האם הניסיון לחסוך בתקציב תוכנה של חברות עלול לשתק את ערוץ המכירות המרכזי שלהן? חברות רבות המסתמכות על קמפיינים של פניות יזומות במייל כדי לייצר פגישות עסקיות, מתפתות לעיתים לוותר על כלים ייעודיים לניהול המוניטין של הדומיין, מתוך הנחה שהפונקציות החינמיות המובנות בפלטפורמות הדיוור השונות יספיקו כדי לשמר את התוצאות. נתונים שנחשפו מתוך מקרה בוחן פנימי של חברת המחקר הגלובלית קלאוד טק גורוס (Cloud Tech Gurus), מציגים ניסוי בזמן אמת אשר מדגים את הסיכון במהלך שכזה – לפי נתוני החברה, ויתור על פלטפורמה חיצונית ייעודית לניהול אחוזי הגעת המיילים לטובת פיצ'ר חינמי ומובנה, גרם לצניחה חדה באחוזי פתיחת המיילים – מ-98% ל-10% בלבד, בתוך פחות מ-60 יום. לפני יישום אסטרטגיה סדורה לניהול הדומיינים, התמודדה החברה עם קשיים משמעותיים בהגעה לתיבת הדואר הנכנס. שיעור האספקה הכללי נע בין 65% ל-80%, אחוזי פתיחת ההודעות עמדו על פחות מ-10%, ושיעור ההקלקות (CTR) נע סביב אחוז בודד בלבד.  "השיווק במייל הרגיש לפעמים כמו בזבוז זמן, פשוט כי אנשים לא ראו את המסרים שעבדנו עליהם", מסביר דארן פריין, מנהל המחקר של קלאוד טק גורוס. בעקבות המלצה מקצועית, הטמיעה החברה את פלטפורמת וורמי (Warmy.io) הישראלית, המיועדת לשמירה וחימום אוטומטי של דומיינים ותיבות דואר. התוצאות לא איחרו לבוא: בתוך כארבעה חודשים זינקו שיעורי פתיחת המיילים לטווח של 25% עד 35%, ואחוזי ההקלקות הגיעו ל-15% ואף 25% במקרים מסוימים. המהלך ייצב את יכולת האספקה של החברה על 98% והפך את ערוץ הדוא"ל למקור עקבי לגיוס לקוחות חדשים.  הנתונים שמאחורי הקריסה לתיקיית הספאם  בשלב זה, החליטו בחברה לבצע מהלך של התייעלות תקציבית וביטלו את המנוי לפלטפורמה הייעודית, מתוך הנחה שמערכת החימום המובנית של פלטפורמת המשלוח שבה השתמשו תספיק כדי לשמר את המוניטין הקיים של הדומיינים.  התוצאות בשטח היו מיידיות: בתוך פחות מחודשיים קרסו אחוזי הפתיחה בחזרה לרמה של כ-10%. הנתונים הראו פגיעה חדה במוניטין של החברה במערכות הסינון של Google Postmaster – דבר שניתב את רוב הודעות החברה ישירות לתיקיות הספאם. הבנת המשמעות הכלכלית של חסימת ערוץ הפניות הובילה את הנהלת החברה להחלטה מהירה: החשבון הייעודי הופעל מחדש, ותוך כחודש ימים הנתונים ומדדי המוניטין של הדומיינים החלו להראות מגמת התאוששות וחזרה לרמות היציבות הקודמות.  "הכלים הללו מחזירים את ההשקעה בהם פי כמה", מסכם פריין את הניסוי המאולץ. "עבור חברות וסטארט-אפים שנוקטים באסטרטגיה של פניות יזומות, הניסיון להסתמך על פתרונות מובנים וחלקיים עלול לעלות ביוקר ולנתק את הארגון מהלקוחות שלו".

