אילון מאסק נהנה מדי פעם להטריל. חלק מאותן הטרלות הן של אנשים ידועים: ביל גייטס, הסנאטור ברני סנדרס ויריבו הגדול של מאסק, ג'ף בזוס. אלא שעכשיו, יש מי שמטריל אותו: זוכה פרס נובל, הכלכלן הטורקי דרון אג'מולו. בניגוד לאנשים אחרים שיש להם הרבה מאוד כסף, כמו ביל גייטס ומק'ינזי סקוט, גרושתו של ג'ף בזוס, שתורמים הרבה מאוד, ה-"יחסים" של מאסק עם פילנתרופיה הם לא מי יודע מה: הוא אמר בראיון לפודקאסט WTF בדצמבר האחרון כי "אני מסכים עם אהבת האנושות, ואנחנו צריכים לנסות לעשות דברים שיסייעו לאנשים, אבל זה מאוד קשה". חצי שנה לאחר מכן, ביוני האחרון, טען מאסק שבקרוב הכסף "יפסיק להיות חשוב", בגלל ה-AI. A proposed pledge for Elon Musk. An opportunity to put your money where your mouth is. If money won’t matter in 2036, why don’t you pledge to donate your current wealth of approximately $1 trillion to charity no later than 2036. This would establish with great credibility your… — Daron Acemoglu (@DAcemogluMIT) July 27, 2026 אג'מולו חיבר את שני הציטוטים והחליט לאתגר, או להטריל, את מאסק, ולבקש ממנו לתרום את כל כספו בתוך עשור. בפוסט שפרסם אג'מולו ב-X הוא למעשה רוצה שמאסק יגבה את מה שהוא אמר במעשים. או, כפי שכתב, "זאת הזדמנות לשים את הכסף שלך היכן שנמצא הפה שלך". "אם כסף לא יהיה חשוב עד 2036", טען זוכה הנובל, "מדוע שלא תתרום את כל ההון שלך, של כטריליון דולר (סכום שמאסק היה שווה, אולם שוויו ירד מאז לפחות מ-700 מיליארד דולר – י"ה), לא יאוחר מאותה שנה? זה ייתן אמינות רבה לאמונה שלך בכוחות של הבינה המלאכותית והטכנולוגיה. זה גם ירגיע אנשים רבים ברחבי העולם, שמודאגים מהשפעתם הפוליטית והחברתית של מיליארדרים וטריליונרים". הוא הוסיף שההחלטה לאן להעביר את כספו של מאסק לא צריכה להתקבל על ידו אישית, ולא על בסיס אידיאולוגי, אלא על ידי גוף אובייקטיבי. התגובה המפתיעה של מאסק נראה שבאופן די מפתיע, מאסק החליט להרים את הכפפה: "למעשה, אני הולך לעשות משהו כזה", כתב בציוץ משלו. די כדרכו, מאסק לא סיפק עוד פרטים. עם זאת, יש לקחת את התגובה הזאת בעירבון מוגבל, שכן ייתכן שמדובר בעוד הטרלה של "מלך הטרולים" של עולם הטכנולוגיה. אם הוא אכן יתרום את הכסף, מדובר בשינוי של 180 מעלות בנקודת המבט של הבעלים של X, טסלה ו-SpaceX: רק לפני כחודש הוא טען שהפילנתרופיה של מק'ינזי סקוט, בסך של 26 מיליארד דולר, הפכה את העולם למקום רע יותר.

