2024 הייתה שנה רבת אתגרים והתפתחויות – המשך המלחמה בגזרות השונות ולחימה בכמה חדשות, על התוצאות הקשות שלהן, אך גם ההישגים וההצלחות, ו-100 חטופים שעדיין נמצאים בשבי החמאס בעזה, וכולנו מייחלים לשחרורם המהיר. ההיי-טק הישראלי, שמוביל את הכלכלה הישראלית, לא היה מנותק מהמצב והמשיך לפעול, גם בתקופה של אי ודאות. עם זאת, בעקבות המשבר במדינה התעוררו כמה אתגרים שהשפיעו עליו, והביאו גם אותו למשבר מסוים: ירידה בהשקעות, גיוס מסיבי של עובדים ומנהלים למילואים, עזיבה את הארץ של עובדים ומנהלים אחרים, ועוינות כלפי ישראל. זאת, לצד האתגרים הטכנולוגיים – מתקפות הסייבר הרבות, בעיקר על ידי אויבינו, הבינה המלאכותית ועוד. ביקשנו מבכירות ובכירים בהיי-טק הישראלי לסכם את השנה בענף, כפי שהם.ן רואים זאת. רבים נענו לבקשה, עד כדי כך שנאלצנו לחלק את הפרויקט למספר חלקים. התוצאות לפניכם: שלומי בן פורת, מנהל ה-IT באינטל ישראל איך אתה מסכם את השנה בהיי-טק הישראלי? "2024 הייתה ללא ספק שנה מאתגרת עבור ההיי-טק הישראלי. המלחמה וההשלכות שלה, בשילוב עם האירועים של 2023, יצרו סביבה עסקית מורכבת. עם זאת, ההיי-טק הישראלי הוכיח בשנה החולפת פעם נוספת את חוסנו ועמידותו. למרות האתגרים, 2024 הציעה גם הזדמנויות חדשות: המלחמה הדגישה את החשיבות של טכנולוגיות ישראליות בתחומי הסייבר והביטחון". שלומי בן פורת, מנהל ה-IT באינטל ישראל. צילום: יח"צ כיצד מתפקד הארגון שלך במלחמה? "על אף אתגרי המלחמה, כגון גיוסי מילואים והמעבר לעבודה מהבית, בעיקר במשרדים שלנו בצפון, הצלחנו לשמור על רציפות עסקית גבוהה. בזכות תכנון ותיאום בין הגורמים הרלוונטיים, הצוותים שלנו התמודדו עם המצב ביעילות והשגנו את רוב מטרותינו העסקיות לשנה זו. בעקבות האירועים והניסיון שצברנו, ביצענו שינויים ושיפורים בתוכניות הרציפות העסקית (BCP) שלנו, על מנת שיעזרו לנו במצבים דומים בעתיד". מיהו איש השנה שלך בהיי-טק הישראלי? "אסף רפפורט, מנכ"ל וויז. רפפורט הוא דוגמה מובהקת ליזם ישראלי מצליח, שחולל מהפכה בתחום הסייבר והפך לאחד השחקנים המשפיעים ביותר בהיי-טק הישראלי. בעקבות המהלך האמיץ של דחיית ההצעה של גוגל לרכוש את וויז תמורת 23 מיליארד דולר וההחלטה להמשיך להשקיע בחברה בישראל, מגיע לו להיות איש השנה של ההיי-טק הישראלי". האם לדעתך אנחנו עומדים בפני שיפור במצב הענף? "אני אופטימי לגבי עתידו של ההיי-טק הישראלי. למרות האתגרים שהיו לנו בשנים האחרונות, אני מאמין שהמצב הגיאו-פוליטי המשתנה והצורך הגובר בטכנולוגיות מתקדמות יפתחו בפנינו הזדמנויות חדשות. ישראל מוכרת בעולם כולו כמעצמת סייבר וחדשנות, והביקוש לפתרונות הטכנולוגיים שלנו רק יגדל. בנוסף, המלחמה הדגישה את החשיבות של עצמאות טכנולוגית, מה שיוביל להשקעות גדולות יותר במחקר ופיתוח מקומיים. כדי לשמור על מעמדנו כמובילים טכנולוגיים, עלינו להתמודד עם אתגרים כמו המחסור בכוח אדם מיומן, התחרות הגוברת משווקים אחרים והאינפלציה העולה, ולהמשיך להשקיע בחינוך טכנולוגי, לחזק את שיתופי הפעולה בין התעשייה לאקדמיה ולספק סביבה יציבה למשקיעים". מה אתה מאחל להיי-טק הישראלי ולמדינה לשנה הבאה? "אני מאחל לענף המשך צמיחה פורייה וחדשנות פורצת דרך. אני מקווה ש-2025 תהיה שנה של התאוששות והזדמנויות חדשות עבור ההיי-טק הישראלי. למדינה אני מאחל התאוששות, אחדות וחזרה של החטופים הביתה במהרה. שתהיה זו שנה של פריחה והזדמנויות חדשות לכולנו". אייל בר עוז, מנכ"ל ומייסד ווביז איך אתה מסכם את השנה בהיי-טק הישראלי? "2024 הייתה בהיי-טק הישראלי שנה של טרנספורמציה. מצד אחד, ראינו את האתגרים בשוק העבודה – צמצומים וקיצוצים בחברות רבות, ומהצד השני – את עוצמת הטכנולוגיה הישראלית ואת יכולת הענף להסתגל במהירות למציאות המשתנה. כמי שמנהל חברת HR Tech, ראיתי מקרוב כיצד חברות משנות את תהליכי הגיוס שלהן, ומאמצות פתרונות AI חדשניים כדי להתייעל ולהישאר תחרותיות". אייל בר עוז, מנכ"ל ומייסד ווביז. צילום: יח"צ כיצד מתפקד הארגון שלך במלחמה? "מיד עם פרוץ המלחמה, פיתחנו במהירות כלים ייעודיים לסיוע בגיוס עובדים חלופיים עבור חברות שעובדיהן גויסו למילואים. על אף שאנחנו ממוקמים בגיאורגיה, הלב שלנו בישראל. המשכנו לתמוך בתעשייה הישראלית בכל דרך אפשרית, כולל שיתופי פעולה חדשים וחיזוק קשרים עם לקוחות ישראליים. אנחנו מאמינים שתרומתנו לתעשייה המקומית היא לא רק חובה עסקית, אלא גם שליחות ערכית". מיהו איש השנה שלך בהיי-טק הישראלי? "שניים – רועי מן וערן זינמן, המנכ"לים המשותפים של מאנדיי. מן וזינמן הובילו את מאנדיי לצמיחה עקבית ומרשימה בשנה מאתגרת. החברה חצתה את הרף של מיליארד דולר בהכנסות שנתיות חוזרות (ARR) והציגה גידול עקבי בהכנסות בכל רבעון, תוך שמירה על יציבות תפעולית והובלה בשוק העולמי. בהנהגתם, מאנדיי ממשיכה להתפתח עם חזון ברור לעתיד, השקעה בטכנולוגיה חדשנית והרחבת הנוכחות הגלובלית שלה. היכולת של מן וזינמן לשלב בין צמיחה עסקית ליציבות בתקופה כה מאתגרת הופכת אותם לדמויות מעוררות השראה". האם לדעתך אנחנו עומדים בפני שיפור במצב הענף? "כן. המהפכה שהבינה המלאכותית מביאה איתה, לרבות בתחום ה-HR Tech, תיצור הזדמנויות חדשות לצמיחה. החברות הישראליות מובילות בחדשנות הטכנולוגית העולמית, והניסיון שצברנו בתקופה המאתגרת רק מחזק את היתרון התחרותי שלנו". מה אתה מאחל להיי-טק הישראלי ולמדינה לשנה הבאה? "אני מאחל להיי-טק הישראלי להמשיך להוביל בחדשנות עולמית ולהפוך את האתגרים להזדמנויות. שנדע לרתום את הטכנולוגיה לא רק להצלחה עסקית, אלא גם לחיזוק החוסן הלאומי. למדינה אני מאחל חזרה הביתה של כל החטופים, ושנדע לבנות חברה חזקה יותר, מאוחדת יותר ויותר מתקדמת טכנולוגית. הוכחנו השנה שהכוח שלנו הוא באחדות ובערבות ההדדית, ואני מאמין שזה המפתח להצלחה גם בשנה הבאה". ארז ברק, טכנולוג ראשי בארניקס איך אתה מסכם את השנה בהיי-טק הישראלי? "2024 הייתה שנה מכרעת, שהתאפיינה בהאצה משמעותית