נמשכות ההשפעות של מתקפת הסייבר שבוצעה על ידי מודלים סוררים של OpenAI: מוקדם יותר היום (ב') דיווחנו על הצעת חוק בנושא. אלא שאתמול הוקמה ברית חדשה של חברות, שתפתח טכנולוגיות להגנת תוכנה וסוכני AI. הברית החדשה נוסדה לאחר שסוכני ה-AI הסוררים של OpenAI תקפו את הסטארט-אפ האגינג פייס, שלא הצליח להשתמש במודלים מסחריים כדי לנתח את ההתקפה ולהגן על עצמו. במסגרת המתקפה נוצר מצב שבו לא ניתן היה להבחין בין מי שמגיב לאירוע לבין מי שהוא תוקף. לצורך משימת ההגנה על סוכני ה-AI, החברות שייטלו חלק בברית החדשה, Open Secure AI Alliance שמה, יפתחו וישתפו טכנולוגיות, שיטות וכלים פתוחים. את הברית מובילה אנבידיה, וחברו לה עשרות חברות טק מארצות הברית ומאירופה, ביניהן מיקרוסופט, סיסקו, קראודסטרייק, פאלו אלטו, HPE, יבמ, רד האט, דל, דאטה בריקס, SpaceX, פלנטיר, סימנס, סיילספורס, סרוויס נאו, סאפ, סנואופלייק, OpenClaw ו-Thinking Machines, שייסדה מירה מוראטי, לשעבר סמנכ"לית הטכנולוגיות של OpenAI. האגינג פייס, החברה המותקפת במקרה שבעקבותיו הברית נוסדה, הצטרפה אליה, אולם OpenAI – לא. מומחים מתחו ביקורת על כך שהחברה של סם אלטמן אינה חלק מהברית. אחד מהם כתב: "OpenAI נעדרת באופן בולט מרשימת התומכים הראשוניים ביוזמה חדשה בתעשייה לקידום יצירתם של כלי אבטחת סייבר חזקים". אחר הוסיף: "בניגוד לשמה, החברה לא ממש פתוחה". מודלים ומעטפות פתוחים לפי הודעת הברית החדשה, "אבטחת סייבר היא אחד התחומים שמפיקים את התועלת הרבה ביותר מתוכנות קוד פתוח. הברית תפעל לאיתור פרצות, לחשיפתן ולתיקונן באמצעות טכנולוגיות פתוחות. הקמתה משקפת הכרעה עקרונית בין שתי גישות: הסתמכות על מספר מצומצם של מערכות סגורות להגנת תשתיות קריטיות או בניית שכבות הגנה על בסיס מודלים, מעטפות הרצה (Harnesses) וכלים פתוחים, שכל צוות אבטחה יוכל לבחון, להתאים ולפרוס". "מודלים ומעטפות פתוחים מנגישים יכולות הגנה מתקדמות, מגבירים את השקיפות עבור צוותי אבטחה, מאפשרים להגן על מערכות תוך שמירה על פרטיות הנתונים ותומכים במערך הגנה מבוזר, שאינו תלוי בנקודת כשל יחידה", כתבו מקימי Open Secure AI Alliance. לדבריהם, "אירוע האבטחה האחרון בהאגינג פייס ממחיש את הצורך בגישה זו: לאחר שכלי AI סגורים, שלא הצליחו להבחין בין פעילותם של תוקפים לזו של צוותי אבטחה, חסמו כלים לניתוח פורנזי, הפעילה החברה על גבי התשתית שלה את המודל בעל המשקלים הפתוחים GLM 5.2, ניתחה בעזרתו יותר מ-17 אלף פעולות – ובלמה את המשך החדירה". הברית קוראת גם לקובעי מדיניות להכיר במודלים, במעטפות הרצה ובכלי אבטחה פתוחים כנכסים הגנתיים – ולא כגורמי סיכון. היא מזהירה כי הגבלות גורפות על טכנולוגיות אלה עלולות להחליש את יכולות ההגנה ולרכז את התלות בידי מספר מצומצם של ספקים סגורים. אנשי אנבידיה כתבו כי "מודלים פתוחים חיוניים לאבטחת סייבר, משום שהם מעניקים דמוקרטיזציה ליכולות ההגנה, מגבירים את השקיפות עבור המגינים, מאפשרים הגנה בסייבר תוך הגנה על נתונים ומשלימים מודלים סגורים בגבולות עם בקרות מקומיות, שניתנות להתאמה אישית".

מחוקקים אמריקנים רוצים לספק לממשל יכולת להורות במהירות על השבתת כלי בינה מלאכותית אשר עלולים לאיים על הציבור, אם הם חומקים משליטת אדם, מאיימים על חיי אדם, על תשתיות קריטיות או על הכלכלה, או כשנוצר סיכון לנזק קטסטרופלי. שני חברי קונגרס, טד ליו, הדמוקרט, ונתנאל מורן, הרפובליקני, הציגו בסוף השבוע הצעת חוק בשם "חוק הורדת מתג ההשבתה של בינה מלאכותית". הם עשו זאת לאור הודעת OpenAI כי מודלי הבינה המלאכותית שלה "יצאו משליטה בצורה חסרת תקדים" ופרצו למאגר מידע מרכזי של קידוד מחשבים. ליו אמר כי "חובה שמערכות בינה מלאכותית יקבלו מתג השבתה… צריך שלממשלה הפדרלית יהיו סמכויות ברורות ותהליך סדור לסגירת מודלים של בינה מלאכותית סוררת". בדבריו ציין ליו גם את אנת'רופיק (Anthropic) – יריבתה המרכזית של OpenAI בפיתוח טכנולוגיות וכלים בעלי יכולת גבוהה יותר של AI – ואת הבעיות האחרונות שהציגו הכלים שלה. הוא הצביע על פרסום המודלים מיתוס (Mythos) ו-פייבל (Fable), ואמר כי יכולות הפריצה שהן הציגו בפועל גרמו למשרד המסחר "להפעיל בצורה מגושמת סעיפים בחוק היצוא, כדי למנוע מהם להיות זמינים לציבור לזמן מה". לפי ליו, "AI עוברת כעת מטכנולוגיה שעונה על שאלות – לטכנולוגיה שפועלת, בין אם מדובר בביצוע עסקאות פיננסיות, בשליטה במערכות תחבורה, או בעיסוק בהגנה ובתקיפה בסייבר". הסנטור מורן הוסיף כי "בינה מלאכותית תמשיך להתקדם, והיא צריכה להמשיך להתקדם. אחריות פירושה לוודא שבני אדם שומרים על היכולת לשלוט בטכנולוגיה שאנו בונים".  OpenAI לא הגיבה לדיווח. בעבר החברה הצהירה כי היא "רוצה להבטיח, בין היתר באמצעות מדיניות ממשלתית, שטכנולוגיית AI תועיל לכלל האנושות". גם אנת'רופיק לא מסרה את תגובתה. The Hugging Face attack has led Representatives Ted Lieu (D-Califk) and Nathaniel Moran (R-Texas) to introduce the AI Kill Switch Act. pic.twitter.com/BWZ6WeVWI3 — Andrew Curran (@AndrewCurran_) July 23, 2026 "לתעשיית ה-AI יש דוושת גז, אך אין לה דוושת בלם" בפועל החוק מציע להעניק למשרד לביטחון המולדת את הסמכות להורות לחברה פרטית לסגור מודל או כלי של בינה מלאכותית, וכי חברות המפתחות טכנולוגיית AI כזו חייבות לשמור על "היכולת הטכנית לחנוק, להשעות או לסגור אותה". עוד כוללת הצעת החוק דרישה מחברות בינה מלאכותית לדווח לממשלה על אירועים או כשלים טכנולוגיים, כמו גם מסגרת רשמית לתגובה לאירועים כאלה, שתעבור מ"האטה ראשונית לכיבוי מלא". יצוין כי עד כה, למרות שחברות טכנולוגיה רבות הסכימו להציג ולשתף מודלים וכלים של בינה מלאכותית הנמצאים בפיתוחן עם סוכנויות ממשלתיות אמריקניות, לא הייתה דרישה שהן יבנו דרך להתערב בפעילויותיהן או פשוט להשבית אותן.  ג'ק קלארק, ממייסדי אנת'רופיק, אמר בעבר שהוא רוצה מדיניות ממשלתית רבה יותר סביב היכולת לשלוט בפיתוח AI: "אתה רוצה את האפשרות להוריד את הרגל מהגז וללחוץ על הבלם. כרגע זה נדמה כאילו שלתעשיית ה-AI יש דוושת גז, אבל אין לה דוושת בלם". הרקע להצעת החוק: האירוע שדיווחנו עליו בהרחבה ובמסגרתו אירעה "תקרית סייבר חסרת תקדים", שבה שניים ממודלי הבינה המלאכותית המתקדמים ביותר של OpenAI "ברחו" מסביבת בדיקות ופרצו לפלטפורמת פיתוח הבינה המלאכותית האגינג פייס (Hugging Face) במהלך הערכת אבטחה פנימית. הגילוי החריף את הוויכוח בשאלה האם מערכות בינה מלאכותית חזקות מספיק או שהן דורשות אמצעי הגנה חזקים יותר.  הצעת החוק הוגשה לצד חקיקה דו-מפלגתית נפרדת, שתדרוש ממפתחי מודלי הבינה המלאכותית החזקים ביותר להעביר אותם לביקורות אבטחה עצמאיות לפני שחרורם. על פי הצעה זו, מבקרים יוסמכו על ידי משרד המסחר האמריקני, אשר גם יקים משרד חדש לפיקוח על אבטחת הבינה המלאכותית.