חברת אבטחת המידע והסייבר סיגניה דיווחה היום (ג') על כשל אבטחה מהותי שמצאה באפליקציית פיננסית שפותחה באמצעות מודל קלוד של אנת'רופיק. מדובר בכשל באפליקציית קליטת לקוחות (און-בורדינג), שחוקרי החברה גילו במסגרת בדיקת חדירות שהם ביצעו עבור מוסד פיננסי שמנהל נכסים בשווי מיליארדי דולרים. האפליקציה נועדה לפתור בעיה עסקית נפוצה: לאפשר ללקוחות שנטשו את תהליך ההרשמה לחזור לנקודה שבה עצרו, עוד לפני שיצרו שם משתמש וסיסמה. אולם, הבינה המלאכותית יצרה מנגנון שמחלק טוקנים (Access tokens) רק על סמך החזקת מזהה משתמש (GUID), בלא לוודא שמבקש הגישה הוא אכן הלקוח האמיתי. בשל כך, משתמשים בעלי הרשאות מינימליות יכלו לגשת למידע אישי ופיננסי רגיש ביותר של משתמשים אחרים – לרבות מספרי זיהוי (תעודות זהות או SSN – מספר הביטוח הלאומי בארצות הברית), סטטוס בקשות אשראי, פרטי קשר ומידע על שותפים פיננסיים. בבדיקת החדירות, חוקרי סיגניה השתמשו ב-LLM כדי לנתח חלקים מקוד המערכת. "קוד שעובד אינו זהה לקוד מאובטח", אמרו חברי הצוות שהוביל את החקירה. "קוד שנוצר על ידי AI עלול לעבור ההדרה (קימפול), לעקוב אחר מוסכמות מוכרות ולצלוח בדיקות בסיסיות – ועדיין להכיל הנחות שגויות לחלוטין לגבי הרשאות וגבולות אמון. הפגיעויות האלו הן ארכיטקטוניות ולוגיות, ולכן קשה מאוד לאתר אותן באמצעות כלי סריקה אוטומטיים סטנדרטיים (SAST)". דמוקרטיזציה של חולשות החוקרים כתבו כי "הסכנה כיום היא שנוצרה דמוקרטיזציה של חולשות: תוקף לא חייב להיות מומחה סייבר כדי לאתר פרצות. מספיק שתהיה לו גישה לקוד מודלף כדי שיוכל להזין אותו למודל שפה, לשאול שאלות כמו 'האם אפשר להנפיק כאן טוקן גישה בלי להוכיח בעלות?' ולמצוא פרצות לוגיות מורכבות בתוך דקות". לדבריהם, "המקרה ממחיש מגמה רחבה יותר: ארגונים מאמצים כלי AI בקצב שמקדים את יכולתם לאבטח אותם". הם ציינו כי זהו עוד מקרה של "הפרדוקס של ה-AI": מודל שפה אחד כתב את הקוד הפגוע שנועד לפתור בעיה של נטישת לקוחות, בעוד מודל שפה אחר שימש אותם (החוקרים) כדי לאתר ולנצל את הפרצה בתוך דקות. "האתגר של הנהלות כיום הוא לא האם להשתמש ב-AI – כי הם כבר משתמשים בה", ציין איליה רבינוביץ', סמנכ"ל ייעוץ סייבר בסיגניה, "האתגר האמיתי הוא להבין היכן בדיוק נעשה שימוש בבינה מלאכותית בארגון, לאילו נתונים יש לה גישה, כיצד היא מרחיבה את משטח התקיפה והאם בקרות האבטחה הקיימות בכלל מסוגלות להתמודד עם הסיכונים החדשים שהיא מביאה עימה".

תהליכי הקידוד והפיתוח של כלי בינה מלאכותית יוצרים לארגונים לא מעט סיכוני אבטחה, שרבים מאיתנו פחות מודעים אליהם, אפילו כשמדובר במומחים ובעלי ידע רב בתחום. כלי וסוכני ה-AI מתפתחים במהירות – מה שמביא לכך שצוותי האבטחה המסורתיים מתקשים לנהל ולשלוט על מדיניות האבטחה של הארגונים, ושההאקרים רושמים "ניצחונות" לפחות בחלק מה-"קרבות" ב-"מלחמה" הזאת. התופעה הנרחבת הזו הצמיחה דרישה לפתרונות אבטחת תחנות קצה לסוכני AI, על מנת להגן על הארגון טוב יותר ולמנוע התקפות. כדי לדון בנושא הזה אירחנו באולפן פודקאסט אנשים ומחשבים את יוסי פיק, המייסד וסמנכ"ל הטכנולוגיות של בקסלאש סקיוריטי – חברת הגנת סייבר ישראלית, שמתמחה באבטחת תהליכי פיתוח תוכנה מבוססי בינה מלאכותית, ובהגנה על סביבות וייב קודינג וכלי קוד אוטומטיים לכתיבת תוכנות. שוחחנו איתו על האתגרים, הסכנות והפתרון של החברה, שאותה הוא הקים ב-2022 יחד עם שותפו, שחר מן. נתחיל בשאלה שאנחנו שואלים את כל האורחים שלנו: ספר קצת על עצמך. "אני פעיל בעולם ההיי-טק יותר מ-30 שנה. נחשפתי לעולם המחשוב כבר בתיכון, ובצבא הייתי טכנאי אלקטרוניקה בחיל הים. אחר כך למדתי מדעי המחשב באוניברסיטת תל אביב. העבודה הראשונה שלי, כמהנדס, הייתה בטופ טיר של שי אגסי, כחלק מסאפ. מילאתי שם תפקידים שונים, כולל