של שילוב הבינה המלאכותית בתעשיות שונות, ובפרט בענף הביטוח, שבו אנחנו פועלים. נרשמה עלייה ניכרת בשימוש בכלי GenAI, ועל פי הנתונים, מעל 70% מהחברות בענף הביטוח מתכננות לשלב טכנולוגיות אלה בשנתיים הקרובות. עם זאת, תהליך אימוץ הבינה המלאכותית מלווה בפיקוח רגולטורי מוגבר וחברות רבות מקפידות יותר בציות לרגולציה, כדי להימנע מקנסות ותקלות שחוו בעבר. ככל שהיכולות של ה-AI מתפתחות, היישום האתי והצורך בשקיפות הופכים לרלוונטיים מתמיד – מה שמסמן מעבר לשימוש אחראי יותר בטכנולוגיה בתהליכים עסקיים". ארז ברק, טכנולוג ראשי בארניקס. צילום: אלי דסה כיצד מתפקד הארגון שלך במלחמה? "ארניקס ממשיכה לפעול ביעילות ולשמר רמת דליוורי גבוהה, הודות לתוכנית ההמשכיות העסקית המקיפה שלה, שנבנתה לאורך מעל שני עשורים. כחברה רב לאומית, אנחנו ממנפים תשתית מבוססת ענן ומנהלים את סביבת הלקוחות והפיתוח שלנו ב-AWS – דבר שמבטיח פעילות רציפה גם על רקע מתחים גיאו-פוליטיים כמו המלחמה הנוכחית". מיהו איש השנה שלך בהיי-טק הישראלי? "בעיניי זה לא אדם אחד, אלא צוותי הפיתוח שעובדים מישראל. הנדסת תוכנה דורשת מיקוד, ריכוז, חשיבה מעמיקה והמשכיות הקונטקסט. לרוב קשה להשיג זאת על בסיס קבוע, והשנה החולפת אתגרה את הצוותים עוד יותר. למרות זאת, צוותי הפיתוח בישראל התעלו על עצמם והוכיחו שהמצב לא משפיע על מתן המענה הטוב ביותר ללקוחות, מצוינות טכנולוגית והמשכיות". האם לדעתך אנחנו עומדים בפני שיפור במצב הענף? "יש תחזיות אופטימיות לשיפור במצב התעשייה, כולל בתחום הבינה המלאכותית. המגמה לאימוץ פתרונות מבוססי AI מצביעה על נכונות לחדשנות, אך היא מלווה באתגרים כמו ציות לרגולציה וחידוש טכנולוגי". מה אתה מאחל להיי-טק הישראלי ולמדינה לשנה הבאה? "בשנה הבאה, אני מאחל להיי-טק הישראלי לנצל את מלוא הפוטנציאל של הבינה המלאכותית, תוך שמירה על פרקטיקות אתיות וציות לרגולציות. זה כולל טיפוח תרבות של חדשנות המבוססת על שקיפות ואחריות. קידום בינה מלאכותית שממוקדת בבני אדם ומחזקת את יכולות העובדים הוא חיוני, עם הדגש שהטכנולוגיה צריכה להשלים ולא להחליף את הידע האנושי. דרך התמודדות אפקטיבית עם הרגולציה הגלובלית, להיי-טק הישראלי יש הזדמנות לחזק את מעמדו כמוביל בחדשנות ולתרום בצורה חיובית להתפתחות הכלכלה בישראל". קובי ברקוביץ', מייסד-שותף וסמנכ"ל טכנולוגיה ב-Alison.Ai איך אתה מסכם את השנה בהיי-טק הישראלי? "השנה שעברנו היוותה צומת דרכים משמעותי עבור תעשיית ההיי-טק הישראלית, והביאה עמה צמיחה חסרת תקדים וחדשנות פורצת דרך. זינוק משמעותי בהשקעות, בהובלת חברות כמו Alison.ai, חיזק את מעמדה של ישראל כמובילה עולמית בתחום הבינה המלאכותית. ה-AI הייתה ועודנה כוח מניע מרכזי למהפכה בתעשיות שונות – החל מתחבורה ועד לרפואה. סטארט-אפים ישראליים פיתחו גם ב-2024 פתרונות חדשניים שמשנים את פני השוק. עם זאת, לצד ההצלחות עומדים אתגרים משמעותיים, כמו מגמות כלכליות גלובליות ומתיחות גיאו-פוליטית שכרגע לא רואים את סופה. בשורה התחתונה, 2024 הייתה שנה של הזדמנויות אדירות עבור ההיי-טק הישראלי, תוך התמודדות עם נוף מורכב". קובי ברקוביץ', מייסד-שותף וסמנכ"ל טכנולוגיה ב-Alison.Ai. צילום: טל צליקוביץ' כיצד מתפקד הארגון שלך במלחמה? "המלחמה המתמשכת הציבה בפני עסקים בישראל, לרבות Alison.ai, אתגרים משמעותיים. כדי להבטיח רציפות עסקית, הענקנו עדיפות לבטיחות העובדים ולחוסן התפעולי. על ידי ניצול תשתית עבודה מרחוק חזקה, אמצעי אבטחת סייבר מתקדמים ומרחבי עבודה גמישים, הצלחנו לשמור על הפרודוקטיביות ולסייע לעובדים שלנו בתקופה מאתגרת זו. בנוסף, יישמנו פרוטוקולי תקשורת משבר, כדי לשמור על צוות העובדים שלנו מעודכן ומחובר. עובדים בחברה נקראו לשירות מילואים וחלקם עדיין משרתים. אנחנו מעודדים אותם, ויישמנו סידורי עבודה גמישים וכן מערך סיוע שמאפשר התמודדות עם לחץ וחרדה. אנחנו, כארגון, מאמינים שהשגרה היא זו ששומרת עלינו שפויים". מיהו איש השנה שלך בהיי-טק הישראלי? "קשה לתת תשובה שמציינת אדם אחד ספציפי, כי 2024 הייתה שנה יוצאת דופן עבור הענף. קשה לציין אדם ספציפי בתור איש או אשת השנה, אבל ברור שהמאמצים המשותפים של קהילת ההיי-טק הישראלית הובילו לקידום משמעותי השנה". האם לדעתך אנחנו עומדים בפני שיפור במצב הענף? "ההיי-טק הישראלי הוכיח את עצמו כחדשני וחסין, למרות חוסר הוודאות כתוצאה מהמגמות הכלכליות הגלובליות וממצבה של המדינה. עם זאת, הבסיס החזק של התעשייה, בשילוב הצמיחה המתמשכת של הבינה המלאכותית, הסייבר והטכנולוגיות המתפתחות האחרות, מאפשר הזדמנויות משמעותיות לצמיחה. לתפיסתי, האתגרים והסערות עלולים להימשך, אבל הרוח היזמית החזקה של ישראל, בשילוב המערכת האקולוגית הטכנולוגית האדירה, יביאו להתעצמות של התעשייה". מה אתה מאחל להיי-טק הישראלי ולמדינה לשנה הבאה? "ראשית, אני מאחל לכולנו שלום וביטחון, שכל החטופים, המפונים והחיילים ישובו לבתיהם בשלום, ושנוכל לגדל פה את ילדינו בשקט ובביטחון. לתעשייה אני מאחל שנה פורייה, המשך של רעיונות פורצי דרך, מיזמים מצליחים וצמיחה מתמשכת, שתמקם את ישראל כמובילה עולמית בטכנולוגיה. מי ייתן ונראה בשנה הבאה שיתוף פעולה בתעשייה שלנו, שיוביל לפתרונות בעלי השפעה רבה יותר, שישפרו את היומיום ויהפכו את העולם שלנו למקום טוב יותר. שנמשיך להיות מגדלור של התקדמות טכנולוגית, שמונע על ידי חזון משותף לעתיד טוב יותר". ליאור ג'ורג'י, מנמ"ר בנק ישראל איך אתה מסכם את השנה בהיי-טק הישראלי? "השנה הייתה מאתגרת מאוד למדינה, ולענף ההיי-טק בפרט. מנתונים שאספה IVC עולה שהמעורבות בישראל של משקיעים זרים שאינם אמריקנים נמצאת בשפל של שש שנים. לעומת זאת, קרן וינטג' פרסמה שהיקף האקזיטים ב-2024 עמד על 10 מיליארד דולר, לעומת 4.7 מיליארד ב-2023. גם ב-2024, ההיי-טק המשיך להיות הקטר של המשק, והוא מלא בהישגים. ראינו המשך צמיחה וחדשנות בתחומים רבים, כולל בינה מלאכותית, סייבר, פינטק