהעברת תחומי פיתוח נוספים מהמטה בארצות הברית לישראל. מאחר שהפעילות העסקית של אינטואיט מתמקדת בצפון אמריקה, למלחמה לא הייתה כל השפעה על הביקוש בשוק למוצריה ועל היקף המכירות. בנוסף, מאחר שגם בימי שגרה מודל העבודה באתר הישראלי הינו היברידי, העובדים המקומיים המשיכו לעבוד מהבית ולא נרשמה האטה של ממש ממשית בפעילות הפיתוח, בהתאם למפת הדרכים המקורית שלנו". מיהו איש השנה שלך בהיי-טק הישראלי? "אייל ולדמן, חתן פרס ישראל בתחום היזמות והחדשנות הטכנולוגית, שמבטא שילוב נדיר של יזמות טכנולוגית, אסטרטגיה עסקית מעוררת השראה – מכירת מלאנוקס לאנבידיה – ומחויבות עמוקה ואישית לחזון של המדינה הזו, חרף המחיר האישי הכבד ששילם כשאיבד את בתו, דניאל, במתקפת ה-7 באוקטובר". האם לדעתך אנחנו עומדים בפני שיפור במצב הענף? "הנבואה ניתנה, כידוע, לשוטים, וכאן מדובר בנבואה מורכבת במיוחד, שמושפעת משינויים טקטוניים ברמה הגלובלית – בראש ובראשונה מדיניותו הלא צפויה של הנשיא הנבחר של ארצות הברית, דונלד טראמפ, יחסיו עם תעשיית הטק האמריקנית וטיב הקשר בין הבית הלבן לישראל לאור מגבלות סחר אפשריות ומכסים חדשים. לצד הטלטלות בשוק המקומי – התמשכות המלחמה בעזה, חידוש הרפורמה המשפטית ותחילת עדותו של בנימין נתניהו, אני חושב שכל אדם הוגן צריך להודות שקשה מאוד להעריך לאן פנינו – אפילו אם ברמת הארגון הספציפי יש פה חברות וסטארט-אפים עם רעיונות מצוינים, שמנווטים על ידי מנהלים מנוסים". מה אתה מאחל להיי-טק הישראלי ולמדינה לשנה הבאה? "שנה של שגרה. שקט לחזור ולהתמקד במה שאנחנו יודעים לעשות הכי טוב – לבנות מוצרים שמייצרים ערך למיליוני משתמשים גלובליים – עם כמה שפחות הפרעות, סגרים, השבתות וטילים. שנה טובה, ושכל החטופים יחזרו במהרה לבתיהם. לא נוכל לחזור לשגרה אמיתית עד שזה יקרה". ארן אראל, דירקטור אזורי בכיר של F5 בישראל, יוון וחצי האי האיברי איך אתה מסכם את השנה בהיי-טק הישראלי? "השנה שחלפה הייתה לא פשוטה להיי-טק הישראלי. במרכז העניינים עמדו האתגרים הביטחוניים והכלכליים, שהשפיעו על החברה הישראלית כולה, ובתוכה על תעשיית ההיי-טק, שהייתה צריכה להסתגל במהירות למציאות משתנה. לצד המלחמה והעלייה הדרמטית בכמות ובאיכות מתקפות הסייבר, בלטו מגזרים שנפגעו משמעותית, בהם עסקים קטנים ובינוניים. מנגד, המגזרים הבנקאי והטכנולוגי הצליחו לשמור על יציבות יחסית, ואף להמשיך להשקיע בטכנולוגיות מתקדמות. כאמור, השנה התאפיינה בעלייה חסרת תקדים במתקפות הסייבר – הן מבחינת ההיקף והן מבחינת התחכום שלהן. חברות רבות, במיוחד בתחומי הבנקאות והפיננסים, עמדו בפני אתגר עצום בהגנה על מערכותיהן. מתקפות מצד מדינות עוינות וגורמים נוספים אילצו חברות ישראליות להשקיע בפתרונות אבטחת מידע חדשניים, דוגמת מערכות מבוססות בינה מלאכותית לניטור ומניעה בזמן אמת". ארן אראל, דירקטור אזורי בכיר של F5 בישראל, יוון וחצי האי האיברי. צילום: גבריאל בהרליה כיצד מתפקד הארגון שלך במלחמה? "למרות המציאות המאתגרת, F5 הפגינה גמישות ויכולת הסתגלות יוצאת דופן. הנהלת F5 (שהינה חברה רב לאומית – י"ה) הביעה תמיכה איתנה בעובדים – הן במישור הרגשי והן במישור המקצועי: עובדים עברו לעבודה היברידית והחברה תמכה באופן מלא באלה מהם שהתגייסו למילואים. בו בזמן, היא המשיכה לתמוך בלקוחותיה באופן מלא, והוסיפה להשקיע ולרכוש טכנולוגיות ישראליות פורצות דרך כמו וויב ופרומפט סקיוריטי". מיהו איש השנה שלך בהיי-טק הישראלי? "ההיי-טק הישראלי כולו ראוי השנה לתואר. התגייסות התעשייה למאמץ הלאומי לא התבטאה רק במתן תרומות