סמנכ"ל הפיתוח. ב-2009 הקמתי עם חבר שהכרתי בסאפ חברה שניסתה להתגבר על פערי תיווך בשוק המזון האמריקני, בעזרת תוכנה, באמצעות חיבור בין מגדלים, חוואים וצרכנים. מהר מאוד הבנו שזה לא טריוויאלי ולמרות זאת, ב-2021 חברה אמריקנית מאוד גדולה רכשה אותנו ולקחה את התוכנה כדי להטמיע אותה בארגונים. חיידק היזמות המשיך לבעור בי וב-2022 הקמתי עם שותפי, שחר מן, שגם אותו הכרתי בסאפ, את בקסלאש סקיוריטי". כמה עובדים בחברה? "אנחנו 30 עובדים. עד היום עשינו שני סבבי גיוס, בסכום מצטבר של 27 מיליון דולר, ממשקיעים שהם בעיקר אנג'לים ידועים, כמו שלמה קרמר". מה הבעיה שהחברה שלכם נותנת לה מענה? "סוכן בינה מלאכותית הוא בעצם עוזר חכם, שמסייע לי לייצר את מה שאני רוצה: תוכנה, מצגת וכל פעולה אחרת, על ידי נגישות למודל כלשהו. אבל זה לא נגמר בזה שניגשים למודל; יש הרבה רכיבים נוספים, כמו קונקטורים שמתחברים לכלי ה-AI ויכולות הרחבה. הרכיבים האלה מהווים סיכון לארגון, בדמות הפצת מידע רגיש למקורות חיצוניים ועוד. כל משתמש בארגון שיש לו גישה לכלי בינה מלאכותית יכול ליצור את הרכיבים האלה, וארגונים לא תמיד מודעים לסכנות שיכולות לנבוע מזה, וכבר היו מקרים כאלה". איך מתמודדים עם סכנות כאלו? "השלב הראשון הוא הנראות. זה לא נגמר בזה שנתת לעובד כלי בינה מלאכותית כלשהו; אתה לא ממש יודע מה הוא הוריד בעזרת הכלי הזה, עם איזה יוזר הוא חיבר אותו וכדומה. לפעמים עובדים משתמשים ברכיב שמישהו חיצוני שלח להם ואמר להם שזה עוזר, כי הוא השתמש בזה במקום עבודה אחר. למשל, פרוטוקול MCP , שפותח כדי לאפשר למודלי AI להתחבר בצורה סטנדרטית למערכות, נתונים או כלים חיצוניים. העובד מתקין, ואין למנהל האבטחה או המנמ"ר שליטה על זה. זה די דומה לבעיות שהיו בהתחלה עם הקוד פתוח, כשכל אחד התחיל לפתח את מה שהוא רוצה". הבנו את השלב הראשון. מה השלב הבא? "פיתחנו רכיב שיושב על תחנת הקצה, ליד הסוכנים, ומעביר את כל המידע למקום אחד מרכזי. קוראים לזה Agentic Fabric. הוא נותן למנהל אבטחת המידע רשימת מלאי, שיבין מה יש לו על המכונות. בנוסף, הוא מעריך את הסיכונים שנובעים מכל אחד מהרכיבים, כדי לשקף למנהל האבטחה האם רכיב זה או אחר בסדר או לא, מה רמת הסיכון שנובעת ממנו ובמיוחד האם הוא חשוף לחולשות חדשות. ואם לא אז הוא מתריע. אבל, מאחר שההתרעות יכולות להיות בכמויות גדולות ואי אפשר לרדוף אחרי כל מפתח, הפתרון הוא במדיניות ארגונית, שמגדירה מה מותר ומה אסור. הרכיב שלנו ‫בודק אם מישהו מפר את הכללים שנקבעו, ומנהל האבטחה יכול לעצור אם הוא מזהה סכנה מסוימת.‬ אבל, גם אם עדכנת הכול לפי המדיניות והכול נקי, עדיין הסוכן עלול לבצע פעולות לא נכונות, כי הן אוטומטיות, לפי הפקודות שהוא קיבל, וזה חושף את הארגון להשפעה זדונית. בעזרת הכלי שלנו אתה יכול להגדיר לסוכן הגדרות מדויקות יותר. זוהי עוד שכבת הגנה לסביבת הפיתוח". מדוע שמנהל אבטחה וסייבר יאמץ את הכלי שלכם? "כי העולם משתנה במהירות. בפיתוח קוד יש יותר יכולת שליטה, כי הוא מובנה, אבל בעולם הסוכנים זה כבר חוצה את כל הארגון. מנהלי סייבר מבינים שהם צריכים להגן על סביבת הפיתוח שלהם, אבל אין להם מושג איך להגדיר את הגבולות. למען הדיוק, הבעיה היא יותר במשתמשים הפנימיים. אם איש המכירות שלי רוצה להשתמש בסוכן שמסייע לו, נניח, בקריאה ובמיון מיילים, לא בטוח שמנהל הסייבר ידע על כך, ולא בטוח שתהיה לו מודעות לסכנות מזה, כגון חשיפת מידע רגיש, שיכול לשמש האקרים לתקיפות סייבר". אז בעצם אתם אומרים לעשות קודם סקר סיכונים, מה שתמיד אמרו בעולם האבטחה. "אמת. זה תמיד היה נכון בעולם האבטחה, ועכשיו צריך לעשות זאת גם בעולם הבינה המלאכותית. הכלים שלנו באים לעזור גם למפתחים שיש להם מודעות לאבטחת מידע וגם לגורמים הפנימיים – מעין מפלס ביטחון שנותן להם קצת שקט".