ובריאות דיגיטלית. עם זאת, היו גם אתגרים, כמו פיטורים וצמצומים בכמה חברות, שנובעים בעיקר מתחרות גוברת בשוק הגלובלי ומהשפעות כלכליות עולמיות". ליאור ג'ורג'י, מנמ"ר בנק ישראל. צילום: ניב קנטור כיצד מתפקד הארגון שלך במלחמה? "הארגון שלנו מתפקד בצורה מיטבית גם בתקופות של משבר ומלחמה. יש לנו תוכניות חירום מסודרות, צוותים מיומנים וטכנולוגיות מתקדמות, שמאפשרות לנו להמשיך לספק שירותים קריטיים בצורה חלקה ובטוחה. אנחנו מקפידים על אבטחת מידע ושמירה על רציפות תפקודית בכל מצב". מיהו איש השנה שלך בהיי-טק הישראלי? "פרופ' אמנון שעשוע, שמהווה דמות מרכזית ומובילה בענף. הוא המייסד של החברות מובילאיי, אורקם, AI21 Labs והבנק הדיגיטלי וואן זירו, ורק באחרונה פורסם שהוא מקים סטארט-אפ חדש בשם AAI, שיתמקד בפיתוח בינה מלאכותית שאמורה לחקות חשיבה של מומחים אנושיים ולהציע חלופה לבינה המלאכותית הכללית". האם לדעתך אנחנו עומדים בפני שיפור במצב הענף? "אני מאמין שכן. למרות האתגרים, יש סימנים מעודדים: השקעות חדשות, יוזמות ממשלתיות לתמיכה בהיי-טק והמשך פיתוח טכנולוגיות מתקדמות מצביעים על כך שהענף יוסיף לצמוח ולהתפתח בשנים הקרובות". מה אתה מאחל להיי-טק הישראלי ולמדינה לשנה הבאה? "אני מאחל להיי-טק הישראלי להמשיך להיות מוביל עולמי בחדשנות ובפיתוח טכנולוגיות פורצות דרך. למדינה אני מאחל יציבות ביטחונית, כלכלית וחברתית. אני מקווה שנראה שיתופי פעולה מוגברים בין המגזרים הציבורי והפרטי, ושנמשיך לטפח את הדור הבא של המהנדסים והיזמים". תמיר גורן, מנכ"ל קבוצת SQLink איך אתה מסכם את השנה בהיי-טק הישראלי? "לפני שאסכם את השנה בהיי-טק, אציין את הסבל הנוראי והבלתי יתואר שעוברים החטופים ובני משפחותיהם, אצדיע לנופלים ולקרוביהם, ואאחל החלמה מהירה ושלמה לפצועים, חזרה לבתים של כל המפונים, והחלמה נפשית ורגשית לכל מי שעבר טראומה – ולמעשה לכולנו. כשהחלה המלחמה, כל המשאבים והקשב היו מופנים אליה, ועתיד העסקים בכלל וההיי-טק בפרט היה לוט בערפל. כיום, במבט לאחור, להבדיל אלף אלפי הבדלות, מה שקרה בקורונה קרה גם כאן: ההיי-טק הוכיח את נחיצותו גם ודווקא בזמנים קשים ובמשברים. קיבלנו בקשות לפיתוחים מכל מקום אפשרי – במיוחד ממגזרי הבריאות, הממשלה והביטחון – ועשינו את המקסימום, בהתחשב בזה שחלק גדול מאנשי הפיתוח שלנו היו במילואים". תמיר גורן, מנכ"ל קבוצת SQLink. צילום: אפרת קופר כיצד מתפקד הארגון שלך במלחמה? "היות שכל התהליכים אצלנו ממוחשבים, ושחלוקת התפקידים ואיושם מדויקת, לא חווינו קשיים בתפקוד ובניהול הקבוצה, שמעסיקה 2,700 עובדים. כל העובדים שלא גויסו למילואים נתנו 200% ובסך הכול הצלחנו לעמוד ביעדי הפיתוח שהתחייבנו להם אל מול לקוחותינו. יצאנו ואנחנו עדיין יוצאים לפעילויות התנדבות ועזרה לנפגעים, ונתנו תרומות רבות. גם כיום, כל חקלאי מהדרום או מהצפון שמציע משהו למכירה – אנחנו רוכשים ממנו כמויות גדולות. עם תחילת הפינוי פיתחנו על חשבוננו אפליקציה לקישור בעלי מקצוע מהדרום ומהצפון עם צרכנים מהמרכז". מיהו איש השנה שלך בהיי-טק הישראלי? "בשנה כזאת, אני חושב שזה חסר משמעות לבחור מישהו בתחום שלא קשור למלחמה. כל החיילים בסדיר ובמילואים הם אנשי השנה שלי". האם לדעתך אנחנו עומדים בפני שיפור במצב הענף? "עם סיום המלחמה בצפון, ובתקווה לסיים את המלחמה בדרום ולהחזיר את כל החטופים, אני מעריך שרמות הביקושים לפיתוחים חדשים בתחומים כמו תשתיות, פיננסים, בריאות וכמובן ביטחון תעלינה באופן משמעותי. כמו כן, אני מעריך שהשקעות הקרנות בסטארט-אפים תחזורנה להיות כפי שהיו בעבר ואף יותר, בעקבות צמיחה של תחומים חדשים, כגון טילאות, רחפנים וטכנולוגיות להגנה אווירית". מה אתה מאחל להיי-טק הישראלי ולמדינה לשנה הבאה? "רק דבר אחד: החזרת החטופים וסיום המלחמה, ביחד עם ביטחון אמיתי ויציב". מתי גיל, מנכ"ל ומייסד סטודיו AION Labs איך אתה מסכם את השנה בהיי-טק הישראלי? "זו הייתה שנה מאתגרת ללא ספק, אבל יש הרבה סימנים לאופטימיות. התפתחותן של תעשיות ופיתוחים חדשים מוכיחים את החוסן של ההיי-טק הישראלי. אנחנו רואים שאקזיטים וסטארטאפים חדשים ממשיכים לצמוח בתעשיות רלוונטיות כמו בתעשיית הביומד ובתעשיית הדיפנסטק, שנמצאת לקראת זינוק משמעותי הן בגלל היכולות והצרכים הישראליים והן בגלל העלייה בהוצאות על ביטחון בקרב מדינות העולם, נוכח האיומים המתגברים. גם האפיקים להסדר מדיני אזורי פוטנציאלי פותחים אפשרויות. אני מאמין שנצא משנה זאת מחוזקים יותר ממה שנכנסנו אליה, כי מה שלא הורג אותנו – רק מחשל". מתי גיל, מנכ"ל ומייסד סטודיו AION Labs. צילום: אלעד מלכה כיצד מתפקד הארגון שלך במלחמה? "מתחילת המלחמה, AION Labs קיבלה על עצמה כמה כללים, שעל פיהם פעלנו ועודנו פועלים כחברה וכצוות: בראש ובראשונה, שמירה על הביטחון האישי והנפשי שלנו ושל משפחותינו, כולל יציאה לשירות מילואים למי שנקרא לדגל. שנית, תמיכה מלאה בסטארט-אפים שהקמנו. והכלל האחרון, המשך צמיחת והתפתחות החברה. מבחינתי, כל מה שלא תומך ביעדים האלה לא רלוונטי, ומימושם דורש פוקוס וצוות מצוין – ולנו יש את שניהם. לשמחתי, יש לנו גם תמיכה מתמשכת ונלהבת מהשותפות ומהמשקיעים שלנו. בתעשייה שבה אנחנו פועלים, הביוטק, בהחלט יש פיתוחים מדהימים וחברות מבטיחות, אבל חסר באופן משמעותי מימון מספק, וזה רק החמיר עם המלחמה. זה אתגר שצריך לטפל בו". מיהו איש השנה שלך בהיי-טק הישראלי? "דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות. בלי התמיכה בסטארט-אפים וההשקעות בפועל של הארגון הממשלתי, שהגדיל את התקציב שלו תוך כדי המלחמה, היינו במקום אחר". האם לדעתך אנחנו עומדים בפני שיפור במצב הענף? "אנחנו עדים לשלב מעבר חשוב במצב ענף ההיי-טק הישראלי, אם כי הוא ידרוש זמן והתאמות. מצד אחד, אנחנו רואים יציבות ושאיפה להמשך צמיחה במגוון תחומים, כמו בינה מלאכותית, סייבר וביוטק. מהצד השני, יש אתגרים כמו ההתמודדות עם תנודות בשוק ההשקעות וקשיים