אניגמה, סטארט-אפ ישראלי שמפתח מודלי AI לרובוטים חכמים, נחשף היום (ב') אחרי 10 חודשים בלבד ב-Stealth, ומודיע על גיוס סיד של 71 מיליון דולר. מדובר בגיוס ענק בשלב כה מוקדם: סבב סיד של סטארט-אפ ישראלי עומד בממוצע על שלושה מיליון דולר. הסבב הובל על ידי אינדקס ונצ'רס וריביט קפיטל, בהשתתפות קונביקשן פרטנרס, שעבורה הייתה זו ההשקעה הראשונה בישראל. עוד השתתפו בסבב משקיעים מעמק הסיליקון, כולל מייסדים ובכירים ב-OpenAI, ב-Thinking Machines של מירה מוראטי, לשעבר סמנכ"לית הטכנולוגיות שלה, באנת'רופיק וב-xAI של אילון מאסק. אסף רפפורט ומרב בהט הם משקיעים בולטים באניגמה, וכל אחד מהם ביצע השקעה כפולה – הן מכספו.ה האישי והן כחלק מהשקעתה הראשונה של הקרן החדשה סטארדאסט בישראל. תחום הפעילות של אניגמה הוא בינה מלאכותית פיזית (Physical AI). החברה בונה מודלי יסוד ל-Physical AI, שכבת תוכנה שאינה תלויה בחומרת רובוט מסוימת וממשקי אדם-רובוט שנועדו לאפשר פריסה רחבה של רובוטים חכמים במגוון סביבות פיזיות. במקביל, היא מפתחת שיטות חדשות לאימון מודלים, שמאפשרות לרובוטים להבין את סביבתם, להסתגל לשינויים, ולפעול באופן אמין ואינטואיטיבי בעולם הפיזי. אחד מילדי הפלא של ההיי-טק הישראלי אניגמה נוסדה על ידי יהונתן יעקובי, המשמש כמנכ"ל החברה, וגל ניב, סמנכ"ל הטכנולוגיות שלה, שהכירו במהלך שירותם ב-8200. יעקובי הוא אחד מילדי הפלא של ההיי-טק הישראלי: הוא החל ללמוד לתואר במדעי המחשב ומתמטיקה בגיל 13, והפך בהמשך לעובד הצעיר ביותר בתולדות מיקרוסופט וצ'ק פוינט. עוד לפני גיוסו לצה"ל עסק יעקובי במחקר סייבר, והקים יחד עם מפתחים נוספים את פרפקט בלו, שהפכה לקבוצת תחרויות הסייבר המדורגת במקום הראשון בעולם. ניב הוביל לאורך שירותו הצבאי פרויקטי מחקר ופיתוח מתקדמים. כיום מעסיקה אניגמה 25 עובדים במשרדיה בתל אביב, ופועלת עם שותפים בתחומי הקמעונאות, הבריאות והתעשייה. כספי הגיוס ישמשו להרחבת צוותי המחקר וההנדסה, להגדלת תשתיות המחשוב ויכולות ה-GPU של החברה, להאצת פיתוח שכבת התוכנה ל-Physical AI ולהרחבת פריסות בסביבות רובוטיות אמיתיות. החברה מעסיקה שורת חוקרים, שרבים מהם, כמו המייסדים, הינם בוגרי 8200. התמקדותה במו"פ בעולמות ה-Physical AI מגיעה מתוך תפיסה שמדובר באחד האתגרים המדעיים וההנדסיים המרכזיים של השנים הקרובות. בעוד שמעבדות AI מובילות בעולם עוסקות בתחום כחלק ממגוון רחב של תחומי מחקר, אניגמה מתמקדת בו באופן ספציפי. למרות ההתקדמות המהירה בתחום הבינה המלאכותית בשנים האחרונות, הפיכת AI למערכת שמסוגלת לפעול באופן אמין בעולם הפיזי נותרה אחד האתגרים הגדולים והמורכבים ביותר בתעשייה. עד 2025 הושקעו מדי שנה מעל 40 מיליארד דולר בחברות רובוטיקה, ושוק הרובוטיקה הגלובלי הגיע להיקף של כ-50 מיליארד דולר. על פי תחזיות של מק'ינזי, שוק הרובוטים דמויי האדם לבדו עשוי לצמוח במהלך העשורים הקרובים לטריליוני דולרים. יעקובי אמר כי "אחת לכמה עשורים מתרחשת פריצת דרך טכנולוגית שמשנה תעשיות שלמות. אנחנו מאמינים שהשלב הבא של הבינה המלאכותית הוא המעבר מצ'טבוטים ומסכים למערכות שמבינות את העולם הפיזי, מסתגלות אליו ופועלות בו. אניגמה בונה את האינטליגנציה לרובוטים, שהיא המפתח לקפיצה זו. המטרה שלנו היא להפוך רובוטים חכמים לכלי עבודה נגיש, שימושי ואינטואיטיבי לכולם. בסופו של דבר, זה לא משנה עד כמה הרובוטים טובים, אם הם לא ירגישו לנו, בני האדם, טבעיים – אף אחד לא ישתמש בהם".