שם ותפקיד: "מיקה רובינסון, מנהלת קבוצת AI בחברת נבינה (Navina)". ותק בתפקיד: "שנה". תפקידים קודמים: "לפני תפקידי הנוכחי ניהלתי במשך חמש שנים צוות אלגוריתמיקה בחברת אוגורי (Augury), שעוסקת בתחזוקה מונעת של מכונות תעשייתיות. הצוות שלי פיתח מודלים לזיהוי כשל מתפתח במכונות, על בסיס ניתוח סיגנלים מחיישנים המודדים רעידות, טמפרטורה ועוד". השכלה ושירות צבאי: "תואר ראשון בפיזיקה מאוניברסיטת תל אביב, ולאחר מכן תואר שני ודוקטורט ממכון ויצמן בפיזיקה ומדעי המוח. בצבא שירתי ביחידת 8200". מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה? "באוניברסיטה התמקדתי בתארים מדעיים, ולאו דווקא כיוונתי להגיע אחר כך לתעשייה. עברתי בין תחומים שונים – מפיזיקה לביולוגיה ומדעי המוח – ואפשרתי לסקרנות האישית שלי להכתיב את המסלול. לבסוף איכשהו דברים התחברו אחד לשני: בדוקטורט חקרתי הפרעות קשב וריכוז באמצעות אלקטרודות שמניחים על הראש ומנטרות את הסיגנלים המוחיים. העבודה עם סיגנלים מוחיים סללה את המעבר שלי לעבודה על ניטור סיגנלים של רעידות ממכונות תעשייתיות. במובן מסוים יש דמיון בין הדברים – בשני המקרים אנחנו מנסים להבין מה קורה בתוך 'קופסה שחורה' – המוח האנושי או המנוע של מכונה – מבלי לפתוח אותה ולהסתכל ישירות פנימה. ב-אוגורי התקדמתי להיות ראשת צוות, וגיליתי שגם ניהול מאפשר לי לשלב בין שני תחומים: הצד הטכנולוגי מצד אחד, ועבודה עם אנשים, הנעתם ותמיכה בהם מצד שני. לאחר חמש שנים ב-אוגורי רציתי להתנסות בעולם תוכן חדש, ועברתי לתפקיד של ניהול צוות AI בחברת נבינה, אשר מפתחת כלי AI לרופאי משפחה בארה"ב, ומסייעת להם במהלך הטיפול. הצוות שלי מפתח מודלי שפה שיודעים לתכלל את הנתונים הרפואיים של המטופל ולחלץ מהם תובנות קליניות. אני מאוד אוהבת את השילוב בין תחומי ידע שונים ואת העבודה עם צוותים מולטי-דיסיפלינריים – חוקרים, מדעני נתונים ורופאים ביחד". האם את חושבת שיש אפליה כנגד נשים בתעשיית ההיי-טק? "אני בטוחה שהיא קיימת, הפערים המגדריים אמיתיים ונוכחים, ומצד שני אני מזהה גם הרבה כוונות טובות לשילוב של נשים, ולצערי זה לא תמיד פוגש את המציאות בשטח. אני מאמינה שהדרך שלנו כנשים לשנות את המציאות הזו היא לא להתכחש אליה, אלא להסתכל עליה בצורה מפוכחת ולתרגל כלים שיכולים לעזור לנו להתגבר על אותם מחסומים. לכן אני משתדלת להיות פעילה בנושא, בעיקר דרך מעורבות בקהילת Women in AI ובמיזמים שמציעים מנטורינג לנשים שמחפשות ללמוד מניסיונן של נשים אחרות בתעשיה. לקהילות כאלו יש כוח אמיתי: הן נותנות לנשים כלים לזהות את המקומות שאולי עוצרים אותן, ומאפשרות תמיכה של נשים הנמצאות במסלול דומה". האם נתקלת באפליה בענף, נגדך אישית, על רקע היותך אישה? "כן, יצא לי להתקל באפליה, אך היא לא הייתה מכוונת, ולשמחתי גם תוקנה כשהתגלתה. באופן כללי החוויה האישית שלי בתעשייה – כאישה שבדרך כלל נמצאת במיעוט לצד גברים – היא טובה, ולא חוויתי אפליה מכוונת או תחושה שהמגדר עוצר אותי מלהתקדם. כמובן שייתכן שקרו מצבים של אפליה שאני לא מודעת אליהם – אבל אני בוחרת להסתכל על הכוונות הטובות ומרגישה שיש הרבה רצון לקדם את השוויון המגדרי בתעשיה. המטרה היא לאו דווקא להגיע לשוויון מספרי מוחלט, אלא להסיר חסמים מגדריים ולאפשר מיצוי של הפוטנציאל על בסיס כישרון ויכולת".