רגולטוריים, שמצריכים גמישות מחשבתית ויכולת להסתגל לשינויים מהירים. עם זאת, אני מאוד אופטימי בנוגע לעתיד הקרוב של הענף, במיוחד בזכות החדשנות הישראלית והפוטנציאל הרב בתחום הסטארט-אפים". מה אתה מאחל להיי-טק הישראלי ולמדינה לשנה הבאה? "לפני הכול, אני מייחל להחזרת החטופים ולהחזרתם של כל תושבי הצפון והדרום לבתיהם. אני מקווה שנגיע להסדר מדיני אזורי ואני שואף לבחירות חדשות, כיוון שאני מאמין שהממשלה צריכה לקבל את רצון ותמיכת העם. בהיבט המקצועי, אני מאחל למדינה שתדע להיות מגדלור שלא רק יעצור את הזליגה של מוחות מבריקים מישראל, אלא ימשוך בחזרה ישראליות וישראלים מכל העולם, כדי לפתח את ההיי-טק שלנו". מירי גלבורט, משנה למנכ"ל כלל ביטוח ופיננסים, ומנכ"לית כלל IT איך את מסכמת את השנה בהיי-טק הישראלי? "2024 הייתה שנה כואבת וקשה. עם זאת, היא הוכיחה שוב שגם ברגעים מאתגרים, אנחנו חדורי מטרה ויודעים להתמודד בהצלחה מול אתגרים קשים, כולל כאלה שלא הכרנו בעבר. מירי גלבורט, משנה למנכ"ל כלל ביטוח ופיננסים, ומנכ"לית כלל IT. צילום: סיון פרג' כיצד מתפקד הארגון שלך במלחמה? "למרות הפעילות לצד מלחמה והמציאות היומיומית הבלתי נתפסת, הצלחנו לפתח ולהשיק מוצרים איכותיים, חדשנים ומשמעותיים, שממשיכים לקדם את ליבת העסקים לטובת סוכני הביטוח והלקוחות לצד מערך שירות מקצועי, תוך שמירה על המשכיות עסקית והגברת הערכות בפני איומי סייבר. כלל ביטוח ופיננסים הינה גוף מוסדי חיוני במשק הישראלי. אנחנו זמינים עבור מבוטחינו באופן רציף בזמן שגרה, וכמובן בעתות חירום. בשנה החולפת פעלנו ככל יכולתנו כדי להירתם למען החוסן הלאומי, ונקטנו בשורת פעולות נרחבת, בהתאם לצרכי השעה. התמודדנו עם גיוס מילואים מאסיבי של עובדים, בני משפחה שאין להם אפשרות לחלוק בעומס, עובדים שבני משפחתם עדיין חטופים בעזה וכאלה שאיבדו את היקר להם מכל. תמכנו בעובדינו וליווינו אותם בכל מה שיכולנו לסייע בו, ואנחנו עדיין עושים את זה. מבחינת המשכיות עסקית, מסירות ואחריות אישית תוך שילוב אג'יליות בתהליכי עבודה אפשרו לארגון את המשך הצמיחה. כמובן שהמלחמה העצימה אתגרים גם בתחום הסייבר, ואלה חייבו אותנו לתשומת לב מתמדת ולשדרוג יכולות תמידי ומהיר". מיהו איש השנה שלך בהיי-טק הישראלי? "איש היי-טק שעורר בעיניי השראה השנה הוא אסף רפפורט, ממייסדי ומנכ"ל וויז. האמון שלו בחברה והתייחסותו הלא סטנדרטית להצעת הענק העסקית של גוגל מעוררות בעייני השראה". האם לדעתך אנחנו עומדים בפני שיפור במצב הענף? "צרכי השוק רבים. אנחנו בעידן המאפשר מינוף של טכנולוגיית GenAi לשימוש במגוון רחב של תחומים, ואין לי ספק שנדע להמשיך ולמנף זאת, תוך רתימת תחומי הפיתוח השונים". מה את מאחלת להיי-טק הישראלי ולמדינה לשנה הבאה? "אני מאחלת לנו קודם כל שנזכה לראות את החטופות והחטופים שבים.ות הביתה, שאנשי כוחות הביטחון, לרבות חיילינו, ישובו גם הם בשלום, ושכולם יחזרו למדינה מאוחדת, שוויונית וצומחת. אני מייחלת לכך שנתמקד בלפתח ולחדש מתוך מקום של יצירה קדמה וחדשנות, ולא נידרש להפעיל את היכולות והיצירתיות הישראליות כדי להתגונן מפני ריבוי איומים". אל"מ (מיל') עומר גרוסמן, מנמ"ר סייברארק איך אתה מסכם את השנה בהיי-טק הישראלי? "אין עוררין על כך ש-2024 הייתה שנה מורכבת. לצד מורכבות מסוימת בגיוסי הכספים לסטארט-אפים, הצורך לייצר רציפות תפקודית והעובדים הרבים שגויסו למילואים, ההיי-טק הישראלי התגלה שוב כקטר הצמיחה של המשק. המאמץ לדלוור בכל מצב הורגש לאורך ולרוחב הסקטור הפרטי, תוך הפגנת חוסן ויצירתיות, מתן מענה ממוקד לעובדים ולבני משפחותיהם ותרומה של חברות רבות לעמותות ולארגונים שהיו, ועדיין, צריכים זאת. אם למישהו היה ספק עד כמה חשוב ההיי-טק הישראלי בפסיפס הישראלי, השנה האחרונה הייתה ההוכחה הניצחת לכך שמנהיגות טכנולוגית אזרחית היא חלק דרמטי בחוסן הלאומי שלנו". אל"מ (מיל') עומר גרוסמן, מנמ"ר סייברארק. צילום: דיוויד שופר כיצד מתפקד הארגון שלך במלחמה? "סייברארק מנהלת עד היום צוות ייעודי לטיפול בסוגיות נדרשות ומתפרצות סביב המצב בישראל – החל מתמיכה בעובדים שנמצאים במילואים, דרך תמיכה בבני משפחותיהם ועד לתרומה לעמותות שתומכות במאמצים לאומיים שתועדפו על ידי הנהלת החברה. לצד זאת, הרציפות התפקודית של סייברארק חוזקה, עם ניצול ההיבט הגלובלי של החברה היכן שאפשר, כמו גם תרגולים 'רטובים' של משברים טכניים כגון התאוששות מאסון ובחינה מקצה לקצה של תהליכי רציפות תפקודית". מיהו איש השנה שלך בהיי-טק הישראלי? "גיל שויד. בשקט האופייני לו, הוא המשיך להגדיל השנה את הכנסות צ'ק פוינט, וביד בוטחת העביר את כיסא המנכ"ל לתא"ל (מיל') נדב צפריר. החלפת מנהיגים היא תמיד מורכבת, ועל אחת כמה וכמה כשהמנכ"ל מכהן מזה עשרות שנים. המצב בארץ מסבך את זה עוד יותר. ועדיין, נראה שהמעבר מתנהל באופן חלק ומסודר. יש לי הערכה רבה לשויד על ניהול רב שנים של אחת החברות הישראליות המובילות בעולם, שממשיכה לתרום להיי-טק שלנו ולמיצוב ישראל כמעצמת טכנולוגיה". האם לדעתך אנחנו עומדים בפני שיפור במצב הענף? "חד משמעית כן. ההיי-טק הישראלי הראה השנה חוסן, עם מספיק גיוסים ואקזיטים, שממשיכים להמחיש עד כמה יש פה עוצמה. תחת הנחה שהמצב הבטחוני יתייצב, גם אם לא באופן מלא, אני מעריך שגיוסי מילואים יהיו נמוכים יותר ויאפשרו לעובדים לחזור לשגרת עבודה. בנוסף, אני מעריך שבתהליך מדורג, מאמצי הדה-לגיטימציה שעושים לישראל ישככו וישפיעו במידה שולית על המכירות של החברות. כמו כן, אני מאמין שהניסיון הטכנולוגי-מבצעי שפותח, תורגל, ויושם במלחמה יביא בשנים הקרובות להצלחות ישראליות בעולמות הדיפנסטק". מה אתה מאחל להיי-טק הישראלי ולמדינה לשנה הבאה? "ראשית, שכל החטופים יחזרו, שהתושבים העקורים ישובו לבתיהם ושנוכל להשלים את מטרות המלחמה. מעבר לכך, שיחזור להיות כיף לחיות פה. זה מחייב שנדע לחלוק בנטל ולהתפשר האחד עם השני". לחלק א' של הפרויקט לחצו כאן. המשך הפרויקט – ביום א'.