ובתמיכה ישירה, אלא גם במיזמים טכנולוגיים שתרמו למערך ההסברה הישראלי ולשיפור ביטחון המידע בזמן אמת. חברות רבות סיפקו פתרונות דיגיטליים למערכות חירום והסברה, וכן יזמו קמפיינים להעלאת המודעות, לטובת תמיכה בינלאומית במדינה". האם לדעתך אנחנו עומדים בפני שיפור במצב הענף? "למרות הקשיים, קיימים סימנים חיוביים רבים. המשקיעים הבינלאומיים ממשיכים להעריך את ההון האנושי יוצא הדופן של ישראל ואת היכולת שלה להוביל בתחומים כמו סייבר, בינה מלאכותית וניהול דאטה. החזרה להיקפי השקעה גבוהים יותר נראית אפשרית, והסימנים לכך ניכרים בשטח". מה אתה מאחל להיי-טק הישראלי ולמדינה לשנה הבאה? "להיי-טק הישראלי ולמדינת ישראל כולה אני מאחל שנה של התאוששות וצמיחה. שההשקעות יחזרו למלוא כוחן, שישראל תמשיך להוביל בחדשנות טכנולוגית עולמית, שההיי-טק יהיה הקטר שימשיך להצעיד את המשק הישראלי ושהמדינה כולה תתייצב. מעל לכל, אני מאחל שהחטופים ישובו הביתה בשלום ושנמצא דרך לשוב לשגרה פורייה". נועה אשר, מנכ"לית NTT ישראל איך את מסכמת את השנה בהיי-טק הישראלי? "השנה הייתה מאתגרת מאוד – סטארט-אפים, חברות היי-טק וחברות רב לאומיות היו צריכים לפעול בתנאי אי ודאות, בזמן שחלק מהעובדים במילואים או נפגעו מהמלחמה, ועם הגבלות משמעותיות כמו ההיצע הנמוך בטיסות לחו"ל והמחירים הגבוהים. למרות כל זאת, ההיי-טק הישראלי הוכיח חוסן מרשים – סטארט-אפים רבים הצליחו ליצור במהלך השנה שיתופי פעולה, לגייס לקוחות חדשים ולגייס הון ממשקיעים". נועה אשר, מנכ"לית NTT ישראל. צילום: מיכל לוי כיצד מתפקד הארגון שלך במלחמה? "למרות הסביבה המאתגרת, נחלנו לא מעט הצלחות בחיבור סטארט-אפים ישראליים לתאגיד NTT ולמאות חברות הבנות שלו בעולם, כולל עשרות שיתופי פעולה ועסקאות בתחומי הסייבר, הבריאות הדיגיטלית ועוד". מיהו איש השנה שלך בהיי-טק הישראלי? "איש השנה שלי בהיי-טק הוא השר לשעבר יזהר שי, ששכל במלחמה את בנו, ירון ז"ל. הוא לקח את השכול והאבל והצמיח ממנו פרויקט מדהים של הקמת 1,400 סטארט-אפים, כשכל אחד מהם להנצחת נרצח.ת ב-7 באוקטובר. בעיני זה מאוד מאפיין את ההיי-טק הישראלי – לדעת להוציא את הטוב גם מהרע ולהפוך מצבים קשים למנוע ליזמות". האם לדעתך אנחנו עומדים בפני שיפור במצב הענף? "בהחלט. ההיי-טק הישראלי מסיים את השנה הקשה הזאת עם אופטימיות זהירה, מאחר שנראה שהיקף המלחמה הצטמצם משמעותית, וכולנו תקווה שהיא תסתיים בקרוב גם בדרום, ובהחזרת כל החטופים. הסימנים מהשנה מעודדים, וחברות ההיי-טק והסטארט-אפים שהצליחו לשרוד מגיעים בריאים ומוכנים יותר לשנה הקרובה. הפחתת הריבית בארצות הברית וסיום המלחמה בישראל, לכשיקרה, יזניקו עוד יותר את ההתאוששות שראינו בחודשים האחרונים. המלחמה, כמו כל משבר, תוליד מאות רעיונות חדשים, בתקווה שיהפכו לסטארט-אפים חדשים". מה את מאחלת להיי-טק הישראלי ולמדינה לשנה הבאה? "ראשית, כמובן – חזרת כל החטופים וסיום המלחמה בהקדם. שנית, אני מאחלת להיי-טק הישראלי שיחזור להיות במקום שבו הוא ראוי להיות – שם נרדף לחדשנות פורצת דרך ופחות בהקשר הנוכחי של 'היי-טק תחת מלחמה'. אם תוך כדי המלחמה הצלחנו להגיע לכאלה הישגים – העתיד מבטיח". חן בורשן, מנכ"ל סקייהוק סקיוריטי איך אתה מסכם את השנה בהיי-טק הישראלי? "2024 הוכיחה שוב את עמידות ההיי-טק הישראלי, ובעיקר את עמידותם של חבריי היזמים בפני משברים. בד בבד ברורה חשיבותו של ההיי-טק לחוסנה הכלכלי של ישראל, במיוחד בתקופה שבה המדינה נדרשת למשאבים רבים כדי לממן את עלויות המלחמה". חן בורשן, מנכ"ל סקייהוק סקיוריטי. צילום: יח"צ כיצד מתפקד הארגון שלך במלחמה? "במהלך המלחמה, בעלי תפקידים רבים גיוסו למילואים, לעתים לתקופות ארוכות. גם בזה אנחנו לא שונים מכלל החברה הישראלית, שנאלצה להיערך להיעדרות ממושכת של אנשי המילואים, שלהם אנחנו חבים יותר ממה שמילים יכולות לתאר. בסקייהוק סקיוריטי נערכנו לכך, והמשכנו לחדש ולייצר, להחתים לקוחות משמעותיים ולייצר חדשנות, שעליה זכינו בפרסים ובהכרה במהלך השנה". מיהו איש השנה שלך בהיי-טק הישראלי? "היזם הישראלי. זה שהוכיח עמידות, יצירתיות וכושר התמודדות שמקבלים הכרה והערכה בכל שיחה שאני מנהל עם שותפים, לקוחות ומשקיעים בעולם". האם לדעתך אנחנו עומדים בפני שיפור במצב הענף? "התמורות בענף וגל החדשנות שקורה עם כניסת טכנולוגיות הבינה המלאכותית יוצרים הזדמנות ל-'שיבוש' תעשיות שונות ויחד איתן שיפור, שוודאי יהיה מושפע משיפור גם במצב הגיאו-פוליטי בארץ, באירופה ובארצות הברית". מה אתה מאחל להיי-טק הישראלי ולמדינה לשנה הבאה? "אני מאחל למדינת ישראל סיום המלחמה בכל החזיתות וחזרה לשגרה בריאה וצומחת, ואני מאחל להיי-טק המשך צמיחה תוך מציאת הדרך להיות כור ההיתוך החדש של החברה הישראלית, על כל רבדיה". מלי ביצור פרנס, מנכ"לית פירמת הייעוץ תפן ויו"רית המכון ליצור מתקדם של משרד הכלכלה איך את מסכמת את השנה בהיי-טק הישראלי? "2024 הייתה שנה מורכבת עבור ההיי-טק הישראלי. אחרי סימני התאוששות, עלייה בהשקעות והתייצבות בשוק העבודה, המלחמה יצרה מציאות חדשה, שדרשה הסתגלות מהירה מכל החברות במשק". נועה אשר, מנכ"לית NTT ישראל. צילום: ענת קזולה כיצד מתפקד הארגון שלך במלחמה? "תפן הוכיחה את חוסנה במהלך המלחמה. רבים מעובדינו גויסו למילואים, ואנחנו גאים לתמוך בהם ובמשפחותיהם. במקביל, המשכנו לספק שירותים ללקוחותינו, תוך התאמת מודל העבודה למצב החירום. הקמנו צוותי משימה מיוחדים לסיוע לתעשייה המסורתית בהתמודדות עם האתגרים החדשים, במיוחד בעולמות האוטומציה וה-AI, וסייענו למפעלים ועסקים רבים שנפגעו מהמלחמה לשרוד באמצעות אבחונים והטמעת טכנולוגיה מתקדמת". מיהו איש השנה שלך בהיי-טק הישראלי? "פרופ' יובל נח הררי, שקולו המאזן והמפוכח בנושא ה-AI חיוני במיוחד בתקופה זו. הוא מצליח להעלות למודעות הציבורית את ההזדמנויות והאתגרים שהטכנולוגיה הזו מביאה איתה, תוך שמירה על פרספקטיבה הומניסטית חשובה". האם לדעתך אנחנו עומדים בפני שיפור במצב הענף? "אני מאמינה שכן, בצורה הדרגתית. למרות האתגרים הנוכחיים, ההיי-טק הישראלי הוכיח במלחמה שוב את יכולת ההסתגלות והחדשנות שלו. החיבור המתהדק בין התעשייה המסורתית לטכנולוגיות מתקדמות יוצר הזדמנויות חדשות והביקוש העולמי לפתרונות טכנולוגיים ממשיך לצמוח". מה את מאחלת להיי-טק הישראלי ולמדינה לשנה הבאה? "אני מאחלת להיי-טק הישראלי שימשיך להוביל בחדשנות עולמית, תוך שמירה על הערכים והלכידות החברתית שהתגלו במהלך המלחמה. למדינת ישראל אני מאחלת שקט וביטחון, המשך צמיחה כלכלית וחיזוק החוסן החברתי. שנדע לרתום את היכולות הטכנולוגיות שלנו לטובת בניית חברה טובה וצודקת יותר". איציק בן דוד, מנהל אגף טכנולוגיות ומערכות מידע בעיריית תל אביב-יפו איך אתה מסכם את השנה בהיי-טק הישראלי? "ההיי-טק הישראלי ספג מכה קשה בשנה האחרונה. אצלנו, בעיריית תל אביב-יפו, הקרקע יציבה – אנחנו מקום עבודה שמתאפיין ברמת ודאות גבוהה, אבל אנחנו מחוברים לרוב המשק ומקיימים שיתופי פעולה עם החברות המובילות בו, כך שאני בהחלט מודע לגלי הפיטורים והקיצוצים מסביב, ומרגיש זאת דרכן". איציק בן דוד, מנהל אגף טכנולוגיות ומערכות מידע בעיריית תל