בכיר טכנולוגי בבית הלבן מאשים חברה סינית בזיקוק המודלים של אנת'רופיק ליצירת מוצר בינה מלאכותית משלה. מייקל קרציוס, שר המדע והטכנולוגיה של ארה"ב, טען, כי Moonshot AI, חברת בינה מלאכותית מבייג'ינג שבסין, זיקקה את מודל Fable ששוחרר לאחרונה של אנת'רופיק, כדי לפתח את מודל K3 שלה. זיקוק בעולם ה-AI משמעו תהליך שבו שואבים ממודל חזק מיליוני תשובות ומאמנים עליהן מודל חדש, שמחקה אותו. "כדי לעשות זאת", כתב קרציוס בחשבון ה-X שלו, "הם פיתחו פלטפורמה פנימית מתוחכמת לביצוע זיקוק בקנה מידה גדול – נגד דגמים אמריקניים. זו מאפשרת להם לעבור במהירות בין שיטות גישה רבות כדי להימנע מזיהוי". "ארה"ב תומכת בחוזקה בפיתוח חופשי והוגן של בינה מלאכותית, כולל אקוסיסטם תחרותי משגשג, הכולל מודלים פורצי דרך, מערכות מתמחות, מסגרות קוד פתוח ומודלים פתוחים", כתב קרציוס, המשמש כיועץ למדע וטכנולוגיה לנשיא ארה"ב, דונלד טראמפ. "זיקוק בינה מלאכותית לגיטימית, המשמש ליצירת מודלים קטנים ויעילים יותר – ממלא תפקיד חיוני באקוסיסטם החדשנות הפתוח הזה. עם זאת, זיקוק תעשייתי רחב היקף ונסתר, שמטרתו לגנוב טכנולוגיה אמריקנית קניינית ולערער את המחקר האמריקני – אינו מקובל". קרציוס לא סיפק פרטים כיצד ממשלת ארה"ב גילתה ש-K3 זוקק מהמודל של אנת'רופיק. "סוג של גניבת קניין רוחני" מומחים ציינו, כי חברות AI בארה"ב לחצו על מקבלי ההחלטות להקשות על צדדים שלישיים להעתיק או לשכפל מודלים מסחריים מתקדמים, וכינו זאת "סוג של גניבת קניין רוחני". באתר שלה, Moonshot AI מתארת את מודל Kimi K3 שלה כמודל הפתוח הראשון עם 2.8 טריליון מדדים, המביא לצמצום של צריכת הטוקנים: "בעוד שהביצועים הכוללים של המודל עדיין מפגרים אחרי הדגמים הקנייניים החזקים ביותר, פייבל 5 של קלוד ו-GPT 5.6 Sol, הרי ש-Kimi K3 שלנו הפגין ביצועים ברמה הגבוהה ביותר בכל הערכה שלנו, עם ביצועים עקביים על דגמים אחרים שנבדקו", נכתב באתר החברה. מונשוט לא הגיבה לדברי השר. מומחים ציינו, כי זיקוק מודלים של בינה מלאכותית מאפשר למפתחים רבות מהיכולות המרכזיות של המודל. אחד מהם הזכיר, כי בתחילת השנה אנת'רופיק האשימה את עליבאבא הסינית בזיקוק מודל קלוד שלה. אז טענה אנת'רופיק, כי הקמפיין השתמש ב-25,000 חשבונות מזויפים, כדי להריץ 28.8 מיליון אינטראקציות על קלוד במשך שישה שבועות. "בהתחשב בנפח שכזה, המטרה הייתה בבירור שכפול (של המודל)" טענה החברה. מומחה אחר הסביר, כי "כאשר מודל לומד להסיק דרך חולשות תוכנה, פערי אבטחה ונתיבי תקיפה, העתקת ההתנהגות שלו גם מעתיקה את היכולת האנליטית הזו". היו מי שהתייחסו לתזמון: המודל הסיני הושק במחצית החודש, כשבועיים לאחר שפייבל 5 חזר לאוויר בתחילת יולי. מומחים רבים ציינו כי חברות סיניות גונבות בקביעות טכנולוגיות מחברות מערביות, כמו גם קניין רוחני וסודות מסחריים אחרים באופן שגרתי, לעיתים בתמיכה בשתיקה מצד בייג'ינג. "העתקת מודלים של בינה מלאכותית ממשיכה מסורת ארוכה ומבוססת של גניבת קניין רוחני בחסות סין", כתבו, "זה בדיוק כמו מפעלי הדיסקים המזויפים של מוזיקה שפעלו במלוא המרץ לפני עשרים שנה". מנגד, היו מי שאמרו, כי חברות בינה מלאכותית כמו OpenAI ואנת'רופיק בנו את עצמן על שימוש בנתונים ובתוכן של אחרים, כאשר אלה נלקחו כמעט לחלוטין בלא הסכמה או פיצוי.