חברת הסייבר האש סקיוריטי (Hush Security) גייסה 30 מיליון דולר בסבב A בהשתתפות אקמאי טכנולוגיות (Akamai Technologies), שהצטרפה כמשקיעה אסטרטגית לצד המשקיעות הקיימות – באטרי ונצ'רס (Battery Ventures) שהובילה את הסבב, ו-ויי-אל ונצ'רס (YL Ventures) שהובילה את סבב הסיד –  אשר הגדילו את השקעתן בחברה. הסבב, שנערך פחות משנה לאחר שהחברה נחשפה, מביא את סך ההשקעה בה מאז הקמתה ל-41 מיליון דולר. בקרוב: מאות אלפי אייג'נטים יופעלו בחברות הגדולות האש סקיוריטי מפתחת פלטפורמה שמאבטחת סוכני AI וזהויות לא-אנושיות נוספות, ובהן חשבונות המשמשים מערכות ושירותים. כל סוכן נרשם במערכת מרכזית, מקושר למערך הזהויות וההרשאות הקיים בארגון ואינו מחזיק מפתחות (secrets), מפתחות API או פרטי גישה קבועים. במקום זאת, הוא מקבל הרשאות JIT ‏(Just-in-Time) בזמן הפעולה, רק למשאבים הנחוצים ולמשך הזמן הנדרש. כל פעולה מתועדת, והארגון יכול לבטל את הגישה או לעצור אותה בעת הצורך. הגישה של האש סקיוריטי מבוססת על שליטה בהרשאות בפועל: כל סוכן AI מקבל את רמת ההרשאות המדויקת בהתאם למשתמש שמפעיל אותו. הפלטפורמה מאתרת סוכני AI הפועלים בענן, במחשבי העובדים ובפלטפורמות AI, לרבות כאלה שהופעלו ללא תהליך ארגוני מוסדר. היא מרכזת מידע על זהותם, פעילותם וההרשאות שניתנו להם ושומרת תיעוד מלא לצורכי בקרה ועמידה בדרישות רגולציה. כך צוותי האבטחה יכולים לנהל ממקום אחד את הגישה של האייג'נטים למערכות ולתשתיות שבהן הם פועלים. האש סקיוריטי משרתת לקוחות מרשימת Fortune 500, ובהם קינדריל (Kyndryl) – ספקית שירותי תשתיות ה-IT הגדולה בעולם. קינדריל הטמיעה את הפלטפורמה של האש סקיוריטי לשימוש פנימי והחלה להציע אותה גם ללקוחותיה הארגוניים. כספי ההשקעה ישמשו להרחבת צוותי הפיתוח והמכירות ולהרחבת השותפויות העסקיות. גרטנר (Gartner) מעריכה כי עד 2028 חברה ממוצעת ברשימת Fortune 500 תפעיל יותר מ-150 אלף אייג'נטים מבוססי AI, לעומת פחות מ-15 בשנה שעברה.  בנוסף, מחקר של אומדיה (Omdia) מצא כי 96% מהארגונים מפעילים אייג'נטים באמצעות מודלים לניהול ובקרה שלא נבנו עבורם. אייג'נטים אלה פועלים באופן עצמאי בתוך מערכות רגישות, ולכן הזהות וההרשאות הופכות לנקודת השליטה המרכזית בהם: ארגונים נדרשים לזהות מי עומד מאחורי כל פעולה, לקבוע לאילו משאבים ניתן לגשת ולשמור תיעוד מלא של הפעילות. "סוכני AI זקוקים לזהות ברורה ולהרשאות מוגדרות" האש סקיוריטי הוקמה ב-2024 על ידי מיכה רווה, המנכ"ל; שמוליק לדקני, ה-CTO; אלון הורוביץ, VP R&D; וחן ניסנקרן, ה-CCO. הארבעה עבדו קודם לכן יחד ב-מטא נטוורקס (Meta Networks), שפיתחה פלטפורמת Zero Trust לגישה מאובטחת ליישומים ארגוניים ונרכשה בשנת 2019 על ידי פרובפוינט (Proofpoint) תמורת 120 מיליון דולר. לאחר הרכישה הם המשיכו לעבוד ב-פרובפוינט בתפקידים בכירים בתחומי הפיתוח, ניהול המוצר והטמעת פתרונות Zero Trust ואבטחת ענן. החברה מעסיקה 31 עובדים בישראל וארה"ב. מיכה רווה, מנכ"ל האש סקיוריטי: "ארגונים כבר יודעים לנהל את הזהויות של העובדים והיישומים שלהם. כעת גם תוכנות פועלות באופן עצמאי בתוך המערכות הרגישות ביותר. סוכני AI זקוקים לזהות ברורה ולהרשאות מוגדרות, לא רק למפתחות API. לאחר שפתרנו את האתגר עבור זהויות לא-אנושיות, אנחנו מרחיבים