אביב-יפו צילום: Oferxl כיצד מתפקד הארגון שלך במלחמה? "עיריית תל אביב-יפו מתאפיינת בחוסן עירוני גבוה ונערכה מראש לתרחישי חירום מחמירים. ועדיין, במצב קיצון כמו שחווינו השנה, נדרש אגף טכנולוגיות ומערכות מידע בעירייה לפעול במהירות להתאמת פתרונות לתושבים ולעיר במגוון עולמות – אם זה בעולמות החירום ואם זה בשגרה, שפתאום השתנתה. אני גאה לומר שהגבנו באופן מיידי, גמיש ויצירתי לספק מענה לכל אתגר שנדרשנו לו". מיהו איש השנה שלך בהיי-טק הישראלי? "אסף רפפורט, מנכ"ל וויז, שלא התפתה למכור את החברה שלו לענקית גוגל ובחר בצעד שלדעתי הוא הרבה יותר נכון, ובעיקר מראה עד כמה רפפורט הוא בעל חזון. אני מאמין שהבחירה שלו תתרום רבות לכל האקו-סיסטם היזמי בתל אביב-יפו בפרט, ובארץ בכלל". האם לדעתך אנחנו עומדים בפני שיפור במצב הענף? "אני משוכנע שכן, וזאת תודות להשקעה הישראלית בפיתוח פתרונות מבוססי AI. כמעט בכל מוצר יש חיבור לתשתיות AI שנותנות ערך ויכולות גבוהות לקבלת החלטות. זאת הדרך של ההיי-טק הישראלי לצאת מהמשבר הנוכחי – לפעול בעולמות הבינה המלאכותית". מה אתה מאחל להיי-טק הישראלי ולמדינה לשנה הבאה? "אני מאחל לכולנו – להיי-טק הישראלי, למשק הישראלי, לחברה הישראלית ולמדינה שנצליח להשתקם ולצאת מהתקופה המאתגרת שחווינו ועודנו חווים. אני מאמין ביכולת שלנו להשתנות, להמציא את עצמנו מחדש ואפילו לגדול ולצמוח, למרות המשברים. לבנות ולהיבנות כל הזמן". עידן בן נאים, מנהל הפעילות של נטסקופ בישראל איך אתה מסכם את השנה בהיי-טק הישראלי? "2024 הייתה אחת השנים המאתגרות בתולדות הענף. ההשפעות הכלכליות והביטחוניות יצרו אי ודאות משמעותית, אך לצד זאת נראתה עמידות יוצאת דופן בתחומים כמו סייבר, ענן ובינה מלאכותית, שבהם ישראל ממשיכה להוביל ולהיות מקור לחדשנות עולמית". עידן בן נאים, מנהל הפעילות של נטסקופ בישראל. צילום: ניב קנטור כיצד מתפקד הארגון שלך במלחמה? "בנטסקופ, שמנו דגש מיוחד על תמיכה בצוותים, בלקוחות ובשותפים. בישראל, חיזקנו את היערכותנו למצבי חירום, תוך מתן שירות ללא הפסקה, והתחשבות באתגרים האישיים והלאומיים שחוו הצוותים והלקוחות שלנו. העדיפות שלנו הייתה לספק מענה אמין, תוך שמירה על חוסן אנושי ומקצועי". מיהו איש השנה שלך בהיי-טק הישראלי? "אנשי השנה שלי הם המילואימניקים ובני משפחותיהם. הם אלה שהחזיקו את החברה הישראלית יחד בשנה המורכבת הזו, אפשרו את המשך תפקוד הענפים הקריטיים ושמרו על החוסן הלאומי. בני המשפחות, שהמשיכו לנהל שגרה תחת לחץ עצום, הם גיבורים לא פחות. תרומתם הישירה והעקיפה להיי-טק הישראלי היא עצומה". האם לדעתך אנחנו עומדים בפני שיפור במצב הענף? "כן. אני מאמין שכמו במצבים דומים בעבר, אחרי מלחמות יש לרוב צמיחה כלכלית משמעותית. פרויקטים שהוקפאו בזמן המלחמה יחזרו בכוח מחודש, ויובילו לחדשנות ולהשקעות חדשות. ההיי-טק הישראלי ידוע ביכולתו לנצל תקופות של משבר כדי לחדש ולצמוח". מה אתה מאחל להיי-טק הישראלי ולמדינה לשנה הבאה? "אני מאחל להיי-טק הישראלי להמשיך להוות עמוד תווך של כלכלה חזקה ומקור גאווה לאומית. למדינה אני מאחל שקט וביטחון שיאפשרו לחדשנות, ליצירתיות ולשיתופי הפעולה לפרוח. רק יחד נוכל להתגבר על האתגרים ולהמשיך לבנות עתיד טוב יותר". המשך הפרויקט – מחר.