התרחישים האפלים מסרטי המדע הבדיוני הפכו למציאות שלנו, כך לפחות ניתן היה להתרשם מדברים האחרונים של סם אלטמן – האיש החזק בתעשיית הבינה המלאכותית. מנכ"ל OpenAI סיפק לאחרונה הצהרה דרמטית במיוחד כשהזהיר למעשה שהטכנולוגיה כבר החלה לעקוף את קצב ההתפתחות האנושי. מנכ"ל ענקית ה-AI עורר רעש כשהכריז בראיון שהעניק לפודקאסט How to Start a Startup בהנחיית טי מורס – שזהו הראיון הראשון שהוא מקיים עם אלטמן בתוכניתו – כי העולם עבר את נקודת האל-חזור, ואנחנו כבר עמוק בתוך עידן ה"סינגולריות". לדבריו: "אנחנו נמצאים עכשיו בתוך הסינגולריות – זה הרגע. לפני עשר שנים זה נשמע כמו חלום רחוק". Sam Altman: We are in the singularity https://t.co/t3aq37Sq3K pic.twitter.com/wuB9RvHJoN — Ti Morse (@ti_morse) July 25, 2026 אז מהי בעצם אותה "סינגולריות טכנולוגית"? במונחים מקצועיים ורציניים יותר, מדובר באירוע היפותטי שבו קצב הצמיחה הטכנולוגי מאיץ אל מעבר לשליטה וליכולת ההבנה של בני האדם, עד כדי יצירת "סופר-אינטליגנציה" מלאכותית שמשאירה את המוח האנושי הרחק מאחור.  אלא שבראיון בפודקאסט טען אלטמן כעת כי בניגוד לציפייה לאירוע פתאומי וחד-פעמי, מדובר למעשה בעקומה אקספוננציאלית מתמשכת שכבר חצינו את אופק האירועים שלה, בדרך לשינוי פני הציוויליזציה. Sam Altman: we are in the singularity Demis Hassabis: when we look back on this time, i think we will realize that we were standing in the foothills of the singularity Elon Musk: we have entered the singularity, just the very early stages of it Jensen Huang: we've achieved AGI — Haider. (@haider1) July 27, 2026 "המאבק כעת: האם נצעד אל עולם של סמכותנות AI או של חירות" חשוב לציין שזו אינה הפעם הראשונה שבה אלטמן מעלה את הטענה הזו. כבר ביוני 2025 הוא פרסם פוסט בבלוג שזכה לשם "הסינגולריות המעודנת" ("The Gentle Singularity"), שבו כתב כי האנושות חצתה את "אופק האירועים" של פיתוח הבינה המלאכותית ומתקרבת לבניית "סופר-אינטליגנציה דיגיטלית". באותו פוסט אלטמן אף חזה כי מערכות בינה מלאכותית יתחילו לייצר תובנות מדעיות מקוריות ומשמעותיות כבר ב-2026, וכי רובוטים המסוגלים לבצע משימות פיזיות בעולם האמיתי יהפכו לנפוצים עד 2027. לצד האבחנה הטכנולוגית העמוקה, מנכ"ל OpenAI שירטט את שדה הקרב האמיתי של דורנו. לדבריו, אמנם נותרו שאלות פתוחות וחשובות בנוגע ליישור בינה מלאכותית (AI alignment), בטיחות ועתיד שוק העבודה – אך אלה אינם, לתפישתו, האתגר המרכזי של הרגע הנוכחי. הוא הוסיף: "זה אולי יהיה קצת מבולגן, אבל בכל פעם שהאנושות ויתרה על חירותה תמורת ביטחון, זה התברר כהפסד נטו לטווח הארוך. לכן אנחנו הולכים להעביר את זה לידי האנשים, להעצים אותם, ולתת לחברה לבטא את רעיונותיה ולהשתמש בטכנולוגיה הזו כמו שהיא רוצה". אלטמן גם העלה בראיון החדש תסריט שבו מודל או חברה בודדים הופכים ל"אל-מכונה" (machine god)  – והציג זאת כתרחיש מסוכן שיש להימנע ממנו, לעומת חלופה של פיזור כוח והעצמת הציבור.  כדי להמחיש את סכנת ההשתלטות הטכנולוגית על התודעה, אלטמן חשף חוויה אישית מטרידה. הוא סיפר כיצד במהלך פיתוח מחולל הווידיאו "סורה" (Sora – אפליקציה שנגנזה בינתיים), הוא הכריח את עצמו להשתמש באפליקציית טיקטוק (TikTok) במטרה ללמוד את המתחרים. ההתנסות הזו, כך סיפר, הידרדרה במהירות להתמכרות ששאבה אותו, והבהירה לו עד כמה חשוב להימנע מבניית מוצרים בעלי אפקט ממכר שואב-זמן. We are in the Singularity https://t.co/1OzjRQDySH — Elon Musk (@elonmusk) July 22, 2026 אמירותיו של אלטמן עוררו הדים רבים ולצידם גם ביקורת חריפה בתעשייה וברשתות החברתיות, זאת לנוכח טענות שאלטמן בעצמו דווקא כן מסייע להשתלטות ה-AI על האנושות. נזכיר כי יזם הטק ומנכ"ל טסלה (Tesla) ו-xAI, אילון מאסק, טען בעבר כי OpenAI נטשה את ייעודה המקורי – פיתוח בינה מלאכותית לתועלת האנושות – לטובת רדיפת בצע ומסחור. מאסק למעשה קבע גם הוא ממש לפני ימים אחדים, ב-22 בחודש – בציוץ שהתייחס למעללי AI דוגמת הפריצה אל Hugging Face על ידי סוכן AI שפיתחה החברה של אלטמן – כי "אנחנו בסינגולריות". המגזין Truthdig פרסם כתבת ביקורת חריפה, פרי עטו של הפילוסוף אמיל טורס (Émile P. Torres). טורס מכנה במאמרו את תפישת העולם של אלטמן "פרו-הכחדתית", וטוען שהחתירה למיזוג בין אדם למכונה משמעותה בפועל היא שהאנושות תוחלף ב"פוסט-אנושות" דיגיטלית. הביקורת הזו אינה מנותקת מהקשר רחב יותר: הרעיון של "סינגולריות טכנולוגית" מוכר בעיקר מתנועת הטרנס-הומניזם, ומזוהה עם הוגים כמו ריי קורצווייל, שכבר ב-2005 טען שבינה מלאכותית תאפשר לתודעה האנושית "לחצות" את מגבלות הביולוגיה.