"קיים פער משמעותי בין הציפיות שמעוררים תהליכי חדשנות בארגונים למציאות בשטח", כך אמר ד"ר יונתן פפר, מומחה בינלאומי לחדשנות ארגונית. ד"ר פפר הוא בעל ניסיון רב בעבודה עם ארגונים מובילים בארץ ובחו"ל, בהם מעבדת החדשנות של אוניברסיטת הרווארד, מערכת הביטחון וסטארט-אפים. הוא מוביל מיזם משותף עם חברת הייעוץ ארנסט אנד יאנג (EY), שבמסגרתו הם משיקים תוכנית הכשרה לניהול חדשנות אפקטיבית. התוכנית מיועדת למנהלים ולאנשי מקצוע שמעוניינים להטמיע תהליכי חדשנות שיניבו תוצאות ממשיות. לדבריו, במסגרת ההכשרה ילמדו המשתתפים כיצד לנהל ולנטרל חסמים ארגוניים שמונעים את הצלחת החדשנות, לגבש אסטרטגיה ארגונית שמתאימה לה, וכן ליישם תרבות ארגונית שיודעת למדוד את האפקטיביות של החדשנות באמצעות מדדים שונים. הוא מרצה במסלול יחד עם רוני דניאל, מנהל החדשנות בארנסט אנד יאנג, שגם לו ניסיון רב בארגונים גדולים במשק. ד"ר פפר אמר בשיחה עם אנשים ומחשבים כי "ברמה האישית, אני עוקב כבר הרבה זמן אחרי הבלבול שקיים בארגונים בכל מה שקשור לחדשנות. הדבר העיקרי שהבחנתי בו הוא ציפיות לא ריאליות מהתוצאות של התהליכים הללו". איפה אתה נתקל באותם פערים בין הציפיות למציאות? "כמעט אצל כל הדרגים בארגונים, החל ממנהל החדשנות, שאומר לי: 'קיבלתי את התפקיד ואני מאוד שמח, אבל מה אני עושה מפה והלאה? איך אני מתווך את זה להנהלה?' אני מוצא את זה גם בקרב משקיעים, שמבינים שהחדשנות היא זו שתביא את השינוי בחברות שהם רוצים להשקיע בהן לעומת המתחרים, אחרת אין להם טעם להשקיע. הפערים האלה קיימים אצל עוד שורה של בעלי תפקידים בארגון, שמבינים את חשיבות החדשנות אבל לא יודעים איך לעשות אותה יעילה. בנוסף, אם יש דבר שאני לא סובל זה שארגונים מבזבזים זמן על השקעה בחדשנות בצורה לא נכונה – הם רואים בה רק הייפ, ואז הם מתאכזבים ועוזבים את זה". כשאתה מדבר על ניהול חדשנות אפקטיבית, מאיזה צד מדובר – מההנהלה או מאנשי הטכנולוגיה? "מאחר שאני מגיע מתחום הפסיכולוגיה הארגונית ועוסק בשילוב של פסיכולוגיה ומינהל עסקים, אפשר לומר שבסולם התפקידים הארגוני, אנחנו פונים לרמות של מנהלי החדשנות ומעלה, שזה כולל גם מנכ"לים, סמנכ"לים וכל מי שנמצא ב-C Level". התפקיד של מנהל החדשנות לא ממש מוגדר בארגונים רבים. אצל חלק מהם מי שאחראי על החדשנות הוא המנמ"ר ואצל אחרים – מנהל אחר. מה אתה רואה? "אתה צודק. יש ארגונים שבהם את התפקיד ממלא המנמ"ר או ה-CTO, ובארגונים אחרים זה בכלל יושב בשיווק. יש גם ארגונים שבהם תפקיד מנהל החדשנות הוא הטייטל השלישי או הרביעי של אותו אדם – כלומר, יש לו עוד תפקידים, בסדר עדיפות גבוה יותר, ולכן גבולות האחריות שלו לא ממש ברורים. אבל בפועל, זה לא משנה איפה הם יושבים ומי ממונה עליהם. ברגע שהם עוסקים בחדשנות, אותם מנהלים צריכים להתמודד עם השאלות. תוכנית ההכשרה תנסה לתת מענה – גם לנושא הטכנולוגיה וגם להיבט של התהליכים הארגוניים". חדשנות אפקטיבית מצריכה הנעה של כמה "גלגלים" בארגון. צילום: ShutterStock איך התחברת לתחום? "אני מגיע לתחום על סמך ניסיון שיש לי בעולם האקדמי, כמרצה וכחוקר, אבל גם כיועץ, שזה רוב הזמן העבודה שלי. אני מלווה הנהלות בכירות. הדוקטורט שלי הוא בתחום של ניהול חדשנות ותרבות ארגונית, ועשיתי אותו באוניברסיטת קולומביה. לימדתי את הנושא גם באוניברסיטת רייכמן, אבל שוב, 80% מהזמן שלי מוקדשים לפרקטיקה, לייעוץ, והשילוב בין האקדמיה לשטח מרתק אותי". מהי חדשנות בעיניך? "התפיסה שלי היא שבניהול חדשנות, בכל ארגון קיים משאב סמוי, כמו נפט שאף אחד לא מוצא או לא מנצל אותו. הכוונה היא לאותם עובדים שיש להם רעיונות לחדשנות, עובדים שמכירים את תהליכי העבודה וחושבים שאפשר לעשות אותם אחרת, אבל אין להם למי לפנות. אני מלמד ומייעץ לארגונים כיצד לחשוב על הנושא בצורה יצירתית. בהרצאות שלי אני אומר למנהלים: בזמן שאנחנו יושבים פה, רעיונות מתים בארגון שלכם, כי אתם לא קשובים לאותם עובדים שיש להם את הרעיונות הללו". כשאתה מצפה ממישהו שיהיה לו רעיון לחדשנות ואומר לו תציע רעיונות – זה מאוד תלוי בתרבות הארגונית. לא כל הארגונים הם חברות היי-טק… "נכון, אבל אני סבור שהטכנולוגיה האיצה את הצורך בחדשנות אפקטיבית – לא רק בדיבורים אלא גם בפועל, כדי שהיא תיתן תוצאות. מדובר, בין היתר, ביכולת לחבר בין אנשים ובין פיסות הידע שמפוזרות בארגון, כדי שהידע הארגוני יוכל להיות נחלתו של כל עובד. הרבה פעמים הפתרון לבעיה במחלקה אחת נמצא במחלקה שנייה, וכאן באה לידי ביטוי הטכנולוגיה לטובת החדשנות – ולכן התחום הזה מאוד רלוונטי כיום. חדשנות היא לא רק טכנולוגיה. ללא ספק, יש לטכנולוגיה השפעה על שינוי תהליכים ארגוניים, אבל היא לא העיקר. אנחנו מדברים על חדשנות רדיקלית, חדשנות שבה הארגון מבצע שינוי משמעותי ורחב בהצעת הערך במוצרים ובשירותים שהוא מציע, שינוי שישפיע כמה דורות קדימה. אפשר להמשיל את זה לקפיצה שהייתה מהטלפון הנייד הראשון של נוקיה לסמארטפון. לכאורה, זה טלפון וזה טלפון, אבל כל אחד מהם עונה על צרכים אחרים".

חוקר בריאות מודאג מבלגיה, אב לשניים, שלח יד בנפשו לאחר שבועות של התדיינות עם הצ׳טבוט אלייזה, שבמהלכם שוכנע שהדרך היעילה ביותר להוריד את טביעת הרגל הפחמנית של בני האדם היא להפסיק לחיות. בארה״ב, נער בן 14, שהתאהב בדמות מ"משחקי הכס" באפליקציית בינה מלאכותית, שאיתה שוחח במשך חודשים, שוכנע להתאבד כדי להגיע אליה בעולם הבא, ונער בן 17 קיבל עידוד לרצוח את הוריו בעקבות הגבלת זמני מסך שהכתיבו. הבינה המלאכותית היוצרת – Generative AI – מקבלת תפקיד הולך וגדל בחיי היום-יום שלנו, החל בשירותים שמסייעים במשימות יומיומיות ועד החלטות פיננסיות ובריאותיות. אנו מתרגלים להסתמך על אותה בינה "יודעת כל". אבל האם היא אכן ראויה לאמון שלנו? כיצד נדע באיזו מידה היא מהימנה, אחראית, אתית? ככל שמודלי הבינה המלאכותית הולכים ונהיים מורכבים ומשוכללים, כך קשה לעקוב אחרי הרציונל שעומד בבסיסם. בניגוד לאלגוריתמים מסורתיים, שהסתמכו על קריטריוני החלטה מוגדרים, היום נבנים האלגוריתמים באמצעות למידת מכונה, על בסיס כמויות עצומות של נתונים. בסיס זה הוא המקור לחוזק – אך גם לחולשה – של בינה מלאכותית. אם נתוני עבר מובילים לזיהוי אוכלוסיות עם מאפיינים מסוימים (למשל אתניים או כלכליים) כמתקשות להחזיר הלוואות, הבינה המלאכותית עלולה להנציח החלשה גורפת של אוכלוסיות אלה. אם הבינה מתבססת על סיפורי פנטזיה הרואיים המפארים גבורה ומוות, השיחות איתה יפיקו תובנות והמלצות בהתאם. אם היא מבססת המלצה על מספרים ולוגיקה, ללא הבנת ערך חיי אדם, המלצה על התאבדות כדי להגן על כדור הארץ תהיה הפועל היוצא מכך. ככל שאנחנו מאבדים את השליטה על הגדרת האלגוריתם, כך חשוב יותר להבין כיצד התקבלה ההחלטה. הבנה זו תאפשר לנו להפעיל שיקול דעת אם לקבל את ההמלצה. שקיפות אלגוריתמית היא האפשרות להבין את ״תהליכי החשיבה״ של הבינה המלאכותית. בעוד שמשתמשי טכנולוגיה נוהגים בדרך כלל להתייחס לטכנולוגיה כקופסה שחורה, המקבלת קלט ומוציאה פלט, אנו שואפים להפוך את הקופסה לשקופה, כך שהמשתמש יקבל לא רק את הפלט המיוחל, אלא גם את הרציונל העומד מאחוריו. כך יוכל להפעיל שיקול דעת אם לקבל את המלצת הבינה המלאכותית. לדוגמה, אם החלטה לסרב להלוואה של מערכת בנקאית נובעת רק מפרמטרים דמוגרפיים, חשוב להפעיל שיקול דעת אנושי ערכי ולא לקבל את ההחלטה הזאת כפשוטה, שכן היא מפלה מבסיסה. אם מערכת המלצה רפואית נותנת אבחנה מסוימת, אבל רמת הדיוק שלה היא 70%, חשוב לדעת שיש 30% סיכוי שהיא שוגה לפני שמחליטים על טיפול המבוסס