גיוס מוצלח לחברת ה-AI של אילון מאסק: xAI גייסה שישה מיליארד דולר בסבב C, לפי שווי של 50 מיליארד – פי שניים משוויה בסבב הגיוס הקודם, שנערך באביב. בסבב הורשו להשתתף רק משקיעים קיימים בחברה – מורגן סטנלי, סקויה קפיטל, בלקרוק, פידליטי ועוד, כמו גם משקיעים אסטרטגיים כאנבידיה ו-AMD. הצלחת הסבב נעוצה בהשתלבותו הממשמשת ובאה של מאסק בממשל טראמפ, אך בעיקר בהשקת הגרסה החדשה של גרוק – הצ'טבוט הייחודי של החברה, שבניגוד למתחריו מתוכנת לענות לשאלות שנחשבות גסות, תוך שימוש בשפת רחוב ובמילים גסות. מאסק אמר שהצ'טבוטים המתחרים הם עדינים, לא נועזים ומקפידים על כללי התקינות הפוליטית (פוליטיקלי קורקט), ואילו גרוק של החברה שלו לא נמנע מלתת תשובות לשאלות ששירותים אחרים נמנעים מלהתייחס אליהן. עם זאת, בשלב הזה, גרוק לא עונה על שאלות שקשורות לנושאים פוליטיים. הגרסה האחרונה שלו, גרוק 3, עדיין נמצאת בשלבי אימון, ו-xAI מתמקדת בפתרונות חדשים לעולמות הצרכני והארגוני כאחד. מדובר בסבב גיוס C של החברה הטרייה יחסית – היא הוקמה בשנה שעברה. על פי התשקיף, הגיוס המינימלי לפי יחידת השקעה עמד על 77,593 דולר. מספר המשקיעים הכולל בסבב זה עמד, לפי מקורות יודעי דבר, על 97 – מה שאומר שההשקעה של כל אחד מהם עמדה על 60 מיליון דולר בממוצע.

לסייבר, על שני חלקיו – ההתקפי וההגנתי, יש מספיק איומים והגנות, והשנה נוסף לו רכיב חדש, עוצמתי ואף מפחיד – הבינה המלאכותית היוצרת (GenAI). נשאלת השאלה: למי היא תועיל יותר – לטובים או לרעים? המומחים חלוקים ואין לדעת. במחקר חדש, שביצעו חוקרי Unit 42 של פאלו אלטו, הם מצאו שניתן להשתמש במודלי שפה גדולים (LLMs) ליצירת גרסאות חדשות של קוד ג'אווה סקריפט זדוני בהיקף נרחב, כך שיוכל להתחמק טוב יותר מזיהוי. "על אף ש-LLMs מתקשים ליצור נוזקות מאפס, פושעים יכולים להשתמש בהם בקלות כדי לשכתב או לטשטש נוזקות קיימות – מה שמקשה על זיהוי", מסרו החוקרים. "פושעים יכולים להניע LLMs לבצע שינויים שהם הרבה יותר טבעיים למראה – מה שהופך את זיהוי הנוזקה הזו למאתגר יותר. עם מספיק שינויים לאורך זמן, גישה זו עלולה להיות בעלת יתרון לפגיעה בביצועים של מערכות המסווגות כנוזקות, ולגרום להן 'להאמין' שפיסת קוד זדונית היא בעצם תקינה". החוקרים ציינו שגורמי איום פרסמו כלים כמו WormGPT כדרך להפוך את התהליך של יצירת הודעות פישינג במייל משכנעות יותר, וכן על מנת ליצור נוזקות חדשות. הם בחנו את פוטנציאל הביצועים של LLMs כדי לשכתב נוזקות קיימות, במטרה לעקוף זיהוי של למידת מכונה – וכך "סללנו את הדרך ליצירת 10,000 גרסאות ג'אווה סקריפט חדשות לנוזקות בלי לשנות את הפונקציונליות". הם סיכמו כי "למידת המכונה של היריב נועדה לשנות במעט את הנוזקה בכל פעם שהיא מוזנת למערכת – אך לאחר השינוי היא מקבלת ציון זדוני נמוך בהרבה. האלגוריתם שינה את 'החלטת' מודל סיווג הנוזקות שלו עצמו מזדוני לתקין ב-88% מהזמן. הרעים זוכים לעוד יתרון, כי ערפול מבוסס LLM מציג שכתובים שנראים הרבה יותר טבעיים. ההיקף של גרסאות הנוזקה החדשות עלול לגדול בעזרת הבינה המלאכותית היוצרת". החוקרים שמוסיפים שמן למדורה – ובהמשך מרגיעים חוקרי סופוס הוסיפו שמן למדורה: "ארגוני פשיעת סייבר כבר השקיעו בלמידת מכונה, אוטומציה ובינה מלאכותית כדי להשיק מתקפות סייבר ממוקדות בקנה מידה גדול נגד ארגונים. היקף האיומים והפוטנציאל של כופרות ממשיך לגדול". לדבריהם, "עם עלייתם של וקטורי תקיפה מתוחכמים יותר, לפושעי סייבר קל יותר לעקוף הגנות אנטי וירוס מסורתיות, מבוססות סריקת קבצים". אז הם ניסו להרגיע: "לכלים ולמערכות אבטחת סייבר חדשים, מבוססי AI, יש יכולת לתמוך בהגנה טובה עוד יותר מפני איומים – בשל זיהוי מהיר של דפוסי התנהגות, אוטומציה של תהליכים וזיהוי חריגות". לדבריהם, "הגנת סייבר מבוססת בינה מלאכותית יכולה לנטר, לנתח, לזהות ולהגיב לאיומי