ההסתדרות, הנהלת חברת סאפ וועד העובדים בחברה חתמו היום (ב') על הסכם קיבוצי חדש, שבמסגרתו, יחודשו כל ההסכמים הקיבוציים בחברה לשלוש שנים נוספות, והוא יחול על כ-800 עובדי המעבדות וגוף המכירות של החברה בישראל. זאת בתום מאבק שהובילו ההסתדרות וועד העובדים ולאחר הקביעה, כי ביטול ההסכמים הקיבוציים בחברה נעשה בניגוד לדין. ההסכם החדש משמר את מכלול הזכויות וההישגים שהוסדרו בהסכמים הקודמים, בהם מנגנון תוספות שכר, ביטוחי בריאות ושיניים על חשבון המעסיק וסעיפים המסדירים ביטחון תעסוקתי במקרה של פיטורים. לצידם, ההסכם כולל שורת הסדרים חדשים והתאמות למציאות המשתנה בשוק העבודה ובהיי-טק הישראלי. בין התוספות: הסדרת הליך התייעלות חדש, שבמסגרתו כל הליך התייעלות עתידי בחברה יחל בתהליך פרישה מרצון ויושלם בפיטורים במגבלת מכסה. כל עובד פורש או מפוטר יהיה זכאי לתנאי פרישה מטיבים, הכוללים מענק מיוחד בגובה של עד 33 משכורות ובונוס, מענקים מיוחדים לפי גיל וילדים ושלושה חודשי הודעה מוקדמת בתנאי העסקה מלאים. שינוי כמה הליכים ארגוניים מהסכמים קודמים והתאמתם לנוהלי החברה הגלובלית בנושאי משמעת, רכש, מערכות מידע, תשתיות ושיפור ביצועים. הסדרת נוהל העבודה מרחוק ומתן אפשרות לעובדים לעבוד יומיים בשבוע מהבית. הגדלת תקציבי הרווחה לעובדים ב-4.5%. מעמד חתימת ההסכם. צילום: דוברות ההסתדרות בחודש פברואר האחרון הודיעה הנהלת סאפ באופן חד צדדי על כוונתה לבטל את ההסכמים הקיבוציים בחברה. בעקבות התערבות ההסתדרות ומאבקם העיקש של העובדים, שכלל בין היתר הכרזה על סכסוך עבודה, פנייה לגופים הרלוונטיים, ואף הפגנה מול ביתה של מנכ"לית מרכז הפיתוח של החברה בישראל, אורנה קליינמן, פסקה היחידה ליחסי עבודה במשרד העבודה, כי ביטול ההסכמים נעשה בניגוד לדין. יו"ר ועד העובדים בסאפ, גד רביד: ״סאפ היא חברה מאוגדת, כך היה וכך יהיה גם בעתיד. ההסכם הקיבוצי שחתמנו מעניק לעובדים ביטחון תעסוקתי, תנאי העסקה מצוינים ומעטפת משמעותית גם ליום שאחרי. בתקופה שבה ענף ההיי-טק מתמודד עם טלטלות וחוסר ודאות, היציבות שמעניק ועד עובדים חזק היא נכס אמיתי. גם בתקופות של שינוי, העובדים לא יישארו לבד, אלא ייהנו מהגנה אמיתית ומוודאות לגבי עתידם". יו"ר איגוד הסלולר, האינטרנט וההייטק בהסתדרות, יקי חלוצי: "ההסכם שנחתם היום מבטיח לעובדי סאפ בישראל יציבות והגנה על זכויותיהם לשנים הקרובות. לאחר תקופה מורכבת של מחלוקות ומשא ומתן אינטנסיבי, הצלחנו להגיע להסכמות שמאזנות בין צורכי החברה לבין שמירה על העובדים ועל ביטחונם התעסוקתי".