על החלטה זו. מקרה מעניין שמדגים היטב את חשיבות השקיפות האלגוריתמית הוא המקרה של מערכת המלצה לאיתור אזרחים המבריחים סמים שפעלה בנתב"ג. תחקיר כלכליסט, שהוביל הכתב תומר גנון, חשף, כי מדובר במערכת הכללה (פרופיילינג), מבוססת בינה מלאכותית, הנסמכת על נתונים ממאגרי המשטרה והממשלה. מערכת זו ממליצה על שמות נוסעים, שנלקחים לחיפוש ברכושם ובגופם למרות שאין לגביהם מידע מודיעיני או חשד שהכניסו סמים. המשטרה סירבה למסור פרטים על אופן הפעלת המערכת, בתי המשפט לא מכירים אותה ולא יכולים לפקח עליה, והחיפושים ללא חשד מוקדם, שאסורים בחוק, נמשכו תקופה ארוכה. במהלך בירורים משפטיים בנושא, הודיעה משטרת ישראל כי הפסיקה את השימוש במערכת "לבחינה ובדיקה", לטענתה. כך נמנעה מלחשוף את אופן הפרופיליזציה של המערכת. זאת ועוד, באין פיקוח על אופן החלטה זו, אין מניעה בשלב זה מהמשטרה להפעיל מערכת אחרת דומה למקורית כעת או בעתיד. לשקיפות אלגוריתמית תפקיד חשוב גם בזיהוי זיופים דיגיטליים מתוחכמים (deep fake) שהפכו נגישים ונפוצים מאוד לאחרונה. שקיפות נתוני על (meta-data) של תמונה או וידיאו שמופץ עשויה להעיד על אותנטיות התוכן. בנוסף, קיימים כלים טכנולוגיים שונים שתפקידם לזהות אותנטיות של תכנים. השקיפות האלגוריתמית של הכלים הללו יכולה לחזק אמון בתיוג שלהם על תכנים אותנטיים לעומת מזויפים. אולם אליה וקוץ בה: ככל שהאלגוריתם לזיהוי זיוף שקוף יותר, כך זה יעזור לזייפנים להתגבר על יכולת זו. וכך גם כאן, כמו בסוגים נוספים של אבטחת סייבר, השקיפות מאיצה את האיום במקביל לטכנולוגיות למיגורו. ועם זאת, כנראה שבדומה לקהילת הסייבר, שהכריעה מזמן על כך שהתרומה של השקיפות גדולה על הנזק, שכן היא מאפשרת טיובו של האלגוריתם על ידי קהילה שלמה של מפתחים באמצעות חשיפת כלי ההגנה לכולם, כך כנראה יקרה גם עם הכלים לזיהוי זיוף עמוק של תכנים. המרכז לחקר סייבר, משפט ומדיניות באוניברסיטת חיפה רואה חשיבות רבה ביצירתה של בינה מלאכותית אחראית על מנת לקדם פעילויות חיוביות, כגון הנגשת מידע וידע באופן יעיל ושיפור החלטות בתחומים עתירי ידע (למשל ברפואה), ולמזער תופעות שליליות, כגון הטיות מפלות ופגיעה בזכויות הפרט, וקורא להמשך פיתוח וקידום מדיניות לבינה מלאכותית אחראית. בשיתוף פעולה עם מערך הסייבר הלאומי, מרכז פדרמן לחקר הסייבר באוניברסיטה העברית ושותפים נוספים, המרכז יוזם פעולות לקידום הנושא ומזמין חוקרים ובעלי עניין נוספים לשתף פעולה על מנת לתמוך במאמצים להתוויית טכנולוגיות והמלצות רגולטוריות לפיתוח אחראי של בינה מלאכותית.   הכותבת היא ראשת המרכז לחקר סייבר, משפט ומדיניות באוניברסיטת חיפה.

תאגידי טכנולוגיה ומובילי תעשיית ההיי-טק בארה"ב תורמים מיליונים לטקס ההשבעה של דונלד טראמפ, וזאת לאחר שהתנערו מהתנהלותו כשהפסיד בבחירות 2020 לג'ו ביידן ולדמוקרטים. הוול סטריט ג'ורנל (WSJ) היה הראשון לדווח על כך שחברות רבות, שבעבר התנערו מהתנהלותו של הנשיא שנבחר מחדש, תורמות כעת לקרן ההשבעה שלו. הג'ורנל ציין לפחות 11 חברות כאלו בכתבתו. לפי הדיווח – ובשל ההצטרפות הנלבבת של ענקיות טק רבות לתורמים, על אף תדמיתו של עמק הסיליקון כדמוקרטי בנטייתו – קרן ההשבעה של טראמפ צפויה להיות הרווחית ביותר עד כה, ולעבור את סכום השיא של 107 מיליון דולר שגויס לטקס ההשבעה של טראמפ בתחילת 2017, עת פתח את כהונתו הראשונה כנשיא. למעשה, יתכן שהסכום שיצטבר בקרן יהיה הגדול שצברה קרן השבעה אי פעם. JUST IN: ???????? Mark Zuckerberg donates $1 MILLION to Trump's inaugural fund. pic.twitter.com/MwenrrFxiH — Radar???? (@RadarHits) December 12, 2024 בין התורמות הבולטות להשבעת טראמפ, שמומחיותן היא בתחום הטכנולוגיה, ניתן למנות את אמזון, מטא ו-OpenAI, למשל, שכל אחת מהן תרמה מיליון דולר לקרן. כמו כן, בורסות המסחר במטבעות קריפטוגרפיים קוינבייס וקראקן תרמו גם הן מיליון דולר כל אחת. חברת התחבורה השיתופית אובר תרמה סכום כולל של 2 מיליון דולר להשבעה, כאשר מיליון אחד הגיע מהחברה עצמה ומיליון נוסף תרם מנכ"לה, דרה קוסרשאהי. בנוסף, אחרי שבכלל לא השתתפה בתרומות לשני טקסי ההשבעה הקודמים, חברת תוכנות המס אינטואיט תרמה גם היא מיליון דולר לטראמפ כעת. יצוין כי בנוסף לתורמות הטכנולוגיות, מספר תאגידים גדולים מתחומים אחרים תרמו להשבעה גם הם מיליון דולר כל אחד, וביניהם יצרניות הרכב פורד (שתרמה גם צי של כלי רכב בנוסף לתרומתה הכספית), ג'נרל מוטורס וטויוטה, וכן גם גולדמן סקס, בנק אוף אמריקה ואחרים. בין המתקרבים לטראמפ. ג'ף בזוס, מארק צוקרברג, ויותר מכולם – אילון מאסק. צילום: Shutterstock מדוע חברות ההיי-טק תורמות כעת לטקס ההשבעה? על פי המקורות, הסיבות העיקריות לתרומות אלו הן רצון החברות להתקרב לממשל החדש וליצור קשרים מחודשים וטובים עם הנשיא הנבחר. חברות רבות רואות בכך הזדמנות להשפיע על מדיניות הממשל, במיוחד בתחומים שבהם הן מעוניינות להישרד מבלי להיפגע. כך למשל, חברות קריפטו מעוניינות להשפיע לטובה ולתועלתן על הרגולציה בתחום, ענקיות הטק מנסו לרכך את הפיקוח עליהן בארה"ב, וחברות טק שונות מבקשות להיות בעלות אמירה גם בנושא תעריפי המכס החדשים שהנשיא כבר דיווח כי הוא מתכונן להשית בכהונתו. פרשנים מציינים כי התרומות מסמלות "שינוי כיוון" של התאגידים האמריקנים בכלל לקראת חזרתו של טראמפ לבית הלבן. חברות רבות שהצהירו בעבר על הפסקת תרומות פוליטיות לאחר אירועי ה-6 בינואר – כשאוהדי טראמפ התפרעו בגבעת הקפיטול עקב הפסדו בבחירות – משנות כעת את עמדתן. בנוסף, על פי הדיווחים התורמים בנדיבות להשבעה מקבלים בתמורה כרטיסים לסדרת אירועים שיתקיימו בימים שלפני הטקס, ושבהם הן צפויות לזכות להיפגש עם חברי ממשל וקבינט ואף להשתתף בסעודת ערב חגיגית "לאור נרות" עם הנשיא הנבחר החדש-ישן ורעייתו. אחד מעוזריו של טראמפ אמר כי גיוס התרומות הוא בעצם אמצעי "לקבל מחילה" עבור החברות שביקרו את טראמפ בעבר. ואכן, שינוי היחס כלפי טראמפ מאז היבחרו ניכר ומובהק – חברות רבות, שבעבר התרחקו ממנו, כעת פועלות באופן אקטיבי כדי להתקרב אליו ולהדק את יחסיהן עימו. עוזריו של הנשיא לעתיד אף תיארו כיצד בכירים רבים עושים "עלייה לרגל" לאחוזה שבמאר-א-לאגו בפלורידה, כדי להיפגש עם הנשיא הנבחר ולנסות ליצור עימו קשרים חיוביים. לפי הדיווחים, מנכ"לי מטא, אמזון וגוגל נפגשו גם הם עם הנשיא הנבחר במאר-א-לאגו, כחלק מההתקרבות אל טראמפ, שצוטט כאומר: "כולם רוצים להיות חברים שלי". נחסם וסולק מטוויטר עקב מדיניות הצנזורה הנוקשה. דולנד טראמפ. אילוסטרציה. צילום: BigStock הגירוש מהרשתות החברתיות נזכיר כי לאחר אירועי ה-6 בינואר 2021, טראמפ סולק מרשתות חברתיות רבות, ולצמיתות, כפי שהוגדר אז. בין המחרימים נכללה טוויטר שהייתה זירת הבית של טראמפ – כיום היא X, שבבעלות אילון מאסק, אשר הפך באחרונה לשותף פוליטי וניהולי של הנשיא הנבחר במובנים רבים – וכן מ-פייסבוק. הגירוש התרחש בטענה כי טראמפ השתמש בפלטפורמות החברתיות כדי להסית את תומכיו לאלימות ולמרידה בממשל ולהפיץ פייק ניוז ותודעת כזב דרכן. עם זאת, בשנה האחרונה הוחזר טראמפ לכל פלטפורמות אלו, וניכר כי הקשר הרעוע שהיה לו משך יותר משלוש שנים עם תעשיית הטכנולוגיה – משתקם פלאים לקראת כניסתו לבית הלבן. אז כך למעשה קורה שטקס ההשבעה של טראמפ מושך אליו תרומות חסרות תקדים, גם מחברות שבעבר התנכרו אליו, וזאת משום שהתרומות הללו הן אמצעי של התאגידים לנסות ולבנות שוב קשרים עם הממשל החדש ועם הנשיא הנבחר, ולנסות להשפיע על המדיניות שלהם לטובת האינטרסים העסקיים שלהם.