סייבר בזמן אמת. כשאלגוריתמים של AI מנתחים כמויות עצומות של נתונים כדי לזהות דפוסים שמעידים על איום סייבר, הם יכולים גם לסרוק את הרשת כולה בחיפוש אחר חולשות, במטרה למנוע מתקפות סייבר נפוצות. הבינה המלאכותית יכולה לזהות התנהגויות חריגות, להגביל גישה לא מורשית למערכות, לתעדף סיכונים, ולזהות במיידי נוזקות וחדירות לפני שהחלו לפעול. היא יכולה לשמש כמנוע לאוטומציית אבטחה, וכך להפחית את היקף טעויות האנוש". "הבינה המלאכותית ואבטחת הסייבר מחוברות יותר מאי פעם", סיכמו בסופוס. "אנשים עם כישורים ויכולות בשניהם מבוקשים מאוד כיום. מומחה אבטחת סייבר ל-AI חייב להיות בעל ידע חזק בתחומי אבטחת רשתות, זיהוי פלילי, הצפנת מחשבים, זיהוי והגנה מפני נוזקות והגנה על נתונים". בכמה ה-AI מצמצמת את ההפסד ממתקפות? עוד חברה שלחוקריה יש מה לומר בנושא היא יבמ: "גם כשהקצב וההיקף של ניסיונות החדירה של הרעים גדל, ארגונים מתמודדים עם מחסור בצוותי סייבר, תקציבים מוגבלים ואילוצי זמן רבים. עם זאת, ההתקדמות בטכנולוגיות האבטחה וה-AI מחזקת את ההגנה ברחבי הארגונים". לפי חוקרי הענק הכחול, "מחקרים מצביעים על כך שארגונים שפורסים יכולות אבטחה, בינה מלאכותית ואוטומציה ירוויחו מהשינוי בהיבטי העלויות והתפעול, ויוכלו לזהות ולהגיב לאירועי סייבר במהירות רבה יותר – וכך להפחית משמעותית את עלות התדירות וההשפעה של אירועי סייבר. ארגונים שכאלה הוציאו בממוצע שלושה מיליון דולר פחות על עלויות של אירוע סייבר. לארגונים אלה יש החזר גבוה יותר ב-40% על השקעה באבטחה. כמו כן, הבינה המלאכותית מספקת גם חיסכון משמעותי בזמן האבטחה: לארגון לוקח 230 ימים כדי לזהות, להגיב ולהתאושש מאירועי סייבר, ו-AI באבטחה יכולה לקצר את הזמן הזה בעד 99 ימים". "זה מרוץ חימוש של בינה מלאכותית ואוטומציה בין מגיני סייבר לשחקני איומים. אנחנו (הארגונים – י"ה) צריכים פתרונות אבטחה, בינה מלאכותית ואוטומציה, שיעזרו לנו להישאר צעד אחד קדימה", סיכמו חוקרי יבמ. ב-KPMG אומרים ש-"הבינה המלאכותית ולמידת המכונה מחוללות מהפכה בתעשיית אבטחת הסייבר. ה-AI משמשת באבטחה הגנתית, וגם התקפית. בהגנה, הבינה המלאכותית משמשת להנדסה לאחור של ניצול חולשות יום אפס, וכך מפתחים יכולים ליצור טלאים עבור פגיעויות ידועות. באופן התקפי, ה-AI יכולה לזהות ולנתח חריגות מתעבורת רשת, או דפוסי התנהגות של משתמשים בנקודות קצה, שעשויים להצביע על גישה לא מורשית למערכת", כתבו החוקרים מהחברה. ככלל, יש הסכמה בקרב החוקרים ש-"ההתפתחות הנמשכת של ה-AI ולמידת המכונה בלא ספק תשחק תפקיד קריטי בעתיד אבטחת הסייבר".    

מחקר חדש של ארגוני הבטיחות לילדים Heat Initiative ו-ParentsTogether Action שממצאיו פורסמו השבוע חשף תמונה מדאיגה ביותר: מאות אפליקציות ב-App Store של אפל, המסווגות כמתאימות לילדים, מכילות תוכן ותכונות מסוכנות ומטעות. בתוך 24 שעות בלבד, זיהו החוקרים מעל 200 אפליקציות בעלות קיטלוג של התאמה לגילאים צעירים (4+, 9+, 12+), אך שבפועל מכילות תוכן אשר אינו ראוי לילדים. הדו"ח – שכותרתו "דירוגים רקובים: 24 שעות באפסטור של אפל" (Rotten Ratings: 24 Hours in Apple's App Store) – מצביע על כשלים חמורים במערכת של אפל המשמשת למיון וסיווג היישומים, וכן על הצורך הדחוף בשיפור אמצעי הבטיחות עבור ילדים בחנותה של ענקית הטכנלוגיה. APPLE’S APP STORE IS A MINEFIELD OF INAPPROPRIATE KIDS’ APPS Think your 4-year-old is safe on the App Store? Think again. A report found over 200 “kid-friendly” apps with features like stranger chats, sexual games, and AI girlfriend simulators—all rated for kids 12 and under.