את אותה גישה גם לסוכנים". רמנאת לאייר, האסטרטג הראשי באקמאי: "במשך עשרות שנים אנחנו מגינים על ארגונים מפני איומי סייבר שמשתנים ללא הרף. כל שינוי משמעותי באופן השימוש באינטרנט ובתעבורה מחייב לחשוב מחדש על הדרך שבה מאבטחים ארגונים. סוכני AI מובילים את השינוי הבא, והזהות היא הרכיב שרוב החברות עדיין לא פתרו. האש סקיוריטי בונה את שכבת הזהות הזאת". יואב לייטרסדורף, שותף מנהל בוויי-אל ונצ'רס: "לפני שנה אמרנו של-האש סקיוריטי יש את הטכנולוגיה הנכונה בזמן הנכון לזהויות מכונה. מאז התזה הזאת רק התחזקה: סוכני AI הפכו לחלק מרכזי מכוח העבודה הארגוני, וכמה מחברות Fortune 500 כבר בחרו בהאש סקיוריטי כדי לנהל ולבקר אותם. הצטרפות אקמאי לסבב היא איתות ברור לכך שניהול הזהויות והגישה של סוכני AI הופך במהירות לתשתית ארגונית מרכזית". ברק שוסטר, שותף ב-באטרי ונצ'רס: "כשהשקענו בהאש סקיוריטי בסבב הסיד, גישה קבועה למערכות כבר הייתה סיכון משמעותי. סוכני AI הפכו את הסיכון הזה לבעיה שארגונים אינם יכולים להתעלם ממנה, משום שחברות מעניקות לתוכנות אוטונומיות הרשאות רחבות לפעול במערכות הליבה שלהן. הגדלנו את ההשקעה משום שאנחנו מאמינים שאבטחה אקטיבית של הזהויות תאפשר לארגונים להעניק לאייג'נטים את הגישה הזאת בצורה בטוחה". אדיל סעיד, סגן נשיא בכיר ומנהל הטכנולוגיות הראשי לתחום הסייבר הגלובלי בקינדריל: "בבסיס שיתוף הפעולה שלנו עם האש סקיוריטי עומדת תפיסה משותפת: הזהות היא נקודת השליטה המרכזית בכוח העבודה המבוסס על סוכנים. האש סקיוריטי מאבטחת את האייג'נטים האוטונומיים ואת התשתיות שבהן הם פועלים, וכך מאפשרת לארגונים להטמיע AI בלי להאט את הפעילות. מתוך אמון בגישה הזאת, קינדריל משתמשת בפתרון של האש סקיוריטי בפעילותה הגלובלית".

חברת נוטניקס, העוסקת בתחום המחשוב ההיברידי, פרסמה באחרונה דו"ח המנתח את מגמות השימוש בבינה מלאכותית במערכות בריאות. על פי הנתונים, המרוץ אחר התייעלות טכנולוגית הוביל לתופעה נרחבת המכונה "בינה מלאכותית בצללים", במסגרתה 79% מארגוני הבריאות מדווחים על שימוש ביישומי בינה מלאכותית מצד עובדים ללא פיקוח או אישור של מחלקות מערכות המידע.  הנהלות בתי החולים הביעו חשש מהסיכונים הארגוניים והאבטחתיים הכרוכים בהעלאת מידע רפואי רגיש למנועים חיצוניים ללא בקרה מספקת. במקביל, האתגר הפיזי הניצב בפני המוסדות הוא משמעותי, שכן חדר מטופל יחיד יכול לייצר כ-7 טרה-בייט של נתונים בשנה, כאשר ההערכה היא כי 75% מהמידע הרפואי ייוצר בקרוב ישירות בסמוך למיטת המטופל. הסתמכות על עיבוד נתונים בענן חיצוני בלבד יוצרת השהיה של מעל 100 מילי-שניות, עיכוב, דבר שעלול להשפיע על החלטות קליניות בזמן אמת. המעבר לטכנולוגיית קונטיינרים לידור נגר, מנהל לקוחות המגזר הציבורי ב-נוטניקס ישראל. צילום: ניב קנטור כדי להתמודד עם מגבלות השהיה אלו ולהבטיח את פרטיות המידע, בתי חולים מאמצים פתרונות של טכנולוגיית קונטיינרים, המאפשרים להריץ את כוח העיבוד של הבינה המלאכותית באופן מקומי, בקרבת המטופל.  