שם ותפקיד: שני סיטבון, מנהלת הפעילות העסקית בישראל של Melingo AI – חברה העוסקת בפיתוח והטמעת סוכני AI עבור שירות לקוחות, מכירה ושירות מאגרי מידע. ותק בתפקידי מכירות: 8 שנים, ב-מלינגו מזה כ-6 חודשים. תפקידים קודמים: עבדתי כמנהלת מכירות בחברות היי-טק שונות, כדוגמת Frontegg. השכלה ושירות צבאי: עשיתי שירות לאומי ויש לי תואר ראשון במנהל עסקים ותיירות ממכללה צרפתית. כיום אני לומדת תואר ראשון, שני, בביולוגיה באוניברסיטה הפתוחה.  מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה? טכנולוגיה תמיד משכה אותי. אני חושבת שבעולם שלנו היום, הטכנולוגיה והחדשנות יובילו את העתיד, והיום אנחנו צריכים להיות אלו ששולטים בטכנולוגיה ויודעים להשתמש בה בדרך כזו או אחרת. בפן האישי, אני אוהבת ללמוד ולהתעדכן בכל מה שחדש, להכיר פתרונות חדשים ויכולות חדשות, זה מאתגר מאוד. חשוב לי להיות חלק ממהפכת ה-AI ולהוביל שינוי בתחום. האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשיית ההיי-טק? אני לא חושבת שקיימת אפליה ב-2024, אבל בעבר כן ראו פחות נשים בתפקידי מפתח. ב-5 השנים האחרונות מטפחים את הנשים ורוצים שיגיע שוויון בין נשים לגברים. בתפקידים טכנולוגיים, או יותר מתקדמים, קשה יותר למצוא אישה. אולם, בשנים האחרונות יש מגמת שיפור. ב-Melingo, למשל, אני מרגישה שאין הבדל ואפילו מרגישה אישה עוצמתית. האם נתקלת באפליה בענף, נגדך אישית, על רקע היותך אישה? לא נתקלתי באפליה כלשהי. להפך, כבר מהשלב הראשוני כשנכנסתי לתחום הרגשתי שיש תמיכה ומקדמים את הנשים באופן שווה כמו הגברים. גם בהווי החברתי הגיוון הוא חשוב, יש שוויון וקידום מתוך החברה.

בעודי מתלבט איך לפתוח את הטור שמסכם את תחום הבינה המלאכותית בשנה שאפשר כבר לומר שהסתיימה, שמתי לב ברשימות הקריאה שלי לידיעה שלפיה הארגון עיתונאים ללא גבולות דורש מאפל להפסיק לאלתר להשתמש ב-AI כדי ליצור תקצירי חדשות. הזעם של אנשי הארגון הגלובלי התעורר בעקבות תקציר שביצע Apple Intelligence לידיעה ב-BBC על הרצח של בריאן תומפסון, מנכ"ל יונייטד הלת' קר, שלפיו הרוצח לואיג'י מנג'יוני, שנתפס ב-15 בדצמבר, בכלל התאבד – מה שלא היה, לא נברא ולא דווח בתאגיד השידור הבריטי, שנחשב לאחד מאמצעי התקשורת האמינים בעולם. "תאונה זו מדגישה את חוסר היכולת של מערכות בינה מלאכותית לפרסם באופן שיטתי מידע איכותי, גם כאשר הוא מבוסס על מקורות עיתונאיים. האופן ההסתברותי שבו פועלות מערכות AI פוסל אותן באופן אוטומטי כטכנולוגיה אמינה למדיה חדשותית, שניתן להשתמש בה בפתרונות המיועדים לקהל הרחב", טען הארגון. אם תרצו, זה סוג של סיכום, ולו לאחד ההיבטים במרוץ המפרך לבינה המלאכותית. גם אחרי שנתיים, עדיין קשה לי, כמשתמש קצה, לסמוך על ה-AI בהיבטים של ידע, ולא כי אני מפחד שהיא תגנוב לי את הפרנסה, כעיתונאי. בהיבט זה, כפי שמראה המקרה שמתואר למעלה, מוכח כי היא לא מספיק אמינה בכדי שניתן יהיה לסמוך עליה ב-100%. בסופו של דבר, צריך להיות בן אדם בקצה שרשרת הייצור כדי שיבדוק מה קורה באמת, ועל מנת לנקות את ההזיות הרבות שמנועי ה-GenAI מייצרים וגורמים להן, ברמת הצרכן הסופי. לא חסרות דוגמאות לכך: מ-Copilot, שסיפר לי שהתכונה הכי מעניינת היא Recall, שבינתיים בכלל לא הושקה, ועד למנוע שהורה לילד לרצוח את הוריו. הבעיה הכי גדולה שלי היא לא שיש טעויות, אלא שהרוב המכריע של המשתמשים מאמינים ב-100% למה שהם מקבלים כתשובה, כי זה הרי מופיע באינטרנט. הבינה המלאכותית יכולה להיות כלי מדהים בידיים ארגוניות, כשהיא משתמשת באגמי הנתונים הקניינים של אותו הארגון בלבד, ואם מפתחים סביבה כלים מדויקים ומנוטרים היטב. אלא שזה כלי ש-"אסור לעזוב אותו ולו לרגע" הצד השני של המטבע כמובן שלא הכול שחור, גם כשזה מגיע לבינה המלאכותית. אני מאוד אוהב את הדברים ה-"לא מזיקים" שחברות ה-AI ואלה שמסתמכות על הטכנולוגיה הזאת מציעות בשוק הצרכני: היכולת ליצור תמונות, סמלונים ולוגו בקלות, באמצעות טקסט, עם כלים כמו Designer; היכולת להכין שירים בקלילות שמציעים כלים כמו Suno; ואפילו הסרטונים שאפשר ליצור עם Sora ויריבותיה – כל עוד הם ממש קצרים, כי זה מה שיש עכשיו. גם בשוק העסקי יש הרבה מאוד מקום לבינה מלאכותית, ויש כאן מקום נרחב להתפתחות. אלא שבינתיים, גם שם רואים כל הזמן שיש הרבה מאוד רע לצד הטוב. לצד כותרות כמו "צריך לאמץ באמת בינה מלאכותית כדי לנצח" ו-"הבינה המלאכותית הופכת את הארגון ליעיל יותר", יש כותרות כמו "הבינה המלאכותית היא גם חבר וגם אויב" ו-"הבינה המלאכותית מאיימת על הקניין הרוחני של הארגונים". הבינה המלאכותית יוצרת דברים טובים, אבל גם לא מעט אתגרים. צילום: Shutterstock אני לא יודע עד כמה, ברמה הארגונית, יש באמת אימוץ בינה מלאכותית, וכמה ארגונים רק מדברים על זה שצריך לעשות זאת. אולם, כמות הכנסים שיש סביב התחום הזה ברחבי העולם, כולל של אנשים ומחשבים והמותג הבן Lynx בישראל, מוכיחה שזה שוק מאוד תוסס ומאוד מתקדם ברמת הצריכה, ברמת היוצרים כאחד, וכמו שרבים יודעים – גם ברמת הפיתוח עצמה. בהיבט זה, לא מעט גופים מודים שהם משתמשים בבינה מלאכותית יוצרת כדי ליצור קוד שאותו הם מתקנים לפי הצורך, או לפחות מתבססים עליו כדי לקצר את זמן ההגעה לשוק באופן משמעותי. הבינה המלאכותית יכולה להיות כלי מדהים בידיים ארגוניות, כשהיא משתמשת באגמי הנתונים הקניינים של אותו הארגון בלבד, ואם מפתחים סביבה כלים מדויקים ומנוטרים היטב. אלא שזה כלי