… pic.twitter.com/IcBoX6dF9R — Mario Nawfal (@MarioNawfal) December 23, 2024 מה בדיוק נחשף במחקר? החוקרים התמקדו ביישומים המופיעים בחנות בקטגוריות שלהן היסטוריה של סיכונים לילדים: אפליקציות צ'אט, אפליקציות יופי, אפליקציות דיאטה והרזיה, אפליקציות גישה לאינטרנט ללא צנזורה, וביישומי משחקים. הדו"ח מפרט מספר דוגמאות קשות שהחוקרים חשפו. ביניהן בין השאר: משחקים מיניים: החוקרים זיהו יותר מ-24 משחקים בעלי תוכן מיני מפורש, שעל אף שנקראו באופן מפורש "משחקי מסיבות למבוגרים" או "XXX חריף", דורגו כמתאימים לילדים מגיל 4 ומעלה. לדוגמה, האפליקציה "Exposed 2" מציעה מצבי משחק מיניים ואף כוללת תמונה של ילדה צעירה. אפליקציות נוספות, כמו "Tap Roulette Shock My Friends", ו-"5 Second Rule Adult Party Game", מכילות שאלות ותמונות לא הולמות. אפליקציות צ'אט עם זרים: בדו"ח נחשף כי החוקרים זיהו תשע אפליקציות צ'אט המאפשרות לילדים להתחבר עם זרים – חלקן מתמקדות בבניית קשרים רומנטיים או מיניים – אך שדורגו כמתאימות לילדים מגיל 4 ומעלה. כך לדוגמה, האפליקציה "Renz" ספגה ביקורות רבות על כך שהיא מקשרת ילדים עם מבוגרים זרים, ואפילו דווח על מקרה של סחיטה מינית באמצעותה. בנוסף, אפליקציות כמו "Slowly" ו-"SoulChill" סבלו מביקורות דומות ונמצאות תחת הקטלוג שמאפשר לילדים להשתמש בהן. נחשף גם כי האפליקציה "JusTalk Kids", למרות שהוגדרה כ"בטוחה", ספגה תלונות על פדופילים שעושים בה שימושים שונים. אפליקציות צ'אט אנונימיות: עוד דיווח המחקר על ארבע אפליקציות המאפשרות תקשורת אנונימית לחלוטין עם זרים שדורגו כמתאימות לילדים מגיל 4 ומעלה. דוגמאות לכך כוללות את "SimpleX Chat" ו-"JSPP", המאפשרות שיחות פרטיות והעברת תמונות ותוכן אחר שניתן למחוק בקלות, ללא שובל דיגיטלי. אפליקציות צ'אט מבוססות בינה מלאכותית: 12 אפליקציות צ'אט המופעלות באמצעות AI – שחלקן מכוונות לדייטים ומתן עצות – התגלו ככאלו שדורגו כמתאימות לילדים, על אף הסיכונים הידועים הגלומים בצ'אטים עם בינה מלאכותית, במיוחד בקונטקסט המסוים. הדוגמאות כוללות את "Chatster AI" ו-"AI chat 4.0". מסנני יופי: יותר מ-40 אפליקציות מסנני יופי, כולל כאלה שחיקו פרוצדורות קוסמטיות, דורגו כמתאימות לילדים מגיל 4 ומעלה. אפליקציות כמו "Body Tune" ו-"Face and Body Photo Editor Pro" מעודדות דמויות רזות ומעוותות, ותורמות לדימוי גוף שלילי. אפליקציות דיאטה והרזיה: יותר מ-21 אפליקציות דיאטה והרזיה, המכילות הוראות להפסקת ארוחות וצום ממושך, דורגו כמתאימות לילדים מגיל 4 ומעלה. אפליקציות כמו "Lose It!" ו-"Lose Weight at Home in 30 Days" מאפשרות הגדרת כמויות קלוריות נמוכות מדי לילדים, ומעודדות הפרעות אכילה. אפליקציות דירוג מראה: 14 אפליקציות המשתמשות בבינה מלאכותית כדי לדרג את מידת המשיכה למשתמשים, לעתים קרובות עם ציון מספרי מ-1 עד 10, דורגו כמתאימות לילדים. בין היישומים הללו נכללו למשל "Face Rating" ו-"Umax". אפליקציות גישה לאינטרנט לא מצונזר: יותר מ-43 אפליקציות VPN, המאפשרות עקיפה של פילטרים של בתי ספר, דורגו כמתאימות לילדים מגיל 4 ומעלה. הדוגמאות כוללות את "VPN – Fast VPN Super" ו-"VPN – Unlimited Best VPN Proxy". משחקים אלימים: יותר מ-28 משחקי ירי ופלילים שהתגלו על ידי החוקרים, סווגו כמתאימים לילדים מגיל 9 או 12 ומעלה. הדוגמאות כוללות את "Gun Simulator", "One Shot Kills ו-"Sniper Killer". משחקים העוסקים