לפי נוטניקס, כ-86% ממקבלי ההחלטות במוסדות הבריאות מצביעים על כך שהבינה המלאכותית מאיצה את אימוץ הגישה הזו, שכן היא מבטיחה רציפות קלינית גם בעת קריסת תקשורת חיצונית ושומרת על ריבונות הנתונים בתוך כותלי הארגון, נושא המוגדר כעדיפות עליונה עבור 72% ממנהלי התשתיות. לידור נגר, מנהל לקוחות המגזר הציבורי בנוטניקס ישראל, ציין כי "במציאות של המגזר הציבורי ומערכת הבריאות בישראל, 'רציפות תפקודית' היא לא סיסמה – היא חייבת להיות מובטחת ב-100%, גם במצבי קיצון של ניתוק תקשורת. הדו"ח שלנו מוכיח שטכנולוגיית קונטיינרים הפכה לאבן הראשה של המודרניזציה הרפואית. היא מאפשרת לבתי החולים להביא את כוח המחשוב של ה-AI ישירות למיטת החולה, לשמור על ריבונות המידע הרגיש בתוך כותלי הארגון, ולהבטיח שגם אם האינטרנט החיצוני קורס, הטיפול הרפואי לא ייעצר לרגע".  במבט אל העתיד, ארגוני הבריאות מתכוננים לדור הבא של ה-AI: לפי נוטניקס, 62% צופים שימוש בבינה מלאכותית ג'נרטיבית בשלוש השנים הקרובות, ויותר ממחציתם (57%) צופים כי "סוכני בינה מלאכותית" אוטונומיים (Agentic AI) ישנו לחלוטין את התהליכים העסקיים והתפעוליים בבתי החולים. 

בדרך לעוד עסקת ענק בסייבר הישראלי: סיירה הודיעה היום (ג') כי חתמה על הצהרת כוונות לרכישת הסטארט-אפ אואזיס סקיוריטי, שמפתח פתרון לניהול ואבטחת זהויות לא אנושיות, וסוכני AI. שתי החברות הן ישראליות. סכום העסקה המסתמנת לא נמסר, אולם לאנשים ומחשבים נודע כי מדובר במיליארד דולר. אואזיס סקיוריטי הוקמה ב-2022, הווה אומר שהיא נרכשת ארבע שנים בלבד לאחר הקמתה. רכישה בסכום של מיליארד דולר ארבע או חמש שנים לאחר ההקמה היא דבר חריג בעולם ההיי-טק, כולל בתעשיית הסייבר הישראלית המשגשגת. שתי חברות שהגיעו להישג הבולט הזה הן וויז, שהוקמה ב-2020 ונרכשה על ידי גוגל ב-32 מיליארד דולר במרץ 2025, וארמיס, שנוסדה ב-2015 ונמכרה לאינסייט פרטנרס כ-4.5 שנים לאחר מכן תמורת 1.1 מיליארד. גם נו ניים סקיוריטי נרכשה כארבע שנים בלבד לאחר היווסדה, על ידי אקמאי, אבל עסקה זו בוצעה בסכום נמוך יותר, של 450 מיליון דולר. מייסדי אואזיס הם דני בריקמן, המשמש כמנכ"ל החברה, ועמית צימרמן, סמנכ"ל המוצר. השניים הכירו במהלך שירותם הצבאי ביחידת המודיעין 81. מייסדי סיירה, יותם שגב ותמר בר אילן. צילום: אוהד קב סיירה היא אחת מחברות הסייבר הגדולות בישראל, והיא הודיעה באחרונה על גיוס של 600 מיליון דולר לפי שווי של 12 מיליארד. גם כאן מדובר בהישג ענק בזמן קצר: היא נוסדה בסוף 2020 ויצאה מ-Stealth במרץ 2021. בתוך חמש שנים הפכה סיירה לאחת מ-10 חברות התוכנה הצומחות בעולם ולחברת אבטחת הדאטה הצומחת בעולם. מייסדיה הם שניים מהכישרונות הגדולים והידועים בסייבר הישראלי – יותם שגב ותמר בר אילן. עם השלמת העסקה תפעל אואזיס כיחידה ייעודית בתוך סיירה, שתעסוק בתחום הפעילות שלה הזהויות – כאמור, אבטחת זהויות לא אנושיות, וצוותי שתי החברות ישלבו בין הפלטפורמות שלהן. שילוב בין הבנת הדאטה לאבטחת זהויות לא אנושיות התחום שבו פועלת אואזיס הוא אחת מקטגוריות הסייבר הצומחות ביותר כיום. הצורך באבטחת זהויות לא אנושיות מואץ עם המעבר של ארגונים לשימוש בסוכני AI. על פי סיירה, בקרב חברות פורצ'ן 500, מספר הזהויות הלא אנושיות צמח ב-480% בחצי השנה האחרונה בלבד. הפלטפורמה של אואזיס מאפשרת לארגונים לגלות, לנהל ולמשול (Govern) בטוקנים, מפתחות, חשבונות שירות וסוכני AI, תוך זיהוי סיכונים ויישום הגנות בזמן אמת. הפתרון ישולב עם הפלטפורמה של סיירה, שמסייעת להבנת המידע הארגוני ולאבטחת AI ודאטה. בסיירה אומרים כי "שילוב