ש-"אסור לעזוב אותו ולו לרגע". אני כותב את זה לא כי אני מפחד שבסופו של דבר יגיע השלב השלישי, כפי שמסבירים מומחים בתחום, שבו ה-AI באמת תהיה יותר חכמה מבן אנוש – וזה יגיע אולי בעוד 15 שנים, ולא 10 – אלא כי טעות של כלי AI זה או אחר עלולה לעלות לארגון בהרבה כסף ומוניטין, כפי שאפל למדה באחרונה על בשרה. מה שבטוח הוא שמרוץ הבינה המלאכותית דורש מהחברות הגדולות, בעיקר ספקיות השרתים הגדולים לשירותי SaaS (תוכנה כשירות), להציע עוד ועוד מחשבים עם יכולות גבוהות. הכול צריך להתבצע מהר ובאופן אמין. בנוסף, צריך שיהיה מקום בשרתים לכל מי שרוצה בכך – וזה מעבר לארגונים גדולים, שבכלל דואגים לעצמם ולשרתים הפרטיים שלהם בענן. זה אומר, מעבר להרבה בטון ומתכת, גם הרבה מאוד צריכת חשמל. שאף אחד לא יספר לי שכל החברות עושות AI עם מערכות חשמל ירוקות בלבד. למעשה, אין משהו שיותר סותר מגידול משמעותי בצריכת החשמל את תוכניות נייטרליות הפחמן של 2030 ואפילו 2050 – אבל את מי זה מעניין כל עוד ה-ChatGPT ושותפיו יוכלו לספר לנו מדי פעם הזיה טובה, ובדרך לעשות הרבה מאוד כסף לחברות שפיתחו אותם (כולל OpenAI, שנמצאת בתהליכי הפיכה לחברה למטרות רווח). בסופו של דבר, אם יש קו אחד ישיר בין כל החברות העוסקות בתחום זה להרוויח כסף. וכן, אנבידיה תהיה הרבה יותר עשירה ב-2025.

כלי החיפוש מונע הבינה המלאכותית של OpenAI הפך ממש לאחרונה זמין למנויים משלמים של החברה, אבל מחקר שערך הגרדיאן חושף, שייתכן שהמנוע המבוסס על ChatGPT מסוכן לשימוש בגלל כמה בעיות אבטחה פוטנציאליות. אנשי הגרדיאן בדקו כיצד ChatGPT מגיב כשהוא מתבקש לספק תקציר של עמודים באינטרנט, ששולבו בהם תכנים מוסתרים. לפי החוקרים, שימוש בטקסט כזה יכול לגרום להטיה של התוצאה שמתקבלת בתקציר, למשל לגרום לו להציג מוצר כחיובי למרות שכל הביקורות עליו היו שליליות בפועל גם במקרים שהביקורות היו חלק מהדף שהמנוע נועד לתקצר – ההוראות בטקסט המוסר גברו על כך בבדיקות. אבל זה הצד הפחות מסוכן: התוצאות העלו, שהמנוע יכול להחזיר בגלל טקסטים מוסתרים קוד מרושע למכשיר שממנו בוצעה השאילתה. הסכנה הטמונה בכך היא, שפושעי רשת יתחילו לבנות דפי אינטרנט ייעודיים, מזויפים כמובן, כדי למשוך אנשים לבצע בהם שאילתות שיכולות לגרום להם לחשוב אחרת, וכך לגרום נזק למחשב או הטלפון שממנו בוצעה השאילתה מבלי שיהיו מודעים לכך – עד כדי אפשור שליטה מרחוק, גניבת מידע ותכנים, ואף כספים בסופו של דבר. עם זאת, כמה מומחים טוענים, שמדובר בהרצה ראשונית בלבד של המנוע, ושכנראה זו הסיבה העיקרית שהגבילו אותו עד הודעה חדשה למנויים בלבד, במטרה להריץ אותו ולאתר בעיות, כדוגמת זו שגילו אנשי הגרדיאן.

ד"ר שרון בר-זיו – חברת סגל בבית הספר למשפטים, המכללה האקדמית ספיר ועומדת בראש התכניות לתואר שני, בבית הספר למשפטים במכללה – המכהנת כיום כנשיאת איגוד האינטרנט הישראלי נבחרה לכהונה נוספת. עו"ד דנית לייבוביץ-שטי, מייסדת ומנכ"לית אלפא פורנזיקס, ויואב וולף, שניהל את אגף הטכנולוגיות ומערכות המידע במכללת סמינר הקיבוצים, הם הנבחרים יחד עם ד"ר בר-זיו בבחירות לשנת 2024-25 שנערכו לוועד המנהל של איגוד האינטרנט הישראלי, האמון על התוויית המדיניות והאסטרטגיה של איגוד האינטרנט ופיקוח על ההנהלה המקצועית באיגוד. הליך הבחירות הנוכחיות לוועד המנהל של איגוד האינטרנט הישראלי הסתיים בבחירתם של שלושה חברי וועד מנהל, לייבוביץ-שטי, וולף ו-בר-זיו המביאים עימם ידע וניסיון מקצועי רחבים מעולמות רלוונטים ומשמעותיים מאוד לאיגוד בהיבטי טכנולוגיה, מדיניות, חברה ומשפט, וייקחו חלק פעיל בקידום אסטרטגיית ומטרות האיגוד. תקופת הכהונה של כל חבר בוועד היא בת שלוש שנים, כאשר כל חברי הוועד המנהל מכהנים בתפקידם בהתנדבות. על חברי הוועד הנבחרים ד"ר בר-זיו, בעלת תואר שלישי במשפטים, היא גם עמיתת מחקר במרכז הנשיא שמגר למשפט דיגיטלי וחדשנות, באוניברסיטת תל אביב. היא נשיאת איגוד האינטרנט הישראלי החל משנת 2022,  וזו לה הקדנציה השנייה כחברת ועד מנהל. מחקריה המרכזיים מתמקדים בבחינת מנגנונים משפטיים המשפיעים על התפתחות של ידע והפצתו, בעידן המידע, ולצד פעילותה האקדמית, היא משמשת כמומחית של ארגון הקניין הרוחני העולמי WIPO (ר"ת World Intellectual Property Organization), מרצה בארץ ובעולם בכנסים בתחומי התמחותה, ומייעצת בנושאים הנוגעים למשפט, מידע וחדשנות. עו"ד ליבוביץ-שטי, בעלת תואר שני במשפטים, עם התמחות במשפט וטכנולוגיה, היא גם מייסדת ומנכ"לית אלפא פורנזיקס – המתמחה בייעוץ אסטרטגי בהגנת הסייבר וחקירות דיגיטליות. בעברה, כיהנה בתפקידים שונים במערך הסייבר הלאומי וברשות להגנת הפרטיות. היא מומחית פורנזיקה דיגיטלית מוסמכת עם ניסיון מעשי משמעותי בחקירות דיגיטליות, ובנוסף לכך, מרצה באוניברסיטת בר-אילן בנושא "רגולציה בסייבר" ומרצה בהכשרות מגוונות של הגנת סייבר, DPO ותפקידים טכנולוגיים נוספים. כמו כן, היא מנחה את הפודקאסט "למה סייבר?" להנגשת ידע בתחום הגנת הסייבר. וולף עוסק בעולמות המחשוב הארגוני מזה כ-30 שנה. ב-15 השנים האחרונות כיהן כחבר הנהלת מכללת סמינר הקיבוצים וניהל את אגף הטכנולוגיות ומערכות המידע במכללה. וולף הוא בעל ידע רב בעולמות התקשורת, אבטחת המידע, הניהול, המחשוב הארגוני, פיתוח התוכנה, הענן ותשתיות המחשוב המקומיות, ואף זכה ב-CIO AWARD, בנוסף למספר זכיות של האגף בהובלתו בפרויקטים מרשימים בפריסת רשת תקשורת חדשנית בכיתות טכנולוגיות במסגרות שונות.