בפשע ופעילות בלתי חוקית: משחקים כמו "Mob Wars LCN", "Drugs Empire" ו-"Underworld Empire" מאפשרים לילדים לגלם תפקידי מאפיונרים וסוחרי סמים. One week ago today, parents who lost kids to iPhone harms stood outside of the @Apple store in Grand Central Station in NYC and asked for safer devices, alongside @heatinitiative and @_WeAreMAMA. Click the link to support them! https://t.co/tNighfmQV4 — ParentsTogether Action (@ptogetheraction) December 12, 2024 הורים שימו לב: המשמעות הקשה של הממצאים הדו"ח מצביע על כשלים חמורים במערכת סיווג הגיל של אפל, המאפשרת לאפליקציות מסוכנות להגיע לילדיהם של ילדים. ההיקף העצום של ההורדות של אפליקציות אלו (מעל 550 מיליון הורדות בסך הכל) מדגיש את חומרת הבעיה ואת הפוטנציאל לפגיעה בקטינים עקב היעדר מיון נכון של היצא האפליקציות בחנות אפל. הדו"ח קובע שהחברה, כארגון, מרוויחה כסף רב ממודל עסקי זה, ומאשים את החברה באי לקיחת אחריות ובהיעדר שקיפות. הדו"ח מציין שאפל מפנה את כל האחריות המשפטית למפתחים, תוך התחמקות מאחריות משלה לתוכן אליו נחשפים ילדים בתיווכה, לכאורה. הדו"ח מציין שאפל טרם הגיבה לממצאים. עם זאת, מקורות אחרים מציינים כי אפל טוענת שהיא בודקת אפליקציות שאינן עומדות בקריטריונים של דירוג גיל ומרחיקה אותן מחנותה. בנוסף נטען שענקית מקופרטינו דחתה מעל 100 אלף הגשות של אפליקציות בשנים האחרונות, בגין הפרת הנחיות הקשורות לסיווגי גיל המשתמשים. דובר מטעם החברה אמר כי "ב-אפל אנו עובדים קשה כדי להגן על פרטיות המשתמשים וביטחונם ולספק חווייה בטוחה לילדים", והוסיף שהחברה מספקת להורים מגוון אפשרויות להגן על ילדיהם, כולל הגבלת גישה לאפליקציות וסימון תוכן בעייתי. אולם, הדו"ח טוען, ומוכיח, כי אפל בכל זאת אינה מבצעת ביקורת יסודית מספיק על האפליקציות שהיא מציעה. הדו"ח מציע לאפל לנקוט במספר צעדים לשיפור המצב כך למשל החוקרים מציעים ביקורת צד שלישי: יישום מערכת ביקורת עצמאית של צד ג' – בדומה למערכות הדירוג של סרטים ומשחקי וידיאו – שתסייע לוודא שקיטלוג גיל היעד מתאים לתוכן היישום. עוד מציעים החוקרים לאפל לאמץ שקיפות ובהירות גדולות יותר בתהליך הדירוג – על סמך הנחיות ברורות המבוססות על מומחים בפיתוח יישומים לילדים. עוד הומלץ לחברה להקפיד על אכיפת דירוגי הגיל, ולהטיל אחריות על מפתחים המנסים לעקוף את כללי המערכת. ולבסוף הוצע לאפל לטרוח על שיפור בקרות ההורים באמצעות בחינה עקבית יותר של דירוגי הגיל והתאמתם הריאלית ליישומים. הדו"ח מציין שישנם תחומים נוספים הדורשים בדיקה, כמו פרסומות בתוך אפליקציות, פרטיות נתונים ותשלומים חבויים באפליקציות. בנוסף, הדו"ח מזכיר מחקרים קודמים שהראו שהגבלות גיל בחנות אפל אינן נאכפות בצורה מספקת ושהילדים יכולים לגשת בקלות לאפליקציות המיועדות למבוגרים. כך למשל מחקר קודם שנערך על ידי המרכז הקנדי להגנה על ילדים גילה כי אפילו עם בקרות הורים, ילדים יכלו להוריד אפליקציות שקוטלגו כהולמות לגיל גבוה יותר. הבעיות החמורות מאוד שנחשפו בדו"ח מסכנות לכאורה את בטיחות ילדים שעושים שימוש בחנות אפל ובמכשיריה, ויש רבים כאלו בעולם. לפי החוקרים קיים כעת צורך דחוף של אפל ליישם שינויים משמעותיים במערכת התווית הגיל שלה ובמנגנוני האבטחה, כדי לגונן על ילדים מפני תוכן מסוכן ומטעה, ויפה שעה אחת קודם. בינתיים – אם אתם הורים לקטינים המשתמשים ב-iPhone, iPad ויתר המכשירים מבוססי ה-iOS – החנו באלף עיניים איזה יישומים מותקנים על המכשירים הללו, ומסכנים, לכאורה, את ילדיכם.