שתי הפלטפורמות יאפשר, לראשונה, לקבל החלטות אבטחה רציפות, מבוססות הקשר, מתוך מערכת אחת". לפי הרוכשת, "המהלך מהווה צעד משמעותי בהרחבת פלטפורמת האבטחה של סיירה, ומחבר בין שני תחומים שהתפתחו במשך שנים בנפרד: אבטחת דאטה ואבטחת זהויות. זאת, במטרה לאפשר לארגונים להבין, לנהל ולאכוף את הקשר שבין המידע הרגיש שלהם לבין כל זהות, אנושית או לא אנושית, שמבקשת לגשת אליו". "תפיסה משותפת לגבי העתיד של עולם הסייבר" שגב אמר כי "עידן ה-AI משנה את הדרך שבה ארגונים מגנים על המידע שלהם. כל החלטת אבטחה מתחילה בהבנה של שני דברים – מהו המידע שעליו צריך להגן ומי או מה מבקש לגשת אליו. החיבור עם אואזיס מאפשר לנו לאחד את שני העולמות האלה בפלטפורמה אחת, שתעניק לארגונים את רמת השליטה שהם צריכים כדי לאמץ בינה מלאכותית באופן בטוח". לדברי בריקמן, "כבר מהיום הראשון זיהינו שזהויות לא אנושיות יהפכו לאחד מאתגרי האבטחה המרכזיים של עידן הבינה המלאכותית. הגדרנו מחדש את אבטחת הזהויות לעידן ה-AI. יש לנו ולסיירה תפיסה משותפת לגבי העתיד של עולם הסייבר, והחיבור הזה מאפשר לנו להגשים אותה מהר יותר ובקנה מידה גדול יותר".

מאות שיחות, אם לא יותר, שביצעו משתמשים עם הצ'טבוט המבוסס על מודל קלוד (Claude) של אנת'רופיק (Anthropic), נחשפו באחרונה ברשת ונמצאו במנועי החיפוש של גוגל (Google) ומיקרוסופט (Microsoft) כאחד. מדובר בשיחות ששיתפו המשתמשים בפורומים שונים, אשר לא נחסמו מספיק טוב למניעת שיתוף בתהליך האינדוקס של מנועי החיפוש. לפי תיאורים בפורומים שונים, הדפים שנקלטו על ידי מנועי החיפוש, והוצגו לאחר מכן בתוצאות מתאימות, כללו מסמכים תאגידיים, רישומים של חולים, ראיונות פנימיים בחברות, קורות חיים, ואפילו מפתחות API והנחיות שאנשים כתבו למנוע ה-AI של אנת'רופיק. UPDATE: The same is happening with Claude’s artifacts too. It isn’t just the chats. Every app, doc, dashboard and internal tool people published out of Claude is sitting on a public URL, and a chunk of it is indexed and searchable right now. People have already surfaced… https://t.co/YcT8JnUrAW pic.twitter.com/UE1KnYFNga — Alex Prompter (@alex_prompter) July 27, 2026 באנת'רופיק מיהרו להבהיר כי החברה אינה מפרסמת שיחות שמבצעים המשתמשים עם הצ'טבוט, וכברירת מחדל היא מונעת, באמצעות קובץ ה-robots.txt, סקירה של זחלני האינדוקס של מנועי החיפוש – Google Search ו-Microsoft Bing, ולמעשה כל מנוע חיפוש אחר – מהאפשרות להוסיף אותם לחיפוש. אבל ברגע שהאנת'רופיק מאפשרת ליצור קישור לשיתוף על המידע, מנועי החיפוש מוסיפים את תוכן הקישור אל האינדוקס, כמו שהם עושים עם כל קישור אחר ברשת – והדרך למנוע זאת היא להשתמש בהתוויה noindex. התוויה זו, כפי שיודע כל בעל אתר מתחיל, חוסמת את ההוספה של הקישור המסוים למנוע החיפוש. אנת'רופיק אינה עושה זאת בעת שיתוף קישורים לשיחות, כך שהמנועים עושים את העבודה שלהם כרגיל. שתי חברות החיפוש הודיעו כי המנוע מתעלם מהוראות robots.txt אם יש קישור לדף ממקום אחר ברשת, אם הדף אינו כולל את התג noindex בדף עצמו, או שאין את התוספת של התג x-robots-tag בכותרת התגובה של הדף. באנת'רופיק לא הגיבו עד עתה להיבט של אי-שילוב התג הנוסף שמחזק את החסימה מפני מנועי החיפוש.