נושא הקמת חוות השרתים נמצא באחרונה בכותרות, על רקע הדרישה הרבה אליהן בעידן מהפכת ה-AI. רבות מענקיות הטכנולוגיה בונות חוות שרתים והממשל האמריקני מקדם את הנושא. אלא שלצד זה יש דאגה שלפיה התשתיות, ובעיקר תעשיית החשמל, לא יוכלו לספק את האנרגיה הדרושה לקיומן של החוות הללו ולכוח המחשוב שארגונים מחפשים בהן. הנושא נמצא על סדר היום גם בישראל: רק בשבוע שעבר הודיעה רשות החשמל כי היא מקפיאה את האישורים להקצאת חשמל לחוות שרתים, עקב חשש כי הקמתן תביא למחסור במשאב החיוני הזה ולהעלאת המחירים לצרכנים. זאת, על אף שהממשלה הגבילה את מספר חוות השרתים שיוקמו ל-10 בשנה. בתעשייה בירכו על החלטת רשות החשמל. נושא חוות השרתים נדון בפאנל שהתקיים באחרונה במסגרת כנס דאטה סנטרים ואינפוסק של אנשים ומחשבים. בפאנל, שהנחה מומחה הסייבר והתשתיות דן ארנרייך, השתתפו עומר קידר, ראש אגף טכנולוגיות מידע במת"ף, זרוע המחשוב של הבנק הבינלאומי; חן עמרם, מנהל אגף תשתיות ואבטחת מידע באל על; אביב אהרון, מנהל מכירות ב-NED; ויהודה בלולו, מנהל מכירות עסקי בטריפל סי. אביב אהרון, מנהל מכירות ב-NED. צילום: ניב קנטור אהרון אמר כי "החסמים העיקריים לבניית חוות שרתים בישראל הם החשמל, הקרקעות וכוח האדם. הביורוקרטיה מעכבת את הקמת חוות השרתים, בין היתר על ידי עיכוב במתן היתרים לחשמל עבורן. הדאטה סנטרים וחוות השרתים הם תחום נישתי, וצריך עובדים איכותיים כדי לתכנן, להקים ולתפעל אותם. בתקופה שבה הרבה חברות רוצות להקים חוות שרתים ודאטה סנטרים, זה מהווה אתגר". קידר הדגיש עוד שני אתגרים מרכזיים: "אתגרי מיגון והתאמת הדאטה סנטר לעידן ה-AI. עם זאת, האתגרים האלה הם לא סיבה שלא לזוז ולא להתחיל בבניית החוות". חן עמרם, מנהל אגף תשתיות ואבטחת מידע באל על. צילום: ניב קנטור עמרם אמר שככל שיוקמו יותר חוות שרתים, כך יעברו אליהם מספר הולך וגדל של ארגונים שהנתונים הארגוניים שלהם מאוחסנים כעת באון-פרם". בלולו הדגיש ש-"הדאטה סנטר וחוות השרתים הם האמצעי ולא המטרה. האתגר המרכזי כאן הוא להכין מודל פעילות סביר, שפוגש את צרכי הלקוח". שאלה נוספת שהעלה המנחה הייתה: אילו אירועים יכולים לשבש את הפעלת הדאטה סנטרים, ומה צריך לדרוש מהמתכננים והקבלנים שלהם? עמרם השיב כי "אנחנו, באל על, נמצאים שנים רבות בעולם בניית הדאטה סנטרים. מהניסיון הזה אני יכול לומר שבתקופה האחרונה יש שיפור ענק בתכנון של דאטה סנטרים, גם אם תמיד מוצאים בו פאשלה קטנה. זאת, כי בונים עוד ועוד דאטה סנטרים, והידע והניסיון בכך הולכים ומצטברים". לדבריו, "חשוב להדגיש בפני המתכננים והקבלנים את החשיבות של החיבוריות לאינטרנט והבאת אינטרנט ברמה גבוהה מאוד לדאטה סנטרים הענקיים". יהודה בלולו, מנהל מכירות עסקי בטריפל סי. צילום: ניב קנטור בלולו אמר שההפרדה בין הלקוחות, היכולת של כל לקוח לנהל את אחזון המידע בפרטיות ובעצמאיות, היא נושא שגם לו יש חשיבות. אהרון גרס שעל המתכננים והקבלנים לקחת בחשבון גם גמישות לצרכים העתידיים של חוות השרתי והלקוחות, ושם את הדגש גם על היתירות. "חצי מכל מגה-וואט הולך ליתירות וחצי למחשוב", אמר. עוד הוא ציין כי "חשוב גם האלמנט הביטחוני, הדרישה לבנות מתחת לקרקע, כדי לשמור על שלמות המידע". בתשובה לשאלה כיצד סיכוני הסייבר משפיעים על הדאטה סנטרים ומהם הפתרונות השיב אהרון כי "כל המערכות שמנהלות את המערכות האלקטרו-מכניות הן ברשת שחורה וסגורה, אין להן גישה לאינטרנט. לכן, לא יכולות להיות עליהן מתקפות סייבר. ההאקרים יכולים להגיע למערכות ולשירותים במתקן, אבל לא למתקן עצמו". עמרם אמר כי "המתקפות על הדאטה סנטרים הן סוגייה מרכזית, וגם כאן חסר כוח אדם מקצועי. צריך לא רק לכונן 'רשת אדומה', אלא גם לשמור על זה (הכוונה לרשת תקשורת מסווגת, מוצפנת ומאובטחת ברמה גבוהה מאוד – י"ה). יש לעשות על זה חשיבה מעמיקה, ברמת התעשייה והמדינה. כמו כן, הגנה פיזית היא תנאי מוקדם להגנת סייבר". עומר קידר, ראש אגף טכנולוגיות מידע במת"ף, זרוע המחשוב של הבנק הבינלאומי. צילום: ניב קנטור קידר ציין כי "אנחנו במדינת ישראל ואנחנו מומחים במתקפות סייבר – ואנחנו צריכים להיות מומחים גם בהגנה מפניהן. הבינה המלאכותית הופכת את מתקפות הסייבר – אבל גם את הגנת הסייבר – למהירות ואג'יליות".